קוטביות קשר
קוטביות קשר
קשר קוולנטי יחשב כקשר קוטבי כאשר שני האטומים המשתתפים בקשר יהיה בעלי אלקטרושליליות שונה,כתוצאה מכך הם לא מושכים את אלקטרוני הקשר במידה שווה. במקרה כזה אלקטרוני הקשר יבלו יותר זמן בקירבת האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר. ניתן לומר שענן האלקטרונים קרוב יותר לאטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר.
הקוטביות
במקרה שקשר קוולנטי הוא קשר קוטבי, הקשר מקבל "אופי יוני" - על האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר יווצר מטען חלקי שלילי (ניתן לומר שבאופן חלקי הוא הרויח עוד מטען, מפני שאלקטרוני הקשר שוהים יותר באיזורו) ועל האטום בעל האלקטרושליליות הנמוכה יותר יווצר מטען חלקי חיובי. בתמונה המצורפת ניתן לראות מולקולת מים שבה שני קשרי O-H הינם קשרים קוולנטיים קוטבים. זוג הנקודות המייצגות את אלקטרוני הקשר מצוירות קרובות יותר לאטום המימן, והמטענים החלקי על החמצן הוא שלילי בגלל שזוג האלקטרונים קרוב יותר לחמצן, ועל אטום המימן מתקבל מטען חלקי חיובי, בעקבות התרחקות האלקטרונים מהאטום.
חוזק הקשר
קשר קוטבי בגלל אופיו היוני, הינו חזק יותר בהשוואה לקשר קוולנטי טהור. (ניתן לומר שבין 2 אטומי הקשר שעליהם מטענים חלקיים מנוגדים, נוצר כח משיכה נוסף, מעבר לכח המשיכה שפועל בין אלקטרוני הקשר לבין גרעיני האטומים הקשורים).לדוג': הקשר Cl-Cl חלש מהקשר Br-Cl . כמו כן ככל שהקשר הקוולנטי מקוטב יותר (תגדל מידת הקוטביות של הקשר)יגדלו המטענים החלקיים על כל אחד מהאטומים המשתתפים בקשר, ולכן הקשר יהיה חזק יותר כלומר תידרש יותר אנרגיה לשבירת הקשר. דוגמא: הקשר H-CL קוטבי יותר מ H-Br ולכן חזק ממנו.
