קשר דליגת מטען - היסטוריית גרסאות

Yael: ×§×©×¨ ×“×œ×™×’×ª ×ž×˜×¢×Ÿ הועבר לקשר דליגת מטען

2013-08-15T21:51:40Z

×§×©×¨ ×“×œ×™×’×ª ×ž×˜×¢×Ÿ הועבר לקשר דליגת מטען

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* תוצאה מעניינת נוספת */

2010-06-20T10:57:15Z

‏תוצאה מעניינת נוספת

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥ ב־10:55, 20 ביוני 2010

2010-06-20T10:55:49Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥ ב־10:53, 20 ביוני 2010

2010-06-20T10:53:25Z

×”×“×¡ ×‘×•×¢×–: /* קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond */

2010-06-17T12:55:13Z

‏קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond

×”×“×¡ ×‘×•×¢×–: /* קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond */

2010-06-17T12:52:17Z

‏קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond

×”×“×¡ ×‘×•×¢×–: /* מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות */

2010-06-17T12:51:46Z

‏מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות

×”×“×¡ ×‘×•×¢×– ב־12:49, 17 ביוני 2010

2010-06-17T12:49:45Z

×”×“×¡ ×‘×•×¢×–: /* מבוא */

2010-06-17T12:45:04Z

‏מבוא

×”×“×¡ ×‘×•×¢×– ב־12:43, 17 ביוני 2010

2010-06-17T12:43:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:57, 20 ביוני 2010
שורה 130:		שורה 130:
	=== תוצאה מעניינת נוספת ===		=== תוצאה מעניינת נוספת ===

−	מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד. (ראו ציור משמאל) הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן. קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה. יש לציין ששאר קשרי C-C .במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים	+	מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד. (ראו ציור משמאל) הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן. קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה. יש לציין ששאר קשרי C-C במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:55, 20 ביוני 2010
שורה 130:		שורה 130:
	=== תוצאה מעניינת נוספת ===		=== תוצאה מעניינת נוספת ===

−	מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד. (ראו ציור משמאל) הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן. קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה. יש לציין ששאר קשרי C-C במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים~~.</div>~~	+	מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד. (ראו ציור משמאל) הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן. קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה. יש לציין ששאר קשרי C-C .במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-=קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond=
+= קשר דליגת מטען - Charge Shift Bond  =
 '''מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות'''
 ''על-פי הרצאתו של פרופ' ששון צחייק, מכון מינרווה ליזה מייטנר לכימיה קוונטית חישובית''
 ===מבוא===
 ישנן 3 שיטות חישוביות מקובלות כיום לחישובים קוונטומכניים המתייחסים לקישור כימי:
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 (אם האטומים בקשר הנם A ו- X ) הפונקציות יהיו אחת קוולנטית טהורה ושתיים יוניות, והפתרון יראה כך –
+<div style="margin-left: 1em; direction: ltr; text-align: left"><br>Psi<sub>A-X</sub> = c<sub>1</sub> Psi(A-X) + c<sub>2</sub> Psi (A<sup>+</sup> X<sup>-</sup>) + c<sub>3 </sub>Psi(A<sup>- </sup>X<sup>+</sup>) </div>
 <br>Psi<sub>A-X</sub> = c<sub>1</sub> Psi(A-X) + c<sub>2</sub> Psi (A<sup>+</sup>
-X<sup>-</sup>) + c<sub>3 </sub>Psi(A<sup>-</sup>X<sup>+</sup>)P
-−
 <br>
@@ שורה 48: / שורה 46: @@
 <br>
-[[תמונה:F2.jpg|left|thumb|350px|עקומת הפוטנציאל של המולקולה F2. ]]
+[[Image:F2.jpg|thumb|left|350px|עקומת הפוטנציאל של המולקולה F2.]] ניתן להבחין שהחלק הקוולנטי בעקומה (הקו הכחול) הנו פוטנציאל דוחה, כלומר האינטראקציה הקוולנטית הטהורה לא יוצרת את בור הפוטנציאל, ולכן ניתן לומר שאנרגית הרזוננס בין 2 הצורות היוניות הנה הגורם המשמעותי להבנת הקשר בין אטומי הפלואור.
 ניתן להבחין שהחלק הקוולנטי בעקומה (הקו הכחול) הנו פוטנציאל דוחה, כלומר האינטראקציה הקוולנטית הטהורה לא יוצרת את בור הפוטנציאל, ולכן ניתן לומר שאנרגית הרזוננס בין 2 הצורות היוניות הנה הגורם המשמעותי להבנת הקשר בין אטומי הפלואור.
-[[תמונה:F2_density1.jpg|right|thumb|300px|צפיפות המטען במולקולת F2. ]]
+<br>
-בין גרעיני האטומים צפיפות המטען נמוכה. ואילו משני צידי האטומים, באיזור של הזוגות הלא-קושרים של  אטומי  הפלואור, צפיפות המטען גבוהה, ולכן ניתן להבין, שתאורית ה- CS נותנת את ההסבר ליציבות הקשר במולקולה הזו.
-−
-−
-−
-−
-−
+מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד. (ראו ציור משמאל) הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן. קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה. יש לציין ששאר קשרי C-C במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים.&lt;/div&gt;
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-−
-===בדיקת תקפות התיאוריה - בעזרת שיטות נוספות וניסיונות===
-−
-בעזרת 2 שיטות חישוביות שונות ELF ו- AIM מתגלה שבמולקולות "קוולנטיות" שמתאימות למודל קשר CS, כלומר בעלות אנרגיית רזוננס גבוהה,  (ערך RE  גבוה) – צפיפות המטען גבוהה לא באזור שבין האטומים אלא משני עברי האטומים.
-בעזרת מדידות שמבוססות על קרני X, ניתן להעריך את צפיפות המטען. עבור הקשרים הבאים נמצאו קשרים חסרי צפיפות מטען באזור שבין האטומים (No Density Bond):
-−
-C-F,  C-N,  N-N,  N-O,  O-O, F-F
-−
-תיאורית קשר דליגת המטען, נותנת הסבר לממצאים הנ"ל.
-−
-−
-−
-[[תמונה:Prop_density.jpg|left|thumb|250px|מולקולת הפרופלן]]
-===תוצאה מעניינת נוספת===
-−
-מולקולת הפרופלן – 2 אטומי פחמן, המחוברים בקשר יחיד, שעליהן 3 טבעות משולשות בעלות מתילן CH2, בקודקוד.        (ראו ציור משמאל)
 הקשר בין 2 הפחמנים בציר הסימטריה הסבובי של המולקולה הינו קשר מהופך. הוא בכיוון הפוך לצפוי מהגיאומטריה הטטרהדרלית המוכרת של 4 הקשרים סביב פחמן.
-קשר CS נמצא כהסבר מתאים ליכולת ליצור מולקולה כזו. צפיפות המטען חושבה כממוקמת      משני צידי הפחמנים בקשר המרכזי, , ולכן המחשבה על דחייה בלתי אפשרית בין זוגות האלקטרונים, בהתאם לקונספציה הרגילה של קשרים קוולנטיים אינה מתאימה.
 יש לציין ששאר קשרי C-C במולקולה, מתנהגים כקשרים קוולנטיים לכל דבר, וצפיפות המטען של אלקטרוני הקשר נמצאת באזור בין הגרעינים.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות'''
-על-פי הרצאתו של פרופ' ששון צחייק, מכון מינרווה ליזה מייטנר לכימיה קוונטית חישובית
+''על-פי הרצאתו של פרופ' ששון צחייק, מכון מינרווה ליזה מייטנר לכימיה קוונטית חישובית''
-−
 ===מבוא===

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:52, 17 ביוני 2010
שורה 2:		שורה 2:

	'''מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות'''		'''מושג חדש לגבי קישור כימי בין אל-מתכות'''
		+
	על-פי הרצאתו של פרופ' ששון צחייק, מכון מינרווה ליזה מייטנר לכימיה קוונטית חישובית		על-פי הרצאתו של פרופ' ששון צחייק, מכון מינרווה ליזה מייטנר לכימיה קוונטית חישובית

→ הגרסה הקודמת	גרסה מתאריך 21:51, 15 באוגוסט 2013
(אין הבדלים)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:49, 17 ביוני 2010
שורה 49:		שורה 49:
	<br>		<br>

−	[[תמונה:F2.jpg\|left\|thumb\|350px\|עקומת הפוטנציאל של המולקולה F2. ניתן להבחין שהחלק הקוולנטי בעקומה (הקו הכחול) הנו פוטנציאל דוחה, כלומר האינטראקציה הקוולנטית הטהורה לא יוצרת את בור הפוטנציאל, ולכן ניתן לומר שאנרגית הרזוננס בין 2 הצורות היוניות הנה הגורם המשמעותי להבנת הקשר בין אטומי הפלואור.]]	+	[[תמונה:F2.jpg\|left\|thumb\|350px\|עקומת הפוטנציאל של המולקולה F2. ]]
		+	ניתן להבחין שהחלק הקוולנטי בעקומה (הקו הכחול) הנו פוטנציאל דוחה, כלומר האינטראקציה הקוולנטית הטהורה לא יוצרת את בור הפוטנציאל, ולכן ניתן לומר שאנרגית הרזוננס בין 2 הצורות היוניות הנה הגורם המשמעותי להבנת הקשר בין אטומי הפלואור.


−	[[תמונה:F2_density1.jpg\|right\|thumb\|300px\|צפיפות המטען במולקולת F2. בין גרעיני האטומים צפיפות המטען נמוכה. ואילו משני צידי האטומים, באיזור של הזוגות הלא-קושרים של אטומי הפלואור, צפיפות המטען גבוהה, ולכן ניתן להבין, שתאורית ה- CS נותנת את ההסבר ליציבות הקשר במולקולה הזו.]]


שורה 59:		שורה 59:


		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+	[[תמונה:F2_density1.jpg\|right\|thumb\|300px\|צפיפות המטען במולקולת F2. ]]
		+	בין גרעיני האטומים צפיפות המטען נמוכה. ואילו משני צידי האטומים, באיזור של הזוגות הלא-קושרים של אטומי הפלואור, צפיפות המטען גבוהה, ולכן ניתן להבין, שתאורית ה- CS נותנת את ההסבר ליציבות הקשר במולקולה הזו.

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 (אם האטומים בקשר הנם A ו- X ) הפונקציות יהיו אחת קוולנטית טהורה ושתיים יוניות, והפתרון יראה כך –
-<br>Psi<sub>A-X</sub> = c<sub>1</sub> Psi(A-X) + c<sub>2</sub> Psi (A<sup>+</sup>X<sup>-</sup>) + c<sub>3 </sub>Psi(A<sup>-</sup>X<sup>+</sup>)
+<br>Psi<sub>A-X</sub> = c<sub>1</sub> Psi(A-X) + c<sub>2</sub> Psi (A<sup>+</sup>
 <br>
@@ שורה 51: / שורה 52: @@
-[[תמונה:F2_density1.jpg|right|thumb|350px|צפיפות המטען במולקולת F2. בין גרעיני האטומים צפיפות המטען נמוכה. ואילו משני צידי האטומים, באיזור של הזוגות הלא-קושרים של  אטומי  הפלואור, צפיפות המטען גבוהה, ולכן ניתן להבין, שתאורית ה- CS נותנת את ההסבר ליציבות הקשר במולקולה הזו.]]
+[[תמונה:F2_density1.jpg|right|thumb|300px|צפיפות המטען במולקולת F2. בין גרעיני האטומים צפיפות המטען נמוכה. ואילו משני צידי האטומים, באיזור של הזוגות הלא-קושרים של  אטומי  הפלואור, צפיפות המטען גבוהה, ולכן ניתן להבין, שתאורית ה- CS נותנת את ההסבר ליציבות הקשר במולקולה הזו.]]
-[[תמונה:Prop_density.jpg|left|thumb|350px|מולקולת הפרופלן]]