אורביטל: הבדלים בין גרסאות

מתוך Restoeebs Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 34: שורה 34:
 
<br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f&nbsp;  
 
<br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f&nbsp;  
  
כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: אורביטלים באטומים של יסודות שונים<br>
+
כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: [http://jchemed.chem.wisc.edu/JCEDLib/LivTexts/pChem/JCE2005p1880_2LTXT/QuantumStates/Bookfolder/L25OrbitalShapes.htm]
 +
 
 
בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים  
 
בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים  
  
באטומים עם מספר גדול של רמות אנרגיה אלקטרונים מאכלסים קודם את האורביטל בעלת אנרגיה נמוכה ברמה גבוהה יותר ורק אחר כך אורביטלים ברמה גבוהה יותר. באיור ניתן לראות שלאורביטלים 3d אנרגיה גבוהה יותר מאורביטלים 4s ן-4p|.  
+
באטומים עם מספר גדול של אלקטרונים הם מאכלסים קודם את האורביטל בעלת אנרגיה נמוכה ברמה גבוהה יותר ורק אחר כך אורביטלים ברמה גבוהה יותר. באיור ניתן לראות שלאורביטלים 3d אנרגיה גבוהה יותר מאורביטלים 4s ן-4p|.  
  
 
[[Image:Ramot energy.gif|תמונה:Ramot energy.gif]]  
 
[[Image:Ramot energy.gif|תמונה:Ramot energy.gif]]  
  
 
&nbsp;
 
&nbsp;

גרסה מתאריך 18:16, 5 בינואר 2010

אורביטל- המרחב סביב גרעין שבו יש סיכוי גדול למצוא את האלקטרון במרחב האטום. לפי מכניקה קוונטית האורביטל מאפיין גם את האנרגיה שיש לאלקטרון במצב יציב(לא מעורר) וגם צורתו של ענן האלקטרוני במרחב.

באיור ניתן לראות את צורה המרחבית של אורביטלים מסוג s (ספרי) ומסוג p (שמיניה תלת-מימדית)

הצגה כזאת של אורביטלים מקובלת בהרבה ספרי לימוד, אך היא יכולה להיות מקור לתפיסה שגויאה שאלקטרון נע במסלול מוגדר.

תמונה:Orbital.jpg


אורביטל הוא מכלול של כל התנועות המורכבות של אלקטרון.

איור הבא מציג את האורביטל בצורה נכונה יותר: נקודות מסמלות את המקומות האפשריות בהם יכול להמצא האלקטרון. באזור בו צפיפות הנקודות גבוהה יותר יש סיכוי רב יותר להמצאות האלקטרון.

אורביטל s 1s orbital.jpg


אורביטל 3d3d 0rbital.gif


תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל

במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 )

פתרון של משוואה זאת נותן פונקציה גלית (Ψ=f(x, y, z

שמאפשרת להעריך את סיכוי למציאת האלקטרון במרחב מסויים סביב הגרעין

משוואת שרדינגר מאפשרת לאפיין התנהגות של כל אלקטרון באטום על ידי שלושה מספרים קוונטים: n,l,m

לפי חישובים של מכניקה קוונטית אורביטלים שונים גם בגודל וגם בצורה המרחבית שלהם


ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f 

כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: [1]

בכל אורביטל יכולים להימצא שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה סיבובית (ספין) מנוגדים

באטומים עם מספר גדול של אלקטרונים הם מאכלסים קודם את האורביטל בעלת אנרגיה נמוכה ברמה גבוהה יותר ורק אחר כך אורביטלים ברמה גבוהה יותר. באיור ניתן לראות שלאורביטלים 3d אנרגיה גבוהה יותר מאורביטלים 4s ן-4p|.

תמונה:Ramot energy.gif