Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%E2%80%99%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%A6%27%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A7+%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%93%C3%97%E2%80%9D Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he] 2026-06-14T13:09:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA מיומנות שאילת שאלות 2011-03-01T14:05:24Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> <br><br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> <br><br /> <br /> <br><br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס </span><br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור </span><br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. </span><br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה <br><br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> "בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> <br /> סעיף א <br /> <br /> פסקה ראשונה: <br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל? <br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל? <br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים? <br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל? <br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית: <br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל? <br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל? <br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה? <br /> <br /> סעיף ב <br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3) <br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]] <br /> <br /> <br><br /> <br /> אורלי פלוטקין <br /> <br /> פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל. <br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> <br>פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21. <br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?''' <br /> <br /> רחל אידלמן <br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים: <br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל? <br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר? <br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל? <br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל? <br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע? <br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? <br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים. <br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט. <br /> <br /> <br><br /> <br /> ב. שאלה נבחרת: <br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> <br>טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל. <br /> <br /> שאילת שאלות - של רוזה גולובצ'יק<br /> <br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> מיקוד לשאלת הרחבה:<br /> <br /> מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:<br /> <br /> האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA מיומנות שאילת שאלות 2011-03-01T13:51:38Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> <br><br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> <br><br /> <br /> <br><br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס </span><br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור </span><br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. </span><br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה <br><br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> "בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|center|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> <br /> <br /> אורלי פלוטקין<br /> <br /> פסקה 1. <br /> ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. <br /> בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל.<br /> '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 2. <br /> הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה.<br /> '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 3. <br /> ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.<br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד .<br /> שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> <br /> פסקה 4. <br /> הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. <br /> השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.<br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''<br /> <br /> רחל אידלמן<br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים:<br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל?<br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר?<br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל?<br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל?<br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע?<br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר?<br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים.<br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט.<br /> <br /> <br /> <br /> ב. שאלה נבחרת:<br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל?<br /> <br /> <br /> טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA מיומנות שאילת שאלות 2011-03-01T13:45:27Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> <br><br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> <br><br /> <br /> <br><br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס </span><br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור </span><br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. </span><br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> <span style="color: #ff0000">כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. </span><br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה <br><br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> "בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|center|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> <br /> <br /> אורלי פלוטקין<br /> <br /> פסקה 1. <br /> ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. <br /> בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל.<br /> '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 2. <br /> הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה.<br /> '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 3. <br /> ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.<br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד .<br /> שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> <br /> פסקה 4. <br /> הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. <br /> השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.<br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''<br /> <br /> רחל אידלמן<br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים:<br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל?<br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר?<br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל?<br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל?<br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע?<br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר?<br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים.<br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט.<br /> <br /> <br /> <br /> ב. שאלה נבחרת:<br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל?<br /> <br /> <br /> טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה] <br /> <br /> שאילת שאלות בנושא: ביו-דיזל -של רוזה גולובצ'יק<br /> <br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מייצרים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום סוג דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> שאלה להרחבה: מהם חסרונות בתכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D שאלות לפאנל מומחים 2010-12-14T21:13:44Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית <br /> <br /> = שאלות: =<br /> <br /> 1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר? <br /> <br /> 2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?) <br /> <br /> 3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> <br /> 4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"? <br /> <br /> 5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br /> <br /> 6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה... <br /> <br /> 7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br /> <br /> 8. למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך? <br /> <br /> 9. מהם הכלים הנמצאים בידי המדריך שיכול להשתמש בהם כדי לעודד דברים הנוגעים בלימודי הכימיה, מעבדות, תחרויות שונות, תלמידים מצטיינים, תלמידים שצרכים תגבור... <br /> <br /> 10. האם המדריך המחוזי יש לו קשר במידה כל שהיא על תהליך חיבור שאלות הבגרות? ביקורת? נושאי השאלות? <br /> <br /> 11. כל כמה זמן המדריך מתחלף? האם יש זכות קביעות בהדרכה? <br /> <br /> 12. למדריכים, האם משתלם לכם בהדרכה? האם השכר שלכם עלה באופן משמעותי? כמה מכם קנה אוטו לימוזינה חדש כשהתחיל בהדרכה&nbsp;??&nbsp;:))) <br /> <br /> 13.מהם הקריטריונים העיקריים בהערכת עבודת המדריך?<br /> <br /> 14.מה לדעתכם הקשה ביותר בעבודת המדריך?&nbsp;<br /> <br /> = רעיונות והצעות: =<br /> <br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן. <br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים. אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. הצעות קונקרטיות: א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.''' <br /> <br /> 3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר. <br /> <br /> 4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br /> <br /> 5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br /> <br /> 6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין. <br /> <br /> = שאלות =<br /> <br /> 1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו. <br /> <br /> <br>2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי? <br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא <br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני&nbsp;? 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה? <br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך? <br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה? <br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם? <br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה? <br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך? <br /> <br /> 11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה"&nbsp;? <br /> <br /> 12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי&nbsp;? <br /> <br /> 13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים&nbsp;? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק&nbsp;? <br /> <br /> 14. איפה נרשמים&nbsp;?&nbsp;:-) <br /> <br /> <br>15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> <br /> 16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"? <br /> <br /> 17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 מודלים לקידום מקצוע הכימיה 2010-11-02T16:22:18Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''<span style="color: #0000ff">אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span><br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> <br><br /> <br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="right" border="1"<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | מס' <br /> | style="text-align: right" | קהל היעד <br /> | style="text-align: right" | מטרת הפעילות <br /> | style="text-align: right" | מסר שיווקי <br /> | style="text-align: right" | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 1 <br /> | style="text-align: right" | תלמידים צעירים <br /> | style="text-align: right" | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style="text-align: right" | <br /> סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br /> <br /> הכנת "תואם סיליפוט"...<br /> <br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 2 <br /> | style="text-align: right" | כיתה י' <br /> | style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 3 <br /> | style="text-align: right" | כיתות ט'-יב' <br /> | style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס. <br /> | style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 4 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 5 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה <br /> | style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 6 <br /> | style="text-align: right" | כיתה י <br /> | style="text-align: right" | התלהבות <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | הפנינג בנושא&nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 7 <br /> | style="text-align: right" | כיתות י' <br /> | style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 8 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 9 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 10 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס <br /> | style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה" <br /> | style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 11 <br /> | style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style="text-align: right" | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 12. <br /> | style="text-align: right" | כיתות ט, י. <br /> | style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר". <br /> | style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 13 <br /> | style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br /> | style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br /> | style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br /> | style="text-align: right" | <br /> הפעילות מתחלקת לשניים. <br /> <br /> ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br /> <br /> חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br /> <br /> - כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br /> <br /> כימיה בהקשר ייצור תרופות <br /> <br /> כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה<br><br /> <br /> כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br /> <br /> הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br /> <br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 14. <br /> | style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל. <br /> | style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br /> | style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br /> | style="text-align: right" | <br /> הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב <br /> <br /> &nbsp;&nbsp; &nbsp;9news <br /> <br /> ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br /> <br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 15. <br /> | style="text-align: right" | כיתה ט'. <br /> | style="text-align: right" | <br /> הצבת מגמת הכימיה <br /> <br /> יצירת עניין, סקרנות&nbsp; ורלוונטיות.<br /> <br /> | style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br /> | style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&nbsp; ..<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 16. <br /> | style="text-align: right" | תלמידי חטיבה. <br /> | style="text-align: right" | חשיפה למקצוע. <br /> | style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק. <br /> | style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | 17. <br /> | style="text-align: right" | <br /> תלמידי והורי כיתות י'<br /> <br /> | style="text-align: right" | <br /> הצגת מגמת הכימיה&nbsp;כמקצוע בסיסי&nbsp;וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.<br /> <br /> | style="text-align: right" | <br /> &nbsp;כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .<br /> <br /> | style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |-<br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | . <br /> | style="text-align: right" | .<br /> |}<br /> <br /> == הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==<br /> <br /> ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה. <br /> <br /> אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים. <br /> <br /> חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד: <br /> <br /> *קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'<br /> <br /> *פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'<br /> <br /> *יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה<br /> <br /> *יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.<br /> <br /> *מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי<br /> <br /> *ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה<br /> <br /> *טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה 2010-10-17T15:49:53Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br /> <br /> באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br /> <br /> '''נחום<br /> <br /> ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br /> <br /> .2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br /> <br /> <br><br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' <br /> <br /> בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> '''רוזה'''&nbsp; <br /> <br /> *המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br /> *אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br /> <br /> *מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br /> <br /> *ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br /> <br /> *למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br /> <br /> *יש עניין חברתי במעבדות חקר<br /> <br /> *כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> <br>י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה 2010-10-17T12:51:57Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br /> <br /> באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי:<br /> <br /> עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br /> <br /> '''נחום<br /> <br /> ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br /> <br /> .2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br /> <br /> <br><br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> '''רוזה'''&nbsp;<br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; ... המקצוע מעניין, מאדגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br /> <br /> מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד... ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה.. <br /> <br /> למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים <br /> <br /> ...יש עניין חברתי במעבדות חקר <br /> <br /> כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ... <br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> <br>י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה 2010-10-17T12:49:50Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br /> <br /> באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי:<br /> <br /> עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br /> <br /> '''נחום<br /> <br /> ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br /> <br /> .2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br /> <br /> <br><br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> '''רוזה''' <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;.כאשר התחלתי ללמוד כימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים, גם מחומר תיאורטי. באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי בבחירת המקצוע: עד עכשיו אני&nbsp;&nbsp;אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה. 1. <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;2&nbsp; ...התשובות&nbsp;של התלמידים: המקצוע מעניין, מאדגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים. <br /> <br /> מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד... ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה.. <br /> <br /> למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים <br /> <br /> ...יש עניין חברתי במעבדות חקר <br /> <br /> כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ... <br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> <br>י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה 2010-10-17T12:32:56Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> <br>'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> <br>2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br /> <br /> <br><br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> '''רוזה''' <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;.כאשר התחלתי ללמוד כימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים, גם מחומר תיאורטי. באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי בבחירת המקצוע: עד עכשיו אני&nbsp;&nbsp;אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה. 1. <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;2&nbsp; ...התשובות&nbsp;של התלמידים: המקצוע מעניין, מאדגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים. <br /> <br /> מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד... ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה.. <br /> <br /> למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים <br /> <br /> ...יש עניין חברתי במעבדות חקר <br /> <br /> כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ... <br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> <br>י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה 2010-10-17T12:25:26Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> <br>'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> <br>2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br /> <br /> <br><br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br /> <br /> <br>'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> <br><br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> &nbsp;&nbsp;.כאשר התחלתי ללמוד כימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים, גם מחומר תיאורטי. באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי בבחירת המקצוע: עד עכשיו אני&nbsp;&nbsp;אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה. 1. <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;2&nbsp; ...התשובות&nbsp;של התלמידים: המקצוע מעניין, מאדגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים.<br /> <br /> מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד... ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br /> <br /> למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br /> <br /> ...יש עניין חברתי במעבדות חקר<br /> <br /> כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp;<br /> <br /> <br>'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> <br>י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D חלב ומרכיביו איסוף נתונים 2010-04-10T10:20:46Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>[[Image:Milk.jpg|thumb|left|250px|חלב, המוצר הסופי]] <br /> <br /> == מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לאישה עדיין חלב אלא "קולוסטרום" זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע"ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> <br><br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ"ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו"''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> <br>כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''"מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה"''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> <br>ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''"ארץ זבת חלב ודבש"''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> <br><br /> <br /> === היבטים תזונתיים של החלב ===<br /> <br /> === הרכב החלב בבע"ח שונים ===<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזין את גורי היונקים (כולל תינוקות האדם) כל עוד הם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר. <br /> <br /> תקופת ההנקה אצל מיני היונקים השונים היא שונה ומתפרשת מימים בודדים ועד חודשים רבים (אצל האדם, והפיל לדוגמה). <br /> <br /> אצל רוב היונקים חלב האם מתדלדל והולך עד שנפסק לגמרי בתקופת הגמילה, בה הצאצא עובר לאכול מזונות אחרים והאם מוכנה להתעבר פעם נוספת. <br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין. <br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?<br>שומן:<br>חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).<br>חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%..<br>עיכול:<br>חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'<br>חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.<br>חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!<br>חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.<br>סידן:<br>בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בכמות גדולה יותר מהסידן, הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו.<br>בנוסף, סידן חייב שומן בכדי להיספג, לכן יש לצרוך מוצרי חלב 3% ולהימנע ממוצרי חלב דלי שומן (0%, 1.5%), לא בכדי חלב אם מכיל 4% שומן.<br>גם מבחינת סידן-חלב העיזים הכי מומלץ, יחס הסידן עולה על הזרחן ולכן הסידן נספג היטב.<br>לסיכום:<br>חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.<br><br /> <br /> == עיבוד החלב והפקת מוצרים ==<br /> <br /> === פסטור החלב ===<br /> <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. <br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים. <br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. <br /> <br /> [[Image:Pu.jpg|thumb|center|350px|Pasteurization Units Formula]] <br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור. <br /> <br /> === ייצור גבינה ===<br /> <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור|קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע"י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים. <br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''. <br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר. המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול. <br /> <br /> '''סרטונים:''' <br /> <br /> *[http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> *[http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> === יצור יוגורט ===<br /> <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע"י חיידקים- תסיסה-. בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע"י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == היבטים פיסיקליים של החלב ==<br /> <br /> === סוגי חלקיקים ===<br /> <br /> כ 87% מהחלב הוא מים. ניתן למיין את המרכיבים האחרים לפי גודל החלקיקים שלהם: <br /> <br /> {| class="wikitable" border="1"<br /> |+ '''גודל החלקיקים בחלב''' <br /> |-<br /> ! סוג החלקיקים <br /> ! קוטר החלקיקים (nm)<br /> |-<br /> | יוניים <br /> | 0.01-1<br /> |-<br /> | מולקולרים <br /> | 0.1-1<br /> |-<br /> | קולואידים <br /> | 1-100<br /> |-<br /> | אמולסיה <br /> | 50-100<br /> |}<br /> <br /> בחלב כאמור ניתן למצוא את כל סוגי החלקיקים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> === נקודת קיפאון ===<br /> <br /> נקודת הקיפאון נקבעת לפי ריכוז המומסים. <br /> <br /> בתעשיות החלב, נקודת הקיפאון של החלב משמשת בעיקר כדי לקבוע האם הוספו מים לחלב. אבל, היא גם יכולה לשמש לקביעת תכולת הלקטוז, או לאמוד את תכולת מי הגבינה. נקודת הקיפאון נעה בטווח 0.512- 0.550 - מעלות C<sup>o</sup> <br /> <br /> כשהממוצע הוא -0.522° C. עליה של נק' הקיפאון יכולה להגרם בגלל תזונה רוויה בנוזלים. חלב זו תמיסה שהיא איזו-אוסמוטית עם הדם (תמיסה בעלת לחץ אוסמוטי זהה ללחץ האוסמוטי של הדם). למרות האמור לעיל, הסיבות העיקריות לתוספת מים שלא במזיד הן מי שטיפה והצטברות מים במערכת שאיבת החלב. <br /> <br /> <br>בטמפ' החדר השומנים הם מוצקים, לכן, נכון להתייחס אליהם כאל שומן ולא כאל שמן (שהוא נוזלי בטמפ' החדר). נקודת ההתכה של של הטריגליצרידים נעה מ 75- (tributyric glycerol) ועד ל 72 (tristearin). <br /> <br /> נקודת ההתכה הסופית של שומני החלב היא 37 מעלות מכיוון שהטריגליצרידים בעלי נק' ההתכה הגבוהה מומסים בשומן הנוזלי. נק' ההתכה הזו היא משמעותית מכיוון שטמפ' הגוף של הפרה היא 38.3–39.4 °C והחלב צריך להיות נוזלי בטמפ' הזאת. <br /> <br /> התגבשות של שומני החלב קובעת את היציבות הפיסיקלית של הגלובולות השומניות ואת הצפיפות של מוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוה. <br /> <br /> === צמיגות ===<br /> <br /> היא התנגדות הזורם לעיבור (שינוי צורה) תחת מאמץ גזירה. הצמיגות נתפסת לעתים קרובות כסמיכות, או התנגדות למזיגה. הצמיגות מתארת את התנגדותו הפנימית של הזורם לזרימה, וניתן לחשוב עליה כעל מידה של חיכוך. <br /> <br /> '''הצמיגות חשובה לקביעת:''' <br /> <br /> *קצב ההקרמה של החלב <br /> *קצב מעברי חום ומסה <br /> *תנאי הזרימה בתהליכי המחלבה<br /> <br /> חלב (מלבד חלב גולמי קר) מציג התנהגיות ניוטונית: כאשר מופעל מאמץ גזירה על זורם, הזורם זורם, וממשיך לזרום כל עוד מופעל המאמץ. כאשר מפסיקים להפעיל את המאמץ, בדרך כלל שוככת הזרימה עקב דעיכה של אנרגיה – האנרגיה הקינטית הופכת לחום. ככל שהזורם צמיג יותר, כך גדולה יותר התנגדותו למאמץ הגזירה, וכך מהירה יותר דעיכת הזרימה. <br /> <br /> '''הצמיגות תלויה ב:''' <br /> <br /> *טמפרטורה <br /> **קירור מגדיל את הצמיגות כתוצאה מריבוי קזאין <br /> **טמפרטורה גבוהה מ 65 מעלות מגדילה את הצמיגות בגלל דהנטורציה של מי הגבינה.<br /> *שינוי ה PH גורם ליותר חלקיקי קזאין <br /> *ניעור (שיקשוק) יכול לגרום להתקבצות חלקית של גלובוליני שומן שמגדילים את הצמיגות.<br /> <br /> <br><br /> <br /> === צפיפות ===<br /> <br /> צפיפות, המסה של כמות מסויימת של חומרים יחסית לנפח. <br /> <br /> הצפיפות של החלב ומוצריו משמשת לחישובים הבאים: <br /> <br /> *הפיכת נפח למסה (והפוך) <br /> *הערכת התכולה המוצקה <br /> *חישוב תכונות פיסיקליות נוספות (לדוגמה לחישוב צמיגות)<br /> <br /> <br>הצפיפות תלויה ב: <br /> <br /> *טמפרטורה בזמן המדידה <br /> *היסטוריית הטמפרטורות של החלב <br /> *הרכב החומרים (במיוחד תכולת השומן) <br /> *כמות האוויר הכלואה בחלב.<br /> <br /> הצפיפות של החלב הגולמי נעה בין 1.022 - 1.035 (ק"ג/ליטר), אך ניתן להציג צפיפות של סוגי חלב שונים. לדוגמה: <br /> <br /> [[Image:Density.gif|thumb|center|535px|צפיפות החלב]] <br /> <br /> מהטבלה ניתן לראות כי הצפיפות יורדת עם עליית הטמפרטורה. ושהצפיפות מושפעת מאחוז השומן בחלב או במוצריו. ככל שיש יותר שומן במוצר הצפיפות נמוכה יותר. <br /> <br /> <br><br /> <br /> === תכונות אופטיות ===<br /> <br /> התכונות האופטיות קובעות את המראה של החלב ותוצריו. פיזור האור ע"י הגלובולות השומניות וחלקיקי (מיצ'לות) הקזאין הגורמים לחלב להיות עכור, אטום ולא שקוף. פיזור האור קורה כשאורך הגל של האור קרוב לגודל החלקיקים. <br /> <br /> חלקיקים קטנים מפזרים אור של אורכי גל קצרים. חלב רזה נראה כחול בגלל שחלקיקי הקזאין מפזרים את אורכי הגל הקצרים של האור הנראה (כחול) יותר מאשר את האדום. <br /> <br /> '''הקרויטנואיד''' - (פיגמנט אדום או צהוב המצוי בבע"ח) אחראי לצבע הקרמי של החלב. <br /> <br /> '''ריבופלבלאין''' - מקנה צבע ירקרק למי הגבינה. <br /> <br /> '''מקדם השבירה''' - (תכונה פיזיקלית של חומר שקוף, המציינת את השפעת החומר על מעבר אור דרכו): Refractive index - RI נקבע ב 20 מעלות וערכו כ 1.3440-1.3485 - ניתן בעזרתו לקבוע את כמות המוצקים בחלב. <br /> <br /> == הרכב כימי של החלב ==<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br /> <br><br><br /> <br /> <br><br /> <br /> <br>הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים ("שונאי-מים") וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> <br><br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> <br><br><br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך. <br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br /> <br /> <br><br /> <br /> <br><br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> <br>ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים ("אוהבי-מים") של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm <br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> === לקטוז ===<br /> <br /> === ויטמנים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים, הן המסיסים בשומן והן המסיסים במים, חלקם בכמויות גדולות המהוות מקור משמעותי בתזונה, וחלקם בכמויות קטנות ולא משמעותיות. <br /> <br /> '''ויטמינים מסיסים במים''' <br /> <br /> &nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | '''ויטמין''' <br /> | style="text-align: center" | '''תכולה ב- 100 מ"ל חלב 3%'''<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>1</sub> תיאמין (מ"ג)** <br /> | style="text-align: center" | 0.03<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>2</sub> ריבופלאבין (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 017<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>3</sub> ניאצין (מ"ג)*** <br /> | style="text-align: center" | 0.09<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | שווי ניאצין (מ"ג)*** <br /> | style="text-align: center" | 0.86<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>5</sub>&nbsp; ח. פנטוטנית (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.31<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>6</sub>&nbsp; פירידוקסין (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.04<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ח. פולית (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 5<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>12</sub> קובאלמין&nbsp; (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.36<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ביוטין (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 3.0<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ויטמין C (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 1.0<br /> |}<br /> <br /> <br><br /> <br /> *כ- 10% מהתיאמין שבחלב נהרסים בתהליך הפסטור. <br /> *כמות הניאצין שבחלב אינה גדולה, אך בחלב תכולה גבוהה מאד של טריפטופאן, המהווה חומר מוצא לסינטזה של ניאצין בגוף. 60 מ"ג טריפטופאן אקוויולנטים למ"ג של ניאצין.<br /> <br /> <br>'''ויטמינים מסיסים בשומן''' <br /> <br /> • הקארוטנואידים מקנים לחמאה, יחד עם הריבופלאבין, את צבעה הצהבהב. <br /> <br /> • ריכוז הקארוטנואידים בחלב תלוי בתזונה של הפרה <br /> <br /> • ספיגתו של ויטמין A מהחלב מוגברת ע"י בטא-לקטוגלובולין. <br /> <br /> • כמות ויטמין D בחלב הנה נמוכה. <br /> <br /> • ויטמין E ו- K מצויים בחלב בכמויות קטנות מאד. <br /> <br /> • מוצרי חלב דלי שומן מכילים כמויות מעטות של ויטמין A ושל קארוטן. <br /> <br /> '''חשוב לציין ש:''' <br /> <br /> *חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B<sub>1</sub>,B<sub>12</sub>. <br /> *בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוה פי 3 מחלב פרה . <br /> *חלב בופאלו עשיר מאוד בויטמין D וויטמין A. גם בו ריכוז ויטמין C גבוה פי 3 מחלב פרה.<br /> <br /> === מינראלים ===<br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן, אך הוא מכיל גם מינרלים נוספים (כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן וגופרית), ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. לכן, יכולה להיות שונות גדולה בתכולת מינרלים ספציפיים בחלב. תכולת הברזל בחלב הנה נמוכה, וכן זמינותו. <br /> <br /> סידן החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן. 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%. שיעור ספיגת הסידן ממוצרי חלב גבוה בהשוואה לזה של סידן שמקורו במזונות אחרים. ספיגת הסידן ממוצרי חלב מושפעת ממס' גורמים: גורמים המגבירים את שעור הספיגה: לקטוז (בעיקר בתינוקות), ויטמין D, פפטידים. לקטוז – מגביר את שעור הספיגה בתינוקות בכ- 70%, במבוגרים הגברה משוערת של 25%-45%. יעילות ההשפעה במבוגרים עדיין שנויה במחלוקת. ויטמין D – המצוי בכמות מעטה בשומן החלב מגביר ספיגת סידן אקטיבית במעי, באמצעות חלבון קושר סידן. פפטידים נשאי מינרלים – פוספופפטידים הניגזרים מקזאינים המגבירים את ספיגת הסידן ע"י הגדלת המסיסות של מלחי קלציום-פוספאט. גורמים המפחיתים את שעור הספיגה: זרחן – מתחרה עם הסידן על אתרי הספיגה במעי. גם לסידן שאינו נספג השפעה חיובית על מניעה של מחלות לב, של סרטן מעי-גס ושל היווצרות אבני כליה. <br /> <br /> == מיקרוביולוגיה ==<br /> <br /> === בקטריות ===<br /> <br /> === וירוסים ===<br /> <br /> === שמרים ===<br /> <br /> == היבטיים טכנולוגיים בטיפול בחלב ==<br /> <br /> == PH ==<br /> <br /> == ניסויים לתלמידים ==<br /> <br /> [[Media:Halav.doc|ניסוי חקר ברמה 2 בנושא "חלב"]] <br /> <br /> ניתן לבצע את הניסוי בהקשר לנושא "חומצות ובסיסים" וגם בהקשר לנושא "הטעם של כימיה". <br /> <br /> <br><br /> <br /> סרטון על [http://www.stevespanglerscience.com/content/science-video/color-changing-milk ניסוי של חלב וצבעי מאכל עם סבון]. אפשר לבצע בקלות בכיתה.&nbsp; <br /> <br /> מתאר את השפעת הדטרגנטים על השומנים בחלב.&nbsp; <br /> <br /> == הקשרים פדגוגים נוספים ==<br /> <br /> == חיוכים ==<br /> <br /> '''איך מייצרים חלב עמיד?''' <br /> <br /> חלב עמיד מיצרים ע"י כך שחולבים את הפרה בעמידה&nbsp;:-) <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> ניתן להעזר בקישורים הבאים לבניית הכתבה <br /> <br /> *[http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Toc.htm#TopOfPage כל מה שרצית לדעת על החלב]<br /> <br /> *[http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html הכימיה והפיסיקה של החלב]<br /> <br /> *[http://www.tnuva-research.co.il/site/HE/tnuva.asp?pi=262&doc_id עובדות על חלב]</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D חלב ומרכיביו איסוף נתונים 2010-04-10T08:59:31Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>[[Image:Milk.jpg|thumb|left|250px|חלב, המוצר הסופי]] <br /> <br /> == מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לאישה עדיין חלב אלא "קולוסטרום" זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע"ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> <br> <br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ"ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו"''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> <br> כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''"מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה"''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> <br> ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''"ארץ זבת חלב ודבש"''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> <br> <br /> <br /> <br /> <br /> === היבטים תזונתיים של החלב ===<br /> <br /> === הרכב החלב בבע"ח שונים ===<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזין את גורי היונקים (כולל תינוקות האדם) כל עוד הם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר.<br /> <br /> תקופת ההנקה אצל מיני היונקים השונים היא שונה ומתפרשת מימים בודדים ועד חודשים רבים (אצל האדם, והפיל לדוגמה).<br /> <br /> אצל רוב היונקים חלב האם מתדלדל והולך עד שנפסק לגמרי בתקופת הגמילה, בה הצאצא עובר לאכול מזונות אחרים והאם מוכנה להתעבר פעם נוספת.<br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין.<br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?<br>שומן:<br>חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).<br>חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%..<br>עיכול:<br>חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'<br>חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.<br>חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!<br>חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.<br>סידן:<br>בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בכמות גדולה יותר מהסידן, הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו.<br>בנוסף, סידן חייב שומן בכדי להיספג, לכן יש לצרוך מוצרי חלב 3% ולהימנע ממוצרי חלב דלי שומן (0%, 1.5%), לא בכדי חלב אם מכיל 4% שומן.<br>גם מבחינת סידן-חלב העיזים הכי מומלץ, יחס הסידן עולה על הזרחן ולכן הסידן נספג היטב.<br>לסיכום:<br>חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.<br><br /> <br /> == עיבוד החלב והפקת מוצרים ==<br /> <br /> <br /> === פסטור החלב === <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו.<br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים.<br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון.<br /> <br /> [[תמונה:Pu.jpg|center|thumb|350px|Pasteurization Units Formula]]<br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור.<br /> <br /> === ייצור גבינה === <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע"י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים.<br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''.<br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר.<br /> המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול.<br /> <br /> '''סרטונים:'''<br /> <br /> * [http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> * [http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> === יצור יוגורט === <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע"י חיידקים- תסיסה-.<br /> בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע"י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> <br /> == היבטים פיסיקליים של החלב ==<br /> <br /> === סוגי חלקיקים ===<br /> <br /> כ 87% מהחלב הוא מים. ניתן למיין את המרכיבים האחרים לפי גודל החלקיקים שלהם: <br /> <br /> {| class="wikitable" border="1"<br /> |+ '''גודל החלקיקים בחלב''' <br /> |-<br /> ! סוג החלקיקים <br /> ! קוטר החלקיקים (nm)<br /> |-<br /> | יוניים <br /> | 0.01-1<br /> |-<br /> | מולקולרים <br /> | 0.1-1<br /> |-<br /> | קולואידים <br /> | 1-100<br /> |-<br /> | אמולסיה <br /> | 50-100<br /> |}<br /> <br /> בחלב כאמור ניתן למצוא את כל סוגי החלקיקים. <br /> <br /> <br> <br /> <br /> === נקודת קיפאון ===<br /> <br /> נקודת הקיפאון נקבעת לפי ריכוז המומסים. <br /> <br /> בתעשיות החלב, נקודת הקיפאון של החלב משמשת בעיקר כדי לקבוע האם הוספו מים לחלב. אבל, היא גם יכולה לשמש לקביעת תכולת הלקטוז, או לאמוד את תכולת מי הגבינה. נקודת הקיפאון נעה בטווח 0.512- 0.550 - מעלות C<sup>o</sup> <br /> <br /> כשהממוצע הוא -0.522° C. עליה של נק' הקיפאון יכולה להגרם בגלל תזונה רוויה בנוזלים. חלב זו תמיסה שהיא איזו-אוסמוטית עם הדם (תמיסה בעלת לחץ אוסמוטי זהה ללחץ האוסמוטי של הדם). למרות האמור לעיל, הסיבות העיקריות לתוספת מים שלא במזיד הן מי שטיפה והצטברות מים במערכת שאיבת החלב. <br /> <br /> <br> בטמפ' החדר השומנים הם מוצקים, לכן, נכון להתייחס אליהם כאל שומן ולא כאל שמן (שהוא נוזלי בטמפ' החדר). נקודת ההתכה של של הטריגליצרידים נעה מ 75- (tributyric glycerol) ועד ל 72 (tristearin). <br /> <br /> נקודת ההתכה הסופית של שומני החלב היא 37 מעלות מכיוון שהטריגליצרידים בעלי נק' ההתכה הגבוהה מומסים בשומן הנוזלי. נק' ההתכה הזו היא משמעותית מכיוון שטמפ' הגוף של הפרה היא 38.3–39.4 °C והחלב צריך להיות נוזלי בטמפ' הזאת. <br /> <br /> התגבשות של שומני החלב קובעת את היציבות הפיסיקלית של הגלובולות השומניות ואת הצפיפות של מוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוה. <br /> <br /> === צמיגות ===<br /> <br /> היא התנגדות הזורם לעיבור (שינוי צורה) תחת מאמץ גזירה. הצמיגות נתפסת לעתים קרובות כסמיכות, או התנגדות למזיגה. הצמיגות מתארת את התנגדותו הפנימית של הזורם לזרימה, וניתן לחשוב עליה כעל מידה של חיכוך. <br /> <br /> '''הצמיגות חשובה לקביעת:''' <br /> <br /> *קצב ההקרמה של החלב <br /> *קצב מעברי חום ומסה <br /> *תנאי הזרימה בתהליכי המחלבה<br /> <br /> חלב (מלבד חלב גולמי קר) מציג התנהגיות ניוטונית: כאשר מופעל מאמץ גזירה על זורם, הזורם זורם, וממשיך לזרום כל עוד מופעל המאמץ. כאשר מפסיקים להפעיל את המאמץ, בדרך כלל שוככת הזרימה עקב דעיכה של אנרגיה – האנרגיה הקינטית הופכת לחום. ככל שהזורם צמיג יותר, כך גדולה יותר התנגדותו למאמץ הגזירה, וכך מהירה יותר דעיכת הזרימה. <br /> <br /> '''הצמיגות תלויה ב:''' <br /> <br /> *טמפרטורה <br /> **קירור מגדיל את הצמיגות כתוצאה מריבוי קזאין <br /> **טמפרטורה גבוהה מ 65 מעלות מגדילה את הצמיגות בגלל דהנטורציה של מי הגבינה. <br /> *שינוי ה PH גורם ליותר חלקיקי קזאין <br /> *ניעור (שיקשוק) יכול לגרום להתקבצות חלקית של גלובוליני שומן שמגדילים את הצמיגות.<br /> <br /> <br> <br /> <br /> === צפיפות ===<br /> <br /> צפיפות, המסה של כמות מסויימת של חומרים יחסית לנפח. <br /> <br /> הצפיפות של החלב ומוצריו משמשת לחישובים הבאים: <br /> <br /> *הפיכת נפח למסה (והפוך) <br /> *הערכת התכולה המוצקה <br /> *חישוב תכונות פיסיקליות נוספות (לדוגמה לחישוב צמיגות)<br /> <br /> <br> הצפיפות תלויה ב: <br /> <br /> *טמפרטורה בזמן המדידה <br /> *היסטוריית הטמפרטורות של החלב <br /> *הרכב החומרים (במיוחד תכולת השומן) <br /> *כמות האוויר הכלואה בחלב.<br /> <br /> הצפיפות של החלב הגולמי נעה בין 1.022 - 1.035 (ק"ג/ליטר), אך ניתן להציג צפיפות של סוגי חלב שונים. לדוגמה: <br /> <br /> [[Image:Density.gif|thumb|center|535px|צפיפות החלב]] <br /> <br /> מהטבלה ניתן לראות כי הצפיפות יורדת עם עליית הטמפרטורה. ושהצפיפות מושפעת מאחוז השומן בחלב או במוצריו. ככל שיש יותר שומן במוצר הצפיפות נמוכה יותר. <br /> <br /> <br> <br /> <br /> === תכונות אופטיות ===<br /> <br /> התכונות האופטיות קובעות את המראה של החלב ותוצריו. פיזור האור ע"י הגלובולות השומניות וחלקיקי (מיצ'לות) הקזאין הגורמים לחלב להיות עכור, אטום ולא שקוף. פיזור האור קורה כשאורך הגל של האור קרוב לגודל החלקיקים. <br /> <br /> חלקיקים קטנים מפזרים אור של אורכי גל קצרים. חלב רזה נראה כחול בגלל שחלקיקי הקזאין מפזרים את אורכי הגל הקצרים של האור הנראה (כחול) יותר מאשר את האדום. <br /> <br /> '''הקרויטנואיד''' - (פיגמנט אדום או צהוב המצוי בבע"ח) אחראי לצבע הקרמי של החלב. <br /> <br /> '''ריבופלבלאין''' - מקנה צבע ירקרק למי הגבינה. <br /> <br /> '''מקדם השבירה''' - (תכונה פיזיקלית של חומר שקוף, המציינת את השפעת החומר על מעבר אור דרכו): Refractive index - RI נקבע ב 20 מעלות וערכו כ 1.3440-1.3485 - ניתן בעזרתו לקבוע את כמות המוצקים בחלב. <br /> <br /> == הרכב כימי של החלב ==<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br> <br /> <br> <br /> <br /> <br> <br /> <br /> <br> הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים ("שונאי-מים") וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> <br> <br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> <br> <br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך.<br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br> <br /> <br /> <br> <br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> <br> ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים ("אוהבי-מים") של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm<br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> === לקטוז ===<br /> <br /> === ויטמנים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים, הן המסיסים בשומן והן המסיסים במים, חלקם בכמויות גדולות המהוות מקור משמעותי בתזונה, וחלקם בכמויות קטנות ולא משמעותיות. <br /> <br /> '''ויטמינים מסיסים במים''' <br /> <br /> &nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | '''ויטמין''' <br /> | style="text-align: center" | '''תכולה ב- 100 מ"ל חלב 3%'''<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>1</sub> תיאמין (מ"ג)** <br /> | style="text-align: center" | 0.03<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>2</sub> ריבופלאבין (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 017<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>3</sub> ניאצין (מ"ג)*** <br /> | style="text-align: center" | 0.09<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | שווי ניאצין (מ"ג)*** <br /> | style="text-align: center" | 0.86<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>5</sub>&nbsp; ח. פנטוטנית (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.31<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>6</sub>&nbsp; פירידוקסין (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.04<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ח. פולית (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 5<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | B<sub>12</sub> קובאלמין&nbsp; (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 0.36<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ביוטין (מק"ג) <br /> | style="text-align: center" | 3.0<br /> |-<br /> | style="text-align: center" | ויטמין C (מ"ג) <br /> | style="text-align: center" | 1.0<br /> |}<br /> <br /> <br><br /> <br /> *כ- 10% מהתיאמין שבחלב נהרסים בתהליך הפסטור. <br /> *כמות הניאצין שבחלב אינה גדולה, אך בחלב תכולה גבוהה מאד של טריפטופאן, המהווה חומר מוצא לסינטזה של ניאצין בגוף. 60 מ"ג טריפטופאן אקוויולנטים למ"ג של ניאצין.<br /> <br /> <br>'''ויטמינים מסיסים בשומן''' <br /> <br /> • הקארוטנואידים מקנים לחמאה, יחד עם הריבופלאבין, את צבעה הצהבהב. <br /> <br /> • ריכוז הקארוטנואידים בחלב תלוי בתזונה של הפרה <br /> <br /> • ספיגתו של ויטמין A מהחלב מוגברת ע"י בטא-לקטוגלובולין. <br /> <br /> • כמות ויטמין D בחלב הנה נמוכה. <br /> <br /> • ויטמין E ו- K מצויים בחלב בכמויות קטנות מאד. <br /> <br /> • מוצרי חלב דלי שומן מכילים כמויות מעטות של ויטמין A ושל קארוטן. <br /> <br /> '''חשוב לציין ש:''' <br /> <br /> *חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B<sub>1</sub>,B<sub>12</sub>. <br /> *בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוה פי 3 מחלב פרה . <br /> *חלב בופאלו עשיר מאוד בויטמין D וויטמין A. גם בו ריכוז ויטמין C גבוה פי 3 מחלב פרה.<br /> <br /> === מינראלים ===<br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן, אך הוא מכיל גם מינרלים נוספים (כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן וגופרית), ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. לכן, יכולה להיות שונות גדולה בתכולת מינרלים ספציפיים בחלב. תכולת הברזל בחלב הנה נמוכה, וכן זמינותו. <br /> <br /> סידן החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן. 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%. שיעור ספיגת הסידן ממוצרי חלב גבוה בהשוואה לזה של סידן שמקורו במזונות אחרים. ספיגת הסידן ממוצרי חלב מושפעת ממס' גורמים: גורמים המגבירים את שעור הספיגה: לקטוז (בעיקר בתינוקות), ויטמין D, פפטידים. לקטוז – מגביר את שעור הספיגה בתינוקות בכ- 70%, במבוגרים הגברה משוערת של 25%-45%. יעילות ההשפעה במבוגרים עדיין שנויה במחלוקת. ויטמין D – המצוי בכמות מעטה בשומן החלב מגביר ספיגת סידן אקטיבית במעי, באמצעות חלבון קושר סידן. פפטידים נשאי מינרלים – פוספופפטידים הניגזרים מקזאינים המגבירים את ספיגת הסידן ע"י הגדלת המסיסות של מלחי קלציום-פוספאט. גורמים המפחיתים את שעור הספיגה: זרחן – מתחרה עם הסידן על אתרי הספיגה במעי. גם לסידן שאינו נספג השפעה חיובית על מניעה של מחלות לב, של סרטן מעי-גס ושל היווצרות אבני כליה. <br /> <br /> == מיקרוביולוגיה ==<br /> <br /> === בקטריות ===<br /> <br /> === וירוסים ===<br /> <br /> === שמרים ===<br /> <br /> == היבטיים טכנולוגיים בטיפול בחלב ==<br /> <br /> == PH ==<br /> <br /> == ניסויים לתלמידים ==<br /> <br /> [[Media:Halav.doc|ניסוי חקר ברמה 2 בנושא "חלב"]] <br /> <br /> ניתן לבצע את הניסוי בהקשר לנושא "חומצות ובסיסים" וגם בהקשר לנושא "הטעם של כימיה". <br /> <br /> <br> <br /> <br /> סרטון על [http://www.stevespanglerscience.com/content/science-video/color-changing-milk ניסוי של חלב וצבעי מאכל עם סבון]. אפשר לבצע בקלות בכיתה.&nbsp; <br /> <br /> מתאר את השפעת הדטרגנטים על השומנים בחלב.&nbsp; <br /> <br /> == הקשרים פדגוגים נוספים ==<br /> <br /> == חיוכים ==<br /> <br /> '''איך מייצרים חלב עמיד?''' <br /> <br /> חלב עמיד מיצרים ע"י כך שחולבים את הפרה בעמידה&nbsp;:-) <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> ניתן להעזר בקישורים הבאים לבניית הכתבה <br /> <br /> *[http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Toc.htm#TopOfPage כל מה שרצית לדעת על החלב]<br /> <br /> *[http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html הכימיה והפיסיקה של החלב]<br /> <br /> *[http://www.tnuva-research.co.il/site/HE/tnuva.asp?pi=262&doc_id עובדות על חלב]</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T12:01:01Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל <br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור <br /> <br /> דוגמא 1 <br /> <br /> כיצד השתנה הרדיוס האטומי <br /> <br /> מ-Li&nbsp;ל-Ne <br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור <br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין <br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2 <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;כיצד השתנה הרדיוס&nbsp;האטום מ- Li ל- Cs?&nbsp;&nbsp; <br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp; <br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> מ-&nbsp;Liל-&nbsp;Cs&nbsp;&nbsp;&nbsp;</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T12:00:09Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל <br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור <br /> <br /> דוגמא 1 <br /> <br /> כיצד השתנה הרדיוס האטומי <br /> <br /> מ-Li&nbsp;ל-Ne <br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור <br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין <br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2 <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;כיצד השתנה הרדיוס&nbsp;האטום מ- Li ל- Cs?&nbsp;&nbsp; <br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp; <br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> &nbsp;Liל-&nbsp;Cs מ- &nbsp;</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T11:59:07Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל <br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור <br /> <br /> דוגמא 1 <br /> <br /> כיצד השתנה הרדיוס האטומי <br /> <br /> מ-Li&nbsp;ל-Ne <br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור <br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין <br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2 <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;כיצד השתנה הרדיוס&nbsp;האטום מ- Li ל- Cs?&nbsp;&nbsp; <br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp; <br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> &nbsp;Csל- Li מ- &nbsp;</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T11:57:32Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל <br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור <br /> <br /> דוגמא 1 <br /> <br /> כיצד השתנה הרדיוס האטומי <br /> <br /> מ-Li&nbsp;ל-Ne <br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור <br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין <br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2 <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;כיצד השתנה הרדיוס&nbsp;האטום מ- Li ל- Cs?&nbsp;&nbsp; <br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp; <br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> &nbsp;.Cs-ל Li- מ</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T11:55:55Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל <br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור <br /> <br /> דוגמא 1 <br /> <br /> כיצד השתנה הרדיוס האטומי<br /> <br /> מ-Li&nbsp;ל-Ne<br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור <br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין <br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2 <br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp;?Cs-ל Li-כיצד השתנההרדיוס האטם מ &nbsp; <br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp; <br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> &nbsp;.Cs-ל Li- מ</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA Restoeebs Wiki:×ª×¨×•×ž×•×ª 2010-02-17T11:52:50Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: דף חדש: אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור דוג...</p> <hr /> <div>אני רוצה להוסיף כמה דוגמאות על פי כלל<br /> <br /> הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הטור<br /> <br /> דוגמא 1<br /> <br /> ?Ne-ל&nbsp;Li-כיצד השתנה הרדיוס האטומי מ<br /> <br /> מכיוון שמטען הגרעין גדל משמאל לימין במחזור<br /> <br /> הוא מושך את האלקטרונים קרוב יותר אל הגרעין<br /> <br /> אז הרדיוב של האטום קטנים <br /> <br /> דוגמא 2<br /> <br /> &nbsp;&nbsp; ?Cs-ל Li-כיצד השתנההרדיוס האטם מ &nbsp;<br /> <br /> לכן&nbsp;&nbsp;עם המעבר ממחזור&nbsp;למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין&nbsp;<br /> <br /> לכן הרדיוס האטום עולה <br /> <br /> &nbsp;.Cs-ל Li- מ</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA אדריכלות מולקולות 2009-12-09T14:16:49Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= אדריכלות מולקולות =<br /> <br /> == מבוא: ==<br /> <br /> תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים של הקשרים בין אטומים – של הערכיות שלהם. מלבד הצורונים הפשוטים ביותר, מבני לואיס לא נועדו לתאר את סידור האטומים במרחב. מודל הדחייה זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות&nbsp;: Valence-Shell Electron-Pair Repulsion model (בקיצור VSEPR) מרחיב את תיאוריית הקשר של לואיס ומוסיף לה כללים המסבירים את זוויות הקשר האלה, על מנת להסביר את צורות המולקולות. הראשונים שפיתחו את מודל VSEP היו הכימאים הבריטים: . N. Sidgwick , H. Powel כימאי הקנדי R. Gillespie המשיך ולשכללו. <br /> <br /> מהי מודל VSEPR&nbsp;? ניתן לבטא את המודל בעזרת 3 כללים עיקריים: <br /> <br /> == כלל ראשון ==<br /> <br /> :<br /> <br /> אזורים בעלי ריכוז אלקטרונים גבוה דוחים זה לה זה, ולכן הם נוטים להתרחק זה מזה ככל האפשר תוך שמירה על אותו המרחק מהאטום המרכזי, מכיוון שבמצב זה הדחייה ביניהם היא הנמוכה ביותר. לאחר שמצאנו את הסידור שבו אזורים אלה מרוחקים זה מזה ככל האפשר, הנקרא סידור האלקטרונים במולקולה, אנו בודקים היכן נמצאים האטומים ומזהים את צורת המולקולה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמאות ==<br /> <br /> :<br /> <br /> 1. במולקולה BeCl<sub>2</sub> קשורים לאטום מרכזי שני אטומים בלבד. רושמים את נוסחת ייצוג לואיס של המולקולה , ורואים שלאטום המרכזי אין זוגות לא-קושרים. שני הזוגות הקושרים נמצאים במרחק המרבי זה מזה כאשר הם נמצאים משני צדיו של אטום Be, כך שסידור האלקטרונים הוא קווי. מכיוון שכל זוג קושר מקשר בין אטום Be לאטום Cl, אנו משערים שמולקולת ה- BeCl<sub>2</sub> היא קווית, ובעלת זווית קשר של<sup>0</sup> <sup></sup>180 <br /> <br /> <br /> <br /> 2. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה BF<sub>3</sub> לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים ואף זוג אלקטרונים לא-קושר אחד. לפי מודל VSEPR , המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים הוא המרבי כאשר הם נמצאים בפינותיו של משולש שווה צלעות. סידור האלקטרוני הוא מישורי משולש, מכיוון שלכל זוג קושר מחובר אטום F, מולקולת ה- BF<sub>3</sub> היא היא מישורית משולשת וכל שלוש הזוויות FBF הוא בנות 120<sup>0</sup>.<br /> <br /> <br /> <br /> &nbsp;3. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה NF<sub>3</sub> לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר אחד – בסך-הכל ארבעה אזורים של צפיפות אלקטרונים גבוהה. לפי מודל VSEPR , סידור האלקטרוני הוא טטראהדרי, המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר הוא המרבי כאשר אטומים הקשורים ל-N יוצרים פירמידה משולשת. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שני ==<br /> <br /> :<br /> <br /> איננו מבחינים בין קשרים יחידים למרובים. קשר מרובה נחשב לאזור יחיד של ריכוז אלקטרונים גבוה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :<br /> <br /> למולקולת CO<sub>2</sub> יש מבנה קווי דומה לזה של BeCl<sub>2 </sub>, להוציא נוכחותם של קשרים כפולים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שלישי ==<br /> <br /> :<br /> <br /> כאשר יש יותר מאטום מרכזי אחד, אנו משרטטים את הקשרים סביב כל אטום בנפרד. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :במולקולת אתן CH<sub>2</sub>=CH<sub>2</sub> יש שני מרכזים שעלינו להביא בחשבון: שני אטומי הפחמן. לפי נוסחת מבנה לואיס, לכל אטום פחמן יש שלושה אזורים של<sub></sub>&nbsp;ריכוז אלקטרונים: שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. במולקולה זו אין זוגות אלקטרונים לא-קושרים. הסידור סביב כל אטום פחמן הוא לפיכך מישורי משולש, שתי זוויות HCH יהיו 120<sup>0</sup>. ניסויים הראו כי אלה הם אכן גודליהן.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA אדריכלות מולקולות 2009-12-09T14:08:52Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: /* דוגמאות */</p> <hr /> <div>= אדריכלות מולקולות =<br /> <br /> == מבוא: ==<br /> <br /> תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים של הקשרים בין אטומים – של הערכיות שלהם. מלבד הצורונים הפשוטים ביותר, מבני לואיס לא נועדו לתאר את סידור האטומים במרחב. מודל הדחייה זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות&nbsp;: Valence-Shell Electron-Pair Repulsion model (בקיצור VSEPR) מרחיב את תיאוריית הקשר של לואיס ומוסיף לה כללים המסבירים את זוויות הקשר האלה, על מנת להסביר את צורות המולקולות. הראשונים שפיתחו את מודל VSEP היו הכימאים הבריטים: . N. Sidgwick , H. Powel כימאי הקנדי R. Gillespie המשיך ולשכללו. <br /> <br /> מהי מודל VSEPR&nbsp;? ניתן לבטא את המודל בעזרת 3 כללים עיקריים: <br /> <br /> == כלל ראשון ==<br /> <br /> :<br /> <br /> אזורים בעלי ריכוז אלקטרונים גבוה דוחים זה לה זה, ולכן הם נוטים להתרחק זה מזה ככל האפשר תוך שמירה על אותו המרחק מהאטום המרכזי, מכיוון שבמצב זה הדחייה ביניהם היא הנמוכה ביותר. לאחר שמצאנו את הסידור שבו אזורים אלה מרוחקים זה מזה ככל האפשר, הנקרא סידור האלקטרונים במולקולה, אנו בודקים היכן נמצאים האטומים ומזהים את צורת המולקולה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמאות ==<br /> <br /> :<br /> <br /> 1. במולקולה BeCl2 קשורים לאטום מרכזי שני אטומים בלבד. רושמים את נוסחת ייצוג לואיס של המולקולה , ורואים שלאטום המרכזי אין זוגות לא-קושרים. שני הזוגות הקושרים נמצאים במרחק המרבי זה מזה כאשר הם נמצאים משני צדיו של אטום Be, כך שסידור האלקטרונים הוא קווי. מכיוון שכל זוג קושר מקשר בין אטום Be לאטום Cl, אנו משערים שמולקולת ה- BeCl2 היא קווית, ובעלת זווית קשר של 180 <br /> 2. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה BF3 לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים ואף זוג אלקטרונים לא-קושר אחד. לפי מודל VSEPR , המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים הוא המרבי כאשר הם נמצאים בפינותיו של משולש שווה צלעות. סידור האלקטרוני הוא מישורי משולש, מכיוון שלכל זוג קושר מחובר אטום F, מולקולת ה- BF3 היא היא מישורית משולשת וכל שלוש הזוויות FBF הוא בנות 120.3. <br /> 3. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה NF<sub>3</sub> לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר אחד – בסך-הכל ארבעה אזורים של צפיפות אלקטרונים גבוהה. לפי מודל VSEPR , סידור האלקטרוני הוא טטראהדרי, המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר הוא המרבי כאשר אטומים הקשורים ל-N יוצרים פירמידה משולשת. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שני ==<br /> <br /> :<br /> <br /> איננו מבחינים בין קשרים יחידים למרובים. קשר מרובה נחשב לאזור יחיד של ריכוז אלקטרונים גבוה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :<br /> <br /> למולקולת CO<sub>2</sub> יש מבנה קווי דומה לזה של BeCl<sub>2 </sub>, להוציא נוכחותם של קשרים כפולים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שלישי ==<br /> <br /> :<br /> <br /> כאשר יש יותר מאטום מרכזי אחד, אנו משרטטים את הקשרים סביב כל אטום בנפרד. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :במולקולת אתן CH<sub>2</sub>=CH0032יש שני מרכזים שעלינו להביא בחשבון: שני אטומי הפחמן. לפי נוסחת מבנה לואיס, לכל אטום פחמן יש שלושה אזורים של<sub>2</sub> ריכוז אלקטרונים: שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. במולקולה זו אין זוגות אלקטרונים לא-קושרים. הסידור סביב כל אטום פחמן הוא לפיכך מישורי משולש, שתי זוויות HCH יהיו 120<sup>0</sup>. ניסויים הראו כי אלה הם אכן גודליהן.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA אדריכלות מולקולות 2009-12-09T14:07:08Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= אדריכלות מולקולות =<br /> <br /> == מבוא: ==<br /> <br /> תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים של הקשרים בין אטומים – של הערכיות שלהם. מלבד הצורונים הפשוטים ביותר, מבני לואיס לא נועדו לתאר את סידור האטומים במרחב. מודל הדחייה זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות&nbsp;: Valence-Shell Electron-Pair Repulsion model (בקיצור VSEPR) מרחיב את תיאוריית הקשר של לואיס ומוסיף לה כללים המסבירים את זוויות הקשר האלה, על מנת להסביר את צורות המולקולות. הראשונים שפיתחו את מודל VSEP היו הכימאים הבריטים: . N. Sidgwick , H. Powel כימאי הקנדי R. Gillespie המשיך ולשכללו. <br /> <br /> מהי מודל VSEPR&nbsp;? ניתן לבטא את המודל בעזרת 3 כללים עיקריים: <br /> <br /> == כלל ראשון ==<br /> <br /> :<br /> <br /> אזורים בעלי ריכוז אלקטרונים גבוה דוחים זה לה זה, ולכן הם נוטים להתרחק זה מזה ככל האפשר תוך שמירה על אותו המרחק מהאטום המרכזי, מכיוון שבמצב זה הדחייה ביניהם היא הנמוכה ביותר. לאחר שמצאנו את הסידור שבו אזורים אלה מרוחקים זה מזה ככל האפשר, הנקרא סידור האלקטרונים במולקולה, אנו בודקים היכן נמצאים האטומים ומזהים את צורת המולקולה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמאות ==<br /> <br /> :<br /> <br /> 1. במולקולה BeCl2 קשורים לאטום מרכזי שני אטומים בלבד. רושמים את נוסחת ייצוג לואיס של המולקולה , ורואים שלאטום המרכזי אין זוגות לא-קושרים. שני הזוגות הקושרים נמצאים במרחק המרבי זה מזה כאשר הם נמצאים משני צדיו של אטום Be, כך שסידור האלקטרונים הוא קווי. מכיוון שכל זוג קושר מקשר בין אטום Be לאטום Cl, אנו משערים שמולקולת ה- BeCl2 היא קווית, ובעלת זווית קשר של 180<<br /> 2. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה BF3 לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים ואף זוג אלקטרונים לא-קושר אחד. לפי מודל VSEPR , המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים הוא המרבי כאשר הם נמצאים בפינותיו של משולש שווה צלעות. סידור האלקטרוני הוא מישורי משולש, מכיוון שלכל זוג קושר מחובר אטום F, מולקולת ה- BF3 היא היא מישורית משולשת וכל שלוש הזוויות FBF הוא בנות 120.3.<br /> 3. לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה NF<sub>3</sub> לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר אחד – בסך-הכל ארבעה אזורים של צפיפות אלקטרונים גבוהה. לפי מודל VSEPR , סידור האלקטרוני הוא טטראהדרי, המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר הוא המרבי כאשר אטומים הקשורים ל-N יוצרים פירמידה משולשת. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שני ==<br /> <br /> :<br /> <br /> איננו מבחינים בין קשרים יחידים למרובים. קשר מרובה נחשב לאזור יחיד של ריכוז אלקטרונים גבוה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :<br /> <br /> למולקולת CO<sub>2</sub> יש מבנה קווי דומה לזה של BeCl<sub>2 </sub>, להוציא נוכחותם של קשרים כפולים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שלישי ==<br /> <br /> :<br /> <br /> כאשר יש יותר מאטום מרכזי אחד, אנו משרטטים את הקשרים סביב כל אטום בנפרד. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :במולקולת אתן CH<sub>2</sub>=CH0032יש שני מרכזים שעלינו להביא בחשבון: שני אטומי הפחמן. לפי נוסחת מבנה לואיס, לכל אטום פחמן יש שלושה אזורים של<sub>2</sub> ריכוז אלקטרונים: שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. במולקולה זו אין זוגות אלקטרונים לא-קושרים. הסידור סביב כל אטום פחמן הוא לפיכך מישורי משולש, שתי זוויות HCH יהיו 120<sup>0</sup>. ניסויים הראו כי אלה הם אכן גודליהן.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA אדריכלות מולקולות 2009-12-09T14:00:49Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= אדריכלות מולקולות =<br /> <br /> == מבוא: ==<br /> <br /> תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים של הקשרים בין אטומים – של הערכיות שלהם. מלבד הצורונים הפשוטים ביותר, מבני לואיס לא נועדו לתאר את סידור האטומים במרחב. מודל הדחייה זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות&nbsp;: Valence-Shell Electron-Pair Repulsion model (בקיצור VSEPR) מרחיב את תיאוריית הקשר של לואיס ומוסיף לה כללים המסבירים את זוויות הקשר האלה, על מנת להסביר את צורות המולקולות. הראשונים שפיתחו את מודל VSEP היו הכימאים הבריטים: . N. Sidgwick , H. Powel כימאי הקנדי R. Gillespie המשיך ולשכללו. <br /> <br /> מהי מודל VSEPR&nbsp;? ניתן לבטא את המודל בעזרת 3 כללים עיקריים: <br /> <br /> == כלל ראשון ==<br /> <br /> :<br /> <br /> אזורים בעלי ריכוז אלקטרונים גבוה דוחים זה לה זה, ולכן הם נוטים להתרחק זה מזה ככל האפשר תוך שמירה על אותו המרחק מהאטום המרכזי, מכיוון שבמצב זה הדחייה ביניהם היא הנמוכה ביותר. לאחר שמצאנו את הסידור שבו אזורים אלה מרוחקים זה מזה ככל האפשר, הנקרא סידור האלקטרונים במולקולה, אנו בודקים היכן נמצאים האטומים ומזהים את צורת המולקולה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמאות ==<br /> <br /> :<br /> <br /> 1) במולקולה BeCl2 קשורים לאטום מרכזי שני אטומים בלבד. רושמים את נוסחת ייצוג לואיס של המולקולה , ורואים שלאטום המרכזי אין זוגות לא-קושרים. שני הזוגות הקושרים נמצאים במרחק המרבי זה מזה כאשר הם נמצאים משני צדיו של אטום Be, כך שסידור האלקטרונים הוא קווי. מכיוון שכל זוג קושר מקשר בין אטום Be לאטום Cl, אנו משערים שמולקולת ה- BeCl2 היא קווית, ובעלת זווית קשר של 180<sup>0</sup> . 2) לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה BF3 לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים ואף זוג אלקטרונים לא-קושר אחד. לפי מודל VSEPR , המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים הוא המרבי כאשר הם נמצאים בפינותיו של משולש שווה צלעות. סידור האלקטרוני הוא מישורי משולש, מכיוון שלכל זוג קושר מחובר אטום F, מולקולת ה- BF3 היא היא מישורית משולשת וכל שלוש הזוויות FBF הוא בנות 120<sup>0</sup> . 3) לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה NF<sub>3</sub> לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר אחד – בסך-הכל ארבעה אזורים של צפיפות אלקטרונים גבוהה. לפי מודל VSEPR , סידור האלקטרוני הוא טטראהדרי, המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר הוא המרבי כאשר אטומים הקשורים ל-N יוצרים פירמידה משולשת. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שני ==<br /> <br /> :<br /> <br /> איננו מבחינים בין קשרים יחידים למרובים. קשר מרובה נחשב לאזור יחיד של ריכוז אלקטרונים גבוה. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :<br /> <br /> למולקולת CO<sub>2</sub> יש מבנה קווי דומה לזה של BeCl<sub>2 </sub>, להוציא נוכחותם של קשרים כפולים. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == כלל שלישי ==<br /> <br /> :<br /> <br /> כאשר יש יותר מאטום מרכזי אחד, אנו משרטטים את הקשרים סביב כל אטום בנפרד. <br /> <br /> <br><br /> <br /> == דוגמא ==<br /> <br /> :במולקולת אתן CH<sub>2</sub>=CH0032יש שני מרכזים שעלינו להביא בחשבון: שני אטומי הפחמן. לפי נוסחת מבנה לואיס, לכל אטום פחמן יש שלושה אזורים של<sub>2</sub> ריכוז אלקטרונים: שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. במולקולה זו אין זוגות אלקטרונים לא-קושרים. הסידור סביב כל אטום פחמן הוא לפיכך מישורי משולש, שתי זוויות HCH יהיו 120<sup>0</sup>. ניסויים הראו כי אלה הם אכן גודליהן.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA אדריכלות מולקולות 2009-12-09T13:52:20Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: דף חדש: =אדריכלות מולקולות= == מבוא: == תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים ...</p> <hr /> <div>=אדריכלות מולקולות=<br /> <br /> == מבוא: ==<br /> תיאוריית הקשר של לואיס אנו מציגים מבנה של המולקולות כייצוגים דו-ממדיים של הקשרים בין אטומים – של הערכיות שלהם. מלבד הצורונים הפשוטים ביותר, מבני לואיס לא נועדו לתאר את סידור האטומים במרחב. <br /> מודל הדחייה זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות : Valence-Shell Electron-Pair Repulsion model (בקיצור VSEPR) מרחיב את תיאוריית הקשר של לואיס ומוסיף לה כללים המסבירים את זוויות הקשר האלה, על מנת להסביר את צורות המולקולות. הראשונים שפיתחו את מודל VSEP היו הכימאים הבריטים: . N. Sidgwick , H. Powel כימאי הקנדי R. Gillespie המשיך ולשכללו. <br /> <br /> מהי מודל VSEPR ? <br /> ניתן לבטא את המודל בעזרת 3 כללים עיקריים:<br /> <br /> == כלל ראשון ==<br /> :<br /> אזורים בעלי ריכוז אלקטרונים גבוה דוחים זה לה זה, ולכן הם נוטים להתרחק זה מזה ככל האפשר תוך שמירה על אותו המרחק מהאטום המרכזי, מכיוון שבמצב זה הדחייה ביניהם היא הנמוכה ביותר.<br /> לאחר שמצאנו את הסידור שבו אזורים אלה מרוחקים זה מזה ככל האפשר, הנקרא סידור האלקטרונים במולקולה, אנו בודקים היכן נמצאים האטומים ומזהים את צורת המולקולה. <br /> <br /> <br /> == דוגמאות ==<br /> :<br /> 1) במולקולה BeCl2 קשורים לאטום מרכזי שני אטומים בלבד. רושמים את נוסחת ייצוג לואיס של המולקולה , ורואים שלאטום המרכזי אין זוגות לא-קושרים. שני הזוגות הקושרים נמצאים במרחק המרבי זה מזה כאשר הם נמצאים משני צדיו של אטום Be, כך שסידור האלקטרונים הוא קווי. מכיוון שכל זוג קושר מקשר בין אטום Be לאטום Cl, אנו משערים שמולקולת ה- BeCl2 היא קווית, ובעלת זווית קשר של 1800 .<br /> 2) לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה BF3 לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים ואף זוג אלקטרונים לא-קושר אחד. לפי מודל VSEPR , המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים הוא המרבי כאשר הם נמצאים בפינותיו של משולש שווה צלעות. סידור האלקטרוני הוא מישורי משולש, מכיוון שלכל זוג קושר מחובר אטום F, מולקולת ה- BF3 היא היא מישורית משולשת וכל שלוש הזוויות FBF הוא בנות 1200¬¬.<br /> 3) לפי נוסחת ייצוג לואיס במולקולה NF3 לאטום המרכזי מחוברים שלושה זוגות אלקטרונים קושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר אחד – בסך-הכל ארבעה אזורים של צפיפות אלקטרונים גבוהה. לפי מודל VSEPR , סידור האלקטרוני הוא טטראהדרי, המרחק בין שלושת הזוגות הקושרים וזוג אלקטרונים לא-קושר הוא המרבי כאשר אטומים הקשורים ל-N יוצרים פירמידה משולשת. <br /> <br /> <br /> == כלל שני ==<br /> :<br /> איננו מבחינים בין קשרים יחידים למרובים. קשר מרובה נחשב לאזור יחיד של ריכוז אלקטרונים גבוה.<br /> <br /> <br /> == דוגמא ==<br /> : <br /> למולקולת CO2 יש מבנה קווי דומה לזה של BeCl2 , להוציא נוכחותם של קשרים כפולים. <br /> <br /> <br /> == כלל שלישי ==<br /> :<br /> כאשר יש יותר מאטום מרכזי אחד, אנו משרטטים את הקשרים סביב כל אטום בנפרד.<br /> <br /> <br /> == דוגמא ==<br /> : במולקולת אתן CH2=CH0032יש שני מרכזים שעלינו להביא בחשבון: שני אטומי הפחמן. לפי נוסחת מבנה לואיס, לכל אטום פחמן יש שלושה אזורים של ריכוז אלקטרונים: שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. במולקולה זו אין זוגות אלקטרונים לא-קושרים. הסידור סביב כל אטום פחמן הוא לפיכך מישורי משולש, שתי זוויות HCH יהיו 1200. ניסויים הראו כי אלה הם אכן גודליהן.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 רשימת מושגים מבנה וקישור 2009-12-09T13:47:13Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== רשימת מושגים ==<br /> <br /> [[אורביטל|אורביטל]] <br /> <br /> [[אנרגית קשר|אנרגית קשר]] <br /> <br /> [[אטום|אטום]] <br /> <br /> [[אלקטרון|אלקטרון]] <br /> <br /> [[אלקטרושליליות|אלקטרושליליות]] <br /> <br /> אנרגיית יינון <br /> <br /> "בור" אנרגיה <br /> <br /> זיקה אלקטרונית <br /> <br /> [[חומרים אטומריים|חומרים אטומריים]] <br /> <br /> [[חומרים יוניים|חומרים יוניים]] <br /> <br /> [[חומרים מולקולריים|חומרים מולקולריים]] <br /> <br /> [[חומרים מתכתיים ]]<br /> <br /> [[חוק קולון|חוק קולון]] <br /> <br /> [[טבלה מחזורית|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> [[טמפרטורת רתיחה והיתוך]] <br /> <br /> [[מבנה מרחבי של מולקולות|מבנה מרחבי של מולקולות]] <br /> <br /> [[מוליכות חשמלית|מוליכות חשמלית]] <br /> <br /> [[מולקולה|מולקולה]] <br /> <br /> מסיסות <br /> <br /> [[מצבי צבירה|מצבי צבירה]] <br /> <br /> קוטביות מולקולה <br /> <br /> [[קוטביות קשר|קוטביות קשר]] <br /> <br /> [[קשר יוני|קשר יוני]] <br /> <br /> [[קשר כימי|קשר כימי]] <br /> <br /> קשר קוולנטי <br /> <br /> [[קשרים בין מולקולריים|קשרים בין מולקולריים]] <br /> <br /> [[רדיוס אטומי|רדיוס אטומי]] <br /> <br /> [[רמות אנרגיה]]<br /> <br /> <br /> [[אדריכלות מולקולות]]</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T17:12:31Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: ביטול גרסה 481 של גולובצ'יק רוזה (שיחה)</p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? =<br /> <br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים.<br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).<br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. <br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? <br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: <br /> <br /> יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na <br /> <br /> == דוגמאות נוספות ==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. <br /> <br /> == מה אופייני לקשר יוני? ==<br /> <br /> #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. <br /> #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים. <br /> #יונים חיוביים ושלילים מתנדדים בשריג היוני (ראה מודל באנימצייה)<br /> <br /> [[Image:NaCl s.gif|frame|מודל לשריג יוני]] <br /> <br /> ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T16:18:10Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? = *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים. *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2). ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na == דוגמאות נוספות == בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. == מה אופייני לקשר יוני? == #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים. #ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר #יונים חיוביים ושלילים מתנדדים בשריג היוני (ראה מודל באנימצייה) [[Image:NaCl s.gif|frame|מודל לשריג יוני]] .</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:53:41Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? =<br /> <br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים.<br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).<br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. <br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? <br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: <br /> <br /> יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na <br /> <br /> == דוגמאות נוספות ==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. <br /> <br /> == מה אופייני לקשר יוני? ==<br /> <br /> #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. <br /> #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים. <br /> #יונים חיוביים ושלילים מתנדדים בשריג היוני (ראה מודל באנימצייה)<br /> <br /> [[Image:NaCl s.gif|frame|מודל לשריג יוני]] <br /> <br /> ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 רשימת מושגים מבנה וקישור 2009-11-25T12:46:39Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>== רשימת מושגים ==<br /> <br /> [[אורביטל|אורביטל]] <br /> <br /> [[אנרגית קשר|אנרגית קשר]] <br /> <br /> [[אטום|אטום]] <br /> <br /> [[אלקטרון|אלקטרון]] <br /> <br /> [[אלקטרושליליות|אלקטרושליליות]] <br /> <br /> אנרגיית יינון <br /> <br /> "בור" אנרגיה <br /> <br /> זיקה אלקטרונית <br /> <br /> חומרים אטומריים <br /> <br /> [[חומרים יוניים|חומרים יוניים]] <br /> <br /> [[חומרים מולקולריים|חומרים מולקולריים]] <br /> <br /> חומרים מתכתיים <br /> <br /> [[חוק קולון|חוק קולון]] <br /> <br /> [[טבלה מחזורית|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> טמפרטורת רתיחה והיתוך <br /> <br /> [[מבנה מרחבי של מולקולות|מבנה מרחבי של מולקולות]] <br /> <br /> [[מוליכות חשמלית|מוליכות חשמלית]] <br /> <br /> [[מולקולה|מולקולה]] <br /> <br /> מסיסות <br /> <br /> [[מצבי צבירה|מצבי צבירה]] <br /> <br /> קוטביות מולקולה <br /> <br /> [[קוטביות קשר|קוטביות קשר]] <br /> <br /> [[קשר יוני|קשר יוני]] <br /> <br /> [[קשר כימי|קשר כימי]] <br /> <br /> קשר קוולנטי <br /> <br /> קשרים בין מולקולריים <br /> <br /> [[רדיוס אטומי|רדיוס אטומי]] <br /> <br /> רמות אנרגיה</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:43:58Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? =<br /> <br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים.<br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).<br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. <br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? <br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: <br /> <br /> יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na <br /> <br /> == דוגמאות נוספות ==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. <br /> <br /> == מה אופייני לקשר יוני? ==<br /> <br /> #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. <br /> #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים.<br /> <br /> [[Image:NaCl s.gif|frame|מודל לשריג יוני]] <br /> <br /> ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:NaCl_s.gif קובץ:NaCl s.gif 2009-11-25T12:42:19Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div></div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:40:49Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? =<br /> <br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים.<br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).<br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. <br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? <br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: <br /> <br /> יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na <br /> <br /> == דוגמאות נוספות ==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. <br /> <br /> == מה אופייני לקשר יוני? ==<br /> <br /> #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. <br /> #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים.<br /> [[Image:Br g.gif|frame|מודל לשריג יוני]]<br /> <br /> ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:37:44Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>= מהו קשר יוני? =<br /> <br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים.<br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).<br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה. <br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1? <br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים: <br /> <br /> יון כלור שלילי&nbsp;<sup>-</sup>Cl יון נתרן חיובי <sup>+</sup>Na <br /> <br /> == דוגמאות נוספות ==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F<sup>- </sup>ויוני Li<sup>+</sup>. <br /> <br /> == מה אופייני לקשר יוני? ==<br /> <br /> #על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית. <br /> #לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים.<br /> <br /> ההסבר: ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:28:28Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: </p> <hr /> <div>=מהו קשר יוני?=<br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים. <br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2). <br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה.<br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1?<br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור.<br /> כתוצאה מכך נוצר זוג יונים:<br /> <br /> יון כלור שלילי Cl-<br /> יון נתרן חיובי Na+<br /> <br /> ==דוגמאות נוספות==<br /> <br /> בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F- ויוני Li+.<br /> <br /> ==מה אופייני לקשר יוני?==<br /> *על פי חוק קולון, ניתן להסיק כי הקשרים בין זוג יונים (כמו בין הפלואור לליתיום) יהיו די חזקים, כיוון שהמטענים החשמליים גדולים יחסית.<br /> <br /> *לתרכובות יוניות יש מבנה ענק של יונים חיוביים ושליליים.<br /> ההסבר:<br /> ככל שיוני כלור ונתרן רבים יותר קשורים זה לזה במבנה אחד, כך החלקיק יציב יותר.</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×” https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 קשר יוני 2009-11-25T12:17:49Z

<p>×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”: דף חדש: =מהו קשר יוני?= *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים. *קשר יוני נוצר בין אטומים ע...</p> <hr /> <div>=מהו קשר יוני?=<br /> *קשר יוני הוא כוח משיכה חשמלי בין יונים בעלי מטענים מנוגדים. <br /> <br /> *קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2). <br /> <br /> ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה.<br /> <br /> ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים. <br /> <br /> איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1?<br /> <br /> במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור.<br /> כתוצאה מכך נוצר זוג יונים:</div>

×’×•×œ×•×‘×¦'×™×§ ×¨×•×–×”