טמפרטורת רתיחה והיתוך: הבדלים בין גרסאות
| שורה 29: | שורה 29: | ||
<br> | <br> | ||
| − | הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת"א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת "הנקודה המשולשת". הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא "קו היתוך". באופן דומה נקרא "קו אידוי" ו"קו המראה". קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע"י האנומליה של המים). | + | <span style="color: #0000ff">הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת"א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת "הנקודה המשולשת". הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא "קו היתוך". באופן דומה נקרא "קו אידוי" ו"קו המראה". קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע"י האנומליה של המים</span><span style="color: #0000ff">).</span> |
== '''<span style="color: #0000ff">היבטים פדגוגיים </span>''' == | == '''<span style="color: #0000ff">היבטים פדגוגיים </span>''' == | ||
גרסה מתאריך 16:00, 13 בדצמבר 2009
טמפרטורה היא גודל פיזיקלי שנועד לכמת את מה אנו מבינים כ"חם" ו"קר". מבחינה פיזיקלית הטמפרטורה הינה גודל המבטא את "רמת התנועה" של חלקיקי החומר ומהווה מדד לאנרגיה הקינטית של החלקיקים.
כל חומר במעבר ממצב צבירה אחד לשני הוא בעל טמפרטורות אופייניות ,המשמשות גם כנקודות זיהוי שלו:
1.טמפרטורת היתוך=טמפרטורת התמצקות: זוהי הטמפרטורה שבה ניתך החומר במעבר ממוצק לנוזל,והוא שווה לטמפרטורת התמצקות שהיא הטמפרטורה בה מתמצק החומר במעבר מנוזל למוצק.
2.טמפרטורת רתיחה=טמפרטורת עיבוי: זוהי הטמפרטורה שבה הנוזל רותח במעבר מנוזל לגז ,והוא שווה לטמפרטורת העיבוי שהיא הטמפרטורה בה מתנזל החומר במעבר מגז לנוזל.
כאשר חומר נמצא בטמפרטורה הנמוכה מטמפרטורת ההתכה שלו,הוא במצב צבירה מוצק-solid.
כאשר הטמפרטורה שבה נמצא החומר היא בין טמפרטורת ההתכה שלו לטמפרטורת הרתיחה שלו,הוא במצב צבירה נוזל-liquid.
כאשר החומר נמצא בטמפרטורה הגבוהה מטמפרטורת הרתיחה שלו,הוא במצב גז-gas
השפעת שינוי הטמפרטורה על מצב צבירה
טמפרטורות היתוך ורתיחה של חומרים מולקולריים תלויות בחוזק של הכוחות הבין-מולקולריים הפועלים בין המולקולות. טמפרטורת היתוך ורתיחה של חומרים יוניים תלויות בחוזקם של הקשרים היוניים הפועלים בין היונים.
השפעת לחץ על טמפרטורות היתוך ורתיחה
הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת"א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת "הנקודה המשולשת". הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא "קו היתוך". באופן דומה נקרא "קו אידוי" ו"קו המראה". קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע"י האנומליה של המים).
היבטים פדגוגיים
מומלץ לקיים עם תלמידים פעילות "נפלאות החומר".מדובר בפעילות בת 4 שעות.הפעילות מכילה הרצאות,הדגמות וניסויים מאתגרים.
להלן קישור לפעילות נפלאות החומר
קטגוריה:טמפרטורת היתוך ורתיחה
