עמוד ראשי

2013-09-24T17:46:13Z

Yael:

2013-08-15T22:13:25Z

Yael: ×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×” הועבר למודלים לקידום מקצוע הכימיה

#הפניה [[מודלים לקידום מקצוע הכימיה]]

שיחה:מודלים לקידום מקצוע הכימיה

2013-08-15T22:13:25Z

Yael: שיחה:×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×” הועבר לשיחה:מודלים לקידום מקצוע הכימיה

== משוב ראשוני ==

'''להלן הערות שכתבה רותי אלדר. הערות נכתבו לפני שעלו לאויר מודלים 13 ו-14'''.

# כל המודלים שנכתבו עד עכשיו הם מודלים המיועדים לקבל יעד "התלמיד" בלבד. הייתי רוצה לראות מודל לקהלי יעד אחרים : הורים/משפחה , מורים , הנהלת בי"ס וכו'
# מודל 4 – קהל היעד הוא "הקהילה" – הן המטרה והן הפעילות מצויינים – אבל הם מיועדים מיועדת לקהילה = "אנשי העיר" ומטרתם להעביר מסר לתלמידי העיר דרך כל הקהילה. "כימיה, היא המגמה שכדאי לבחור" הפעילות לא לתלמידי המגמה הם כבר "לקוח שבוי" .
# אני מציעה למיין / לציין ליד כל פעילות מוצעת – האם היא פעילות נקודתית – או – פעילות רציפה / מתמשכת (מודל 8 ו-11)
# מודלים 2 , 3. 5 – אנא שכתבו את המסר השווקי . מה שכתבתם זה מטרות . מסר שווקי צריך להיות קצר, ענייני וממוקד. רצוי – מסר 1 בלבד ! לדוגמא : כימיה = FUN זה מסר ענייני
# מודל 3 – במטרת הפעילות כתוב "בצורה רועשת" שזה מעניין מאד – את/ה יכול/ה (אפשר גם כל אחד אחר....) להציע פעילות רועשת (ממש !) ב"תיאור הפעילות" – אל תהססו "להתפרע" ברעיונות .
# מודל 7 – חולצות כימיות – רעיון גדול ! את/ה יכול/ה (אפשר גם כל אחד אחר....) לקחת את ההצעה הזו צעד 1 קדימה , להיות ה"קריאטיב" ולהמציא מסר פירסומי (2-3 מילים) שיודפסו על החולצות ? אולי רעיון לציור / קריקטורה וכד'

שיחה:×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×”

2013-08-15T22:13:25Z

#הפניה [[שיחה:מודלים לקידום מקצוע הכימיה]]

סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

2013-08-15T22:12:11Z

Yael: ×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×” הועבר לסיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

== מיני סקר - מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==

=== תשובות מורים ===

'''עיסאם אגבאריה'''

1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי.
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי.
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות...

2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!!

'''רחל אידלמן'''

1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן.

2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית.

'''בעז הדס'''

1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית.

2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות.

'''רוזה'''

כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי

באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה

'''נחום

1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.

.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני.

 

'''דפנה'''

1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה.

2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד 

 

'''ימית'''

1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי. לכל זה התווספו פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום והתרומה הגדולה שלהם לחיים (כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי עד הלום בתחום הכימיה.

2. כימיה ענתה על הצרכים הבאים שלי:

א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק שכלי (אתגר), רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית. 

 '''סופיה'''

1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי.

2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.
 

'''אנה'''

1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'.

זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון.

2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי.

מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד.

 '''אורלי'''

אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע?

'''אלה'''

הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן  להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא מצטערת שבחרתי  בהוראה

2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים - הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות

'''רונית'''

1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה.

להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים.

2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על :הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית : הצלחה והשגים.

'''רות'''

1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר.

2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד

'''ירדן'''

1. לא למדתי כימיה. בחרתי הנדסה סביבתית כי אהבתי בתיכון ללמוד ביולוגיה , כימיה ,והתעניינתי בנושא איכות הסביבה. לאחר שנתיים הבנתי שאני אוהב יותר לעבוד עם אנשים ולכן החלטתי שאני אעשה שינוי ואוסיף את לימודי ההוראה.התובנה הבסיסית הייתה שאני יכול להצטיין רק במשהו שאני אוהב לעשות. בחרתי בהוראת כימיה כי זה היה הכי קל, ולא הייתי צריך להתאמץ יותר מידי.
גם כשסיימתי ללמוד לא חושב שהייתי סגור על הוראה. לא חשבתי לטווח ארוך. פשוט זרמתי.כל פעם החלטתי להיות מורה לשנה אחת בלבד.
את האהבה לכימיה ולהוראה רכשתי עם השנים ככל שלימדתי תלמידים נדבקתי בחיידק והתלהבתי להראאות לתלמידים את ההיבטים הכימיים של היום יום שלנו.
2. הלימודים , והעיסוק כמורה, (והרצון להצליח בו) ענו על הצורך בשייכות ואהבה , הערכה עצמית- כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים
והגשמה עצמית. אני חושב שאני עושה סוג של תיקון בכך שאני מורה.

3. אין לי תלמידי יב' זמינים אבל בעבר הילדים מרו שהם בחרו בגלל היחס האישי והקשר שנוצר ביניינו ,אהבה לניסויים וללימודי מדעים , אחים שלמדו כימיה

'''שרית'''

בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות:

#היה לי קל בתיכון
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.

נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).)

 
'''שרילי'''

1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה

2.הגשמה עצמית

'''עדנה כהן'''

בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)

'''אגבאריה ג'ואד'''

1. בחט"ב המורה למדעים היה מעולה ותמיד היה מחמיא לי על התשובות שלי ועל הציונים הגבוהים שהייתי מקבל כמעת בלי מאמץ ובתיכון גם כן היה מורה מעולה התחברתי אליו והיה מודל לחיקוי וכאשר היה עולה הנושא של הכימיה כל התלמידים היו מצביעים עלי כאילו אני האבא של הכימיה ! נרשמתי לאוניברסיטה העברית
והתקבלתי לכל המקצועות חוץ מרפואה ומשפטים אשר לא הייתי בוחר בהם אפילו הייתי מתקבל בהן ובכל זאת בחרתי בכימיה פשוט מאוד אהבתי כימיה.

2.הבחירה שלי בכימיה ענתה על הערכה עצמית רק בשנה א' קיבלתי הצטיינות והייתי מאוד גאה בפני עצמי ובפני אחרים ! למרות הפחדות תלמידי כימיה שנה קודם מהקשיים זה היה אתגר והצלחתי בלימודים למרות שהייו הרבה נושרים !למרות מבחינה כספית הרבה מקצועות חופשיים שנחשבים יותר נחותים מרוויחים יותר אני שלם עם עצמי ולא מתחרט על בחירתי בכימיה

=== תשובות תלמידים ===

'''עיסאם'''

ראון:
בחרתי בכימיה למספר סיבות, הוא יותר מעניין מפיזיקה, משקל המקצוע באוניברסיטאות, רוב המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה מלמדים ודורשים כימיה, וגם אני יודעת שתלמיד הכימיה יכול להסתגל עם כל תחום דעת עתידי בניגוד לפיזיקאי שמתעמק בתאוריות ונוסחאות ולא מגיע לרמת התהליך והמאקרו.

סאמר:
אני לא בחרתי את הנושא כבחירה אישית, אני רציתי ללמוד מחשבים, אבל אבא שלי שהוא רופא בא לבית הספר ובחר לי את הכימיה בטענתו שזה מקצוע מתאים יותר למי שרוצה ללמוד רפואה, והוא רוצה שאני אמשיך רפואה.

ריהאם: הסיבה לבחירת מקצוע הכימיה היא אהבתי הגדולה למקצוע מגיל 12, דבר שרכשתי מהמשפחה שלי שאוהבים את המדע במיוחד כימיה ופיזיקה.
וגם לקחתי על עצמי להכיר מקרוב ולהתעמק יותר בנושא כי אני אוהבת.

מגדולין: אהבתי למקצוע, כיף לי ללמוד כימיה, ציונים גבוהים, יהוא המקצוע הכי טוב בין המקצועות האחרות שצריך לבחור בביה"ס, מקצוע זה יעזור לי בעתיד בלימודיי האקדימיים, ובסוף מורה המקצוע הוא נפלא וכיף ללמוד ממנו.

ללא שם: 1. התמחות זו מכילה תלמידים הטובים ובעלי יכולת לימודית טובה. 2. המורה הוא מהמורים הטובים ביותר בבית הספר. 3. מקצוע הכימיה הוא כיפי ומתקשר לכל תחומי החיים.

'''דפנה'''

שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל

התשובות לא היו מאוד מגוונות  מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים

,  עניין במקצוע, נוצר בכיתה י'

הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה

הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים

סקרנות וביצוע מעבדות

מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה

שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח

'''רוזה''' 

*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים

*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...

*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..

*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את המוצרים החדשים

*יש עניין חברתי במעבדות חקר

*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...

'''ימית'''

עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה. 

 '''אורלי'''

תגובות של ארבעה תלמידים:

ד.

רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים".

ל.

בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין .

ר.

אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!

 י'

אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד..

'''רות'''

בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה

בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד

בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה

'''שרילי'''

ציון גבוה, קל

המלצה מפי תלמדים שסימו יב

התחברות אל המורה.

'''ג'ואד'''

אני מלמד בבית ספר רק לבנות וגם המורה לכימיה בבית הספר תלמידה שלי ! ביקשתי מכול התלמידות שיענו על השאלה בכתב הרוב נתן יותר מסיבה אחת כמו

*בזכות המורה של חטיבת הביננים ושל התיכון

*מקצוע הכימיה נחשב יוקרתי ומעורר סקרנות

*יותר מעניין ממקצועות מדעיים אחרים ואפשר להשיג בו ציונים גבוהים

* יותר קל מפיזיקה ויותר יוקרתי מביולוגיה ומדעי הסביבה

*התרומה של הכימיה גדולה בלימודי האוניברסיטה במקצועות הרפואיים

'''סופיה'''
*ציונים טובים בכימיה בכיתה ט'
*לפי המלצה של מורה.
*התעניינתי בניסוים.
*מורה מלמדת בצורה מעניינת.
*כימיה קשורה לרפואה,רוקחות, לפיתוח תרופות,איכות הסביבה.

==סיכום הסקר==
הסקר סוכם על ידי רות אדלר (מורה לכימיה, בעלת ניסון עשיר בעולם השיווק)בתמונה הבאה הסיכום על-פי מספר קטגוריות.
[[תמונה:seker1.jpg|center|thumb|450px|ריכוז תוצאות המיני סקר]]

×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

2013-08-15T22:12:11Z

Yael: ×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×” הועבר לסיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

#הפניה [[סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה]]

שיחה:סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

2013-08-15T22:12:11Z

Yael: שיחה:×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×” הועבר לשיחה:סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

==הוקרה==
רחל היקרה -

לא היית איתנו במיפגש הראשון, ובכל זאת כהרגלך - הראשונה להשלים את שיעורי הבית.

להתראות בקרוב !

שיחה:×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

2013-08-15T22:12:11Z

Yael: שיחה:×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×” הועבר לשיחה:סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

#הפניה [[שיחה:סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה]]

SWOT למקצוע הכימיה

2013-08-15T22:11:34Z

Yael: ×ª×¨×’×•×œ ×”×©×™×ž×•×© ×‘-SWOT הועבר לSWOT למקצוע הכימיה

= SWOT =
==כללי==
SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.
להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:
 
'''חוזקות'''
 
חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.
 
'''חולשות'''
 
נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?
דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון
 
'''הזדמנויות'''
 
כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)
 
'''אילוצים/איומים'''
 
מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?
 

*[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]
 

=מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=
רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.

'''הנחיות:'''
 
השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון "שדה הפעולה" בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל"שדה הפעולה" האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.
 
למטלה זו שני שלבים:
 
'''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' .

'''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''
 
עבודה נעימה!

 

=SWOT למקצוע הכימיה =
== חוזקות ==

====רלוונטיות לחיי יום יום====
-מקצוע ישומי קשור ורלוונטי מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור
-מדע מדויק רב תחומי ושימושי
- קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והיי טק
-חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).
-מדע הכימיה מגוייס לפתרון בעיות גלובליות באיכות הסביבה.

====אתגר,קושי, יוקרה====
-קשה ומאתגר ללמוד אותו
-מקצוע מעניין ומהווה "אבן יסוד" למקצועות המדעים.
- מקצוע, שבו רוב התלמידים ברמה אקדמית גבוהה, מה שיוצר תחושה אליטיסטית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים "החזקים".
- מדע הכימיה הוא מהמדעים המובלים בעולם בכלל ובישראל בפרט, כך ששלושה ישראלים זכו בפרס נובל בכימיה.

====כדאי ללמוד אם חושבים על העתיד====
* בטכניון נותנים בונוס של 25% ללימודי כימיה 5 יח"ל.
* מומלץ למי שרוצה ללמוד רפואה, כימיה , ביוכימיה, הנדסה כימית,והנדסה סביבתית.
*כמקצוע טכנולוגי, כימיה מומלצת לתלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח.
* ציוני המגן גבוהים- ממוצע ארצי בסביבות 85!
*אוניברסיטת תל אביב בדרישות הקבלה לרפואה דורשת ידיעה בכימיה או בכימיה טכנולוגית ברמה של שלוש י"ל לפחות. (ז"א בחינת בגרות בכימיה)

====יחס אישי====
* הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר
* צוות מורים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.רוב המורים בעלי תואר 2.

====על דרכי ההוראה וההערכה====
גיוון בדרכי ההוראה. ההוראה משלבת:
* שילוב מעבדה - מתאים למי שאוהב הרבה ניסויים. הלמידה במעבדה היא בקבוצות. התלמידים מתכננים חלק מהניסויים בעצמם תוך כדי הנחייה של המורה, והיא מאפשרת להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר.
* סיורים לימודיים באתרים אטרקטיביים כמו כנרת, מערת נטיפים, מפעלים, מכון ויצמן למדע, נוער שוחר מדע.
* שילוב תוכנות הדמייה ממוחשבות ומעבדות ממוחשבות
* סרטים

גיוון בדרכי ההערכה:מבחנים, דו"חות מעבדה (שבהם ניתן להשיג ציון גבוה)

====לא רק שינון, גם לומדים לחשוב====
* לא מצריך שינון אלא הבנה
* פחות ריאלי מפיסיקה.
* מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית, פיתוח מיומנויות טיעון, השוואה, ייצוג מידע
*גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.

====פרוייקטים ותחרויות====
* מגוון תחרויות רחב, אם בתחרויות בין -לאומיות כמו כימידה- טכניון, וארציות (זהוי חומרים- מכון ויצמן, מדענים צעירים)

== חולשות ==

'''מבחינת התלמיד:''' - תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת . - לא מקציבים זמן מספיק למעבדה - לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.- קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון.

*אין קרדיט על 5 יח"ל כמו בפיסיקה
*שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.
*לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.
*שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.
*תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.
*דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד

שעות הלימודיות הן שעות קשות לתלמיד(בקצוות יום). מספר שעות רב יחסית

*בחלק מהנושאים צריך רמת חשיבה פורמאלית, רמת חשיבה שאינה קיימת אצל חלק מהתלמידים. חלק גדל מהמושגים הן מושגים פורמאליים .

'''מבחינת המורה:''' - דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-

*מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן "לסמוך" על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. 
*מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק "המורה לכימיה" שעומדת מול הלוח ומסבירה
*יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.
*אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.

אין תגמול ליחידת מעבדה.

== הזדמנויות ==

 

*המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה"ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים
*למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.
*המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')
*לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט
*יום מדעים- הזדמנות לשיווק המקצוע וחשיפתו לכל תלמידי בית הספר ובמיוחד כיתות יוד.
*ניצול חינוי לעובדה שכל התלמידים משתמשים באנטרנט, ע"י שיעורים מתוקשבים, עבודות בית, הפצת חומרי לימוד, פורום תלמידי הכימיה באתר בית הספר...
*להכיר יותר את הכימיה של מוצרי אוכל בבית, גבינה, דבש ושמן. וללמוד שיטות פשוטות לבדיקה עצמית לאיכות המוצרים.
*זכייתם של מדענים ישראליים בפרסי נובל בכימיה - המקצוע מביא כבוד רב למדינה.
*בשנה הבאה, שנת 2011 תוכרז השנה כ'''שנת הכימיה הבין לאומית'''.
*מושגים פורמאליים אפשר להמחיש בעזרת מודלים סימולציות ומשחקי הדמייה.

==איומים/אילוצים==
* במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.
* התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)
* ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)
* בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.
* ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.
* חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.
* ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).
* מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה"ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...
*
לימודי הכימיה אינם פשוטים...
* נשירת תלמידים מההתמחות למגמות אחרות.

×ª×¨×’×•×œ ×”×©×™×ž×•×© ×‘-SWOT

2013-08-15T22:11:34Z

Yael: ×ª×¨×’×•×œ ×”×©×™×ž×•×© ×‘-SWOT הועבר לSWOT למקצוע הכימיה

#הפניה [[SWOT למקצוע הכימיה]]

ניסוי במעבדת ליפידים

2013-08-15T22:07:37Z

Yael: ×¡×™× ×˜×–×” ×× ×–×™×ž×˜×™×ª ×©×œ ceramide הועבר לניסוי במעבדת ליפידים

==Ceramide synthetze==
על מנת לסנטז את הספינגוליפיד ceramide משתמשים בשני סובסטראטים - ספינגוזין וחומצת שומן ובאנזים ספציפי לסינטיזה.
ישנה קבוצת אנזימים הנקראים cers (צראמיד סינטאטז) ומסומנים כ- CERS1 - CERS6.
כל אחד מהאנזימים הללו יודע לעבוד עם טווח של חומצות שומניות באורך מסוים ולסייע בחיבור שלהן לספינגוזין.
האנזים הספציפי CERS2 הוא האנזים שבאופן סלקטיבי פועל על החומצות השומניות בעלות 22 ו- 24 פחמנים.

== עכברי knockout ועכברי null ==
על מנת להתחקות אחר ייצור הצראמיד וההשלכות על תפקידיו, משתמשים בעכברים שבהם הגן ליצירת האנזים CERS2 לא פעיל (הומוזיגוטים לגן הרצסיבי)- עכברי knockout או בעכברים שבהם מונעים בדרך שונה את ביטוי הגן ואת יצירתו של האנזים הנ"ל.

== סימון רדיואקטיבי לספינגוזין ==
על מנת לסמן רדיואקטיבית את הספינגוזין, משתמשים בספינגונין בעל קשר כפול, ומגיבים אותו עם סודיום בורוהידראט NaBH4 , שבו המימנים הם איזוטופים רדיואקטיביים - טריטיום.
מה שמתרחש הינו הרוויה של הקשר הכפול במימנים בעלי פעילות רדיואקטיבית.

== הסינטיזה האנזימטית ==
משתמשים במיצוי מכבד של עכבר רגיל ובמיצוי של עכבר null. לשני המיצויים הנ"ל מוסיפים את הספינגוזין המסומן רדיואקטיבית וחומצת השומן. מאחר והאנזים בסביבה מימית, והסובסטראטים הינם שומניים, משתמשים בהומוגנייזר, שבנוי משברי ממברנות, וכך מקבלים סביבה קולואידית אחידה, שבה האנזים והסובסטראט יכולים לבוא במגע. בתום הזמן המוגדר מראש עוצרים את התגובה בעזרת תערובת של כלורופורם ומתנול.

== מעקב אחר תוצרי התגובה ==
הבדיקה של תוצר הסינטיזה היא ע"י TLC - כרומטוגרפיה על שכבה דקה של סיליקה, כאשר הנוזל המריץ הוא תערובת נוזלים א-פולאריים.
כדי להכין את תערובת התגובה להטענה על פלטת ה- TLC:
* מנדפים את תערובת הכלורופורם/מתנול.
* מוסיפים כלורופורם כדי למצות את החומרים השומניים לפאזה אורגנית.
* מבצעים הפרדה בצנטריפוגה ומסלקים את הנוזל העליון המימי.
* את הפאזה האורגנית מערבבים היטב - ומטעינים על פלטת ה- TLC וממתינים לנידוף הכלורופורם.

== בדיקות לאחר ההרצה ==
ניתן לסמן את הצראמיד והספינגוזין בעזרת יוד, שמסתפח לקשרים כפולים. לשם כך מכניסים את הפלטות אחרי ההרצה לתא שבו גבישים ואדים של יוד. על הפלטה מופיעים כתמים צהובים.
בעזרת פילם שרגיש לקרינת ביתא, שנפלטת מהחומר המסומן רדיואקטיבית, ניתן לזהות בפלטה את כתמי הצראמיד ואת כתמי הספינגוזין שלא הגיב.

== תוצאות ==

לאחר שזוהו בפלטת ה- TLC הכתמים שבהם מופיע התוצר שסונטז - צראמיד, מגרדים מהפלטה את האבקה ובתוכה התוצר. כמות התוצר נקבעת ע"י מכשיר למדידת הפעילות הרדיואקטיבית.
בטבלה המצורפת מופיעים הערכים שנקבעו הן לצראמיד שנוצר בעכבר רגיל (wild type)והן בעכבר null.
הערכים הראשוניים ביחידות DPM (יחידות מנייה), לאחר מכן מתורגמים לכמות בפיקומול (pmol).
את הפעילות היחסית של יצירת הצראמיד מחשבים ע"י חלוקה בכמות האנזים שבו השתמשו ובזמן התגובה - כך שמתקבלת פעילות ביח' פיקומול תוצר ליח' אנזים ליח' זמן.

[[תמונה:Table.JPG|left|thumb|250px|טבלת התוצאות]]

×¡×™× ×˜×–×” ×× ×–×™×ž×˜×™×ª ×©×œ ceramide

2013-08-15T22:07:37Z

Yael: ×¡×™× ×˜×–×” ×× ×–×™×ž×˜×™×ª ×©×œ ceramide הועבר לניסוי במעבדת ליפידים

#הפניה [[ניסוי במעבדת ליפידים]]

מים קשים

2013-08-15T22:06:57Z

Yael: ×ž×©×ª×ž×©1: ×¡×˜×•×œ×¨ × ×—×•× הועבר למים קשים

=מים קשים=

==מהם מים קשים==
*מים קשים הם מים שבהם ריכוז גבוה של יוני סידן ויוני מגנזיום
*מים קשים אינם מהווים סכנה בריאותית

==כיצד מחשבים קשיות מי שתיה==

==כיצד מטפלים במים קשים==

×ž×©×ª×ž×©1: ×¡×˜×•×œ×¨ × ×—×•×

2013-08-15T22:06:57Z

Yael: ×ž×©×ª×ž×©1: ×¡×˜×•×œ×¨ × ×—×•× הועבר למים קשים

#הפניה [[מים קשים]]

ניסוי עוגת הצימוקים

2013-08-15T22:03:19Z

Yael: ×’'×•×–×£ ×’'×•×Ÿ ×ª×•×ž×¤×¡×•×Ÿ הועבר לניסוי עוגת הצימוקים

הניסוי נערך ב 1987 ע"י ג'וזף ג'ון תומפסון.

תומפסון חקר קרניים קתודיות (נוצרות כשיוצרים הפרש פוטנציאלים גדול בין שתי אלקטרודות. תומפסון הוכיח כי קרני הקתודה הן למעשה זרם של חלקיקים בעלי מטען שלילי.

במכשיר עוברות קרניים מן האלקטרודה השלילית דרך האלקטרודה החיובית אל מסך. כאשר שמים מעל ומתחת לשפופרת שדה חשמלי . הקרן סוטה לכיוון החיובי. לכןן לקרן מטען שלילי - קרן אלקטרונים.

J.J. Thompson הציע את מודל עוגת הצימוקים שהיה אחד המודלים הראשוניים למבנה האטום.

×’'×•×–×£ ×’'×•×Ÿ ×ª×•×ž×¤×¡×•×Ÿ

2013-08-15T22:03:19Z

Yael: ×’'×•×–×£ ×’'×•×Ÿ ×ª×•×ž×¤×¡×•×Ÿ הועבר לניסוי עוגת הצימוקים

#הפניה [[ניסוי עוגת הצימוקים]]

ליפידים

2013-08-15T22:02:28Z

Yael: ×œ×™×¤×™×“×™× הועבר לליפידים

==ליפידים==
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :

ליפידים פשוטים:

1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).

2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

ליפידים מורכבים:
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

===חומצות שומן===
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =

1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.

2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.

לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.

===טריגליצרידים===
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.

טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).

ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).

[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]

[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]

===פוספוליפידים===

קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.

[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]

חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.

[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|400px|סכימה כללית פוספוליפידים]]

[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]

= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =

הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.

המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

==== מעניין: מסיסות של פוספוליפידים ====

חומרים מתחלבים - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים  בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים

הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז.

בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים.

החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים.

מתכון:

ערבב בבלנדר:

- כף מיץ לימון

- כפית חרדל טחון

- ביצה אחת

- מלח ופלפל לפי הטעם

כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה.

מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד.

שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)

 ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===

1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:

א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.

5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

 

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===

1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

=== סטרולים ===

סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל.

קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים.

סטרולים -סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]

הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי '''בגופם של בעלי החיים בלבד'''. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול

[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D.

תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים:

1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב.

2. חומר מצע ביצור מלחי מרה

3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין)

בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים.

גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה.

[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]

ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.

=== הידעת ש... ===

• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ- % 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות, % 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו- % 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן.

שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene

=== הטוב, הרע והכולסטרול ===

כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים.

ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר.

ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם.
החשובים ביניהם :

*ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים "כולסטרול רע" ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי.

*ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים "כולסטרול טוב" מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם.

שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם.

אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl).

(LP(a (כולסטרול)
(LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.

==== קישורים חיצוניים: ====

[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול]

[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]

×œ×™×¤×™×“×™×

2013-08-15T22:02:28Z

Yael: ×œ×™×¤×™×“×™× הועבר לליפידים

#הפניה [[ליפידים]]

מבנה לואיס

2013-08-15T22:00:16Z

Yael: ×ž×‘× ×” ×œ×•××™×¡ הועבר למבנה לואיס

גילברט נ' לואיס הציג את אלקטרוני הערכיות (האלקטרונים הנמצאים ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר) באופן גרפי ע"י נקודות המייצגות אלקטרונים.

השיטה הוצגה לראשונה ב 1916.

אלקטרון הנמצא לבדו באורביטל ייוצג ע"י נקודה.
שני אלקטרונים הנמצאים באותו אורביטל מיוצגים ע"י נקודותיים.

לדוגמה:
[[תמונה:lewis1.gif|left|thumb|250px|דוגמה לדיאגרמת לואיס]]

[[תמונה:300px-Electron_dot.png|left|thumb|250px|מודל לואיס על מולקולות]]

'''קישורים חיצוניים:'''

* [http://www.chem.ufl.edu/~itl/2045/lectures/lewis_ramyess/pjb_ramyess.html תרגילים מקוונים בנושא מבני לואיס - מולקולות]

* [http://www.example.comhttp://www.chempractice.com/drills/java_Lewis.php בנה את המולקולה, התחשב במטען ובמספר האלקטרונים הלא קושרים]

* [http://www.shodor.org/unchem/basic/lewis/index.html הסבר לגבי מבני לואיס למולקולות]

×ž×‘× ×” ×œ×•××™×¡

2013-08-15T22:00:16Z

Yael: ×ž×‘× ×” ×œ×•××™×¡ הועבר למבנה לואיס

#הפניה [[מבנה לואיס]]

קשר כימי

2013-08-15T21:59:03Z

Yael: קשרים כימי הועבר לקשר כימי

==הגדרה==

זהו מצב של "חיבור" בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים.
קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים.
קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.
ראה פירוט בערך [["בור" אנרגיה]].

== סוגי קשרים ==

1. [[קשר קוולנטי]]

2. [[קשר דליגת מטען]]

3. [[קשר יוני]]

4. [[קשר מתכתי]]

5. [[קשרים בין מולקולריים]]

[[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]

== מודלים שונים לקישור כימי==

1. מודל אלקטרונים ערכיים - נוסחאות לואיס

2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory

3. תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory

קשרים כימי

2013-08-15T21:59:03Z

Yael: קשרים כימי הועבר לקשר כימי

#הפניה [[קשר כימי]]

2013-08-15T21:58:06Z

== רשימת מושגים ==

[[אורביטל|אורביטל]]

[[אנרגית קשר|אנרגית קשר]]

[[אטום|אטום]]

[[אלקטרון|אלקטרון]]

[[אלקטרושליליות|אלקטרושליליות]]

[[אנרגיית יינון]]

[["בור" אנרגיה]]

[[חומרים אטומריים|חומרים אטומריים]]

[[חומרים יוניים|חומרים יוניים]]

[[חומרים מולקולריים|חומרים מולקולריים]]

[[חומרים מתכתיים|חומרים מתכתיים]]

[[חוק קולון|חוק קולון]]

[[טבלה מחזורית|טבלה מחזורית]]

[[טמפרטורת רתיחה והיתוך|טמפרטורת רתיחה והיתוך]]

[[מבנה מרחבי של מולקולות|מבנה מרחבי של מולקולות]]

[[מוליכות חשמלית|מוליכות חשמלית]]

[[מולקולה|מולקולה]]

[[מסיסות ]]

[[מצבי צבירה|מצבי צבירה]]

[[קוטביות מולקולה]]

[[קוטביות קשר|קוטביות קשר]]

[[קשר יוני|קשר יוני]]

[[קשר כימי|קשר כימי]]

[[קשר קוולנטי|קשר קוולנטי]]

[[קשרים בין מולקולריים|קשרים בין מולקולריים]]

[[רדיוס אטומי|רדיוס אטומי]]

[[רמות אנרגיה|רמות אנרגיה]]

[[אדריכלות מולקולות|אדריכלות מולקולות]]

== קישורים נוספים ==
==== קישור למאמרים של פרופ' ששון צחייק ====

[[מדיה:Shaik_2009_Charge-shift_bonding_nchem.pdf|קישור למאמר על קשר דליגת מטען]]
 
[[מדיה:Shaik_Lewis_legacy.2007.pdf|קישור למאמר על לואיס]]
 

[https://edocs.uis.edu/hbapa1/www/CHE141/Flash/Chapter8/Chapter8.swf שאלון אינטראקטיבי ברשת החולש על נושאים רבים תחת הקטגוריה של מבנה וקישור].

2013-08-15T21:58:06Z

#הפניה [[רשימת מושגים מבנה וקישור]]

הטבלה המחזורית

2013-08-15T21:57:55Z

Yael: הטבלה המחזורית הועבר לטבלה מחזורית

#הפניה [[טבלה מחזורית]]

שיחה:טבלה מחזורית

2013-08-15T21:57:55Z

Yael: שיחה:הטבלה המחזורית הועבר לשיחה:טבלה מחזורית

לא הבנתי את ההנחיות של תרומה והוספתי קצת על מנדלייב.
מקווה שזה בסדר
אם לא - תוכלו לשנות.

אלה ,שלום רב!
הייתי מחלקת את הטקסט על התכונות המחזוריות לקטעים(תת כותרות),כגון:מחזוריות גודל האטום,מחזוריות אנרגית היינון וכד'.
מאוד קשה להתמוקד בטקסט,קשה להבין וללמוד מהטקסט שבו אין פסקאות.
דינה

שיחה:הטבלה המחזורית

2013-08-15T21:57:55Z

Yael: שיחה:הטבלה המחזורית הועבר לשיחה:טבלה מחזורית

#הפניה [[שיחה:טבלה מחזורית]]

Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

עמוד ראשי

בניית שאלות מתכונת

×‘× ×™×™×ª ×ž×ª×›×•× ×ª

רשימת מטלות תש"ע

×ž×˜×œ×•×ª

מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

×ž×™×•×ž× ×•×™×•×ª ×—×©×™×‘×” ×’×‘×•×”×•×ª

מיומנות שאילת שאלות

שאילת שאלות

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×”

שיחה:מודלים לקידום מקצוע הכימיה

שיחה:×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×”

סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

שיחה:סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

שיחה:×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

SWOT למקצוע הכימיה

×ª×¨×’×•×œ ×”×©×™×ž×•×© ×‘-SWOT

ניסוי במעבדת ליפידים

×¡×™× ×˜×–×” ×× ×–×™×ž×˜×™×ª ×©×œ ceramide

מים קשים

×ž×©×ª×ž×©1: ×¡×˜×•×œ×¨ × ×—×•×

ניסוי עוגת הצימוקים

×’'×•×–×£ ×’'×•×Ÿ ×ª×•×ž×¤×¡×•×Ÿ

ליפידים

×œ×™×¤×™×“×™×

מבנה לואיס

×ž×‘× ×” ×œ×•××™×¡

קשר כימי

קשרים כימי

קשר כימי

קשרים כימיים

טמפרטורת רתיחה והיתוך

טמפרטורות היתוך ורתיחה

שיחה:טמפרטורת רתיחה והיתוך

שיחה:טמפרטורות היתוך ורתיחה

רשימת מושגים מבנה וקישור

×ž×‘× ×” ×•×§×™×©×•×¨

הטבלה המחזורית

שיחה:טבלה מחזורית

שיחה:הטבלה המחזורית

×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×”

שיחה:×ž×•×“×œ×™× ×œ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª ×‘×©× ×ª ×”×›×™×ž×™×”

×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

שיחה:×§×™×“×•× ×ž×§×¦×•×¢ ×”×›×™×ž×™×”

×¡×™× ×˜×–×” ×× ×–×™×ž×˜×™×ª ×©×œ ceramide

×ž×©×ª×ž×©1: ×¡×˜×•×œ×¨ × ×—×•×

×œ×™×¤×™×“×™×

×ž×‘× ×” ×œ×•××™×¡