https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A5+%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2 2026-06-14T15:47:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA 2011-03-09T13:06:35Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* מפגש 4 */</p> <hr /> <div>==סדנת מנהיגות / איילה שני==<br /> ===מפגש 1===<br /> עסקנו בהקשבה ובמערכת השיפוטית שלנו.<br /> עשינו הבחנה בין שני סוגי מציאות:<br /> <br /> <br /> ===מפגש 2 ===<br /> עסקנו בגישת הקורבן לעומת גישת האחראי<br /> <br /> <br /> ===מפגש 3 ===<br /> עסקנו בהבהרת ציפיות:<br /> 1. הגדר ערך/ערכים<br /> 2. הגדר סמל/ים פיזי/ים<br /> 3. תקשר.<br /> <br /> ===מפגש 4===<br /> עסקנו בטיפול באכזבות, ותירגלנו קלירינג - תהליך משוב מסכם.<br /> <br /> הכלי לטיפול באכזבות:<br /> 1. הקשב – למאוכזב באופן מלא, תן לו &quot;להוציא קיטור&quot;.<br /> <br /> 2. בקש – ממנו לספר מה קרה במונחים פיזיים, מדידים.<br /> <br /> 3. שאל – מה אתה מציע? (בדיוק ככה, בלי תוספות, ובטון רך)<br /> <br /> 4. הגדר – לעצמך, אלו הצעות אתה עומד ליישם, ומה הפתרונות הנוספים שלך.<br /> <br /> 5. תקשר – וצור הבהרת ציפיות חדשה. קודם יש לומר את ההצעות שאתה מסכים להם. לגבי האחרות: &quot;תודה, לא&quot;.<br /> <br /> ===קלירינג===<br /> 1. מה לא עבד – לוגיסטית.<br /> <br /> 2. מה עבד – לוגיסטית, וגם הזדמנות להוקיר אנשים בצוות.<br /> <br /> 3. מה אתה נושא? (תחושה, הרגשה, חוויה מרכזית שחווה עכשיו)</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA 2011-03-09T13:05:20Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* מפגש 3 */</p> <hr /> <div>==סדנת מנהיגות / איילה שני==<br /> ===מפגש 1===<br /> עסקנו בהקשבה ובמערכת השיפוטית שלנו.<br /> עשינו הבחנה בין שני סוגי מציאות:<br /> <br /> <br /> ===מפגש 2 ===<br /> עסקנו בגישת הקורבן לעומת גישת האחראי<br /> <br /> <br /> ===מפגש 3 ===<br /> עסקנו בהבהרת ציפיות:<br /> 1. הגדר ערך/ערכים<br /> 2. הגדר סמל/ים פיזי/ים<br /> 3. תקשר.<br /> <br /> ===מפגש 4===</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA 2011-03-09T13:03:40Z

<p>ברקוביץ שרילי: דף חדש: ==סדנת מנהיגות / איילה שני== ===מפגש 1=== עסקנו בהקשבה ובמערכת השיפוטית שלנו. עשינו הבחנה בין שני סוגי מציא...</p> <hr /> <div>==סדנת מנהיגות / איילה שני==<br /> ===מפגש 1===<br /> עסקנו בהקשבה ובמערכת השיפוטית שלנו.<br /> עשינו הבחנה בין שני סוגי מציאות:<br /> <br /> <br /> ===מפגש 2 ===<br /> עסקנו בגישת הקורבן לעומת גישת האחראי<br /> <br /> <br /> ===מפגש 3 ===<br /> <br /> <br /> ===מפגש 4===</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94 2011-03-09T13:00:51Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* פאנל מדריכים */</p> <hr /> <div>וויקי זה יהווה את המסגרת באמצעותה נבנה באופן שיתופי מאגר מידע מדעי ופדגוגי בנושאי הקורס. &lt;br&gt;<br /> <br /> =תשע&quot;א=<br /> <br /> == &quot;קשר כימי&quot; שוטף ==<br /> *[[תמונות מכנס חנוכה תשע&quot;א]]<br /> אתם מוזמנים להיכנס ולהגיב. בנוסף - אם צילמתם תמונות במצלמות פרטיות - נשמח אם תעלו אותן לכאן<br /> <br /> <br /> *[[Media:LUZ new_1.doc‏|לוח זמנים]] (עודכן לאחרונה 27 בדצמבר 2010)<br /> <br /> *[[מדיה:Daf_kesher2.doc|דף קשר]]<br /> <br /> *[[הודעות תשע&quot;א|הודעות תשע&quot;א]] (עודכן לאחרונה 10 בפברואר 2011)<br /> <br /> <br /> נא היכנסו לדף ההודעות ועדכנו שמכם ליד תאריך רבלנטי ברשימת הכיבוד '''למחצית ב''''<br /> '''שימו לב, <br /> בינתיים יש ברשותנו סכו&quot;ם חד פעמי ומפיות שנשארו מהקניות של סופי ושרית. אנא הקפידו להביא רק כוסות, עד להודעה חדשה.'''<br /> &lt;br&gt;<br /> תודה<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[מטלות תשע&quot;א|מטלות תשע&quot;א]] (עודכן לאחרונה 4 בנובמבר 2010)<br /> <br /> *[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/forums/forumsVisual/listmessages.asp?ForumID=56 פורום]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תכנים מיומנויות ופדגוגיה ==<br /> <br /> *[[בקצב הכימיה|בקצב הכימיה]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[ביוכימיה|ביוכימיה]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[מיומנויות חשיבה גבוהות|מיומנויות חשיבה גבוהות]]<br /> <br /> <br /> == שנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> [[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|150px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> <br /> ===מטרות שנת הכימיה הבינלאומית כפי שהוגדרו על-ידי IUPAC ===<br /> (מתוך הרצאתה של ד&quot;ר רחל ממלוק-נעמן)<br /> *ליצור עניין בלימודי כימיה אצל הדור הצעיר.<br /> *לעניין את הציבור הרחב בנושאי הכימיה.<br /> *לפתח התייחסות חיובית לתעשייה הכימית. <br /> *לציין 100 שנה לכבוד מארי קירי על קבלת פרס נובל בכימיה לשנת 1911, על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. <br /> <br /> <br /> ===שנת הכימיה הבינלאומית כהזדמנות לקידום מקצוע הכימיה===<br /> תפישתנו היא כי ניתן לנצל את שנת הכימיה הבינלאומית כהזדמנות לקידום מקצוע הכימיה בבתי הספר - הן מבחינת הגדלת מספר התלמידים שבוחרים ללמוד כימיה, הן מבחינת יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; בקרב אלו שכבר בחרו ולומדים, והן מבחינת תרומתנו הצנועה להגדלת האוריינות המדעית והכימית של כלל הקהילה בה אנו פועלים - כלל התלמידים כולל תלמידים צעירים (חטיבה, יסודי גן), כלל המורים , ההנהלה, ההורים, תושבי היישוב וכו'.<br /> <br /> הדפים המצויים תחת קישור זה משמשים המארגנים המחשבתיים לעבודתנו ולתוצרים שלנו בתחום זה. <br /> <br /> <br /> ===[[קידום מקצוע הכימיה]]===<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/shivoke1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של רות אלדר בנושא שיווק.<br /> ===[[מודלים לפעילויות בשנת הכימיה]]===<br /> <br /> ====[[תקצירים לכנס]]====<br /> <br /> ==מנהיגות והנחיה==<br /> <br /> ====[[פאנל מדריכים]]====<br /> <br /> <br /> ====[[סדנת מנהיגות]]====<br /> <br /> =תש&quot;ע=<br /> === &quot;קשר כימי&quot; שוטף ===<br /> <br /> *[[Media:LUZB.doc|לוח זמנים]] (עודכן לאחרונה 11 במאי)<br /> <br /> *[[מדיה:Daf_kesher1.doc|דף קשר]]<br /> <br /> *[[הודעות|הודעות]]&amp;nbsp;(עודכן לאחרונה 23 במאי 2010)&amp;nbsp;<br /> <br /> *[[מטלות|מטלות]] (עודכן לאחרונה 15 באפריל 2010)<br /> <br /> *[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/forums/forumsVisual/listmessages.asp?ForumID=56 פורום]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תכנים מיומנויות ופדגוגיה ==<br /> <br /> *[[מבנה וקישור|מבנה וקישור]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[טעם של כימיה|טעם של כימיה]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[מיומנויות חשיבה גבוהות|מיומנויות חשיבה גבוהות]]<br /> <br /> == סדנת מנהיגות והנחיה ==<br /> <br /> SWOT הנו כלי לניתוח מצבים שונים, המסייע להבנה מעמיקה של המצב הנתון, ולפיתוח אסטרטגיה להתמודדות כמפתח לשינוי. <br /> <br /> [[ תרגול השימוש ב-SWOT ]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[ פעילויות לחיזוק מקצוע הכימיה]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[ שאלות איך וכיצד ]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> = קישורים חיצוניים =<br /> <br /> == קישור לבלוגים ==<br /> <br /> [http://www.blogmorim.com/?p=560 קישור לבלוג מורים] &lt;br&gt;[http://saritsh.blogspot.com הבלוג של שרית] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == קישור למדריכי שימוש בוויקי (בעברית) ==<br /> <br /> מדריך בסיסי לעבודה בוויקי שהוכן במיוחד לקורס שלנו. [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/madrichdvora.doc מסמך וורד] שממנו תוכלו להעתיק את הפקודות המתאימות.<br /> <br /> מדריך בסיסי לעבודה בוויקי שהוכן במיוחד לקורס שלנו. [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/madrichdvora.ppt מצגת] שמציגה בצורה יותר מוחשית עבודה בוויקי. <br /> <br /> <br /> [http://www.wiki.co.il/index.php/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C קישור למדריך במשתמש - וויקי] בקישור זה יש מידע בסיסי. מידע מתקדם יותר (אך רלבנטי לנו כמו למשל העלאת תמונה וקישורה לעמוד) תחת סעיף 9 - פעולות נוספות - יש ללחוץ על &quot;כיצד לבצע פעולות מתקדמות עם ויקי&quot; <br /> <br /> [http://online.achva.ac.il/nsite/organize/wiki/wiki1.htm מדריך למשתמש - מכללת אחווה] בקישור זה יש גם סרט ומתחתיו הוראות כתובות כולל צילומי סרגל הכלים בצורה פשוטה וברורה <br /> <br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/Table קישור להנחיות ודוגמאות לעריכת טבלה]. ההוראות בקישור זה הן '''באנגלית''' אך קל מאוד להבין את ההנחיות. ניתן גם להשתמש באפשרות הטבלה בסרגל העשיר יותר ולא בסרגל הבסיסי. כמו כן אפשר לבנות את הטבלה בתוכנה אחרת ולהדביקה כתמונה. <br /> <br /> ==== כיצד עוברים מסרגל בסיסי לסרגל &quot;עשיר&quot;? ====<br /> <br /> בסרגל ראשי לוחצים על &quot;העדפות שלי&quot; ואח&quot;כ על &quot;שונות&quot; ואז מבטלים את 4 החיצים המסומנים מ-disable rich rditor כלפי מטה. לשיחזור הסרגל הבסיסי - מסמנים שוב את 4 החיצים שביטלתם.</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-03-09T12:58:03Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> ברקוביץ שרילי<br /> <br /> 1. מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> הרעיונות המרכזיים בקטע:<br /> <br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> ב. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> טיעון:<br /> <br /> לצערנו, לכל מוצר יש יתרונות וחסרונות ,אך השאלה הנשאלת האם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך?<br /> <br /> הבידיזל הוא דלק שמקורו בעיקר משמן צמחים, ועובדה זו גורמת למספר יתרונות בתחומים שונים: <br /> בתחום הכלכלה: <br /> 1. הקטנת התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. <br /> 2. יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה של הביודיזל לעומת דיזל רגיל.<br /> 3. פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים , לעומת דלקיים מחצביים שלהיווצרותם נדרשים מאות מליוני שנים.<br /> בצחום החברתי:מניעת הגברת אפקט החממה.<br /> <br /> החסרונות: עלייה במחירי במזון הקשוריים בגידולי בשדה, צמיגותו הגבוהה של דלק הביודיל, עליית פליטת תחמוצות החנקן.<br /> <br /> מצורפת טבלת השוואה בין הסולר לביו דיזל:<br /> סולר (דיזל רגיל) ביו-דיזל<br /> H בתגובת השריפה KJ/gr 44.8- 39.4-<br /> צמיגות mm2/sec 2.4-2.6 4-6.2<br /> טמפרטורת התלקחות 0C 64 130<br /> אורך חיי מדף (שנים) לא מוגבל 1~<br /> <br /> <br /> לסיכום אני מאמינה שאפשר יהיה למצוא פתרונות לחסרונות וכי היתרונות גוברים על החסרונות.<br /> <br /> <br /> =====רות ולדמן=====<br /> <br /> פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?<br /> <br /> פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?<br /> <br /> פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?<br /> <br /> סעיף ב'<br /> <br /> אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:<br /> <br /> -הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם<br /> <br /> -בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר<br /> <br /> - עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> <br /> סעיף א <br /> <br /> פסקה ראשונה: <br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל? <br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל? <br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים? <br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל? <br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית: <br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל? <br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל? <br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה? <br /> <br /> סעיף ב <br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3) <br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> =====אורלי פלוטקין===== <br /> <br /> פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל. <br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> &lt;br&gt;פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21. <br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?''' <br /> <br /> =====רחל אידלמן===== <br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים: <br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל? <br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר? <br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל? <br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל? <br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע? <br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? <br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים. <br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ב. שאלה נבחרת: <br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> &lt;br&gt;טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה&quot;ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה&quot;ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל. <br /> <br /> =====רוזה גולובצ'יק=====<br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> מיקוד לשאלת הרחבה:<br /> <br /> מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:<br /> <br /> האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?<br /> <br /> =====ברקוביץ שרילי=====<br /> 1.מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> <br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> '''הרעיונות המרכזיים בקטע:'''<br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> '''ב. מהו אפקט החממה?- שאלת הרחבה'''<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-03-09T12:56:56Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* רוזה גולובצ'יק */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> ברקוביץ שרילי<br /> <br /> 1. מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> הרעיונות המרכזיים בקטע:<br /> <br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> ב. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> טיעון:<br /> <br /> לצערנו, לכל מוצר יש יתרונות וחסרונות ,אך השאלה הנשאלת האם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך?<br /> <br /> הבידיזל הוא דלק שמקורו בעיקר משמן צמחים, ועובדה זו גורמת למספר יתרונות בתחומים שונים: <br /> בתחום הכלכלה: <br /> 1. הקטנת התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. <br /> 2. יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה של הביודיזל לעומת דיזל רגיל.<br /> 3. פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים , לעומת דלקיים מחצביים שלהיווצרותם נדרשים מאות מליוני שנים.<br /> בצחום החברתי:מניעת הגברת אפקט החממה.<br /> <br /> החסרונות: עלייה במחירי במזון הקשוריים בגידולי בשדה, צמיגותו הגבוהה של דלק הביודיל, עליית פליטת תחמוצות החנקן.<br /> <br /> מצורפת טבלת השוואה בין הסולר לביו דיזל:<br /> סולר (דיזל רגיל) ביו-דיזל<br /> H בתגובת השריפה KJ/gr 44.8- 39.4-<br /> צמיגות mm2/sec 2.4-2.6 4-6.2<br /> טמפרטורת התלקחות 0C 64 130<br /> אורך חיי מדף (שנים) לא מוגבל 1~<br /> <br /> <br /> ןסיכום אני מאמינה שאפשר יהיה למצוא פתרונות לחסרונות וכי היתרונות גוברים על החסרונות.<br /> <br /> <br /> =====רות ולדמן=====<br /> <br /> פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?<br /> <br /> פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?<br /> <br /> פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?<br /> <br /> סעיף ב'<br /> <br /> אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:<br /> <br /> -הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם<br /> <br /> -בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר<br /> <br /> - עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> <br /> סעיף א <br /> <br /> פסקה ראשונה: <br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל? <br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל? <br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים? <br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל? <br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית: <br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל? <br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל? <br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה? <br /> <br /> סעיף ב <br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3) <br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> =====אורלי פלוטקין===== <br /> <br /> פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל. <br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> &lt;br&gt;פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21. <br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?''' <br /> <br /> =====רחל אידלמן===== <br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים: <br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל? <br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר? <br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל? <br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל? <br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע? <br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? <br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים. <br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ב. שאלה נבחרת: <br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> &lt;br&gt;טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה&quot;ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה&quot;ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל. <br /> <br /> =====רוזה גולובצ'יק=====<br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> מיקוד לשאלת הרחבה:<br /> <br /> מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:<br /> <br /> האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?<br /> <br /> =====ברקוביץ שרילי=====<br /> 1.מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> <br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> '''הרעיונות המרכזיים בקטע:'''<br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> '''ב. מהו אפקט החממה?- שאלת הרחבה'''<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-03-09T10:22:24Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> ברקוביץ שרילי<br /> <br /> 1. מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> הרעיונות המרכזיים בקטע:<br /> <br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> ב. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> טיעון:<br /> <br /> לצערנו, לכל מוצר יש יתרונות וחסרונות ,אך השאלה הנשאלת האם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך?<br /> <br /> הבידיזל הוא דלק שמקורו בעיקר משמן צמחים, ועובדה זו גורמת למספר יתרונות בתחומים שונים: <br /> בתחום הכלכלה: <br /> 1. הקטנת התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. <br /> 2. יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה של הביודיזל לעומת דיזל רגיל.<br /> 3. פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים , לעומת דלקיים מחצביים שלהיווצרותם נדרשים מאות מליוני שנים.<br /> בצחום החברתי:מניעת הגברת אפקט החממה.<br /> <br /> החסרונות: עלייה במחירי במזון הקשוריים בגידולי בשדה, צמיגותו הגבוהה של דלק הביודיל, עליית פליטת תחמוצות החנקן.<br /> <br /> מצורפת טבלת השוואה בין הסולר לביו דיזל:<br /> סולר (דיזל רגיל) ביו-דיזל<br /> H בתגובת השריפה KJ/gr 44.8- 39.4-<br /> צמיגות mm2/sec 2.4-2.6 4-6.2<br /> טמפרטורת התלקחות 0C 64 130<br /> אורך חיי מדף (שנים) לא מוגבל 1~<br /> <br /> <br /> ןסיכום אני מאמינה שאפשר יהיה למצוא פתרונות לחסרונות וכי היתרונות גוברים על החסרונות.<br /> <br /> <br /> =====רות ולדמן=====<br /> <br /> פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?<br /> <br /> פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?<br /> <br /> פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?<br /> <br /> סעיף ב'<br /> <br /> אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:<br /> <br /> -הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם<br /> <br /> -בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר<br /> <br /> - עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> <br /> סעיף א <br /> <br /> פסקה ראשונה: <br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל? <br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל? <br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים? <br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל? <br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית: <br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל? <br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל? <br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה? <br /> <br /> סעיף ב <br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3) <br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> =====אורלי פלוטקין===== <br /> <br /> פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל. <br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> &lt;br&gt;פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21. <br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?''' <br /> <br /> =====רחל אידלמן===== <br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים: <br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל? <br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר? <br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל? <br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל? <br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע? <br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? <br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים. <br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ב. שאלה נבחרת: <br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> &lt;br&gt;טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה&quot;ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה&quot;ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל. <br /> <br /> =====רוזה גולובצ'יק=====<br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> מיקוד לשאלת הרחבה:<br /> <br /> מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:<br /> <br /> האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-03-09T10:19:10Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> ברקוביץ שרילי<br /> <br /> 1. מהו המקור לביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל? <br /> <br /> 3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?<br /> 4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?<br /> <br /> 5. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> 6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?<br /> <br /> הרעיונות המרכזיים בקטע:<br /> <br /> ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)<br /> <br /> יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)<br /> <br /> ב. מהו אפקט החממה?<br /> <br /> גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.<br /> <br /> ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.<br /> <br /> מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).<br /> <br /> (מתוך&quot;יש לי כימיה עם הסביבה&quot;)<br /> <br /> טיעון:<br /> <br /> לצערנו, לכל מוצר יש יתרונות וחסרונות ,אך השאלה הנשאלת האם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך?<br /> <br /> הבידיזל הוא דלק שמקורו בעיקר משמן צמחים, ועובדה זו גורמת למספר יתרונות בתחומים שונים: <br /> בתחום הכלכלה: <br /> 1. הקטנת התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. <br /> 2. יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה של הביודיזל לעומת דיזל רגיל.<br /> 3. פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים , לעומת דלקיים מחצביים שלהיווצרותם נדרשים מאות מליוני שנים.<br /> בצחום החברתי:מניעת הגברת אפקט החממה.<br /> <br /> החסרונות: עלייה במחירי במזון הקשוריים בגידולי בשדה, צמיגותו הגבוהה של דלק הביודיל, עליית פליטת תחמוצות החנקן.<br /> <br /> אני מאמינה שאפשר יהיה למצוא פתרונות לחסרונות וכי היתרונות גוברים על החסרונות.<br /> <br /> <br /> =====רות ולדמן=====<br /> <br /> פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?<br /> <br /> פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?<br /> <br /> פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?<br /> <br /> פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?<br /> <br /> סעיף ב'<br /> <br /> אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:<br /> <br /> -הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם<br /> <br /> -בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית<br /> <br /> - יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר<br /> <br /> - עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> <br /> סעיף א <br /> <br /> פסקה ראשונה: <br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל? <br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל? <br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים? <br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל? <br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית: <br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל? <br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל? <br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל? <br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה? <br /> <br /> סעיף ב <br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3) <br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> =====אורלי פלוטקין===== <br /> <br /> פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?''' <br /> <br /> פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל. <br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> &lt;br&gt;פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21. <br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?''' <br /> <br /> =====רחל אידלמן===== <br /> <br /> א. רעיונות מרכזיים: <br /> <br /> 1. ממה מופק הביודיזל? <br /> <br /> 2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר? <br /> <br /> 3. ממה ניתן להפיק ביודיזל? <br /> <br /> 4. מהו התהליך להפקת ביודיזל? <br /> <br /> 5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> 6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע? <br /> <br /> 7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? <br /> <br /> 8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים. <br /> <br /> 9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ב. שאלה נבחרת: <br /> <br /> 5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? <br /> <br /> &lt;br&gt;טיעון: <br /> <br /> הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל. <br /> <br /> הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה&quot;ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה&quot;ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל. <br /> <br /> =====רוזה גולובצ'יק=====<br /> 1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?<br /> <br /> 2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?<br /> <br /> 3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?<br /> <br /> 4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?<br /> <br /> מיקוד לשאלת הרחבה:<br /> <br /> מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?<br /> <br /> השאלה:<br /> <br /> האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-12-14T18:55:24Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* שאלות */</p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ&quot;רית<br /> <br /> =שאלות:=<br /> 1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br /> <br /> 2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br /> <br /> 3. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br /> <br /> 4. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;?<br /> <br /> =רעיונות והצעות:=<br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד &quot;דם חדש&quot; ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br /> אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br /> הצעות קונקרטיות: <br /> א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br /> ב. פעולות &quot;שיווק&quot; של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br /> ג. &quot;בית חם&quot;- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br /> <br /> 3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br /> <br /> =שאלות=<br /> 1. האם יש &quot;הגדרת תפקיד&quot; למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ&quot;י ראייתו.<br /> <br /> <br /> 2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br /> 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך?<br /> <br /> 11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא &quot;חשיבה ברמה גבוהה&quot; ?<br /> <br /> 12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br /> <br /> 13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל&quot;הניע&quot; מורים להשתלמויות עומק ?<br /> <br /> 14. איפה נרשמים ? :-)<br /> <br /> <br /> 15. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> <br /> 16. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;?<br /> <br /> 17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-12-14T18:51:10Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* שאלות */</p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ&quot;רית<br /> <br /> =שאלות:=<br /> 1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br /> <br /> 2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br /> <br /> 3. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br /> <br /> 4. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;?<br /> <br /> =רעיונות והצעות:=<br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד &quot;דם חדש&quot; ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br /> אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br /> הצעות קונקרטיות: <br /> א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br /> ב. פעולות &quot;שיווק&quot; של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br /> ג. &quot;בית חם&quot;- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br /> <br /> 3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br /> <br /> =שאלות=<br /> 1. האם יש &quot;הגדרת תפקיד&quot; למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ&quot;י ראייתו.<br /> <br /> <br /> 2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br /> 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך?<br /> <br /> 11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא &quot;חשיבה ברמה גבוהה&quot; ?<br /> <br /> 12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br /> <br /> 13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל&quot;הניע&quot; מורים להשתלמויות עומק ?<br /> <br /> 14. איפה נרשמים ? :-)<br /> <br /> <br /> 3. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> <br /> 4. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;?</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-12-14T18:50:20Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* שאלות: */</p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ&quot;רית<br /> <br /> =שאלות:=<br /> 1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br /> <br /> 2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br /> <br /> 3. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br /> <br /> 4. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;?<br /> <br /> =רעיונות והצעות:=<br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד &quot;דם חדש&quot; ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br /> אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br /> הצעות קונקרטיות: <br /> א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br /> ב. פעולות &quot;שיווק&quot; של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br /> ג. &quot;בית חם&quot;- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br /> <br /> 3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br /> <br /> =שאלות=<br /> 1. האם יש &quot;הגדרת תפקיד&quot; למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ&quot;י ראייתו.<br /> <br /> <br /> 2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br /> 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך?<br /> <br /> 11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא &quot;חשיבה ברמה גבוהה&quot; ?<br /> <br /> 12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br /> <br /> 13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל&quot;הניע&quot; מורים להשתלמויות עומק ?<br /> <br /> 14. איפה נרשמים ? :-)</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-23T19:00:07Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */</p> <hr /> <div>[[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף. עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ==מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית==<br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;right&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקורן...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י'<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב'<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...)<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .כיתה י<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .התלהבות<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .הפנינג בנושא : כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: righ.&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-17T17:19:39Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br /> <br /> באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br /> <br /> '''נחום<br /> <br /> ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br /> <br /> .2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&amp;nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&amp;nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז&quot;ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' <br /> <br /> בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י&quot;ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י&quot;א (זמן).) <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> שרילי<br /> 1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br /> <br /> 2.הגשמה עצמית<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> '''רוזה'''&amp;nbsp; <br /> <br /> *המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br /> *אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br /> <br /> *מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br /> <br /> *ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br /> <br /> *למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&amp;nbsp;המוצרים החדשים<br /> <br /> *יש עניין חברתי במעבדות חקר<br /> <br /> *כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;. <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> &lt;br&gt;י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br /> <br /> שרילי<br /> <br /> ציון גבוה, קל<br /> <br /> המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br /> <br /> התחברות אל המורה.</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-17T17:17:54Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* תשובות מורים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> '''רוזה'''<br /> <br /> כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br /> <br /> באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br /> <br /> '''נחום<br /> <br /> ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br /> <br /> .2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br /> <br /> '''רונית''' <br /> <br /> 1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br /> <br /> להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br /> <br /> 2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&amp;nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&amp;nbsp;: הצלחה והשגים. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> 1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז&quot;ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br /> <br /> '''שרית''' <br /> <br /> בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br /> <br /> #היה לי קל בתיכון <br /> #חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br /> #מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br /> <br /> נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י&quot;ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י&quot;א (זמן).) <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> שרילי<br /> 1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br /> <br /> 2.הגשמה עצמית<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> '''רוזה'''&amp;nbsp; <br /> <br /> *המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br /> *אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br /> <br /> *מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br /> <br /> *ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br /> <br /> *למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&amp;nbsp;המוצרים החדשים<br /> <br /> *יש עניין חברתי במעבדות חקר<br /> <br /> *כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים: <br /> <br /> ד. <br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;. <br /> <br /> ל. <br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר. <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br /> <br /> &lt;br&gt;י' <br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br /> <br /> '''רות''' <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br /> <br /> בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95 2010-06-09T12:38:47Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>== מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לנקבה עדיין חלב אלא &quot;קולוסטרום&quot; זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע&quot;ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ&quot;ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''&quot;ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו&quot;''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> &lt;br&gt;כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''&quot;מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה&quot;''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> &lt;br&gt;ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''&quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב החלב משתנה אצל בעלי חיים שונים. <br /> בחלב יש שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים.<br /> <br /> נכיר את המרכיבים העיקריים בחלב:<br /> <br /> <br /> == הרכב החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> <br /> מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהגבן בתהליכי היצור של גבינות ושל קזאין . <br /> <br /> <br /> מי הגבינה מהווים 80%-90% מהרכב החלב הגולמי ומכילים כ-50% מהחומרים המזינים שבחלב: חלבון מסיס, לקטוז, ויטמינים ומינרלים . <br /> <br /> קיימים מי גבינה מתוקים ומי הגבינה חמוצים. <br /> <br /> מי הגבינה המתוקים נוצרים בתהליך ייצור גבינות שונות בעזרת האנזים: רנין-כימוסין. למי הגבבינה pH בטווח 6.3-5.9. <br /> <br /> מי הגבינה החמוצים מתקבלים בתהליך ייצור הקזאין בעזרת חומצה והם בעלי pH בטווח 4.6-4.3 . <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב אופייני של מי גבינה ב-&amp;nbsp;% .&amp;nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה חמוצים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה מתוקים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מרכיבים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.35 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סך הכל מוצקים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.7 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.04 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | שומנים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.75 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חלבונים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.9 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.85 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | לקטוז<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מינרלים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.4 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.05 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה לקטית<br /> |}<br /> <br /> ההבדלים המשמעותיים בין שני סוגי מי הגבינה הם בהרכב השומנים והרכב החומצה הלקטית. <br /> <br /> בתהליך התסיסה הלקטית (ע&quot;י חיידקים כדוגמת: Lactobacillus ,Streptococcus, Leuconostoc ו-Lactococcus) נוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) וה PH של התמיסה יורד. בתנאי PH נמוכים רב החיידקים לא מתקיימים ולכן התוצרים עמידים יותר (כדוגמת יוגורט).<br /> <br /> מסיסות שומנים בסביבה ניטראלית גבוהה ממסיסות השומנים בסביבה חומצית (ההסבר בצורת המבנה הטעונה של השומנים.)<br /> <br /> '''להוסיף תמונה של חומצת שומן ''' <br /> <br /> <br /> ממי הגבינה מייצרים תוספי חלבון .&lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מדורג לפי מדדים שונים והמדידה הנפוצה ביותר היא הערך הביולוגי של החלבון - BV. ככל שערך זה גבוה יותר, כך הוא זמין יותר לספיגה בגוף. <br /> <br /> הערך הגבוה ביותר הוא של חלבון הביצה (אלבומין) והוא שווה ל - 100.<br /> ערך החלבון במי הגבינה קרוב ל-100 גם הרכב כימי של החלבונים במי הגבינה דומה ביותר לחלבון הביצה. החלבונים של מי הגבינה שייכים לחלבונים השלמים - המכילים את כל תשעת חומצות אמיניות חיוניות בכמות מספקת לשמירת החיים . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''פרט מעניין'''&lt;/u&gt;&amp;nbsp;: חלב פרה אינו חלבון שלם מכיוון שהוא מכיל את החומצה האמינית מתיונין שהיא חומצה אמינית מגבילה (חומצה אמינית הנמצאת במזון בריכוז נמוך יחסית לצרכים התזונתיים של האדם). היא מגבילה גם בסויה . <br /> <br /> חשיבותו של המתיונין - מקור גפרית, המונע הפרעות בשיער, בעור ובציפורניים. מוריד את רמת הכולסטרול על ידי הגדלת ייצור לציטין בכבד והקטנת השומן בכבד. מגן על הכליות, מווסת את תוונית האמוניה ומקטין את גירוי בלוטת השתן. <br /> <br /> לכן תוספי החלבון המיוצרים ממי הגבינה הם בעל יתרונות תזונתיים רבים יחסית לחלב עצמו או לחלבון הסויה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''קישורים חיצוניים'''<br /> <br /> http://www.reader.co.il/article/16184/מי-גבינה<br /> <br /> http://class.fst.ohio-state.edu/FST822/lecturesab/Milk2.htm<br /> <br /> http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html#protein4<br /> <br /> http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Milkchemistry.htm#P228_9767<br /> <br /> http://www.wisegeek.com/what-is-whey.htm<br /> <br /> http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf981100f<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp;<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&amp;nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים (&quot;שונאי-מים&quot;) וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&amp;nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך. <br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים (&quot;אוהבי-מים&quot;) של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> <br /> שומן החלב אחראי לתכונות רבות של מוצרי חלב ,כגון:מראה, מרקם, טעם.הוא מקור לאנרגיה, לכולסטרול, לחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן, ולמרכיבים חיוניים נוספים המסיסים בשומן (פוספוליפידים, חומצות שומן ייחודיות.<br /> שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. <br /> נקודת ההמסה של שומן מושפעת מאורך השרשרת וממידת הרוויה של חומצות השומן. ככל שחומצות השומן קצרות יותר, וככל שהן רוויות פחות, יימצא השומן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה יותר. שומנים הנמצאים במצב נוזלי בטמפרטורת הגוף, מתעכלים ביעילות גבוהה. מכיוון, שנקודת ההמסה של שומן החלב הנה בטמפרטורה נמוכה מזו של טמפרטורת הגוף, הוא מתעכל ביעילות רבה מאוד.<br /> <br /> '''טקסט שסופי הוסיפה במקום אחר:'''<br /> שומן חלב אחראי לתכונות יחודיות של מוצרי חלב (מראה,מרקם, טעם), והוא מקור לאנרגיה,לכולסטרול, ללחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן,פוספוליפידיפ. שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. חומצות שומן בטריגליצרידים. חומצות שומן שונות וניגזורותיהן מרכיבות את הטריגליצרידים של חלב. חומצות שומן נבדלות באורך השרשרת שלהן,החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים. 62 אחוז מחומצות השומן הן חומצות שומן רוויות.<br /> <br /> למעלה מ- 400 חומצות שומן נמצאות בטריגלצירידים שבחלב.<br /> חומצות השומן נבדלות באורך השרשרת שלהן, החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים.<br /> 62% מחומצות השומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות, 30% חד בלתי רוויות, 4% רב בלתי רוויות, ועוד 4% חומצות שומן אחרות.<br /> <br /> שומן החלב הנו ייחודי מבין כל השומנים שבעולם החי, מכיוון שהוא מכיל כמות גדולה באופן יחסי של חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת,ושל חומצות שומן רוויות באורך בינוני, רק כ-10% מחומצות שומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות ארוקות שרשרת. קיימת שונות בין חומצות השומן הרוויות השונות בהשפעה על רמות שומני הדם. חומצות שומן רוויות בינוניות וארוקות שרשרת מעלות את רמות הכולסטרול הכללי ואת ה-LDL,למעט חומצה סטארית (המהווה כ-10% משומן החלב). לעומת זאת,חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת (כמו בוטירית,קפרואית וקפרילית) אינן משפיעות על רמת הליפופרוטאינים בדם. <br /> '''חומצות שומן טרנס'''. <br /> האיזומר העיקרי מבין חומצות השומן מסוג טרנס שבחלב הוא Trans-11-18:1. במחקרים המעידים על השפעתן המזיקה של חומצות שומן טרנס, לא נבדק האם קיימת שונות בהשפעה של חומצות שומן טרנס שמקורן מחלב, לעומת של אלו שמקורן בתעשיית המזון.<br /> ==== אומגה 3 ====<br /> <br /> <br /> '''היחס בין אומגה-3 לאומגה-6'''<br /> בריאות האדם מושפעת מהיחס שבין אומגה-3 לבין אומגה-6. <br /> <br /> חומצות האומגה 6 נמצאות בשמנים נפוצים כגון שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, בביצים, אגוזים ועוד. <br /> אומגה 3 נמצא במוצרים מהחי, בעיקר בדגי מים עמוקים. אולם ניתן למצוא אותו במוצרים נוספים מהחי כולל חלב (בכמות מועטה) וגם בשמן גרעיני שיפון.<br /> <br /> קבוצת אומגה-3 מכילה מספר חומצות שומן:<br /> חומצה אלפא-לינולנית — (α-Linolenic acid — 18:3) — ידועה בשם ALA, ממקור צמחי<br /> חומצה איקוסאפנטאנואית — (Eicosapentaenoic acid — 20:5) — ידועה בשם EPA<br /> חומצה דוקוסאהקסאנואית — (Docosahexaenoic acid — 22:6) — ידועה בשם DHA<br /> EPA ו-DHA נוצרות בכבד מפירוק של ALA.<br /> <br /> התזונה המערבית גרמה לשינוי היחס, בתזונת האדם, בין אומגה-3 לבין אומגה-6 לטובת האחרון. בתפריטי מרבית העולם המערבי היחס עומד על 1:10, ובאזורים מסוימים אף 1:30 לטובת אומגה-6. <br /> על פי המלצות רפואיות יש לשאוף להוריד נתון זה ליחס הנמוך מ1:4.<br /> <br /> המבנה המולקולרי הדומה של החומצות מאפשר להן להחליף זו את זו. גופנו משתמש באומגה-6 לתפקיד שאמורה הייתה למלא אומגה-3 בקרום התאים ובכך נגרמות תופעות בריאותיות שליליות, כגון:<br /> <br /> * בעיות בתיפקוד הלב.<br /> * עליה בשקיעת שומנים בעורקים.<br /> * היחלשות של יכולת הריכוז.<br /> <br /> ניתן למצוא אומגה 3 במזונות מהחי, יחד עם זאת, בחלב מפרות שרעו במרעה יחס חומצות השומן 3-6 זהה. לעומת פרות המוזנות על ידי תערובת שבהם כמות האומגה 6 גדולה משמעותית.<br /> <br /> [[תמונה:Omega.jpg|center|thumb|350px|תכולת אומגה 3 ואומגה 6 בחלב של פרות המוזנות באופן שונה]]<br /> <br /> === סוכרים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== לקטוז ====<br /> <br /> ==== קישורים בנושא לקטוז: ====<br /> <br /> * [http://www.milk.org.il/info/health/dairy/allergy/lactose/lac_intolerance.htm ספיגה לקויה של לקטוז ואי סבילות ללקטוז]<br /> <br /> * [http://www.infomed.co.il/glossary/g_2007.htm לקטוז - אינפומד]<br /> <br /> * [http://www.tevalife.com/article.asp?id=1170 אי סבילות ללקטוז - טבע-לייף]<br /> <br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז - ויקיפדיה]<br /> <br /> * [http://www.doctors.co.il/t/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז באתר דוקטורס]<br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/17346/אי%20סבילות%20ללקטוז-%20lactose%20intolerance<br /> <br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/9668/אי%20סבילות%20ללקטוז%20(סוכר%20חלב%20פרה<br /> <br /> <br /> http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3326651,00.html<br /> <br /> http://www.gastro.org.il/patient_info/diseases/lactase_paper/<br /> <br /> <br /> <br /> '''&quot; 3 ביום חלב חלב .. האומנם??'''<br /> <br /> סובל מכאבי בטן? גזים במערכת העיכול? בחילה? שלשול? אולי אתה שייך ל-75 אחוז הסובלים <br /> <br /> מרגישות ללקטוז.<br /> הלקטוז , ( סוכר חלב) הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז הקשורים ביניהם בקשר גליקוזידי : ביתא 1-4 ( להוסיף את מבנה הלקטוז <br /> בתהליך העיכול הלקטוז עובר הידרוליזה ( תהליך בו מפורק הקשר הגליקוזידי ונוצרים 2 חדי סוכר: גלוקוז וגלקטוז ) במעי הדק ע&quot;י אינזים המכונה לקטאז, כאשר נוצר חוסר באינזים לקטאז הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק והוא עובר למעי הגס. במעי הגס הלקטוז מתפרק ע&quot;י חיידקי המעי לחומצות <br /> שומן קצרות (וכך למרות שלא נספג במעי הדק הלקטוז ינוצל להפקת אנרגיה) ולמימן. קיימות מספר אפשרויות לטיפול כגון: 1. התאמת תזונה נכונה הכוללת הגבלת צריכת הלקטוז<br /> .2. טיפול תרופתי – תוספת חיצונית של אנזימים.<br /> ולסיכום הלקטוז הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו , הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף , הוא חיוני להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות מוח התינוק.<br /> <br /> <br /> <br /> '''תמונות:'''<br /> <br /> '''מפה - רגישות'''<br /> [[תמונה:lacintol-world2.png|center|thumb|400px|פריסה של רגישות ללקטוז ברחבי העולם]]<br /> <br /> מבנה- גלוגוז<br /> <br /> מבנה – לקטוז<br /> <br /> <br /> '''מקורות מידע:'''<br /> <br /> === ויטמינים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים המסיסים בשומן המסיסים במים בכמויות שונות . <br /> <br /> '''הויטמינים הממסים במים.''' <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סוג הויטמין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תכולת ב-100 מ''''ל חלב 3%''&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.0.3 מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.17 מיליגרם&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.09&amp;nbsp; מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.04 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.36&amp;nbsp;מיקרוגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה פולית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;&amp;nbsp; 5&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;מיקרוגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | ויטמין C <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 1 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;<br /> |}<br /> <br /> בתהליך פיסטור החלב נהרסים כעשרה אחוז מויטמין B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הויטמינים הממסים בשומן הם''':ויטמינים A,D,K,E.<br /> <br /> === מינרלים ===<br /> <br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן. הוא מכיל גם יוני כלור,מגניזיום,אשלגן, נתרן ,גופרית ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. <br /> <br /> החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן.<br /> 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%.<br /> <br /> === הרכב החלב בבע&quot;ח שונים ===<br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין. <br /> <br /> החלב של נקבות כלבי הים מכיל אחוז גבוה של שומן (45%), על מנת לאפשר לוולד לפתח שכבת שומן עבה במהירות (הדרושה לו כאמצעי בידוד). חלב הפרה לעומת זאת מכיל (כ 3.5% שומן) ורמה גבוהה של חלבונים, על מנת לאפשר לוולד לגדול במהירות (העגל מכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה). <br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?&lt;br&gt;'''שומן:'''&lt;br&gt;חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).&lt;br&gt;חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%. <br /> <br /> '''ויטמינים''':חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו-B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;.בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוהה פי 3 מחלב פרה.חלב בופאלו עשיר בויטמין A ו-D.גם בו ריכוז ויטמין ב גבוה פי 3. <br /> <br /> '''מינרלים:'''חלב עזים עשיר הרבה יותר בסידן.בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בחלב עזים יש יותר סידן,כי הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו. <br /> <br /> '''ויטמינים ומינרלים '''רבים נמצאים בכמות גדולה יותר במוצרי חלב עזים בהשוואה למוצרי חלב בקר. <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 34% יותר סידן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 16% יותר מגנזיום מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 42% יותר זרחן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 45% יותר אשלגן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 49% יותר ויטמין C מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 86% יותר ויטמין A מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 37% יותר תיאמין מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל פי 600 יותר מנגנזיום ופי 400 יותר נחושת מחלב פרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;עיכול:&lt;br&gt;חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'&lt;br&gt;חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.&lt;br&gt;חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!&lt;br&gt;חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.&lt;br&gt;לסיכום:&lt;br&gt;חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ''מעלה מספר טבלאות, יש להשוות לטקסט ולראות אם אין סתירה. לבחור טבלה אחת שרוצים שתשאר.'' <br /> <br /> [[Image:Milk composition1.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition2.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition3.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition4.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]]<br /> <br /> == עיבוד החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === פיסטור ===<br /> <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. <br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים. <br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. <br /> <br /> [[Image:Pu.jpg|thumb|center|350px|Pasteurization Units Formula]] <br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור.<br /> <br /> === ייצור מוצרי חלב ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור יוגורט ====<br /> <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע&quot;י חיידקים- תסיסה-. בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע&quot;י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ==== ייצור גבינות ====<br /> <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור|קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע&quot;י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים. <br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''. <br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר. המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול. <br /> <br /> '''סרטונים:''' <br /> <br /> *[http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> *[http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור חמאה ====</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95 2010-06-09T12:35:15Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>== מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לנקבה עדיין חלב אלא &quot;קולוסטרום&quot; זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע&quot;ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ&quot;ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''&quot;ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו&quot;''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> &lt;br&gt;כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''&quot;מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה&quot;''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> &lt;br&gt;ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''&quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב החלב משתנה אצל בעלי חיים שונים. <br /> בחלב יש שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים.<br /> <br /> נכיר את המרכיבים העיקריים בחלב:<br /> <br /> <br /> == הרכב החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> <br /> מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהגבן בתהליכי היצור של גבינות ושל קזאין . <br /> <br /> <br /> מי הגבינה מהווים 80%-90% מהרכב החלב הגולמי ומכילים כ-50% מהחומרים המזינים שבחלב: חלבון מסיס, לקטוז, ויטמינים ומינרלים . <br /> <br /> קיימים מי גבינה מתוקים ומי הגבינה חמוצים. <br /> <br /> מי הגבינה המתוקים נוצרים בתהליך ייצור גבינות שונות בעזרת האנזים: רנין-כימוסין. למי הגבבינה pH בטווח 6.3-5.9. <br /> <br /> מי הגבינה החמוצים מתקבלים בתהליך ייצור הקזאין בעזרת חומצה והם בעלי pH בטווח 4.6-4.3 . <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב אופייני של מי גבינה ב-&amp;nbsp;% .&amp;nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה חמוצים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה מתוקים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מרכיבים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.35 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סך הכל מוצקים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.7 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.04 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | שומנים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.75 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חלבונים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.9 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.85 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | לקטוז<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מינרלים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.4 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.05 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה לקטית<br /> |}<br /> <br /> ההבדלים המשמעותיים בין שני סוגי מי הגבינה הם בהרכב השומנים והרכב החומצה הלקטית. <br /> <br /> בתהליך התסיסה הלקטית (ע&quot;י חיידקים כדוגמת: Lactobacillus ,Streptococcus, Leuconostoc ו-Lactococcus) נוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) וה PH של התמיסה יורד. בתנאי PH נמוכים רב החיידקים לא מתקיימים ולכן התוצרים עמידים יותר (כדוגמת יוגורט).<br /> <br /> מסיסות שומנים בסביבה ניטראלית גבוהה ממסיסות השומנים בסביבה חומצית (ההסבר בצורת המבנה הטעונה של השומנים.)<br /> <br /> '''להוסיף תמונה של חומצת שומן ''' <br /> <br /> <br /> ממי הגבינה מייצרים תוספי חלבון .&lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מדורג לפי מדדים שונים והמדידה הנפוצה ביותר היא הערך הביולוגי של החלבון - BV. ככל שערך זה גבוה יותר, כך הוא זמין יותר לספיגה בגוף. <br /> <br /> הערך הגבוה ביותר הוא של חלבון הביצה (אלבומין) והוא שווה ל - 100.<br /> ערך החלבון במי הגבינה קרוב ל-100 גם הרכב כימי של החלבונים במי הגבינה דומה ביותר לחלבון הביצה. החלבונים של מי הגבינה שייכים לחלבונים השלמים - המכילים את כל תשעת חומצות אמיניות חיוניות בכמות מספקת לשמירת החיים . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''פרט מעניין'''&lt;/u&gt;&amp;nbsp;: חלב פרה אינו חלבון שלם מכיוון שהוא מכיל את החומצה האמינית מתיונין שהיא חומצה אמינית מגבילה (חומצה אמינית הנמצאת במזון בריכוז נמוך יחסית לצרכים התזונתיים של האדם). היא מגבילה גם בסויה . <br /> <br /> חשיבותו של המתיונין - מקור גפרית, המונע הפרעות בשיער, בעור ובציפורניים. מוריד את רמת הכולסטרול על ידי הגדלת ייצור לציטין בכבד והקטנת השומן בכבד. מגן על הכליות, מווסת את תוונית האמוניה ומקטין את גירוי בלוטת השתן. <br /> <br /> לכן תוספי החלבון המיוצרים ממי הגבינה הם בעל יתרונות תזונתיים רבים יחסית לחלב עצמו או לחלבון הסויה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''קישורים חיצוניים'''<br /> <br /> http://www.reader.co.il/article/16184/מי-גבינה<br /> <br /> http://class.fst.ohio-state.edu/FST822/lecturesab/Milk2.htm<br /> <br /> http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html#protein4<br /> <br /> http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Milkchemistry.htm#P228_9767<br /> <br /> http://www.wisegeek.com/what-is-whey.htm<br /> <br /> http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf981100f<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp;<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&amp;nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים (&quot;שונאי-מים&quot;) וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&amp;nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך. <br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים (&quot;אוהבי-מים&quot;) של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> <br /> שומן החלב אחראי לתכונות רבות של מוצרי חלב ,כגון:מראה, מרקם, טעם.הוא מקור לאנרגיה, לכולסטרול, לחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן, ולמרכיבים חיוניים נוספים המסיסים בשומן (פוספוליפידים, חומצות שומן ייחודיות.<br /> שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. <br /> נקודת ההמסה של שומן מושפעת מאורך השרשרת וממידת הרוויה של חומצות השומן. ככל שחומצות השומן קצרות יותר, וככל שהן רוויות פחות, יימצא השומן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה יותר. שומנים הנמצאים במצב נוזלי בטמפרטורת הגוף, מתעכלים ביעילות גבוהה. מכיוון, שנקודת ההמסה של שומן החלב הנה בטמפרטורה נמוכה מזו של טמפרטורת הגוף, הוא מתעכל ביעילות רבה מאוד.<br /> <br /> '''טקסט שסופי הוסיפה במקום אחר:'''<br /> שומן חלב אחראי לתכונות יחודיות של מוצרי חלב (מראה,מרקם, טעם), והוא מקור לאנרגיה,לכולסטרול, ללחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן,פוספוליפידיפ. שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. חומצות שומן בטריגליצרידים. חומצות שומן שונות וניגזורותיהן מרכיבות את הטריגליצרידים של חלב. חומצות שומן נבדלות באורך השרשרת שלהן,החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים. 62 אחוז מחומצות השומן הן חומצות שומן רוויות.<br /> <br /> למעלה מ- 400 חומצות שומן נמצאות בטריגלצירידים שבחלב.<br /> חומצות השומן נבדלות באורך השרשרת שלהן, החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים.<br /> 62% מחומצות השומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות, 30% חד בלתי רוויות, 4% רב בלתי רוויות, ועוד 4% חומצות שומן אחרות.<br /> <br /> שומן החלב הנו ייחודי מבין כל השומנים שבעולם החי, מכיוון שהוא מכיל כמות גדולה באופן יחסי של חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת,ושל חומצות שומן רוויות באורך בינוני, רק כ-10% מחומצות שומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות ארוקות שרשרת. קיימת שונות בין חומצות השומן הרוויות השונות בהשפעה על רמות שומני הדם. חומצות שומן רוויות בינוניות וארוקות שרשרת מעלות את רמות הכולסטרול הכללי ואת ה-LDL,למעט חומצה סטארית (המהווה כ-10% משומן החלב). לעומת זאת,חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת (כמו בוטירית,קפרואית וקפרילית) אינן משפיעות על רמת הליפופרוטאינים בדם. <br /> '''חומצות שומן טרנס'''. <br /> האיזומר העיקרי מבין חומצות השומן מסוג טרנס שבחלב הוא Trans-11-18:1. במחקרים המעידים על השפעתן המזיקה של חומצות שומן טרנס, לא נבדק האם קיימת שונות בהשפעה של חומצות שומן טרנס שמקורן מחלב, לעומת של אלו שמקורן בתעשיית המזון.<br /> ==== אומגה 3 ====<br /> <br /> <br /> '''היחס בין אומגה-3 לאומגה-6'''<br /> בריאות האדם מושפעת מהיחס שבין אומגה-3 לבין אומגה-6. <br /> <br /> חומצות האומגה 6 נמצאות בשמנים נפוצים כגון שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, בביצים, אגוזים ועוד. <br /> אומגה 3 נמצא במוצרים מהחי, בעיקר בדגי מים עמוקים. אולם ניתן למצוא אותו במוצרים נוספים מהחי כולל חלב (בכמות מועטה) וגם בשמן גרעיני שיפון.<br /> <br /> קבוצת אומגה-3 מכילה מספר חומצות שומן:<br /> חומצה אלפא-לינולנית — (α-Linolenic acid — 18:3) — ידועה בשם ALA, ממקור צמחי<br /> חומצה איקוסאפנטאנואית — (Eicosapentaenoic acid — 20:5) — ידועה בשם EPA<br /> חומצה דוקוסאהקסאנואית — (Docosahexaenoic acid — 22:6) — ידועה בשם DHA<br /> EPA ו-DHA נוצרות בכבד מפירוק של ALA.<br /> <br /> התזונה המערבית גרמה לשינוי היחס, בתזונת האדם, בין אומגה-3 לבין אומגה-6 לטובת האחרון. בתפריטי מרבית העולם המערבי היחס עומד על 1:10, ובאזורים מסוימים אף 1:30 לטובת אומגה-6. <br /> על פי המלצות רפואיות יש לשאוף להוריד נתון זה ליחס הנמוך מ1:4.<br /> <br /> המבנה המולקולרי הדומה של החומצות מאפשר להן להחליף זו את זו. גופנו משתמש באומגה-6 לתפקיד שאמורה הייתה למלא אומגה-3 בקרום התאים ובכך נגרמות תופעות בריאותיות שליליות, כגון:<br /> <br /> * בעיות בתיפקוד הלב.<br /> * עליה בשקיעת שומנים בעורקים.<br /> * היחלשות של יכולת הריכוז.<br /> <br /> ניתן למצוא אומגה 3 במזונות מהחי, יחד עם זאת, בחלב מפרות שרעו במרעה יחס חומצות השומן 3-6 זהה. לעומת פרות המוזנות על ידי תערובת שבהם כמות האומגה 6 גדולה משמעותית.<br /> <br /> [[תמונה:Omega.jpg|center|thumb|350px|תכולת אומגה 3 ואומגה 6 בחלב של פרות המוזנות באופן שונה]]<br /> <br /> === סוכרים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== לקטוז ====<br /> <br /> ==== קישורים בנושא לקטוז: ====<br /> <br /> * [http://www.milk.org.il/info/health/dairy/allergy/lactose/lac_intolerance.htm ספיגה לקויה של לקטוז ואי סבילות ללקטוז]<br /> <br /> * [http://www.infomed.co.il/glossary/g_2007.htm לקטוז - אינפומד]<br /> <br /> * [http://www.tevalife.com/article.asp?id=1170 אי סבילות ללקטוז - טבע-לייף]<br /> <br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז - ויקיפדיה]<br /> <br /> * [http://www.doctors.co.il/t/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז באתר דוקטורס]<br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/17346/אי%20סבילות%20ללקטוז-%20lactose%20intolerance<br /> <br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/9668/אי%20סבילות%20ללקטוז%20(סוכר%20חלב%20פרה<br /> <br /> <br /> http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3326651,00.html<br /> <br /> http://www.gastro.org.il/patient_info/diseases/lactase_paper/<br /> <br /> <br /> <br /> '''&quot; 3 ביום חלב חלב .. האומנם??'''<br /> <br /> סובל מכאבי בטן? גזים במערכת העיכול? בחילה? שלשול? אולי אתה שייך ל-75 אחוז הסובלים <br /> <br /> מרגישות ללקטוז.<br /> הלקטוז , ( סוכר חלב) הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז הקשורים ביניהם בקשר <br /> <br /> גליקוזידי : ביתא 1-4 ( להוסיף את מבנה הלקטוז<br /> <br /> <br /> בתהליך העיכול הלקטוז עובר הידרוליזה ( תהליך בו מפורק הקשר הגליקוזידי ונוצרים 2 חדי סוכר: <br /> <br /> גלוקוז וגלקטוז ) במעי הדק ע&quot;י אינזים המכונה לקטאז, כאשר נוצר חוסר באינזים לקטאז הלקטוז <br /> <br /> אינו מתפרק במעי הדק והוא עובר למעי הגס. במעי הגס הלקטוז מתפרק ע&quot;י חיידקי המעי לחומצות <br /> <br /> שומן קצרות (וכך למרות שלא נספג במעי הדק הלקטוז ינוצל להפקת אנרגיה) ולמימן. <br /> <br /> קיימות מספר אפשרויות לטיפול כגון: 1. התאמת תזונה נכונה הכוללת הגבלת צריכת הלקטוז <br /> <br /> 2. טיפול תרופתי – תוספת חיצונית של אנזימים.<br /> <br /> ולסיכום הלקטוז הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו , הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף , הוא <br /> <br /> חיוני להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות מוח התינוק. <br /> <br /> <br /> '''רגישות ללקטוז:'''<br /> <br /> <br /> '''מיהו?''' לקטוז הוא סוכר החלב האחראי לטעמו המתוק של החלב. אפשר למצוא אותו בחלבן של משפחות היונקים.<br /> <br /> '''חשיבות:''' יש חשיבות גדולה להתפתחותו של מוח התינוק. הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף. חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.<br /> <br /> <br /> '''התופעה:''' <br /> * יציאות רכות נוזליות מלאות קצף ולעיתים ירקרקות<br /> * כאבי בטן<br /> * גזים<br /> * ישנם מצבים בהם יש תגובה דלקתית של המעי אן תגובה אלרגית.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''הסבר התופעה מבחינה מדעית:''' <br /> <br /> לקטוז הוא דו סוכר המורכב מ-2 חדי סוכר : גלוקוז וגלקטוז לפני ספיגתו בגוף הלקטוז אמור להתפרק ל-2 מרכיבים אלו וזאת ע&quot;י האנזים לקטאז המופק במעי הדק.<br /> <br /> כאשר יש מחסור באנזים לקטאז, הלקטוז מגיע אל המעי הגס ומפורק שם ע&quot;י חיידקים לחומצה לקטית , מתאן וגז מימן.<br /> <br /> מתאן ומימו גורמים לגזים וכאבי בטן.<br /> <br /> חומצה הלקטית והלקטוז הבלתי מפורק גורמים למעי לספוח אליו יותר מים מה שיוצר שלשול<br /> <br /> <br /> '''טיפול:'''<br /> <br /> <br /> <br /> '''תמונות:'''<br /> <br /> '''מפה - רגישות'''<br /> [[תמונה:lacintol-world2.png|center|thumb|400px|פריסה של רגישות ללקטוז ברחבי העולם]]<br /> <br /> מבנה- גלוגוז<br /> <br /> מבנה – לקטוז<br /> <br /> <br /> '''מקורות מידע:'''<br /> <br /> === ויטמינים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים המסיסים בשומן המסיסים במים בכמויות שונות . <br /> <br /> '''הויטמינים הממסים במים.''' <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סוג הויטמין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תכולת ב-100 מ''''ל חלב 3%''&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.0.3 מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.17 מיליגרם&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.09&amp;nbsp; מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.04 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.36&amp;nbsp;מיקרוגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה פולית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;&amp;nbsp; 5&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;מיקרוגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | ויטמין C <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 1 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;<br /> |}<br /> <br /> בתהליך פיסטור החלב נהרסים כעשרה אחוז מויטמין B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הויטמינים הממסים בשומן הם''':ויטמינים A,D,K,E.<br /> <br /> === מינרלים ===<br /> <br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן. הוא מכיל גם יוני כלור,מגניזיום,אשלגן, נתרן ,גופרית ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. <br /> <br /> החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן.<br /> 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%.<br /> <br /> === הרכב החלב בבע&quot;ח שונים ===<br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין. <br /> <br /> החלב של נקבות כלבי הים מכיל אחוז גבוה של שומן (45%), על מנת לאפשר לוולד לפתח שכבת שומן עבה במהירות (הדרושה לו כאמצעי בידוד). חלב הפרה לעומת זאת מכיל (כ 3.5% שומן) ורמה גבוהה של חלבונים, על מנת לאפשר לוולד לגדול במהירות (העגל מכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה). <br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?&lt;br&gt;'''שומן:'''&lt;br&gt;חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).&lt;br&gt;חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%. <br /> <br /> '''ויטמינים''':חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו-B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;.בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוהה פי 3 מחלב פרה.חלב בופאלו עשיר בויטמין A ו-D.גם בו ריכוז ויטמין ב גבוה פי 3. <br /> <br /> '''מינרלים:'''חלב עזים עשיר הרבה יותר בסידן.בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בחלב עזים יש יותר סידן,כי הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו. <br /> <br /> '''ויטמינים ומינרלים '''רבים נמצאים בכמות גדולה יותר במוצרי חלב עזים בהשוואה למוצרי חלב בקר. <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 34% יותר סידן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 16% יותר מגנזיום מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 42% יותר זרחן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 45% יותר אשלגן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 49% יותר ויטמין C מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 86% יותר ויטמין A מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 37% יותר תיאמין מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל פי 600 יותר מנגנזיום ופי 400 יותר נחושת מחלב פרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;עיכול:&lt;br&gt;חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'&lt;br&gt;חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.&lt;br&gt;חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!&lt;br&gt;חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.&lt;br&gt;לסיכום:&lt;br&gt;חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ''מעלה מספר טבלאות, יש להשוות לטקסט ולראות אם אין סתירה. לבחור טבלה אחת שרוצים שתשאר.'' <br /> <br /> [[Image:Milk composition1.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition2.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition3.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition4.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]]<br /> <br /> == עיבוד החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === פיסטור ===<br /> <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. <br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים. <br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. <br /> <br /> [[Image:Pu.jpg|thumb|center|350px|Pasteurization Units Formula]] <br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור.<br /> <br /> === ייצור מוצרי חלב ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור יוגורט ====<br /> <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע&quot;י חיידקים- תסיסה-. בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע&quot;י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ==== ייצור גבינות ====<br /> <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור|קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע&quot;י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים. <br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''. <br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר. המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול. <br /> <br /> '''סרטונים:''' <br /> <br /> *[http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> *[http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור חמאה ====</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95 2010-06-09T09:14:54Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* קישורים בנושא לקטוז: */</p> <hr /> <div>== מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לנקבה עדיין חלב אלא &quot;קולוסטרום&quot; זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע&quot;ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ&quot;ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''&quot;ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו&quot;''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> &lt;br&gt;כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''&quot;מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה&quot;''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> &lt;br&gt;ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''&quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב החלב משתנה אצל בעלי חיים שונים. <br /> בחלב יש שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים.<br /> <br /> נכיר את המרכיבים העיקריים בחלב:<br /> <br /> <br /> == הרכב החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> <br /> מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהגבן בתהליכי היצור של גבינות ושל קזאין . <br /> <br /> <br /> מי הגבינה מהווים 80%-90% מהרכב החלב הגולמי ומכילים כ-50% מהחומרים המזינים שבחלב: חלבון מסיס, לקטוז, ויטמינים ומינרלים . <br /> <br /> קיימים מי גבינה מתוקים ומי הגבינה חמוצים. <br /> <br /> מי הגבינה המתוקים נוצרים בתהליך ייצור גבינות שונות בעזרת האנזים: רנין-כימוסין. למי הגבבינה pH בטווח 6.3-5.9. <br /> <br /> מי הגבינה החמוצים מתקבלים בתהליך ייצור הקזאין בעזרת חומצה והם בעלי pH בטווח 4.6-4.3 . <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב אופייני של מי גבינה ב-&amp;nbsp;% .&amp;nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה חמוצים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה מתוקים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מרכיבים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.35 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סך הכל מוצקים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.7 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.04 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | שומנים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.75 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חלבונים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.9 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.85 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | לקטוז<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מינרלים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.4 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.05 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה לקטית<br /> |}<br /> <br /> ההבדלים המשמעותיים בין שני סוגי מי הגבינה הם בהרכב השומנים והרכב החומצה הלקטית. <br /> <br /> בתהליך התסיסה הלקטית (ע&quot;י חיידקים כדוגמת: Lactobacillus ,Streptococcus, Leuconostoc ו-Lactococcus) נוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) וה PH של התמיסה יורד. בתנאי PH נמוכים רב החיידקים לא מתקיימים ולכן התוצרים עמידים יותר (כדוגמת יוגורט).<br /> <br /> מסיסות שומנים בסביבה ניטראלית גבוהה ממסיסות השומנים בסביבה חומצית (ההסבר בצורת המבנה הטעונה של השומנים.)<br /> <br /> '''להוסיף תמונה של חומצת שומן ''' <br /> <br /> <br /> ממי הגבינה מייצרים תוספי חלבון .&lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מדורג לפי מדדים שונים והמדידה הנפוצה ביותר היא הערך הביולוגי של החלבון - BV. ככל שערך זה גבוה יותר, כך הוא זמין יותר לספיגה בגוף. <br /> <br /> הערך הגבוה ביותר הוא של חלבון הביצה (אלבומין) והוא שווה ל - 100.<br /> ערך החלבון במי הגבינה קרוב ל-100 גם הרכב כימי של החלבונים במי הגבינה דומה ביותר לחלבון הביצה. החלבונים של מי הגבינה שייכים לחלבונים השלמים - המכילים את כל תשעת חומצות אמיניות חיוניות בכמות מספקת לשמירת החיים . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''פרט מעניין'''&lt;/u&gt;&amp;nbsp;: חלב פרה אינו חלבון שלם מכיוון שהוא מכיל את החומצה האמינית מתיונין שהיא חומצה אמינית מגבילה (חומצה אמינית הנמצאת במזון בריכוז נמוך יחסית לצרכים התזונתיים של האדם). היא מגבילה גם בסויה . <br /> <br /> חשיבותו של המתיונין - מקור גפרית, המונע הפרעות בשיער, בעור ובציפורניים. מוריד את רמת הכולסטרול על ידי הגדלת ייצור לציטין בכבד והקטנת השומן בכבד. מגן על הכליות, מווסת את תוונית האמוניה ומקטין את גירוי בלוטת השתן. <br /> <br /> לכן תוספי החלבון המיוצרים ממי הגבינה הם בעל יתרונות תזונתיים רבים יחסית לחלב עצמו או לחלבון הסויה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''קישורים חיצוניים'''<br /> <br /> http://www.reader.co.il/article/16184/מי-גבינה<br /> <br /> http://class.fst.ohio-state.edu/FST822/lecturesab/Milk2.htm<br /> <br /> http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html#protein4<br /> <br /> http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Milkchemistry.htm#P228_9767<br /> <br /> http://www.wisegeek.com/what-is-whey.htm<br /> <br /> http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf981100f<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp;<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&amp;nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים (&quot;שונאי-מים&quot;) וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&amp;nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך. <br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים (&quot;אוהבי-מים&quot;) של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> <br /> שומן החלב אחראי לתכונות רבות של מוצרי חלב ,כגון:מראה, מרקם, טעם.הוא מקור לאנרגיה, לכולסטרול, לחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן, ולמרכיבים חיוניים נוספים המסיסים בשומן (פוספוליפידים, חומצות שומן ייחודיות.<br /> שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. <br /> נקודת ההמסה של שומן מושפעת מאורך השרשרת וממידת הרוויה של חומצות השומן. ככל שחומצות השומן קצרות יותר, וככל שהן רוויות פחות, יימצא השומן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה יותר. שומנים הנמצאים במצב נוזלי בטמפרטורת הגוף, מתעכלים ביעילות גבוהה. מכיוון, שנקודת ההמסה של שומן החלב הנה בטמפרטורה נמוכה מזו של טמפרטורת הגוף, הוא מתעכל ביעילות רבה מאוד.<br /> <br /> '''טקסט שסופי הוסיפה במקום אחר:'''<br /> שומן חלב אחראי לתכונות יחודיות של מוצרי חלב (מראה,מרקם, טעם), והוא מקור לאנרגיה,לכולסטרול, ללחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן,פוספוליפידיפ. שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. חומצות שומן בטריגליצרידים. חומצות שומן שונות וניגזורותיהן מרכיבות את הטריגליצרידים של חלב. חומצות שומן נבדלות באורך השרשרת שלהן,החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים. 62 אחוז מחומצות השומן הן חומצות שומן רוויות.<br /> <br /> למעלה מ- 400 חומצות שומן נמצאות בטריגלצירידים שבחלב.<br /> חומצות השומן נבדלות באורך השרשרת שלהן, החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים.<br /> 62% מחומצות השומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות, 30% חד בלתי רוויות, 4% רב בלתי רוויות, ועוד 4% חומצות שומן אחרות.<br /> <br /> שומן החלב הנו ייחודי מבין כל השומנים שבעולם החי, מכיוון שהוא מכיל כמות גדולה באופן יחסי של חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת,ושל חומצות שומן רוויות באורך בינוני, רק כ-10% מחומצות שומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות ארוקות שרשרת. קיימת שונות בין חומצות השומן הרוויות השונות בהשפעה על רמות שומני הדם. חומצות שומן רוויות בינוניות וארוקות שרשרת מעלות את רמות הכולסטרול הכללי ואת ה-LDL,למעט חומצה סטארית (המהווה כ-10% משומן החלב). לעומת זאת,חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת (כמו בוטירית,קפרואית וקפרילית) אינן משפיעות על רמת הליפופרוטאינים בדם. <br /> '''חומצות שומן טרנס'''. <br /> האיזומר העיקרי מבין חומצות השומן מסוג טרנס שבחלב הוא Trans-11-18:1. במחקרים המעידים על השפעתן המזיקה של חומצות שומן טרנס, לא נבדק האם קיימת שונות בהשפעה של חומצות שומן טרנס שמקורן מחלב, לעומת של אלו שמקורן בתעשיית המזון.<br /> ==== אומגה 3 ====<br /> <br /> <br /> '''היחס בין אומגה-3 לאומגה-6'''<br /> בריאות האדם מושפעת מהיחס שבין אומגה-3 לבין אומגה-6. <br /> <br /> חומצות האומגה 6 נמצאות בשמנים נפוצים כגון שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, בביצים, אגוזים ועוד. <br /> אומגה 3 נמצא במוצרים מהחי, בעיקר בדגי מים עמוקים. אולם ניתן למצוא אותו במוצרים נוספים מהחי כולל חלב (בכמות מועטה) וגם בשמן גרעיני שיפון.<br /> <br /> קבוצת אומגה-3 מכילה מספר חומצות שומן:<br /> חומצה אלפא-לינולנית — (α-Linolenic acid — 18:3) — ידועה בשם ALA, ממקור צמחי<br /> חומצה איקוסאפנטאנואית — (Eicosapentaenoic acid — 20:5) — ידועה בשם EPA<br /> חומצה דוקוסאהקסאנואית — (Docosahexaenoic acid — 22:6) — ידועה בשם DHA<br /> EPA ו-DHA נוצרות בכבד מפירוק של ALA.<br /> <br /> התזונה המערבית גרמה לשינוי היחס, בתזונת האדם, בין אומגה-3 לבין אומגה-6 לטובת האחרון. בתפריטי מרבית העולם המערבי היחס עומד על 1:10, ובאזורים מסוימים אף 1:30 לטובת אומגה-6. <br /> על פי המלצות רפואיות יש לשאוף להוריד נתון זה ליחס הנמוך מ1:4.<br /> <br /> המבנה המולקולרי הדומה של החומצות מאפשר להן להחליף זו את זו. גופנו משתמש באומגה-6 לתפקיד שאמורה הייתה למלא אומגה-3 בקרום התאים ובכך נגרמות תופעות בריאותיות שליליות, כגון:<br /> <br /> * בעיות בתיפקוד הלב.<br /> * עליה בשקיעת שומנים בעורקים.<br /> * היחלשות של יכולת הריכוז.<br /> <br /> ניתן למצוא אומגה 3 במזונות מהחי, יחד עם זאת, בחלב מפרות שרעו במרעה יחס חומצות השומן 3-6 זהה. לעומת פרות המוזנות על ידי תערובת שבהם כמות האומגה 6 גדולה משמעותית.<br /> <br /> [[תמונה:Omega.jpg|center|thumb|350px|תכולת אומגה 3 ואומגה 6 בחלב של פרות המוזנות באופן שונה]]<br /> <br /> === סוכרים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== לקטוז ====<br /> <br /> ==== קישורים בנושא לקטוז: ====<br /> <br /> * [http://www.milk.org.il/info/health/dairy/allergy/lactose/lac_intolerance.htm ספיגה לקויה של לקטוז ואי סבילות ללקטוז]<br /> <br /> * [http://www.infomed.co.il/glossary/g_2007.htm לקטוז - אינפומד]<br /> <br /> * [http://www.tevalife.com/article.asp?id=1170 אי סבילות ללקטוז - טבע-לייף]<br /> <br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז - ויקיפדיה]<br /> <br /> * [http://www.doctors.co.il/t/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז באתר דוקטורס]<br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/17346/אי%20סבילות%20ללקטוז-%20lactose%20intolerance<br /> <br /> <br /> http://www.articles.co.il/article/9668/אי%20סבילות%20ללקטוז%20(סוכר%20חלב%20פרה<br /> <br /> <br /> http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3326651,00.html<br /> <br /> http://www.gastro.org.il/patient_info/diseases/lactase_paper/<br /> <br /> <br /> <br /> '''&quot; 3 ביום חלב חלב .. האומנם??'''<br /> <br /> סובל מכאבי בטן? גזים במערכת העיכול? בחילה? שלשול? אולי אתה שייך ל-75 אחוז הסובלים <br /> <br /> מרגישות ללקטוז.<br /> <br /> הלקטוז , ( סוכר חלב) הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז הקשורים ביניהם בקשר <br /> <br /> גליקוזידי : ביתא 1-4 ( להוסיף את מבנה הלקטוז)<br /> <br /> בתהליך העיכול הלקטוז עובר הידרוליזה ( תהליך בו מפורק הקשר הגליקוזידי ונוצרים 2 חדי סוכר: <br /> <br /> גלוקוז וגלקטוז ) במעי הדק ע&quot;י אינזים המכונה לקטאז, כאשר נוצר חוסר באינזים לקטאז הלקטוז <br /> <br /> אינו מתפרק במעי הדק והוא עובר למעי הגס. במעי הגס הלקטוז מתפרק ע&quot;י חיידקי המעי לחומצות <br /> <br /> שומן קצרות (וכך למרות שלא נספג במעי הדק הלקטוז ינוצל להפקת אנרגיה) ולמימן. <br /> <br /> קיימות מספר אפשרויות לטיפול כגון: 1. התאמת תזונה נכונה הכוללת הגבלת צריכת הלקטוז <br /> <br /> 2. טיפול תרופתי – תוספת חיצונית של אנזימים.<br /> <br /> ולסיכום הלקטוז הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו , הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף , הוא <br /> <br /> חיוני להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות מוח התינוק. <br /> <br /> <br /> '''רגישות ללקטוז:'''<br /> <br /> <br /> '''מיהו?''' לקטוז הוא סוכר החלב האחראי לטעמו המתוק של החלב. אפשר למצוא אותו בחלבן של משפחות היונקים.<br /> <br /> '''חשיבות:''' יש חשיבות גדולה להתפתחותו של מוח התינוק. הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף. חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.<br /> <br /> <br /> '''התופעה:''' <br /> * יציאות רכות נוזליות מלאות קצף ולעיתים ירקרקות<br /> * כאבי בטן<br /> * גזים<br /> * ישנם מצבים בהם יש תגובה דלקתית של המעי אן תגובה אלרגית.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''הסבר התופעה מבחינה מדעית:''' <br /> <br /> לקטוז הוא דו סוכר המורכב מ-2 חדי סוכר : גלוקוז וגלקטוז לפני ספיגתו בגוף הלקטוז אמור להתפרק ל-2 מרכיבים אלו וזאת ע&quot;י האנזים לקטאז המופק במעי הדק.<br /> <br /> כאשר יש מחסור באנזים לקטאז, הלקטוז מגיע אל המעי הגס ומפורק שם ע&quot;י חיידקים לחומצה לקטית , מתאן וגז מימן.<br /> <br /> מתאן ומימו גורמים לגזים וכאבי בטן.<br /> <br /> חומצה הלקטית והלקטוז הבלתי מפורק גורמים למעי לספוח אליו יותר מים מה שיוצר שלשול<br /> <br /> <br /> '''טיפול:'''<br /> <br /> <br /> <br /> '''תמונות:'''<br /> <br /> '''מפה - רגישות'''<br /> [[תמונה:lacintol-world2.png|center|thumb|400px|פריסה של רגישות ללקטוז ברחבי העולם]]<br /> <br /> מבנה- גלוגוז<br /> <br /> מבנה – לקטוז<br /> <br /> <br /> '''מקורות מידע:'''<br /> <br /> === ויטמינים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים המסיסים בשומן המסיסים במים בכמויות שונות . <br /> <br /> '''הויטמינים הממסים במים.''' <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סוג הויטמין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תכולת ב-100 מ''''ל חלב 3%''&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.0.3 מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.17 מיליגרם&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.09&amp;nbsp; מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.04 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.36&amp;nbsp;מיקרוגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה פולית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;&amp;nbsp; 5&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;מיקרוגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | ויטמין C <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 1 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;<br /> |}<br /> <br /> בתהליך פיסטור החלב נהרסים כעשרה אחוז מויטמין B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הויטמינים הממסים בשומן הם''':ויטמינים A,D,K,E.<br /> <br /> === מינרלים ===<br /> <br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן. הוא מכיל גם יוני כלור,מגניזיום,אשלגן, נתרן ,גופרית ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. <br /> <br /> החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן.<br /> 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%.<br /> <br /> === הרכב החלב בבע&quot;ח שונים ===<br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין. <br /> <br /> החלב של נקבות כלבי הים מכיל אחוז גבוה של שומן (45%), על מנת לאפשר לוולד לפתח שכבת שומן עבה במהירות (הדרושה לו כאמצעי בידוד). חלב הפרה לעומת זאת מכיל (כ 3.5% שומן) ורמה גבוהה של חלבונים, על מנת לאפשר לוולד לגדול במהירות (העגל מכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה). <br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?&lt;br&gt;'''שומן:'''&lt;br&gt;חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).&lt;br&gt;חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%. <br /> <br /> '''ויטמינים''':חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו-B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;.בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוהה פי 3 מחלב פרה.חלב בופאלו עשיר בויטמין A ו-D.גם בו ריכוז ויטמין ב גבוה פי 3. <br /> <br /> '''מינרלים:'''חלב עזים עשיר הרבה יותר בסידן.בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בחלב עזים יש יותר סידן,כי הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו. <br /> <br /> '''ויטמינים ומינרלים '''רבים נמצאים בכמות גדולה יותר במוצרי חלב עזים בהשוואה למוצרי חלב בקר. <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 34% יותר סידן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 16% יותר מגנזיום מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 42% יותר זרחן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 45% יותר אשלגן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 49% יותר ויטמין C מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 86% יותר ויטמין A מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 37% יותר תיאמין מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל פי 600 יותר מנגנזיום ופי 400 יותר נחושת מחלב פרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;עיכול:&lt;br&gt;חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'&lt;br&gt;חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.&lt;br&gt;חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!&lt;br&gt;חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.&lt;br&gt;לסיכום:&lt;br&gt;חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ''מעלה מספר טבלאות, יש להשוות לטקסט ולראות אם אין סתירה. לבחור טבלה אחת שרוצים שתשאר.'' <br /> <br /> [[Image:Milk composition1.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition2.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition3.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition4.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]]<br /> <br /> == עיבוד החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === פיסטור ===<br /> <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. <br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים. <br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. <br /> <br /> [[Image:Pu.jpg|thumb|center|350px|Pasteurization Units Formula]] <br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור.<br /> <br /> === ייצור מוצרי חלב ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור יוגורט ====<br /> <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע&quot;י חיידקים- תסיסה-. בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע&quot;י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ==== ייצור גבינות ====<br /> <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור|קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע&quot;י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים. <br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''. <br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר. המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול. <br /> <br /> '''סרטונים:''' <br /> <br /> *[http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> *[http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור חמאה ====</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95 2010-06-09T09:12:13Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* קישורים בנושא לקטוז: */</p> <hr /> <div>== מבוא ==<br /> <br /> חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזנת הוולדות. <br /> <br /> בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לנקבה עדיין חלב אלא &quot;קולוסטרום&quot; זהו נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. הקולוסטרום מכיל כמות עצומה של מכיל תאי דם לבנים ונוגדנים, המספקים הגנה לתינוק מפני זיהומים. <br /> <br /> החלב נוצר מספר ימים לאחר מכן, האדם הוא בעל החיים היחידי הצורך חלב לאחר הינקות ומשתמש בחלב בע&quot;ח אחרים לשם כך. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> === היסטוריה של החלב ===<br /> <br /> התיעוד הראשון של צריכת חלב בעלי חיים בידי אדם הוא משנת 3,000 לפני הספירה - פסיפס שנמצא באזור נהר הפרת. <br /> <br /> החלב מוזכר לא מעט פעמים בתנ&quot;ך. <br /> <br /> פגשנו את החלב בסיפור אברהם ושלושת המלאכים: <br /> <br /> '''&quot;ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו&quot;''' (בראשית יח' 8) <br /> <br /> &lt;br&gt;כמובן בסיפור יעל וסיסרא: <br /> <br /> '''&quot;מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה&quot;''' (שופטים ה' 25) <br /> <br /> &lt;br&gt;ואפילו בארץ המובטחת הכינוי של '''&quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;''' מופיע מספר רב של פעמים. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב החלב משתנה אצל בעלי חיים שונים. <br /> בחלב יש שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים.<br /> <br /> נכיר את המרכיבים העיקריים בחלב:<br /> <br /> <br /> == הרכב החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === חלבונים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== מי גבינה ====<br /> <br /> <br /> מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהגבן בתהליכי היצור של גבינות ושל קזאין . <br /> <br /> <br /> מי הגבינה מהווים 80%-90% מהרכב החלב הגולמי ומכילים כ-50% מהחומרים המזינים שבחלב: חלבון מסיס, לקטוז, ויטמינים ומינרלים . <br /> <br /> קיימים מי גבינה מתוקים ומי הגבינה חמוצים. <br /> <br /> מי הגבינה המתוקים נוצרים בתהליך ייצור גבינות שונות בעזרת האנזים: רנין-כימוסין. למי הגבבינה pH בטווח 6.3-5.9. <br /> <br /> מי הגבינה החמוצים מתקבלים בתהליך ייצור הקזאין בעזרת חומצה והם בעלי pH בטווח 4.6-4.3 . <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> הרכב אופייני של מי גבינה ב-&amp;nbsp;% .&amp;nbsp; <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה חמוצים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מי גבינה מתוקים <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מרכיבים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.35 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סך הכל מוצקים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 93.7 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.04 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | שומנים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.75 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חלבונים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.9 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 4.85 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | לקטוז<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.8 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.5 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מינרלים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.4 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 0.05 <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה לקטית<br /> |}<br /> <br /> ההבדלים המשמעותיים בין שני סוגי מי הגבינה הם בהרכב השומנים והרכב החומצה הלקטית. <br /> <br /> בתהליך התסיסה הלקטית (ע&quot;י חיידקים כדוגמת: Lactobacillus ,Streptococcus, Leuconostoc ו-Lactococcus) נוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) וה PH של התמיסה יורד. בתנאי PH נמוכים רב החיידקים לא מתקיימים ולכן התוצרים עמידים יותר (כדוגמת יוגורט).<br /> <br /> מסיסות שומנים בסביבה ניטראלית גבוהה ממסיסות השומנים בסביבה חומצית (ההסבר בצורת המבנה הטעונה של השומנים.)<br /> <br /> '''להוסיף תמונה של חומצת שומן ''' <br /> <br /> <br /> ממי הגבינה מייצרים תוספי חלבון .&lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מדורג לפי מדדים שונים והמדידה הנפוצה ביותר היא הערך הביולוגי של החלבון - BV. ככל שערך זה גבוה יותר, כך הוא זמין יותר לספיגה בגוף. <br /> <br /> הערך הגבוה ביותר הוא של חלבון הביצה (אלבומין) והוא שווה ל - 100.<br /> ערך החלבון במי הגבינה קרוב ל-100 גם הרכב כימי של החלבונים במי הגבינה דומה ביותר לחלבון הביצה. החלבונים של מי הגבינה שייכים לחלבונים השלמים - המכילים את כל תשעת חומצות אמיניות חיוניות בכמות מספקת לשמירת החיים . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''פרט מעניין'''&lt;/u&gt;&amp;nbsp;: חלב פרה אינו חלבון שלם מכיוון שהוא מכיל את החומצה האמינית מתיונין שהיא חומצה אמינית מגבילה (חומצה אמינית הנמצאת במזון בריכוז נמוך יחסית לצרכים התזונתיים של האדם). היא מגבילה גם בסויה . <br /> <br /> חשיבותו של המתיונין - מקור גפרית, המונע הפרעות בשיער, בעור ובציפורניים. מוריד את רמת הכולסטרול על ידי הגדלת ייצור לציטין בכבד והקטנת השומן בכבד. מגן על הכליות, מווסת את תוונית האמוניה ומקטין את גירוי בלוטת השתן. <br /> <br /> לכן תוספי החלבון המיוצרים ממי הגבינה הם בעל יתרונות תזונתיים רבים יחסית לחלב עצמו או לחלבון הסויה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''קישורים חיצוניים'''<br /> <br /> http://www.reader.co.il/article/16184/מי-גבינה<br /> <br /> http://class.fst.ohio-state.edu/FST822/lecturesab/Milk2.htm<br /> <br /> http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html#protein4<br /> <br /> http://www.ilri.org/infoserv/webpub/fulldocs/ilca_manual4/Milkchemistry.htm#P228_9767<br /> <br /> http://www.wisegeek.com/what-is-whey.htm<br /> <br /> http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf981100f<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp;<br /> <br /> ==== קזאין ====<br /> <br /> '''הקדמה: מקור הקזאין ותפקידו הביולוגי''' הקזאין הוא החלבון העיקרי של החלב. קזאין הוא תערובת של ארבעה סוגי חלבונים, המהווים 80% ממסת חלבוני החלב. להלן טבלה המתארת את הרכב החלבונים בחלב <br /> <br /> [[Image:T1g1.gif|thumb|center|500px|הרכב החלבונים בחלב]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;הקזאין מסודר בצברים של חלבון, בגודל ננומטרי, זעיר מאוד, הנקראים 'מיצלות'. מיצלת הקזאין היא חלקיק קטן, המורכב ממולקולות רבות (כ-31% חלבון, 2% מינרלים ו-66% מים). מטרתה הטבעית היא להעביר מהאם לתינוק – סידן, חלבון , פוספאט החיוניים לבניית הגוף. זהו למעשה כלי הובלה של חומרים מזינים. הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי. הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל 8 חומצות האמינו, שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם. אנשים, העוסקים בפיתוח גוף, צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. <br /> <br /> '''הרכב כימי של הקזאין''' הקזאין מורכב מארבע סוגי חלבונים שהם&amp;nbsp;:אלפא s1, אלפא s2,בטא, וקפא-קזאינים. מה שמאפיין את כל הקזאינים היא שקיעה שלהם בpH=4.6 . מבחינת ההרכב הקזאינים הם חלבונים שאליהם צמודה קבוצה פוספאטית, הקשורה בקשר אסטרי לשייר של חומצה אמינית סרין. קישור של הסידן על ידי הקזאין הוא פרופורציונלי לתכולת הפוספאט בחלבון. קונפורמציה של הקזאינים דומה לחלבונים גלובולריים שעברו דנטורציה, המספר הגבוה של שיירי פרולין בשרשרת החלבון (המכיל טבעת מחומשת) מגביל את הקיפול של החלבון ומונע במידה מסויימת התארגנות במבנה שניוני. לקזאינים אין מבנה שלישוני. אין בקזאין קשרי דו גופרית. <br /> <br /> שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם הידרופוביים (&quot;שונאי-מים&quot;) וריכוז נמוך של יוני סידן גורם לשקיעה שלהם, ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם אמפיפטיים ועמידים לשקיעה בנוכחות יוני סידן. ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא במיצלה כדורית (לא מקובל על כל החוקרים) - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה אנרגטית. תרשים של מיצלת הקזאין <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Casein.gif|thumb|center|500px|מיצלת הקזאין]]<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> הסבר התרשים: <br /> <br /> א. תת מיצלות (עיגולים) לפי מודל זה 10 עד 100 מולקולות קזאין נמצאות ביחד במבנה הקרוי תת מיצלות. יש להם אזור פנימי הידרופובי ואזור חיצוני הידרופילי יש שני סוגים של תת מיצלות&amp;nbsp;: כאלו שהם בלי קאפא קזאין (בציור ללא עיגול פנימי)וכאלו שהם עם קאפא קזאין (בציור עם עיגול פנימי). על פני השטח מסתדרות התת מיצלות שהם עם קאפא קזאין. <br /> <br /> ב. השערות בצבע ורוד בציור , חלק מחלבון הקאפא קזאין , חלק ההידרופילי שקרוי CMP <br /> <br /> ג. הנקודות הכחולות- סידן זרחתי משמש כדבק בין התת מיצלות הקפא-קזאין מורכב מ-169 חומצות אמינו ועל ידי הסרה של החלק ה-106-169 שלו בעזרת אנזים הגבנה (מסו) נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> '''הקרשת הקזאין (חלב)''' למרות שמיצלות הקזאין די יציבות יש 2 דרכים עיקריות בהם משתמשים בתעשייה כדי לגרום לקרישת החלב: א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט- כימוזין ב. שימוש בחומצה נפרט לגבי כל שיטה א. שימוש באנזים חיתוך ששמו רנט או כימוזין (chymosin) לאנזים זה פעילות פרוטאוליטית מאד ספציפית בשבירה מהירה של הקשר הקשר הפפטידי בין פניל אלנין מספר 105 לבין מתיונין מספר 106 בקאפא-קזאין, שהוא החלבון המגן על מיצלה של קזאין בפני הפרדה ושקיעה מתוך החלב. (לפני החיתוך האנזים מזהה את הרצף בין הידסטדין 98 לבין ליזין 111) לפניך תרשים המציג את החיתוך. <br /> <br /> [[Image:T1g2.gif|thumb|center|500px|חיתוך על ידי האנזים]] <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר החיתוך נגרם חוסר יציבות אנרגטי שמוביל להגבנה וליצירת הקריש. <br /> <br /> הפעילות הייחודית הזאת חשובה ביותר לאיכות המוצר הסופי היות ופרוטאוליזה לא מבוקרת של חלבוני חלב מובילה לפפטידים בעלי טעמים בלתי רצויים מאד. ההפקה המסורתית של אנזים זה היא מקיבות של עגלים. הירידה הדרסטית בהיצע של עגלים באמצע שנות ה-60, הכריחה את יצרני הגבינות להסתגל לתחליפים מחיות אחרות (חזיר) או לאנזימים פרוטאוליטיים ממקור מיקרוביאלי, כגון אנזים חוץ-תאי מ-Muchor miehei, Muchor pusillus, Endothia parasitica. כיום, למרות שכחצי מיצור הגבינות העולמי משתמש באנזימים אלה, עדיין קיים ביקוש לרנט-עגלים בגלל ההבדלים העדינים בטעם ומרקם שהוא מקנה לגבינות. מעניין לציין שבעמנו בעית המחסור ברנט היתה מאז ומתמיד חריפה יותר מאשר בעמים אחרים בגלל דרישות הכשרות. אנזים כשר מפיקים רק מעגלות אשר נשחטו בשחיטה כשרה, שמטבעה מצומצמת ביותר. לאורך הדורות היהודים חפשו פתרונות מקוריים כמו פרוטאזות מן הצומח, של תאנים למשל, או בשנות ה-70, בפפסין מקיבות של תרנגולות משחיטה מקומית כשרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. שימוש בחומצה- שיטה נוספת ליצירת קריש היא באמצעות חומצה של החלב, כך שהמטענים השליליים שעל השיירים ההידרופיליים (&quot;אוהבי-מים&quot;) של הקפא-קזאין מנוטרלים על ידי הפרוטון החיובי. בהגעה לנקודה האיזואלקטרית , החלבון לא טעון במטען חשמלי , לאחר נטרול המטענים אין כוח דוחה בין המיצלות, והן מתאחות ליצירת קריש גבן. קיימות שתי שיטות מקובלות להחמצה. הראשונה נעשית בעזרת חיידקים, המפרישים חומצה לקטית לחלב.השיטה השנייה מתבססת על הוספה ישירה של חומצה (חומצות שמקובל להשתמש בהן הן חומצה לקטית,חומצה אצטית- חומץ וחומצה ציטרית-חומצת לימון. <br /> <br /> '''מקורות מידע לקזאין''' <br /> <br /> 1. אתר של אוניברסיטת Guelph על הכימיה והפיסיקה של החלב http://www.foodsci.uoguelph.ca/dairyedu/chem.html <br /> <br /> 2. דר יונל רוזנטל- מאומנות מבוססת על נסיון לטכנולוגיה http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm <br /> <br /> 3. שימוש בחלב ככלי להובלת חומרים חיוניים לגוף –טכניון http://www.hayadan.org.il/wp/milk-for-health-technion-1212061/ <br /> <br /> 4. מבנה הכימוזין- אנזים המפרק את קאפא קזאין http://dwb4.unl.edu/Chem/CHEM869N/CHEM869NLinks/www.fst.rdg.ac.uk/courses/fs560/topic1/t1g/t1g.htm<br /> <br /> === שומנים ===<br /> <br /> <br /> שומן החלב אחראי לתכונות רבות של מוצרי חלב ,כגון:מראה, מרקם, טעם.הוא מקור לאנרגיה, לכולסטרול, לחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן, ולמרכיבים חיוניים נוספים המסיסים בשומן (פוספוליפידים, חומצות שומן ייחודיות.<br /> שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. <br /> נקודת ההמסה של שומן מושפעת מאורך השרשרת וממידת הרוויה של חומצות השומן. ככל שחומצות השומן קצרות יותר, וככל שהן רוויות פחות, יימצא השומן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה יותר. שומנים הנמצאים במצב נוזלי בטמפרטורת הגוף, מתעכלים ביעילות גבוהה. מכיוון, שנקודת ההמסה של שומן החלב הנה בטמפרטורה נמוכה מזו של טמפרטורת הגוף, הוא מתעכל ביעילות רבה מאוד.<br /> <br /> '''טקסט שסופי הוסיפה במקום אחר:'''<br /> שומן חלב אחראי לתכונות יחודיות של מוצרי חלב (מראה,מרקם, טעם), והוא מקור לאנרגיה,לכולסטרול, ללחומצות שומן הכרחיות, לויטמינים מסיסים בשומן,פוספוליפידיפ. שומן החלב נמצא בכדוריות מיקרוסקופיות, כאמולסיה בתוך נוזל החלב המורכב ממים. חומצות שומן בטריגליצרידים. חומצות שומן שונות וניגזורותיהן מרכיבות את הטריגליצרידים של חלב. חומצות שומן נבדלות באורך השרשרת שלהן,החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים. 62 אחוז מחומצות השומן הן חומצות שומן רוויות.<br /> <br /> למעלה מ- 400 חומצות שומן נמצאות בטריגלצירידים שבחלב.<br /> חומצות השומן נבדלות באורך השרשרת שלהן, החל מחומצה בוטירית (4:0) ועד חומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות 26 פחמנים.<br /> 62% מחומצות השומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות, 30% חד בלתי רוויות, 4% רב בלתי רוויות, ועוד 4% חומצות שומן אחרות.<br /> <br /> שומן החלב הנו ייחודי מבין כל השומנים שבעולם החי, מכיוון שהוא מכיל כמות גדולה באופן יחסי של חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת,ושל חומצות שומן רוויות באורך בינוני, רק כ-10% מחומצות שומן שבחלב הן חומצות שומן רוויות ארוקות שרשרת. קיימת שונות בין חומצות השומן הרוויות השונות בהשפעה על רמות שומני הדם. חומצות שומן רוויות בינוניות וארוקות שרשרת מעלות את רמות הכולסטרול הכללי ואת ה-LDL,למעט חומצה סטארית (המהווה כ-10% משומן החלב). לעומת זאת,חומצות שומן רוויות קצרות שרשרת (כמו בוטירית,קפרואית וקפרילית) אינן משפיעות על רמת הליפופרוטאינים בדם. <br /> '''חומצות שומן טרנס'''. <br /> האיזומר העיקרי מבין חומצות השומן מסוג טרנס שבחלב הוא Trans-11-18:1. במחקרים המעידים על השפעתן המזיקה של חומצות שומן טרנס, לא נבדק האם קיימת שונות בהשפעה של חומצות שומן טרנס שמקורן מחלב, לעומת של אלו שמקורן בתעשיית המזון.<br /> ==== אומגה 3 ====<br /> <br /> <br /> '''היחס בין אומגה-3 לאומגה-6'''<br /> בריאות האדם מושפעת מהיחס שבין אומגה-3 לבין אומגה-6. <br /> <br /> חומצות האומגה 6 נמצאות בשמנים נפוצים כגון שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, בביצים, אגוזים ועוד. <br /> אומגה 3 נמצא במוצרים מהחי, בעיקר בדגי מים עמוקים. אולם ניתן למצוא אותו במוצרים נוספים מהחי כולל חלב (בכמות מועטה) וגם בשמן גרעיני שיפון.<br /> <br /> קבוצת אומגה-3 מכילה מספר חומצות שומן:<br /> חומצה אלפא-לינולנית — (α-Linolenic acid — 18:3) — ידועה בשם ALA, ממקור צמחי<br /> חומצה איקוסאפנטאנואית — (Eicosapentaenoic acid — 20:5) — ידועה בשם EPA<br /> חומצה דוקוסאהקסאנואית — (Docosahexaenoic acid — 22:6) — ידועה בשם DHA<br /> EPA ו-DHA נוצרות בכבד מפירוק של ALA.<br /> <br /> התזונה המערבית גרמה לשינוי היחס, בתזונת האדם, בין אומגה-3 לבין אומגה-6 לטובת האחרון. בתפריטי מרבית העולם המערבי היחס עומד על 1:10, ובאזורים מסוימים אף 1:30 לטובת אומגה-6. <br /> על פי המלצות רפואיות יש לשאוף להוריד נתון זה ליחס הנמוך מ1:4.<br /> <br /> המבנה המולקולרי הדומה של החומצות מאפשר להן להחליף זו את זו. גופנו משתמש באומגה-6 לתפקיד שאמורה הייתה למלא אומגה-3 בקרום התאים ובכך נגרמות תופעות בריאותיות שליליות, כגון:<br /> <br /> * בעיות בתיפקוד הלב.<br /> * עליה בשקיעת שומנים בעורקים.<br /> * היחלשות של יכולת הריכוז.<br /> <br /> ניתן למצוא אומגה 3 במזונות מהחי, יחד עם זאת, בחלב מפרות שרעו במרעה יחס חומצות השומן 3-6 זהה. לעומת פרות המוזנות על ידי תערובת שבהם כמות האומגה 6 גדולה משמעותית.<br /> <br /> [[תמונה:Omega.jpg|center|thumb|350px|תכולת אומגה 3 ואומגה 6 בחלב של פרות המוזנות באופן שונה]]<br /> <br /> === סוכרים ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== לקטוז ====<br /> <br /> ==== קישורים בנושא לקטוז: ====<br /> <br /> * [http://www.milk.org.il/info/health/dairy/allergy/lactose/lac_intolerance.htm ספיגה לקויה של לקטוז ואי סבילות ללקטוז]<br /> <br /> * [http://www.infomed.co.il/glossary/g_2007.htm לקטוז - אינפומד]<br /> <br /> * [http://www.tevalife.com/article.asp?id=1170 אי סבילות ללקטוז - טבע-לייף]<br /> <br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז - ויקיפדיה]<br /> <br /> * [http://www.doctors.co.il/t/%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96 לקטוז באתר דוקטורס]<br /> <br /> '''&quot; 3 ביום חלב חלב .. האומנם??'''<br /> <br /> סובל מכאבי בטן? גזים במערכת העיכול? בחילה? שלשול? אולי אתה שייך ל-75 אחוז הסובלים <br /> <br /> מרגישות ללקטוז.<br /> <br /> הלקטוז , ( סוכר חלב) הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז הקשורים ביניהם בקשר <br /> <br /> גליקוזידי : ביתא 1-4 ( להוסיף את מבנה הלקטוז)<br /> <br /> בתהליך העיכול הלקטוז עובר הידרוליזה ( תהליך בו מפורק הקשר הגליקוזידי ונוצרים 2 חדי סוכר: <br /> <br /> גלוקוז וגלקטוז ) במעי הדק ע&quot;י אינזים המכונה לקטאז, כאשר נוצר חוסר באינזים לקטאז הלקטוז <br /> <br /> אינו מתפרק במעי הדק והוא עובר למעי הגס. במעי הגס הלקטוז מתפרק ע&quot;י חיידקי המעי לחומצות <br /> <br /> שומן קצרות (וכך למרות שלא נספג במעי הדק הלקטוז ינוצל להפקת אנרגיה) ולמימן. <br /> <br /> קיימות מספר אפשרויות לטיפול כגון: 1. התאמת תזונה נכונה הכוללת הגבלת צריכת הלקטוז <br /> <br /> 2. טיפול תרופתי – תוספת חיצונית של אנזימים.<br /> <br /> ולסיכום הלקטוז הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו , הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף , הוא <br /> <br /> חיוני להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות מוח התינוק. <br /> <br /> <br /> '''רגישות ללקטוז:'''<br /> <br /> <br /> '''מיהו?''' לקטוז הוא סוכר החלב האחראי לטעמו המתוק של החלב. אפשר למצוא אותו בחלבן של משפחות היונקים.<br /> <br /> '''חשיבות:''' יש חשיבות גדולה להתפתחותו של מוח התינוק. הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף. חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.<br /> <br /> <br /> '''התופעה:''' <br /> * יציאות רכות נוזליות מלאות קצף ולעיתים ירקרקות<br /> * כאבי בטן<br /> * גזים<br /> * ישנם מצבים בהם יש תגובה דלקתית של המעי אן תגובה אלרגית.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''הסבר התופעה מבחינה מדעית:''' <br /> <br /> לקטוז הוא דו סוכר המורכב מ-2 חדי סוכר : גלוקוז וגלקטוז לפני ספיגתו בגוף הלקטוז אמור להתפרק ל-2 מרכיבים אלו וזאת ע&quot;י האנזים לקטאז המופק במעי הדק.<br /> <br /> כאשר יש מחסור באנזים לקטאז, הלקטוז מגיע אל המעי הגס ומפורק שם ע&quot;י חיידקים לחומצה לקטית , מתאן וגז מימן.<br /> <br /> מתאן ומימו גורמים לגזים וכאבי בטן.<br /> <br /> חומצה הלקטית והלקטוז הבלתי מפורק גורמים למעי לספוח אליו יותר מים מה שיוצר שלשול<br /> <br /> <br /> '''טיפול:'''<br /> <br /> <br /> <br /> '''תמונות:'''<br /> <br /> '''מפה - רגישות'''<br /> [[תמונה:lacintol-world2.png|center|thumb|400px|פריסה של רגישות ללקטוז ברחבי העולם]]<br /> <br /> מבנה- גלוגוז<br /> <br /> מבנה – לקטוז<br /> <br /> <br /> '''מקורות מידע:'''<br /> <br /> === ויטמינים ===<br /> <br /> חלב מכיל את כל הויטמינים המסיסים בשומן המסיסים במים בכמויות שונות . <br /> <br /> '''הויטמינים הממסים במים.''' <br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סוג הויטמין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תכולת ב-100 מ''''ל חלב 3%''&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.0.3 מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.17 מיליגרם&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;0.09&amp;nbsp; מיליגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.04 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 0.36&amp;nbsp;מיקרוגרם<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | חומצה פולית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;&amp;nbsp; 5&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;מיקרוגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | ויטמין C <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; 1 מיליגרם&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;<br /> |}<br /> <br /> בתהליך פיסטור החלב נהרסים כעשרה אחוז מויטמין B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הויטמינים הממסים בשומן הם''':ויטמינים A,D,K,E.<br /> <br /> === מינרלים ===<br /> <br /> <br /> המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן. הוא מכיל גם יוני כלור,מגניזיום,אשלגן, נתרן ,גופרית ולמעלה מ- 100 יסודות קורט (כל היסודות למעט בריום, טיטניום וליטיום). תכולת המינרלים שבחלב משתנה בהתאם לגנטיקה, לסביבה, לתזונה ולתקופת ההנקה של הפרה. <br /> <br /> החלב מהווה את אחד המקורות העיקריים לסידן בתזונה. מעבר לתרומתה לתקינות השלד, צריכה נאותה של סידן חיונית למניעת יתר לחץ - דם, וכנראה הנה בעלת תפקיד במניעת סרטן.<br /> 20% מהסידן שבחלב קשורים לקזאין והשאר מצוי כמינרל חופשי. הסידן הקשור לקזאין משתחרר בתהליך העיכול ושעור הספיגה שלו מגיע ל- 25%-35%.<br /> <br /> === הרכב החלב בבע&quot;ח שונים ===<br /> <br /> הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין. <br /> <br /> החלב של נקבות כלבי הים מכיל אחוז גבוה של שומן (45%), על מנת לאפשר לוולד לפתח שכבת שומן עבה במהירות (הדרושה לו כאמצעי בידוד). חלב הפרה לעומת זאת מכיל (כ 3.5% שומן) ורמה גבוהה של חלבונים, על מנת לאפשר לוולד לגדול במהירות (העגל מכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה). <br /> <br /> כל סוגי החלב מכילים חומצות אמינו ליצירת חלבון, שפע ויטמינים ומינרלים (A, ויט' מקבוצת B, ברזל, סידן ועוד) ובכל זאת מה ההבדל בין סוגי החלב?&lt;br&gt;'''שומן:'''&lt;br&gt;חלב כבשים שמן יותר פי כמה מחלב פרה (מייצרים ממנו גבינות:רוקפור,גליל ופטה). גם חלב הבאפלו נחשב שמן יותר, פי שניים מחלב פרה (מכינים ממנו את גבינת המוצרלה המפורסמת).&lt;br&gt;חלב עיזים- הכי קרוב בהרכב שלו לחלב אם, הוא מכיל שפע ויטמינים ומינרלים, הוא שמן יותר מחלב פרה אך חומצות השומן שבו הן בעלות אופי שונה ורובן מנוצלות לייצור אנרגיה, להבדיל מהשומן בחלב הפרה אשר רובו מאוחסן ברקמות השומן בגופנו. לכן מוצר חלב עיזים 5% ישמין פחות ממוצר חלב פרה 1%. <br /> <br /> '''ויטמינים''':חלב עזים עשיר בויטמינים A,C,B&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו-B&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;.בחלב כבשים ריכוז ויטמין C גבוהה פי 3 מחלב פרה.חלב בופאלו עשיר בויטמין A ו-D.גם בו ריכוז ויטמין ב גבוה פי 3. <br /> <br /> '''מינרלים:'''חלב עזים עשיר הרבה יותר בסידן.בחלב פרה רוב הסידן לא נספג מאחר והוא מכיל זרחן בחלב עזים יש יותר סידן,כי הזרחן מתחרה עם הסידן על הספיגה במעיים ופוגע בספיגתו. <br /> <br /> '''ויטמינים ומינרלים '''רבים נמצאים בכמות גדולה יותר במוצרי חלב עזים בהשוואה למוצרי חלב בקר. <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 34% יותר סידן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 16% יותר מגנזיום מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 42% יותר זרחן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 45% יותר אשלגן מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 49% יותר ויטמין C מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 86% יותר ויטמין A מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל 37% יותר תיאמין מחלב פרה <br /> <br /> חלב עיזים מכיל פי 600 יותר מנגנזיום ופי 400 יותר נחושת מחלב פרה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;עיכול:&lt;br&gt;חלב פרה נחשב אלרגן מאחר ומכיל כמות גדולה של לקטוז (סוכר החלב), רוב האנשים לא מעכלים היטב את הלקטוז בשל חסר ברמה מסוימת באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, כתוצאה מכך לאחר אכילת מוצר חלב רוב האנשים חשים: נפיחות,כאבי בטן,גזים,שלשולים וכו'.כמו כן הוא מכיל חלבון הנקרא: קזאין אשר במקרים של אלרגיה, הגוף מתייחס לחלבון הזה כאל גורם זר ומתחיל לתקוף אותו, זה מביא לתגובה בצורת פריחה או נפיחות ובמקרים חמורים זה יכול להביא למצב מסוכן הנקרא:שוק אנפילקטי.כמו כן חלב פרה יוצר ליחה. מהסיבות האלה הוא אינו מתאים לאנשים עם מגרנות, בעיות עיכול, מחלות מעי דלקתיות, אלרגים, בעיות נשימה, אסטמה וכו'&lt;br&gt;חלב בפאלו מכיל פחות לקטוז מחלב הפרה.&lt;br&gt;חלב עיזים כמעט ולא מכיל לקטוז וקזאין ולכן עיכולו נחשב מצוין. כמו כן זמן עיכולו כחצי שעה להבדיל מחלב הפרה שעיכולו לוקח כ-3 שעות!&lt;br&gt;חלב כבשים מכיל פחות לקטוז מחלב פרה אך עדיין יש בו כמות לקטוז המביאה לבעיות עיכול.&lt;br&gt;לסיכום:&lt;br&gt;חלב עיזים הוא החלב המשובח והמומלץ ביותר מבין שאר סוגי החלב.&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ''מעלה מספר טבלאות, יש להשוות לטקסט ולראות אם אין סתירה. לבחור טבלה אחת שרוצים שתשאר.'' <br /> <br /> [[Image:Milk composition1.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition2.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition3.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]] <br /> <br /> [[Image:Milk composition4.jpg|thumb|center|450px|השוואת רכיבים בחלב של בע&quot;ח שונים]]<br /> <br /> == עיבוד החלב ==<br /> <br /> <br /> <br /> === פיסטור ===<br /> <br /> תהליך הפסטור נקרא על שם לואי פסטר, אשר חקר את הגורמים לקלקול יין (1862). הוא מצא שהסיבה לקלקול והחמצת היין היא פעילות החיידקים המצויים בו. בתהליך של חימום היין, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של היין. רעיון זה אומץ ע`י תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. <br /> <br /> מחממים את החלב לטמפרטורה של 72 מעלות צלסיוס במשך 15 שניות (או לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות). החימום אינו מגיע לנקודת הרתיחה של החלב וכך שומר החלב על ערכו התזונתי וטעמו, אולם רוב החיידקים שבו מושמדים. מיד לאחר החימום, מקררים לטמפרטורה של 4 מעלות צלסיוס, טמפרטורה זו נשמרת לאורך רוב תהליכי העיבוד הבאים. <br /> <br /> החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. <br /> <br /> [[Image:Pu.jpg|thumb|center|350px|Pasteurization Units Formula]] <br /> <br /> יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור.<br /> <br /> === ייצור מוצרי חלב ===<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור יוגורט ====<br /> <br /> יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר בתהליך של החמצת החלב הנגרמת ע&quot;י חיידקים- תסיסה-. בתהליך הייצור של יוגורט מוסיפים לסיר שמכיל לחלב מפוסטר שקורר ל40 מעלות חיידקים(מעט יוגורט מוכן) - , שומרים בטמפ 30-40 מעלות צלזיוס ,מחכים ומקבלים יוגורט. כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). החמצת החלב נגרמת ע&quot;י חיידקים (מעט יוגורט מוכן) שחלק מהמטבוליזים שלהם צורכים את סוכר החלב לקטוז ומפרישים חומצה לקטית , החומצה הלקטית היא זו שמקנה ליוגורט את טעמו החמוץ. - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ==== ייצור גבינות ====<br /> <br /> לוקחים חלב מפוסטר מקררים אותו ל30 מעלות ומוסיפים לתוכו תרכיז -תסס -שנקרא אנזים רנין[[קישור|קישור]], די בכמויות קטנות של התסס כדי להקריש כמויות עצומות של חלב,למשל שתי כוסות של תסס מספיקים להקרשת 10,000 ליטר של חלב תוך 20-30 דקות. מבחינה תעשייתית גבינה מיוצרת רק מקזאין , 80% מהחלבון קזאין מנוצל לייצור גבינה, 20% מהחלבון עובר למי הגבינה, אחרי תהליך הפסטור החלב ממשיך להיות נוזלי בגלל שקזאין פחות רגיש לדנטורציה. הרנין גורם לקרישת הגבינה ככל הנראה ע&quot;י חיתוך מולקולרי של חלבון הגבינה וכאן להפרדת המוצקים מהמים. <br /> <br /> הגבינה המתקבלת היא גבינה טריה ומשתדלים להפחית את כמות המים המצויה בה כדי לקבל '''גבינה יבשה'''. <br /> <br /> '''גבינות טריות''' נוטת להתקלקל בקלות בגלל תכולת מים גבוהה ולכן יש לאחסן בטמפרטורה של 2-8 מעלות, ולצרוך אותן מהר. המים בגבינות טריות מאפשרים התפתחות של חיידקים או גורמי קלקול אחרים לכן הרחקת הצים הינו תהליך חיוני ליצירת סביבה פחות ידידותית להתפתחות חיידקים וקלקול. <br /> <br /> '''סרטונים:''' <br /> <br /> *[http://www.unionstarcheese.com/cart/skin1/images/final_usc.swf שלבי ההכנה של הגבינה1]<br /> <br /> *[http://www.valio.fi/portal/page/portal/valiocom/Company_information/Production_Plans/toholampi09082006102830/Emmental_BelgiumToholampi.swf שלבי ההכנה של הגבינה2]<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ייצור חמאה ====</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%C3%97%C5%93%C3%97%C2%A7%C3%97%CB%9C%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%93.doc 2010-06-09T09:06:52Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div></div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=SWOT_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-02-03T08:15:34Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* איומים/אילוצים */</p> <hr /> <div>= SWOT =<br /> ==כללי==<br /> SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.<br /> להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חוזקות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חולשות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?<br /> דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''הזדמנויות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''אילוצים/איומים'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> *[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=<br /> רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.<br /> <br /> '''הנחיות:'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון &quot;שדה הפעולה&quot; בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל&quot;שדה הפעולה&quot; האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.<br /> &lt;Br&gt;<br /> למטלה זו שני שלבים:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' . <br /> <br /> '''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> עבודה נעימה!<br /> <br /> <br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =SWOT למקצוע הכימיה = <br /> == חוזקות ==<br /> <br /> -מקצוע ישומי קשור מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור<br /> -מדע מדויק רב תחומי ושימושי<br /> -קשה ומאתגר ללמוד אותו<br /> - קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והי תיק<br /> <br /> * מקצוע, שבו רוב התלמידים הם תלמידים מצויינים, מה שיוצר תחושה אליטיסית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים הטובים. כמקצוע טכנולוגי, כימיה מוערכת יותר ע&quot;י התלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח. <br /> * הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר<br /> * צוות מדעים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.<br /> * מקצוע מעניין ומהווה &quot;אבן יסוד&quot; למקצועות המדעים. <br /> * חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).<br /> * מקצוע שיש בו הרבה ניסויים.<br /> * לא מצריך שינון אלא הבנה<br /> * פחות ריאלי מפיסיקה.<br /> * מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית<br /> * אפשרות להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר<br /> קבוצות לימוד קטנות.<br /> <br /> גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.<br /> <br /> == חולשות ==<br /> <br /> '''&lt;u&gt;מבחינת התלמיד:&lt;/u&gt;'''<br /> - תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .<br /> - לא מקציבים זמן מספיק למעבדה<br /> - לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-<br /> קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון. <br /> * רוב המבחנים הם מבחנים עיוניים, אין כמעט עבודות, המתגמלות בציונים גבוהים. <br /> *שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.<br /> * לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.<br /> * שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.<br /> * תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.<br /> * דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד<br /> שעות הלימודיות הן שעות קשות לתלמיד: ימי שישי, אחר הצהריים.<br /> מספר שעות רב יחסית . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''מבחינת המורה:'''&lt;/u&gt;<br /> - דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-<br /> * מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן &quot;לסמוך&quot; על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. &lt;br&gt;<br /> * מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק &quot;המורה לכימיה&quot; שעומדת מול הלוח ומסבירה<br /> * יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.<br /> * אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.<br /> אין תגמול ליחידת מעבדה.<br /> <br /> ==הזדמנויות==<br /> &lt;Br&gt;<br /> * המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה&quot;ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים<br /> * למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.<br /> * המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')<br /> * לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט<br /> <br /> ==איומים/אילוצים==<br /> * במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.<br /> * התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)<br /> * ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)<br /> * בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.<br /> * ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.<br /> * חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.<br /> * ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).<br /> * מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה&quot;ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...<br /> *<br /> לימודי הכימיה אינם פשוטים...</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=SWOT_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-02-03T08:14:26Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* חולשות */</p> <hr /> <div>= SWOT =<br /> ==כללי==<br /> SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.<br /> להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חוזקות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חולשות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?<br /> דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''הזדמנויות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''אילוצים/איומים'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> *[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=<br /> רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.<br /> <br /> '''הנחיות:'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון &quot;שדה הפעולה&quot; בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל&quot;שדה הפעולה&quot; האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.<br /> &lt;Br&gt;<br /> למטלה זו שני שלבים:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' . <br /> <br /> '''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> עבודה נעימה!<br /> <br /> <br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =SWOT למקצוע הכימיה = <br /> == חוזקות ==<br /> <br /> -מקצוע ישומי קשור מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור<br /> -מדע מדויק רב תחומי ושימושי<br /> -קשה ומאתגר ללמוד אותו<br /> - קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והי תיק<br /> <br /> * מקצוע, שבו רוב התלמידים הם תלמידים מצויינים, מה שיוצר תחושה אליטיסית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים הטובים. כמקצוע טכנולוגי, כימיה מוערכת יותר ע&quot;י התלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח. <br /> * הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר<br /> * צוות מדעים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.<br /> * מקצוע מעניין ומהווה &quot;אבן יסוד&quot; למקצועות המדעים. <br /> * חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).<br /> * מקצוע שיש בו הרבה ניסויים.<br /> * לא מצריך שינון אלא הבנה<br /> * פחות ריאלי מפיסיקה.<br /> * מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית<br /> * אפשרות להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר<br /> קבוצות לימוד קטנות.<br /> <br /> גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.<br /> <br /> == חולשות ==<br /> <br /> '''&lt;u&gt;מבחינת התלמיד:&lt;/u&gt;'''<br /> - תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .<br /> - לא מקציבים זמן מספיק למעבדה<br /> - לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-<br /> קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון. <br /> * רוב המבחנים הם מבחנים עיוניים, אין כמעט עבודות, המתגמלות בציונים גבוהים. <br /> *שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.<br /> * לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.<br /> * שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.<br /> * תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.<br /> * דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד<br /> שעות הלימודיות הן שעות קשות לתלמיד: ימי שישי, אחר הצהריים.<br /> מספר שעות רב יחסית . <br /> <br /> &lt;u&gt;'''מבחינת המורה:'''&lt;/u&gt;<br /> - דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-<br /> * מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן &quot;לסמוך&quot; על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. &lt;br&gt;<br /> * מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק &quot;המורה לכימיה&quot; שעומדת מול הלוח ומסבירה<br /> * יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.<br /> * אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.<br /> אין תגמול ליחידת מעבדה.<br /> <br /> ==הזדמנויות==<br /> &lt;Br&gt;<br /> * המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה&quot;ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים<br /> * למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.<br /> * המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')<br /> * לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט<br /> <br /> ==איומים/אילוצים==<br /> * במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.<br /> * התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)<br /> * ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)<br /> * בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.<br /> * ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.<br /> * חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.<br /> * ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).<br /> * מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה&quot;ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...<br /> *</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=SWOT_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-02-03T08:09:35Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* חוזקות */</p> <hr /> <div>= SWOT =<br /> ==כללי==<br /> SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.<br /> להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חוזקות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חולשות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?<br /> דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''הזדמנויות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''אילוצים/איומים'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> *[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=<br /> רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.<br /> <br /> '''הנחיות:'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון &quot;שדה הפעולה&quot; בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל&quot;שדה הפעולה&quot; האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.<br /> &lt;Br&gt;<br /> למטלה זו שני שלבים:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' . <br /> <br /> '''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> עבודה נעימה!<br /> <br /> <br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =SWOT למקצוע הכימיה = <br /> == חוזקות ==<br /> <br /> -מקצוע ישומי קשור מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור<br /> -מדע מדויק רב תחומי ושימושי<br /> -קשה ומאתגר ללמוד אותו<br /> - קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והי תיק<br /> <br /> * מקצוע, שבו רוב התלמידים הם תלמידים מצויינים, מה שיוצר תחושה אליטיסית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים הטובים. כמקצוע טכנולוגי, כימיה מוערכת יותר ע&quot;י התלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח. <br /> * הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר<br /> * צוות מדעים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.<br /> * מקצוע מעניין ומהווה &quot;אבן יסוד&quot; למקצועות המדעים. <br /> * חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).<br /> * מקצוע שיש בו הרבה ניסויים.<br /> * לא מצריך שינון אלא הבנה<br /> * פחות ריאלי מפיסיקה.<br /> * מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית<br /> * אפשרות להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר<br /> קבוצות לימוד קטנות.<br /> <br /> גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.<br /> <br /> == חולשות ==<br /> <br /> '''&lt;u&gt;מבחינת התלמיד:&lt;/u&gt;'''<br /> - תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .<br /> - לא מקציבים זמן מספיק למעבדה<br /> - לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-<br /> קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון. <br /> * רוב המבחנים הם מבחנים עיוניים, אין כמעט עבודות, המתגמלות בציונים גבוהים. <br /> *שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.<br /> * לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.<br /> * שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.<br /> * תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.<br /> * דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד <br /> <br /> &lt;u&gt;'''מבחינת המורה:'''&lt;/u&gt;<br /> - דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-<br /> * מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן &quot;לסמוך&quot; על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. &lt;br&gt;<br /> * מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק &quot;המורה לכימיה&quot; שעומדת מול הלוח ומסבירה<br /> * יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.<br /> * אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.<br /> <br /> ==הזדמנויות==<br /> &lt;Br&gt;<br /> * המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה&quot;ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים<br /> * למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.<br /> * המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')<br /> * לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט<br /> <br /> ==איומים/אילוצים==<br /> * במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.<br /> * התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)<br /> * ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)<br /> * בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.<br /> * ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.<br /> * חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.<br /> * ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).<br /> * מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה&quot;ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...<br /> *</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=SWOT_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-02-03T08:08:48Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* חוזקות */</p> <hr /> <div>= SWOT =<br /> ==כללי==<br /> SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.<br /> להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חוזקות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''חולשות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?<br /> דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''הזדמנויות'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''אילוצים/איומים'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> *[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]<br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=<br /> רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.<br /> <br /> '''הנחיות:'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון &quot;שדה הפעולה&quot; בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל&quot;שדה הפעולה&quot; האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.<br /> &lt;Br&gt;<br /> למטלה זו שני שלבים:<br /> &lt;Br&gt;<br /> '''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' . <br /> <br /> '''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''<br /> &lt;Br&gt;<br /> עבודה נעימה!<br /> <br /> <br /> &lt;Br&gt;<br /> <br /> =SWOT למקצוע הכימיה = <br /> == חוזקות ==<br /> <br /> -מקצוע ישומי קשור מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור<br /> -מדע מדויק רב תחומי ושימושי<br /> -קשה ומאתגר ללמוד אותו<br /> - קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והי תיק<br /> <br /> * מקצוע, שבו רוב התלמידים הם תלמידים מצויינים, מה שיוצר תחושה אליטיסית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים הטובים. כמקצוע טכנולוגי, כימיה מוערכת יותר ע&quot;י התלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח. <br /> * הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר<br /> * צוות מדעים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.<br /> * מקצוע מעניין ומהווה &quot;אבן יסוד&quot; למקצועות המדעים. <br /> * חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).<br /> * מקצוע שיש בו הרבה ניסויים.<br /> * לא מצריך שינון אלא הבנה<br /> * פחות ריאלי מפיסיקה.<br /> * מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית<br /> * אפשרות להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר<br /> <br /> קבוצות לימוד קטנות<br /> גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.<br /> המעבדה- כלי לימוד שונה...<br /> <br /> == חולשות ==<br /> <br /> '''&lt;u&gt;מבחינת התלמיד:&lt;/u&gt;'''<br /> - תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .<br /> - לא מקציבים זמן מספיק למעבדה<br /> - לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-<br /> קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון. <br /> * רוב המבחנים הם מבחנים עיוניים, אין כמעט עבודות, המתגמלות בציונים גבוהים. <br /> *שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.<br /> * לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.<br /> * שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.<br /> * תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.<br /> * דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד <br /> <br /> &lt;u&gt;'''מבחינת המורה:'''&lt;/u&gt;<br /> - דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-<br /> * מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן &quot;לסמוך&quot; על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. &lt;br&gt;<br /> * מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק &quot;המורה לכימיה&quot; שעומדת מול הלוח ומסבירה<br /> * יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.<br /> * אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.<br /> <br /> ==הזדמנויות==<br /> &lt;Br&gt;<br /> * המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה&quot;ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים<br /> * למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.<br /> * המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')<br /> * לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט<br /> <br /> ==איומים/אילוצים==<br /> * במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.<br /> * התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)<br /> * ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)<br /> * בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.<br /> * ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.<br /> * חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.<br /> * ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).<br /> * מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה&quot;ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...<br /> *</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:20:14Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* מודלים שונים לקישור כימי */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]].<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר דליגת מטען]]<br /> <br /> 3. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 4. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 5. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> <br /> == מודלים שונים לקישור כימי==<br /> <br /> <br /> <br /> 1. מודל אלקטרונים ערכיים - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3. תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:19:52Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הגדרה */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]].<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר דליגת מטען]]<br /> <br /> 3. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 4. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 5. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> <br /> == מודלים שונים לקישור כימי==<br /> <br /> <br /> <br /> 1. מודל אלקטרונים ערכיים - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:19:33Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* סוגי קשרים */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר דליגת מטען]]<br /> <br /> 3. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 4. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 5. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> <br /> == מודלים שונים לקישור כימי==<br /> <br /> <br /> <br /> 1. מודל אלקטרונים ערכיים - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:18:48Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* קשר קוולנטי */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר דליגת מטען]]<br /> <br /> 3. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 4. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 5. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == מודלים שונים לקישור כימי==<br /> <br /> <br /> <br /> 1. מודל אלקטרונים ערכיים - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:14:28Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* סוגי קשרים */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר דליגת מטען]]<br /> <br /> 3. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 4. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 5. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:09:03Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* סוגי קשרים */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1. [[קשר קוולנטי]]<br /> <br /> 2. [[קשר יוני]]<br /> <br /> 3. [[קשר מתכתי]]<br /> <br /> 4. [[קשרים בין מולקולריים]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:05:27Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הגדרה */</p> <hr /> <div>==הגדרה==<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:04:58Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* סוגי קשרים: */</p> <hr /> <div>===הגדרה===<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:04:24Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הקשר הכימי */</p> <hr /> <div>===הגדרה===<br /> <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:03:20Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הקשר הכימי */</p> <hr /> <div>===הקשר הכימי===<br /> הגדרה - <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט בערך [[&quot;בור&quot; אנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T14:02:03Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הקשר הכימי */</p> <hr /> <div>===הקשר הכימי===<br /> הגדרה - <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט ב[[בור האנרגיה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T13:58:08Z

<p>ברקוביץ שרילי: /* הקשר הכימי */</p> <hr /> <div>===הקשר הכימי===<br /> הגדרה - <br /> זהו מצב של &quot;חיבור&quot; בין חלקיקים: אטומים, מולקולות ויונים. <br /> קשר כימי מבוסס על משיכה אלקטרוסטטית, כלומר חשמלית בין מטענים נגדיים. <br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> ראה פירוט ב<br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T13:51:11Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>===הקשר הכימי===<br /> הגדרה - <br /> <br /> קשר כימי הנו משיכה בין מטענים נגדיים.<br /> קשר כימי נוצר כאשר המצב הקשור נמוך באנרגיה ביחס למצב שבו שני החלקיקים בנפרד.<br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]<br /> <br /> == קשר קוולנטי==<br /> <br /> מודלים שונים:<br /> <br /> 1. נוסחאות ייצוג אלקטרוני - נוסחאות לואיס<br /> <br /> 2. תאורית הקשר הערכי - Valence Bond Theory<br /> <br /> 3.תאורית האורביטלים המולקולריים - Molecular Orbital Theory</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2010-01-20T13:33:12Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>[[http://www.example.com כותרת הקישור לתצוגה]]<br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> <br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2009-11-11T16:53:48Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>[[http://www.example.com כותרת הקישור לתצוגה]]== סוגי קשרים: ==<br /> 1.קשר קוולנטי<br /> <br /> 2.קשר יוני<br /> <br /> 3.קשר מתכתי<br /> <br /> 4. קשרי מימן<br /> <br /> 5.קשרי ואן דר ואלס<br /> <br /> <br /> [[תמונה:chemical bonding.jpg|left|thumb|250px|אורביטל מולקולרי]]<br /> [www.walla.co.il כותרת הקישור לתצוגה]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%C3%97%C5%BE%C3%97%C2%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%BA%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%80%94%C3%97%E2%80%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%AA.jpg 2009-11-11T16:43:18Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div></div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chemical_bonding.jpg 2009-11-11T16:20:12Z

<p>ברקוביץ שרילי: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Chemical bonding.jpg</p> <hr /> <div>[[משיכה חשמלית]] היוצרת [[אורביטל מולקולרי]]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 2009-11-11T16:14:59Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div>==רשימת מושגים==<br /> <br /> [[אורביטל]]<br /> <br /> אטום<br /> <br /> [[אלקטרון]]<br /> <br /> [[אלקטרושליליות]]<br /> <br /> אנרגיית יינון<br /> <br /> &quot;בור&quot; אנרגיה<br /> <br /> זיקה אלקטרונית<br /> <br /> חומרים אטומריים<br /> <br /> [[חומרים יוניים]]<br /> <br /> [[חומרים מולקולריים]]<br /> <br /> חומרים מתכתיים<br /> <br /> חוק קולון<br /> <br /> [[טבלה מחזורית]]<br /> <br /> טמפרטורת רתיחה והיתוך<br /> <br /> [[מבנה מרחבי של מולקולות]]<br /> <br /> מוליכות חשמלית<br /> <br /> [[מולקולה]]<br /> <br /> מסיסות<br /> <br /> [[מצבי צבירה]]<br /> <br /> קוטביות מולקולה<br /> <br /> קוטביות קשר<br /> <br /> קשר יוני<br /> <br /> [[קשר כימי]]<br /> <br /> קשר קוולנטי<br /> <br /> קשרים בין מולקולריים<br /> <br /> רדיוס אטומי<br /> <br /> רמות אנרגיה</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2009-11-11T16:07:22Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div><br /> <br /> == סוגי קשרים: ==<br /> 1.קשר קוולנטי<br /> 2.קשר יוני<br /> 3.קשר מתכתי<br /> 4. קשרי מימן<br /> 5.קשרי ואן דר ואלס</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 2009-11-11T16:02:43Z

<p>ברקוביץ שרילי: דף חדש: מבנה וקישור</p> <hr /> <div>[[מבנה וקישור]]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A5_%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2 2009-11-11T15:53:18Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div><br /> == <br /> מקום עבודה: עירוני יד ==<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מורי כימיה]]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A5_%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2 2009-11-11T15:47:52Z

<p>ברקוביץ שרילי: </p> <hr /> <div><br /> <br /> == <br /> מקום עבודה: עירוני יד ==<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מורי כימיה]]</div>

ברקוביץ שרילי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A5_%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2 2009-11-11T15:45:56Z

<p>ברקוביץ שרילי: דף חדש: == מקום עבודה: עירוני יד ==</p> <hr /> <div>== <br /> מקום עבודה: עירוני יד ==</div>

ברקוביץ שרילי