אורביטל: הבדלים בין גרסאות
שורה 9: | שורה 9: | ||
<br> | <br> | ||
− | תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל | + | תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל |
במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 ) | במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 ) | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
[[Image:Ramot energy.gif|תמונה:Ramot energy.gif]] | [[Image:Ramot energy.gif|תמונה:Ramot energy.gif]] | ||
− | <br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: [http://www.orbitals.com/orb/orbtable.htm אורביטלים באטומים של יסודות שונים] | + | <br>ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f |
+ | |||
+ | כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: [http://www.orbitals.com/orb/orbtable.htm אורביטלים באטומים של יסודות שונים] |
גרסה מתאריך 11:49, 1 בינואר 2010
אורביטל- המרחב סביב גרעין שבו יש סיכוי גדול למצוא את האלקטרון במרחב האטום. לפי מכניקה קוונטית האורביטל מאפיין גם את האנרגיה שיש לאלקטרון במצב יציב(לא מעורר) וגם צורתו של ענן האלקטרוני במרחב.
באיור ניתן לראות את צורה המרחבית של אורביטלים מסוג s (ספרי) ומסוג p (שמיניה תלת-מימדית)
תכונת הגל של אלקטרון קובעת את סוג האורביטל
במכניקה קוונטית מצבו של אלקטרון במרחב תלת-מימדי מתואר על ידי משוואת שרדינגר (שנת 1926 )
פתרון של משוואה זאת נותן פונקציה גלית Ψ=f(x, y, z).
שמאפשרת להעריך את סיכוי למציאת האלקטרון במרחב מסויים סביב הגרעין
על כל אורביטל יכולים לנוע שני אלקטרונים בעלי כיוני תנועה ( ספין)מנוגדים
באטומים עם מספר גדול של רמות אנרגיה אלקטרונים מאכלסים קודם את האורביטל בעלת אנרגיה נמוכה ברמה גבוהה יותר ורק אחר כך אורביטלים ברמה גבוהה יותר. באיור ניתן לראות שלאורביטלים 3d אנרגיה גבוהה יותר מאורביטלים 4s ן-4p|.
ישנם מספר סוגי אורביטלים להם צורות מרחביות שונות: s,p,d,f
כדי לראות אורביטלים באטומים שונים כנס לקישור הבא: אורביטלים באטומים של יסודות שונים