אלקטרון: הבדלים בין גרסאות
| שורה 2: | שורה 2: | ||
המסה של האלקטרון קטנה מאוד והיא כ 1/1836 ממסת ה[[פרוטון]]. | המסה של האלקטרון קטנה מאוד והיא כ 1/1836 ממסת ה[[פרוטון]]. | ||
| − | האלקטרונים השליליים סובבים סביב הגרעין החיובי כשהם | + | האלקטרונים השליליים סובבים סביב הגרעין החיובי כשהם ב[[רמות אנרגטיות קבועות|רמות אנרגיה]]. |
מיקום האלקטרון, זו למעשה ההסתברות למצוא אותו במרחב מסויים, ב[[אורביטל]] מסויים. | מיקום האלקטרון, זו למעשה ההסתברות למצוא אותו במרחב מסויים, ב[[אורביטל]] מסויים. | ||
גרסה מתאריך 11:58, 20 בינואר 2010
חלקיק באטום, בעל מטען שלילי. האלקטרון הוא חלקיק יסודי (לא מרוכב מחלקיקים קטנים יותר). המסה של האלקטרון קטנה מאוד והיא כ 1/1836 ממסת הפרוטון.
האלקטרונים השליליים סובבים סביב הגרעין החיובי כשהם ברמות אנרגיה.
מיקום האלקטרון, זו למעשה ההסתברות למצוא אותו במרחב מסויים, באורביטל מסויים.
את אלקטרוני הערכיות נהוג לסמן בשיטת לואיס.
סימונו של האלקטרון: -e.
באטום ניטראלי מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים.
הההתנהגות הדואליות של האלקטרון
הניסוי של ג'וזף ג'ון תומפסון ב 1898 גילה חלקיק שנקרא אלקטרון.
הניסוי של יאנג Double-slit experiment תיאר את האור כגל. שיטה זו משמשת כיום לחקירת מבנה מולקולות: ניסוי שני הסדקים
גם ניסוי Davisson-Germer הראה שהאלקטרון מתנהג כגל. הם כיוונו קרן אלקטרונים לגביש ניקל והראו שהקרן מבצעת עקיפה של מרכזי האטומים ומתנהגת כגל.
ניסויים נוספים שהאירו את נושא האלקטרונים ניתן למצוא ב:
משוואת שרידנגר מתארת את מקומו של החלקיק בפונקציה הגל ההסתברותית
המסקנה היא כי האלקטרון מתנהג כגל וכחלקיק להרחבה קראו על השערת דה ברויי
בגלל האופי הדואלי של החלקיק, ככל שאנחנו יודעים את מיקומו בדיוק רב יותר, כך גדלה אי הודאות לגבי התנע הקווי שלו.
מה ניתן ללמוד ממפת צפיפות אלקטרונים?
קישורים:
