סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

מתוך Restoeebs Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה?

תשובות מורים

רחל אידלמן

1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן.

2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית.

בעז הדס

1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית.

2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות.


נחום

1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.


2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני.


דפנה

1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה.

2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד


ימית

1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי. לכל זה התווספו פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום והתרומה הגדולה שלהם לחיים (כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי עד הלום בתחום הכימיה.

2. כימיה ענתה על הצרכים הבאים שלי:

א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק שכלי (אתגר), רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית. 


סופיה

1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי.


אנה

1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'.

זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון.

2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי.

מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד.


אורלי

אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע?

אלה

הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן  להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא מצטערת שבחרתי  בהוראה

2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים
- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות

רונית

1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה.

להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים.

2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על :הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית : הצלחה והשגים.

רות

1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר.

2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד

תשובות תלמידים

דפנה

שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל

התשובות לא היו מאוד מגוונות  מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים

,  עניין במקצוע, נוצר בכיתה י'

הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה

הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים

סקרנות וביצוע מעבדות

מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה

שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח


ימית

עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה. 


אורלי

תגובות של ארבעה תלמידים:

ד.

רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים".

ל.

בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין .

ר.

אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!


י'

אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד..