אלקטרון: הבדלים בין גרסאות
| שורה 16: | שורה 16: | ||
למעשה, אנחנו מדברים על הסתברות למצוא את האלקטרון במיקומים מסויימים. | למעשה, אנחנו מדברים על הסתברות למצוא את האלקטרון במיקומים מסויימים. | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:electron_probability.jpg|right|thumb|280px|ההסברות למצוא את האלקטרון - אורביטל S]] |
== הההתנהגות הדואליות של האלקטרון == | == הההתנהגות הדואליות של האלקטרון == | ||
גרסה מתאריך 21:01, 18 בינואר 2010
חלקיק באטום, בעל מטען שלילי. האלקטרון הוא חלקיק יסודי (לא מרוכב מחלקיקים קטנים יותר). המסה של האלקטרון קטנה מאוד והיא כ 1/1836 ממסת הפרוטון.
האלקטרונים השליליים סובבים סביב הגרעין החיובי כשהם ברמות אנרגטיות קבועות.
מיקום האלקטרון, זו למעשה ההסתברות למצוא אותו במרחב מסויים, באורביטל מסויים.
סימונו של האלקטרון: -e.
באטום ניטראלי מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים.
למעשה, אנחנו מדברים על הסתברות למצוא את האלקטרון במיקומים מסויימים.
הההתנהגות הדואליות של האלקטרון
הניסוי של ג'וזף ג'ון תומפסון ב 1898 גילה חלקיק שנקרא אלקטרון.
הניסוי של יאנג Double-slit experiment תיאר את האור כגל. שיטה זו משמשת כיום לחקירת מבנה מולקולות: ניסוי שני הסדקים
גם ניסוי Davisson-Germer הראה שהאלקטרון מתנהג כגל. הם כיוונו קרן אלקטרונים לגביש ניקל והראו שהקרן מבצעת עקיפה של מרכזי האטומים ומתנהגת כגל.
ניסויים נוספים שהאירו את נושא האלקטרונים ניתן למצוא ב:
משוואת שרידנגר מתארת את מקומו של החלקיק בפונקציה הגל ההסתברותית
המסקנה היא כי האלקטרון מתנהג כגל וכחלקיק להרחבה קראו על השערת דה ברויי
בגלל האופי הדואלי של החלקיק, ככל שאנחנו יודעים את מיקומו בדיוק רב יותר, כך גדלה אי הודאות לגבי התנע הקווי שלו.
מה ניתן ללמוד ממפת צפיפות אלקטרונים?
קישורים:
