אורביטל: הבדלים בין גרסאות
מ (×ורביטל הועבר לאורביטל) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
באיור ניתן לראות את צורה המרחבית של אורביטלים מסוג s (ספרי) ומסוג p (שמיניה תלת-מימדית) | באיור ניתן לראות את צורה המרחבית של אורביטלים מסוג s (ספרי) ומסוג p (שמיניה תלת-מימדית) | ||
| − | [[ | + | [[תמונה:Orbital.jpg|left|thumb|250px|צורות שונות של אורביטלים]] |
| − | |||
| − | + | אורביטל הוא מכלול של כל התנועות המורכבות של אלקטרון. | |
| + | |||
| + | איור הבא מציג את האורביטל בצורה נכונה יותר: נקודות מסמלות את המקומות האפשריים בהם יכול להמצא האלקטרון. באזור בו צפיפות הנקודות גבוהה יותר יש סיכוי רב יותר להמצאות האלקטרון. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[תמונה:1s orbital.jpg|left|thumb|250px|אורביטל 1S]] | ||
| + | |||
| + | אורביטל 3d[[תמונה:3d 0rbital.gif]] | ||
| + | |||
תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל | תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל | ||
| שורה 13: | שורה 20: | ||
במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 ) | במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 ) | ||
| − | פתרון של משוואה זאת נותן פונקציה גלית | + | פתרון של משוואה זאת נותן פונקציה גלית (Ψ=f(x, y, z |
שמאפשרת להעריך את סיכוי למציאת האלקטרון במרחב מסויים סביב הגרעין | שמאפשרת להעריך את סיכוי למציאת האלקטרון במרחב מסויים סביב הגרעין | ||
| שורה 23: | שורה 30: | ||
<br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f | <br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f | ||
| − | כדי לראות אורביטלים | + | כדי לראות אורביטלים שונים כנס לקישור הבא: [http://jchemed.chem.wisc.edu/JCEDLib/LivTexts/pChem/JCE2005p1880_2LTXT/QuantumStates/Bookfolder/L25OrbitalShapes.htm] |
| − | בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים | + | |
| + | בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים. | ||
| + | |||
| + | בגרף ניתן לראות את היחס בין מרחק מהגרעין לבין סבירות להמצאות האלקטרון במרחק זה | ||
| + | |||
| + | |||
| − | + | [[תמונה:Fig3.png]] | |
| − | + | ||
| − | + | האלאקטרונים מאוכלסים סביב הגרעין באורביטלים שונים, האיכלוס נעשה לפי כללים ברורים ומדוייקים. | |
| + | בקישור הבא רואים הדמייה לאיכלוס האלקטרונים באטומים שונים, כנסו לקישור וכדי לקבל איכלוס אטום אחר, לחצו בעכבר על האטום המופיע.. | ||
| + | [http://intro.chem.okstate.edu/WorkshopFolder/Electronconfnew.html קונפיגורציה אלקטרונית] | ||
גרסה אחרונה מתאריך 20:56, 15 באוגוסט 2013
אורביטל- המרחב סביב גרעין שבו יש סיכוי גדול למצוא את האלקטרון במרחב האטום. לפי מכניקה קוונטית האורביטל מאפיין גם את האנרגיה שיש לאלקטרון במצב יציב(לא מעורר) וגם צורתו של ענן האלקטרוני במרחב.
באיור ניתן לראות את צורה המרחבית של אורביטלים מסוג s (ספרי) ומסוג p (שמיניה תלת-מימדית)
אורביטל הוא מכלול של כל התנועות המורכבות של אלקטרון.
איור הבא מציג את האורביטל בצורה נכונה יותר: נקודות מסמלות את המקומות האפשריים בהם יכול להמצא האלקטרון. באזור בו צפיפות הנקודות גבוהה יותר יש סיכוי רב יותר להמצאות האלקטרון.
אורביטל 3d
תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל
במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 )
פתרון של משוואה זאת נותן פונקציה גלית (Ψ=f(x, y, z
שמאפשרת להעריך את סיכוי למציאת האלקטרון במרחב מסויים סביב הגרעין
משוואת שרדינגר מאפשרת לאפיין התנהגות של כל אלקטרון באטום על ידי שלושה מספרים קוונטים: n,l,m
לפי חישובים של מכניקה קוונטית אורביטלים שונים גם בגודל וגם בצורה המרחבית שלהם
ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f
כדי לראות אורביטלים שונים כנס לקישור הבא: [1]
בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים.
בגרף ניתן לראות את היחס בין מרחק מהגרעין לבין סבירות להמצאות האלקטרון במרחק זה
האלאקטרונים מאוכלסים סביב הגרעין באורביטלים שונים, האיכלוס נעשה לפי כללים ברורים ומדוייקים. בקישור הבא רואים הדמייה לאיכלוס האלקטרונים באטומים שונים, כנסו לקישור וכדי לקבל איכלוס אטום אחר, לחצו בעכבר על האטום המופיע.. קונפיגורציה אלקטרונית
