מיומנות הטיעון: הבדלים בין גרסאות

מתוך Restoeebs Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 58: שורה 58:
 
<br>
 
<br>
 
===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====
 
===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====
 +
'''תקציר למטלה חמצון שומנים – רותי, שרית, סופי ורחל'''
 +
 +
'''כללי''':  המטלה הינה מטלת טיעון.
 +
 +
'''מטרה''':  התלמיד ילמד לזהות טיעון (טענה ונימוק) באמצעות החומר הלימודי הרלוונטי (שמנים וחמצון שמנים).
 +
 +
'''כלים''': ניצול מיומנויות של השוואה, קריאה מדעית, ניתוח עדויות מדעיות בצורת טענה-עובדה-הסבר.
 +
 +
'''המטלה כוללת ארבעה חלקים:'''
 +
 +
'''חלק א':''' תיאור מקרה: מתן עובדות (עדויות) על מספר שמנים + דיון בין בני משפחה אחת.
 +
התרגיל: ניתוח הדיון ומיון לפי "טענה" , "עדויות" , "הסבר".
 +
 +
'''חלק ב':''' ניתנים עובדות (עדויות) לגבי עמידות השמנים והתלמידים מתבקשים לערוך טבלה משווה ביניהם, המבוססת על העובדות שניתנו לגבי השמנים השונים.
 +
 +
'''חלק ג':''' ניתוח מאמר מדעי. קריאת המאמר ומענה על שאלות המתייחסות לטענות וטיעונים.
 +
 +
'''חלק ד':''' אישוש והפרכת טענות.  ניתנות שתי טענות - עובדות לכאורה.  על סמך הידע שצבר, מתבקש התלמיד להחליט ולנמק בצורת טיעון האם הטענה נכונה או לא.
 +
  
 
* [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]
 
* [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]
שורה 80: שורה 99:
  
 
[[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]
 
[[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]
 +
 +
====פעילות טיעון בנושא תפריט מזון מאוזן====
 +
*[[מדיה:Dieta_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]
 +
*[[מדיה:Dieta_more.doc|דף למורה]]
  
 
==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====
 
==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====
שורה 97: שורה 120:
 
[[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]
 
[[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]
  
= דוגמה לתשובה =
+
[[Media:Protein.ppt|מצגת המתייחסת לתוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]
 +
 
 +
=====דוגמה לתשובה=====
  
 
אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&nbsp;שכוללת בתוכה בין&nbsp;היתר&nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום.  
 
אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&nbsp;שכוללת בתוכה בין&nbsp;היתר&nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום.  
שורה 119: שורה 144:
 
*חלבון ביצה,&nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.
 
*חלבון ביצה,&nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.
  
= <u>'''פעילות בנושא "בניית הטיעון'''</u>" =
+
==מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל==
 +
 +
====מיומנות הטיעון - ימית שרעבי נאור====
 +
 
 +
'''השימוש בביו-דיזל הוא עדיף על פני השימוש בדיזל הרגיל.להלן מס יתרונות לשימוש בביו-דיזל:'''
  
תזונה מושלמת <br>תפקיד המזון הוא לדאוג לתוחלת חיים ארוכה ואיכותית. קיים מגוון רחב של מצבים המשתרע בין תזונה לקויה לבין תזונה אופטימלית, אשר כולל תסמינים רבים ומחלות אשר ניתן למנוע אותם או להקל עליהם באמצעות תזונה טובה יותר.<br>לכל ייצור חיי, דורש לקיימו חלבונים, שומנים, פחממות ובנוסף גם מינרלים וויטמינים (ומים...). אם אנו רוצים לשמור על תפקוד גוף האדם בריא, חשוב לצרוך את 6 אבות המזון האלה על בסיס יומיומי.
+
• רעילות נמוכה - להבדיל מהסולר המינראלי, הביו דיזל אינו רעיל.
 +
 +
• זיהום נמוך - פליטה מופחתת של פחמן דו-חמצני, פחמן חד חמצני, וחומרים מסרטנים: פחמימנים טבעתיים וחלקיקי פיח.
 +
 +
• מקור אנרגיה מתחדש.
 +
 +
• תהליך הפקה פשוט.
 +
 +
• זמין לשימוש מיידי בטכנולוגיה קיימת.
 +
 +
'''זה נכון שלצד היתרונות קיימים גם חסרונות ולכן נעמוד על הבעיות בשימוש בביו דיזל:'''
  
כדי שנוכל לקבוע מהי ההזנה המושלמת לאדם יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:<br>1. חישוב של הצריכה היומית לאדם בקלוריות של: חלבונים שומנים ופחממות.<br>2. תכולת החומרים המרכיבים את אבות המזון<br>3. משקל האדם, הפעולות שמבצע האדם, גיל וכו'<br>בתזונה נכונה על מרכיבי המזון והיחסים בניהם להיות מתאימים לחיית המחמד. המזונות האיכותיים מאפשרים לתת מנת מזון הכוללת את כל המרכיבים העיקריים הנדרשים: <br>='''פחמימות ='''
+
• לביו דיזל תכולת אנרגיה קטנה במעט מזו של הסולר המינרלי (כ-85%), כך שצריכת הדלק (כפי שהיא נמדדת בק"מ לליטר) תעלה.  
 +
 +
• לביו דיזל יכולת המסה של גומי טבעי, כך שחלקי מנוע העשויים גומי יתפוררו. רצוי מאד לציין שבמנועים המודרניים כבר מזמן אין רכיבי גומי טבעי.  
  
הפחמימות צריכות להיות ברובן מאינדקס גליקמי בינוני ונמוך (ראו הרחבה במאמר נפרד) ומפחמימות מלאות (כגון קמח מלא,אורז מלא וכו') העשירים בסיבים תזונתיים ומהיעדר פשוטות (קמח לבן, סוכר לבן, אורז לבן וכו') החסרות סיבים אלו. חשוב למעט את השימוש בסוכר בכל קנה מידה (כולל סוכר חום) וגם כאשר הוא נוכח במשקאות ממותקים – לא להתעלם ממנו. נהוג לחשוב בטעות שסוכר לא בריא רק לשני דברים: לשיניים ולחולי סוכרת. אך זהו מידע מוטעה שלצערי הרפואה הקונבנציונלית שותפה לו. כל סוכר (המופק מקני –סוכר) אינו אמור להיות חלק מהתזונה שלנו ויש למעט בו ככל האפשר כיון שהוא מספק לגוף קלוריה ריקה מתוכן תזונתי ובטווח הארוך הוא אחד מהגורמים לסכרת,השמנה והצטברות שומנים בדם ולכן למחלות לב.(פירוט נוסף יבוא במאמר נפרד)
+
• מחיר הביו דיזל גבוה ולכן כדאיותו הכלכלית בספק. אם כי עליית מחירי הנפט הולכת ועולה ונראה שפותרת בעיה זו...  
  
'''=חלבונים '''=
+
• לא ברור כיום מה גודל שטחי הגידול הנחוצים כדי לספק ביו דיזל לבעירה בכמות שתספק את הצריכה הצפויה, מדובר כנראה על אחוז משמעותי משטחי החקלאות העולמיים. גם לזה יש פתרון אפשרי והוא שימוש באצות מפיקות שמן (את האצות ניתן לגדל בשטחים מדבריים ובכך לא להתחרות עם החקלאים על אדמה פורייה).
 +
 +
'''לאור היתרונות והחסרונות הרשומים לעיל נראה כי לא רק שהיתרונות עולים על החסרונות אלא שגם לחסרונות יש היום כבר פתרונות שימושיים ומאד ריאליים. אין ספק שכדאי להשקיע משאבים בפיתוח ייצור הביו-דיזל בישראל. הפקת הביו-דיזל במדינת ישראל, תפחית את הצורך שלנו לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך תקטין את התלות של המדינה במדינות יצרניות הנפט (כמו עיראק וכו'). בנוסף, ייצור מקומי יפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, דבר שיתרום לפיתוח ולהתנהלות חברתית – מדינית-כלכלית תקינה.'''
  
החלבונים צריכים להיות מלאים. חלבון מלא נחשב לבעל כל 22 חומצות האמינו המרכיבות אותו. כמו"כ בניגוד לדעה הרווחת, רצוי שרובן יהיו מהצומח ולא מהחי. חלבונים מהחי יעילים בטווח הקצר בספיגה אך בטווח הארוך ובצריכה גבוהה הם גורמים לבעיות שונות כגון בריחת סידן. לצערי, גם הנחיה זו אינה מגיעה מכיוון הרפואה הקונבציונאלית. <br>על מנת להשיג חלבון מלא מהצומח יש לצרוך פחמימות בשילוב עם קטניות כיון שהם משלימים אחד לשני את החוסרים בחומצות האמינו למשל: אורז עם עדשים, שעועית עם תירס, חומוס עם פיתה וכדו'. <br>='''שומנים ='''
+
====טיעון- רחל אידלמן====
  
השומנים צריכים להיות ברובן המכריע מהצומח ומשומן בלתי רווי (לא כל שומן צמחי הוא בהכרח בלתי רווי). יש להתייחס בצריכה לשומן חד-בלתי רווי ורב- בלתי רווי כיון הגוף נזקק לשניהם. יש לצמצם ככל האפשר את צריכת השומן מן החי שהוא רובו ככולו שומן רווי הגורם למחלות לב,כולסטרול וכדו'. ולא לדאוג – גם אם לא תצרכו בכלל שומן רווי, הוא לא יחסר לכם כיון שכל שמן מורכב תמיד גם משומן רווי וגם משומן לא רווי – ההבדל הוא באחוזים המרכיבים את השומן. <br>אין לצרוך בשום צורה ובשום מינון שומן צמחי מוקשה/שומני טראנס/מוקשה למחצה – זהו שומן צמחי מהונדס הנועד להעלות את אורך חיי המדף של המוצר אך מחקרים הוכיחו שהוא מקצר את אורך חיי הצרכנים בהעלאת סיכוי למחלות לב ושבץ. לצערי, עקב עמידותו משתמשים בשומן זה בהרבה מוצרים מתועשים שהמפורסם ביניהם הוא המרגרינה וכתוצאה מכך – כל המוצרים הנמכרים במאפיות כגון: רוגלך,בורקסים ועוד,רוב החטיפים כגון:וופלים,קרקרים,בייגלה,קרוטונים למרק ועוד. יש תמיד לבדוק על האריזה האם מכיל שומני טראנס/מוקשים ואם כן – פשוט לא לקנות.<br>=
+
הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.  
  
'''לפניכם מידע אודות תכולת חלבונים, שומנים ופחמימות במזונות שונים ( בגרמים ל-100 גרם מזון ) <br>הערה: מידע מתוך לקסיקון כרטא לבריאות המשפחה'''.<br>=<br>
+
הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.

גרסה אחרונה מתאריך 21:09, 15 באוגוסט 2013

מהו טיעון?

טענה( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.

טיעון (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.

הטיעון ומרכיביו

טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : טענה, ממצאים ועדויות וקשר בין הטענה והממצאים, הסבר מדעי. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה

מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין



החשיבות של בניית טיעונים

  • התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.
  • לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.

מבחינה קוגניטיבית

  • בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת הבנת מושגים.
  • בניית טיעון מפתחת את מיומנות הנימוק, נימוק מבוסס עדויות.
  • בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא לבניית ידע - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.

מבחינה מטה-קוגניטיבית

  • תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו.
  • רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.

מבחינה חברתית

  • בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.
  • חינוך אזרח העתיד

א. יש חשיבות רבה בפיתוח אוריינות מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.

ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.

בניית טיעונים - כיצד?

  • השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו "לדבר מדע".
  • עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה.

פעילויות להקניית מיומנות הטיעון

שאלות מעודדות בניית טיעונים
  • הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.
  • בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.
  • זיהוי מרכיבי הטיעון.
  • הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.
  • נבא, צפה הסבר – POE.
  • דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.
  • דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.
סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים

סדנא - מיומנות הטיעון

מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית "טעם של כימיה"

תוצרי הסדנא:


פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים

תקציר למטלה חמצון שומנים – רותי, שרית, סופי ורחל

כללי: המטלה הינה מטלת טיעון.

מטרה: התלמיד ילמד לזהות טיעון (טענה ונימוק) באמצעות החומר הלימודי הרלוונטי (שמנים וחמצון שמנים).

כלים: ניצול מיומנויות של השוואה, קריאה מדעית, ניתוח עדויות מדעיות בצורת טענה-עובדה-הסבר.

המטלה כוללת ארבעה חלקים:

חלק א': תיאור מקרה: מתן עובדות (עדויות) על מספר שמנים + דיון בין בני משפחה אחת. התרגיל: ניתוח הדיון ומיון לפי "טענה" , "עדויות" , "הסבר".

חלק ב': ניתנים עובדות (עדויות) לגבי עמידות השמנים והתלמידים מתבקשים לערוך טבלה משווה ביניהם, המבוססת על העובדות שניתנו לגבי השמנים השונים.

חלק ג': ניתוח מאמר מדעי. קריאת המאמר ומענה על שאלות המתייחסות לטענות וטיעונים.

חלק ד': אישוש והפרכת טענות. ניתנות שתי טענות - עובדות לכאורה. על סמך הידע שצבר, מתבקש התלמיד להחליט ולנמק בצורת טיעון האם הטענה נכונה או לא.


פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון

דף העבודה

דף למורה


קישור לסרטון שמציג את התופעה: http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM

קישור לסרטון עם הסבר: http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&feature=fvst

פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה

דף עבודה לתלמיד

דף למורה

פעילות טיעון בנושא תפריט מזון מאוזן

תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי?

תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע

מטלה לקטע המידע "תוספי חלבון - האם זה הכרחי?" - משימת רשות

תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא.

  • כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ"ל.
  • אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע.
  • זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.

טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים

תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד

מצגת המתייחסת לתוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד

דוגמה לתשובה

אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה שכוללת בתוכה בין היתר כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום.

לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה.

כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית.

פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף שלנו, בדרך הטובה והבריאה ביותר.

למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות:

  1.   עודף חלבון עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן.
  2.  את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.

להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו:

  • חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים.
  • חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף.
  • סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה.
  • חלבון ביצה, יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.

מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל

מיומנות הטיעון - ימית שרעבי נאור

השימוש בביו-דיזל הוא עדיף על פני השימוש בדיזל הרגיל.להלן מס יתרונות לשימוש בביו-דיזל:

• רעילות נמוכה - להבדיל מהסולר המינראלי, הביו דיזל אינו רעיל.

• זיהום נמוך - פליטה מופחתת של פחמן דו-חמצני, פחמן חד חמצני, וחומרים מסרטנים: פחמימנים טבעתיים וחלקיקי פיח.

• מקור אנרגיה מתחדש.

• תהליך הפקה פשוט.

• זמין לשימוש מיידי בטכנולוגיה קיימת.

זה נכון שלצד היתרונות קיימים גם חסרונות ולכן נעמוד על הבעיות בשימוש בביו דיזל:

• לביו דיזל תכולת אנרגיה קטנה במעט מזו של הסולר המינרלי (כ-85%), כך שצריכת הדלק (כפי שהיא נמדדת בק"מ לליטר) תעלה.

• לביו דיזל יכולת המסה של גומי טבעי, כך שחלקי מנוע העשויים גומי יתפוררו. רצוי מאד לציין שבמנועים המודרניים כבר מזמן אין רכיבי גומי טבעי.

• מחיר הביו דיזל גבוה ולכן כדאיותו הכלכלית בספק. אם כי עליית מחירי הנפט הולכת ועולה ונראה שפותרת בעיה זו...

• לא ברור כיום מה גודל שטחי הגידול הנחוצים כדי לספק ביו דיזל לבעירה בכמות שתספק את הצריכה הצפויה, מדובר כנראה על אחוז משמעותי משטחי החקלאות העולמיים. גם לזה יש פתרון אפשרי והוא שימוש באצות מפיקות שמן (את האצות ניתן לגדל בשטחים מדבריים ובכך לא להתחרות עם החקלאים על אדמה פורייה).

לאור היתרונות והחסרונות הרשומים לעיל נראה כי לא רק שהיתרונות עולים על החסרונות אלא שגם לחסרונות יש היום כבר פתרונות שימושיים ומאד ריאליים. אין ספק שכדאי להשקיע משאבים בפיתוח ייצור הביו-דיזל בישראל. הפקת הביו-דיזל במדינת ישראל, תפחית את הצורך שלנו לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך תקטין את התלות של המדינה במדינות יצרניות הנפט (כמו עיראק וכו'). בנוסף, ייצור מקומי יפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, דבר שיתרום לפיתוח ולהתנהלות חברתית – מדינית-כלכלית תקינה.

טיעון- רחל אידלמן

הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.

הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.