אלקטרושליליות: הבדלים בין גרסאות
מ (×לקטרושליליות הועבר לאלקטרושליליות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | הערך מבטא את הנטיה של אטומים שונים למשוך אלקטרונים. הערכים של האלקטרושליליות הם בין 0 ל- 4. ערך האלקטרושליליות גבוה, מציין נטייה גדולה יותר למשוך אלקטרונים. ניתן למצוא את ערכי האלקטרושליליות של כל [[יסוד|יסוד]] בטבלה מתאימה |
| + | |||
| + | [http://en.wikipedia.org/wiki/Electronegativities_of_the_elements_(data_page)אתר שמציג ערכי אלקטרושליליות של יסודות] | ||
| + | |||
| + | <br> | ||
| + | |||
| + | *כללי אצבע: | ||
| + | |||
| + | # [[מתכות|מתכות]] הן בעלות אלקטרושליליות נמוכה משל [[אל-מתכות|אל-מתכות]]. | ||
| + | # לפלואור האלקטרושליליות הגבוהה ביותר. ככל שמתרחקים ממנו האלקטרושליליות יורדת. | ||
| + | # למימן אלקטרושליליות הנמוכה מרב האל-מתכות. | ||
| + | # אלקטרושליליות היא גודל שתלוי בין היתר ב[[אנרגיית יינון|אנרגיית יינון]] ,[[זיקה אלקטרונית|זיקה אלקטרונית]] ולכן מתנהגת כמוהם. לכן, ניתן לנבא למי תהיה אלקטרושליליות גבוהה יותר עפ"י המיקום ב[[טבלה מחזורית|טבלה המחזורית]] (בדומה לאנרגיית יינון). | ||
| + | |||
| + | | ||
| + | |||
| + | <br> | ||
| + | |||
| + | *יש לזכור ערכי אלקטרושליליות של אטומים נבחרים המופיעים בטבלה הבאה: | ||
| + | |||
| + | | ||
| + | |||
| + | {| cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" align="center" border="1" | ||
| + | |+ ערכי אלקטרושליליות ליסודות נבחרים | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | יסוד | ||
| + | | | ||
| + | אלקטרושליליות | ||
| + | |||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | H | ||
| + | | style="text-align: center" | 2.1 | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | C | ||
| + | | style="text-align: center" | 2.5 | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | Cl | ||
| + | | style="text-align: center" | 3.0 | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | N | ||
| + | | style="text-align: center" | 3.0 | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | O | ||
| + | | style="text-align: center" | 3.5 | ||
| + | |- | ||
| + | | style="text-align: center" | F | ||
| + | | style="text-align: center" | 4.0 | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | במאמר [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/iton/4/elec.html האלקטרושליליות - המימד השלישי של הטבלה המחזורית?] שכתב פרופסור דני מנדלר(על כימיה גיליון 4 ) ניתן להרחיב את הדעת בנושא. המאמר מנסה לתאר את הטבלה המחזורית בשלושה מימדים,וזאת בניגוד לתפיסתינו המקובלת הרואה את הטבלה המחזורית כבנויה משני מימדים. בטבלאות שאנו מציגים בפני תלמידנו, ניתן לראות את המימד של השורות או המחזורים ואת המימד של הטורים או המחזורים.חוקרים רבים מנסים למצוא את המימד השלישי שלטענתם תסייע בהבנת המחזוריות של הטבלה המחזורית וכן תסייע בהסבר של תופעות ששני המימדים האחרים לא מספקים באופן מלא. | ||
| + | |||
| + | לטענת המחבר ,הגורם שמבטא בצורה הטובה ביותר את המימד השלישי,הוא האלקטרושליליות. בחירה זו יוצרת תהיות היות ובניגוד לפרמטרים מדידים כמו רדיוס אטומי או נקודת התכה, המימד השלישי אינו מדיד. | ||
| + | |||
| + | בנוסף למושג האלקטרושליליות קיימות יותר משלוש הגדרות שונות. המאמר דן בשלושה מדדים לקביעת דרגת האלקטרושליליות. | ||
| + | * מדד 1 -על ידי Linus Pauling | ||
| + | * מדד 2- על ידי Allred and Rochow | ||
| + | * מדד 3-על ידי Mulliken | ||
גרסה אחרונה מתאריך 21:40, 15 באוגוסט 2013
הערך מבטא את הנטיה של אטומים שונים למשוך אלקטרונים. הערכים של האלקטרושליליות הם בין 0 ל- 4. ערך האלקטרושליליות גבוה, מציין נטייה גדולה יותר למשוך אלקטרונים. ניתן למצוא את ערכי האלקטרושליליות של כל יסוד בטבלה מתאימה
שמציג ערכי אלקטרושליליות של יסודות
- כללי אצבע:
- מתכות הן בעלות אלקטרושליליות נמוכה משל אל-מתכות.
- לפלואור האלקטרושליליות הגבוהה ביותר. ככל שמתרחקים ממנו האלקטרושליליות יורדת.
- למימן אלקטרושליליות הנמוכה מרב האל-מתכות.
- אלקטרושליליות היא גודל שתלוי בין היתר באנרגיית יינון ,זיקה אלקטרונית ולכן מתנהגת כמוהם. לכן, ניתן לנבא למי תהיה אלקטרושליליות גבוהה יותר עפ"י המיקום בטבלה המחזורית (בדומה לאנרגיית יינון).
- יש לזכור ערכי אלקטרושליליות של אטומים נבחרים המופיעים בטבלה הבאה:
| יסוד |
אלקטרושליליות |
| H | 2.1 |
| C | 2.5 |
| Cl | 3.0 |
| N | 3.0 |
| O | 3.5 |
| F | 4.0 |
במאמר האלקטרושליליות - המימד השלישי של הטבלה המחזורית? שכתב פרופסור דני מנדלר(על כימיה גיליון 4 ) ניתן להרחיב את הדעת בנושא. המאמר מנסה לתאר את הטבלה המחזורית בשלושה מימדים,וזאת בניגוד לתפיסתינו המקובלת הרואה את הטבלה המחזורית כבנויה משני מימדים. בטבלאות שאנו מציגים בפני תלמידנו, ניתן לראות את המימד של השורות או המחזורים ואת המימד של הטורים או המחזורים.חוקרים רבים מנסים למצוא את המימד השלישי שלטענתם תסייע בהבנת המחזוריות של הטבלה המחזורית וכן תסייע בהסבר של תופעות ששני המימדים האחרים לא מספקים באופן מלא.
לטענת המחבר ,הגורם שמבטא בצורה הטובה ביותר את המימד השלישי,הוא האלקטרושליליות. בחירה זו יוצרת תהיות היות ובניגוד לפרמטרים מדידים כמו רדיוס אטומי או נקודת התכה, המימד השלישי אינו מדיד.
בנוסף למושג האלקטרושליליות קיימות יותר משלוש הגדרות שונות. המאמר דן בשלושה מדדים לקביעת דרגת האלקטרושליליות.
- מדד 1 -על ידי Linus Pauling
- מדד 2- על ידי Allred and Rochow
- מדד 3-על ידי Mulliken
