https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A 2026-06-14T22:08:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2921&oldid=prev 2013-08-15T21:58:30Z

<p><a href="/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94" class="mw-redirect" title="טמפרטורות היתוך ורתיחה">טמפרטורות היתוך ורתיחה</a> הועבר ל<a href="/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A" title="טמפרטורת רתיחה והיתוך">טמפרטורת רתיחה והיתוך</a></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 21:58, 15 באוגוסט 2013</td> </tr><tr><td colspan='2' style='text-align: center;'><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

Yael https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2802&oldid=prev 2013-08-15T21:16:31Z

<p><a href="/restoeebs/index.php?title=%C3%97%CB%9C%C3%97%C5%BE%C3%97%C2%A4%C3%97%C2%A8%C3%97%CB%9C%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%94%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%A1" class="mw-redirect" title="טמפרטורת רתיחה והיתוך">טמפרטורת רתיחה והיתוך</a> הועבר ל<a href="/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94" class="mw-redirect" title="טמפרטורות היתוך ורתיחה">טמפרטורות היתוך ורתיחה</a></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 21:16, 15 באוגוסט 2013</td> </tr><tr><td colspan='2' style='text-align: center;'><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

Yael https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2105&oldid=prev 2010-07-29T15:01:55Z

<p>‏<span dir="auto"><span class="autocomment">גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן</span></span></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 15:01, 29 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות <del class="diffchange diffchange-inline">התיוך </del>והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות <ins class="diffchange diffchange-inline">ההיתוך </ins>והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. '''מספר אטומי הפחמן במוליקולה'''. &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. '''מספר אטומי הפחמן במוליקולה'''. &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת <del class="diffchange diffchange-inline">ההתיתוך </del>והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס. ככל שמספר אטומי הפחמן במולקולה גדל, גדל יותר מספר האלקטרונים, הענן האלקטרוני גדול יותר, כוחות ון דר ולס רבים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת <ins class="diffchange diffchange-inline">ההיתוך </ins>והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס. ככל שמספר אטומי הפחמן במולקולה גדל, גדל יותר מספר האלקטרונים, הענן האלקטרוני גדול יותר, כוחות ון דר ולס רבים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. '''קיום (או היעדר) קשרים כפולים בין אטומי הפחמן'''</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. '''קיום (או היעדר) קשרים כפולים בין אטומי הפחמן'''</div></td></tr> </table>

דבורה קצביץ https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2011&oldid=prev 2010-06-09T13:56:02Z

<p>‏<span dir="auto"><span class="autocomment">גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן</span></span></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 13:56, 9 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות התיוך והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות התיוך והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מספר אטומי הפחמן במוליקולה. ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת ההתיתוך והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס. ככל שמספר אטומי הפחמן במולקולה גדל, גדל יותר מספר האלקטרונים, הענן האלקטרוני גדול יותר, כוחות ון דר ולס רבים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. קיום (או היעדר) קשרים כפולים בין אטומי הפחמן</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>מספר אטומי הפחמן במוליקולה<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>. &#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת ההתיתוך והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס. ככל שמספר אטומי הפחמן במולקולה גדל, גדל יותר מספר האלקטרונים, הענן האלקטרוני גדול יותר, כוחות ון דר ולס רבים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>קיום (או היעדר) קשרים כפולים בין אטומי הפחמן<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר קיים קשר כפול בחומצת השומן בין אטומי הפחמן (חומצה בלתי רוויה) יורדת טמפרטורת ההיתוך והרתיחה בצורה משמעותית בהשוואה לחומצת שומן עם אותו מספר אטומי פחמן, ללא קשר כפול (חומצה רוויה).</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר קיים קשר כפול בחומצת השומן בין אטומי הפחמן (חומצה בלתי רוויה) יורדת טמפרטורת ההיתוך והרתיחה בצורה משמעותית בהשוואה לחומצת שומן עם אותו מספר אטומי פחמן, ללא קשר כפול (חומצה רוויה).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא, נקודת ההיתוך של חומצה אולאית (18 אטומי פחמן, בלתי רוויה) היא 18.9 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה סטרית (18 אטומי פחמן, רוויה) היא 69 מעלות צלזיוס.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא, נקודת ההיתוך של חומצה אולאית (18 אטומי פחמן, בלתי רוויה) היא 18.9 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה סטרית (18 אטומי פחמן, רוויה) היא 69 מעלות צלזיוס.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>3. צורת האריזה של המוליקולות.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>3. <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>צורת האריזה של המוליקולות<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככל שהשרשראות ארוכות יותר וישרות - האריזה טובה יותר, כוחות ון דר ולס בין המולקולות גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר. לדוגמא, באריזה של אטומי מימן במצב טרנס בחומצות שומן מקבלים אריזה צפופה יותר של המוליקולות, בינן לבין עצמן, כוחות ון דר ולס גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר בהשוואה לאריזה של אטומי מימן של אותה מוליקולה במצב ציס.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ככל שהשרשראות ארוכות יותר וישרות - האריזה טובה יותר, כוחות ון דר ולס בין המולקולות גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר. לדוגמא, באריזה של אטומי מימן במצב טרנס בחומצות שומן מקבלים אריזה צפופה יותר של המוליקולות, בינן לבין עצמן, כוחות ון דר ולס גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר בהשוואה לאריזה של אטומי מימן של אותה מוליקולה במצב ציס.</div></td></tr> </table>

אגבאריה ג'ואד https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2009&oldid=prev 2010-06-09T13:54:37Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 13:54, 9 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר קיים קשר כפול בחומצת השומן בין אטומי הפחמן (חומצה בלתי רוויה) יורדת טמפרטורת ההיתוך והרתיחה בצורה משמעותית בהשוואה לחומצת שומן עם אותו מספר אטומי פחמן, ללא קשר כפול (חומצה רוויה).</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר קיים קשר כפול בחומצת השומן בין אטומי הפחמן (חומצה בלתי רוויה) יורדת טמפרטורת ההיתוך והרתיחה בצורה משמעותית בהשוואה לחומצת שומן עם אותו מספר אטומי פחמן, ללא קשר כפול (חומצה רוויה).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא, נקודת ההיתוך של חומצה אולאית (18 אטומי פחמן, בלתי רוויה) היא 18.9 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה סטרית (18 אטומי פחמן, רוויה) היא 69 מעלות צלזיוס.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא, נקודת ההיתוך של חומצה אולאית (18 אטומי פחמן, בלתי רוויה) היא 18.9 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה סטרית (18 אטומי פחמן, רוויה) היא 69 מעלות צלזיוס.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3. צורת האריזה של המוליקולות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ככל שהשרשראות ארוכות יותר וישרות - האריזה טובה יותר, כוחות ון דר ולס בין המולקולות גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר. לדוגמא, באריזה של אטומי מימן במצב טרנס בחומצות שומן מקבלים אריזה צפופה יותר של המוליקולות, בינן לבין עצמן, כוחות ון דר ולס גדולים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר בהשוואה לאריזה של אטומי מימן של אותה מוליקולה במצב ציס.</ins></div></td></tr> </table>

אגבאריה ג'ואד https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2008&oldid=prev 2010-06-09T13:50:53Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 13:50, 9 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות התיוך והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות התיוך והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מספר אטומי הפחמן במוליקולה. ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת ההתיתוך והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מספר אטומי הפחמן במוליקולה. ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת ההתיתוך והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס<ins class="diffchange diffchange-inline">. ככל שמספר אטומי הפחמן במולקולה גדל, גדל יותר מספר האלקטרונים, הענן האלקטרוני גדול יותר, כוחות ון דר ולס רבים יותר וטמפרטורת ההיתוך והרתיחה גבוהות יותר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">2. קיום (או היעדר) קשרים כפולים בין אטומי הפחמן</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">כאשר קיים קשר כפול בחומצת השומן בין אטומי הפחמן (חומצה בלתי רוויה) יורדת טמפרטורת ההיתוך והרתיחה בצורה משמעותית בהשוואה לחומצת שומן עם אותו מספר אטומי פחמן, ללא קשר כפול (חומצה רוויה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">לדוגמא, נקודת ההיתוך של חומצה אולאית (18 אטומי פחמן, בלתי רוויה) היא 18.9 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה סטרית (18 אטומי פחמן, רוויה) היא 69 מעלות צלזיוס.</ins></div></td></tr> </table>

אגבאריה ג'ואד https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=2001&oldid=prev 2010-06-09T13:46:51Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 13:46, 9 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מדיה:boiling point.doc|דף עבודה בנושא טמפ רתיחה מיומנות השוואה]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מדיה:boiling point.doc|דף עבודה בנושא טמפ רתיחה מיומנות השוואה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גורמים המשפיעים על טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומצות שומן==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן לסכם את הגורמים המשפיעים על טמפרטורות התיוך והרתיחה של חומצות שומן כדלקמן:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1. מספר אטומי הפחמן במוליקולה. ככל שמספר אטומי הפחמן גדל כך טמפרטורת ההתיתוך והרתיחה עולה. לדוגמא: טמפרטורת ההיתוך של חומצה קפרית (10 אטומי פחמן) היא 31.6 מעלות צלזיוס, בעוד שטמפרטורת ההיתוך של חומצה איקוסנואית (20 אטומי פחמן) היא 75.4 מעלות צלזיוס</ins></div></td></tr> </table>

אגבאריה ג'ואד https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=1136&oldid=prev 2010-01-18T20:23:17Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 20:23, 18 בינואר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;'''קטגוריה''':[[טמפרטורת היתוך ורתיחה|טמפרטורת היתוך ורתיחה]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;'''קטגוריה''':[[טמפרטורת היתוך ורתיחה|טמפרטורת היתוך ורתיחה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מדיה:boiling point.doc|דף עבודה בנושא טמפ רתיחה מיומנות השוואה]]</ins></div></td></tr> </table>

ולדמן רות https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=880&oldid=prev 2009-12-15T15:21:25Z

<p>‏<span dir="auto"><span class="autocomment">&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;השפעת לחץ על טמפרטורות היתוך ורתיחה &lt;span id=&quot;fck_dom_range_temp_1260719867671_636&quot;&gt;&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039;&lt;/span&gt;</span></span></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 15:21, 15 בדצמבר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת&quot;א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת &quot;הנקודה המשולשת&quot;. הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא &quot;קו היתוך&quot;. באופן דומה נקרא &quot;קו אידוי&quot; ו&quot;קו המראה&quot;. קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע&quot;י האנומליה של המים&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;).&lt;/span&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת&quot;א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. <ins class="diffchange diffchange-inline">כשחומר רותח נצפות בעות.בתוך הבועה יש מולקולות במצב הגזי של הנוזל הרותח. ככל שיש יותר מולקולות הלחץ בתוך הבועה עולה. ברגע שהלחץ הפנימי של הגז בבועה משתווה ללחץ החיצוני מתחיל תהליך הרתיחה והבועות פורצות החוצה. לכן טמפרטורת הרתיחה תלויה בלחץ החיצוני.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">להבדיל מתהליך אידוי שמתרחש בכל טמפרטורה. בתהליך זה, מולקולות בעלות אנרגיה קינטית גבוהה בורחות ומתנתקות מן הנוזל, בשטח פני הנוזל. אידוי מתרחש משטח הפנים של הנוזל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת &quot;הנקודה המשולשת&quot;. הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא &quot;קו היתוך&quot;. באופן דומה נקרא &quot;קו אידוי&quot; ו&quot;קו המראה&quot;. קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע&quot;י האנומליה של המים&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;).&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;היבטים פדגוגיים &lt;/span&gt;''' ==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;היבטים פדגוגיים &lt;/span&gt;''' ==</div></td></tr> </table>

זלוצובר דינה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=865&oldid=prev 2009-12-13T16:00:24Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 16:00, 13 בדצמבר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת&quot;א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת &quot;הנקודה המשולשת&quot;. הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא &quot;קו היתוך&quot;. באופן דומה נקרא &quot;קו אידוי&quot; ו&quot;קו המראה&quot;. קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע&quot;י האנומליה של המים).</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;</ins>הטמפרטורה של שינוי מצב צבירה תלויה בלחץ. לדוגמא, מים רותחים ב- 100ºC, כשהמדידה מתבצעת בת&quot;א ואילו נקודת הרתיחה של מים בירושלים היא 97ºC. תלות הטמפרטורות של שינויי מצבי צבירה בלחץ ניתנת בדיאגרמת הפאזות . הקווים בדיאגרמת הפאזות מייצגים טמפרטורות ולחצים בהם שתי פאזות נמצאות בשיווי-משקל. הנקודה המיוחדת בה שלושת הפאזות נמצאות בשיווי-משקל נקראת &quot;הנקודה המשולשת&quot;. הנקודה הקריטית ובה המצב הנוזלי והמצב הגזי הינם זהים. הדיאגרמה מחולקת לשלושה אזורים אשר כל אחד מהם מתאים למצב צבירה מסוים. הקו שמפריד בין האזור המתאים למצב המוצק לבין האזור המתאים למצב הנוזלי ולכן הוא נקרא &quot;קו היתוך&quot;. באופן דומה נקרא &quot;קו אידוי&quot; ו&quot;קו המראה&quot;. קו האידוי מראה כי טמפרטורת הרתיחה של מים עולה עם הלחץ (לכן בתל-אביב המים רותחים בטמפרטורה גבוהה יותר) וקו ההיתוך מראה כי טמפרטורת ההתכה של קרח קטנה עם עליית הלחץ (תכונה זו של ירידת נקודת ההיתוך עם עליית הלחץ אינה משותפת לחומרים רבים והיא מוסברת ע&quot;י האנומליה של המים<ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;</ins>).<ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/span&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;היבטים פדגוגיים &lt;/span&gt;''' ==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;היבטים פדגוגיים &lt;/span&gt;''' ==</div></td></tr> </table>

זלוצובר דינה