מיומנות שאילת שאלות: הבדלים בין גרסאות
(←מתי מומלץ לשאול לאחור?) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | == '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' == | + | == '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' == |
| − | + | ||
| − | + | ||
| − | + | ||
| − | ''' | + | === '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' === |
| − | + | ||
| − | + | ==== '''תקציר הסדנה''' ==== | |
| − | + | ||
| − | + | ||
| − | [[ | + | ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. |
| + | |||
| + | '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. | ||
| + | |||
| + | #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' | ||
| + | #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. | ||
| + | #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש''' | ||
| + | |||
| + | [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] | ||
ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: | ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: | ||
| − | א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) | + | א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) |
| − | ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע | + | ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע |
| − | ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים | + | ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים |
| − | '''שאילה לפנים''' | + | '''שאילה לפנים''' |
| − | שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. | + | שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. |
| − | '''כיצד שואלים לפנים?''' | + | '''כיצד שואלים לפנים?''' |
| − | *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? | + | |
| − | *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? | + | *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? |
| + | *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? | ||
*לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם? | *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם? | ||
| − | להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt | + | להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. |
| − | + | ||
| − | + | ||
| − | + | <br> | |
| − | + | <br> | |
| − | + | === תרגול שאילת שאלות === | |
| − | + | מתי מומלץ לשאול לאחור? | |
| − | + | ||
| − | + | ||
| − | + | מימין מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור | |
| + | <br> | ||
| − | להלן קישור למצגת שליוותה את התרגיל] | + | <br>להלן קישור למצגת שליוותה את התרגיל] |
| − | [[מדיה:http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt] | + | [[מדיה:http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt] |
| − | =תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה" | + | =תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה" הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. |
| − | הוראות: | + | |
| − | בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע | + | |
| − | הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. | + | |
| − | השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). | + | השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). |
| − | הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. | + | הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. |
| − | הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. | + | הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. |
| − | (מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) | + | (מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) |
| − | הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס | + | <span style="color: #ff0000">הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס </span> |
| − | שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? | + | שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? |
| − | + | ||
| − | + | <span style="color: #ff0000">הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. </span> | |
| − | + | ||
| − | שאלה לאחור: | + | שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? |
| − | + | ||
| − | + | <span style="color: #ff0000">שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור </span> | |
| − | + | ||
| − | + | שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? | |
| − | + | <span style="color: #ff0000">אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. </span> | |
| − | + | ||
| − | + | שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) | |
| − | 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה | + | <span style="color: #ff0000">כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. </span> |
| + | |||
| + | ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. | ||
| + | |||
| + | קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: | ||
| + | |||
| + | 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם | ||
| + | |||
| + | 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה | ||
| + | |||
| + | 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה <br> | ||
| + | |||
| + | == '''קישורים חיצוניים''' == | ||
| + | |||
| + | [http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html שאילת שאלות - סמינר לוינסקי] | ||
| + | |||
| + | [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] | ||
| + | |||
| + | [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] | ||
| + | |||
| + | [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה] | ||
גרסה מתאריך 09:46, 10 בפברואר 2011
תוכן עניינים
הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד
סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר
תקציר הסדנה
ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
מטרות: יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה.
- שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.
- חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה: חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר.
- מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש
ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות:
א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור)
ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע
ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים
שאילה לפנים
שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע.
כיצד שואלים לפנים?
- מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי?
- אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה?
- לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?
להלן, קישור למצגת שליוותה את הסדנה.
תרגול שאילת שאלות
מתי מומלץ לשאול לאחור?
מימין מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור
להלן קישור למצגת שליוותה את התרגיל]
[[מדיה:http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt]
=תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה" הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור.
השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2).
הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה.
הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות.
(מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס)
הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס
שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור?
הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור.
שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור?
שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור
שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול?
אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים.
שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע)
כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה.
ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון.
קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה:
1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם
2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה
3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה
קישורים חיצוניים
להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)
יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה
