https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?action=history&feed=atom&title=Restoeebs_Wiki%3A%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%93%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%9D
Restoeebs Wiki:עזרה - היסטוריית גרסאות
2026-07-30T20:00:22Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.22.4
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%93%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%9D&diff=646&oldid=prev
שכטר ×לה: דף חדש: =קשר קוולנטי= קשר קוולנטי: כיתוב תמונה נוצר ע"י שיתוף אלקטרונים (ולא "מסירה")...
2009-12-07T13:21:40Z
<p>דף חדש: =קשר קוולנטי= קשר קוולנטי: <a href="/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Forces.gif.jpg&action=edit&redlink=1" class="new" title="קובץ:Forces.gif.jpg (הדף אינו קיים)">כיתוב תמונה</a> נוצר ע"י שיתוף אלקטרונים (ולא "מסירה")...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>=קשר קוולנטי=<br />
קשר קוולנטי: <br />
<br />
[[תמונה:forces.gif.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
נוצר ע"י שיתוף אלקטרונים (ולא "מסירה") בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים "משותפים" יוצרים קשר קוולנטי.<br />
סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים).<br />
<br />
אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל "קושר" ואורביטל "לא-קושר", ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך.<br />
אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה.<br />
לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה.<br />
<br />
סדר האורביטלים: <br />
במולקולות "קלות", עד N2, הסדר הוא: <br />
המולקולה יכולה להתקיים אם מספר האלקטרונים באורביטלים הקושרים שבה גדול ממספר האלקטרונים באורביטלים הלא-קושרים: .<br />
<br />
הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה.<br />
<br />
סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. <br />
במולקולות דו-אטומיות: .<br />
במולקולות פולי-אטומיות: לפי "אלקטרוני הערכיות".<br />
אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות.<br />
H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר"כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר"כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב).<br />
<br />
*בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br />
<br />
<br />
קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – "הפרש האלקטרו-שליליות". ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר.<br />
<br />
יסוד H C S Br Cl N O F<br />
זיקה 2.1 2.5 2.5 32.8 3 3 3.5 4<br />
<br />
<br />
אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים.<br />
<br />
*כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה.<br />
*המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי).<br />
*סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>
שכטר ×לה