https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%C2%A9%C3%97%E2%80%BA%C3%97%CB%9C%C3%97%C2%A8+%C3%97%C2%90%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%9D 2026-06-12T08:43:13Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2011-02-25T18:10:09Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;שמחים עם רחל על החלמתה ומצפים לראותנה בקורס בקרוב.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;מועד הגשת ערכת &quot;שנת הכימיה הבינלאומית&quot; הוא 26.1.2011.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;תודה לבעז על ההרצאה המעניינת, מחכים להמשך על אנטרופיה.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;ברכות לרות, דפנה, רוזה ושרילי על &quot;טבילת האש&quot; בהעברת פעילות במפגש הדרכה בנושא שנת הכימיה. <br /> הפעילות עוררה עניין וקיבלה הדים חיוביים. תודה לרחל על תרומתה בגיבוש הרעיונות.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> == תורנות הבאת כיבוד&amp;nbsp; ==<br /> <br /> {| style=&quot;width: 200px; height: 282px&quot; cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מביא/ה כיבוד: <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תאריך<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | יעל ודבורה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | נחום סטולר <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 20.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp;דפנה הלוי<br /> <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 3.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | אלה ורוזה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 17.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;עדנה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 1.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;עיסאם וג'ואד ויאסין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 15.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;אורלי פלוטקין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 29.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;ימית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 12.1<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | בעז <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 26.1<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | סופי ושרית <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 9.2<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 23.2<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . אלה ורוזה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 9.3<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 23.3<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.4<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 13.4<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 27.4<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 11.5<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 25.5<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 15.6<br /> |}<br /> <br /> &lt;br&gt;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-16T16:43:46Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> ===כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?===<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> ==== הסבר כימי לתהליך ====<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess <br /> <br /> == שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) ==<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל? <br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html שאילת שאלות - סמינר לוינסקי] <br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-12-15T06:50:05Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ&quot;רית <br /> <br /> = שאלות: =<br /> <br /> #מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר? <br /> #במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?) <br /> #&quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> #מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;? <br /> #למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br /> #מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה... <br /> #האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br /> #למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך? <br /> #מהם הכלים הנמצאים בידי המדריך שיכול להשתמש בהם כדי לעודד דברים הנוגעים בלימודי הכימיה, מעבדות, תחרויות שונות, תלמידים מצטיינים, תלמידים שצרכים תגבור... <br /> #האם המדריך המחוזי יש לו קשר במידה כל שהיא על תהליך חיבור שאלות הבגרות? ביקורת? נושאי השאלות? <br /> #כל כמה זמן המדריך מתחלף? האם יש זכות קביעות בהדרכה? <br /> #למדריכים, האם משתלם לכם בהדרכה? האם השכר שלכם עלה באופן משמעותי? כמה מכם קנה אוטו לימוזינה חדש כשהתחיל בהדרכה&amp;nbsp;??&amp;nbsp;:))) <br /> #מהם הקריטריונים העיקריים בהערכת עבודת המדריך? <br /> #מה לדעתכם הקשה ביותר בעבודת המדריך?&amp;nbsp; <br /> #האם מעבר להשתלמויות שמתקיימות אמורה להיות תמיכה נוספת למורים שלא יכולים להגיע להשתלמות?<br /> <br /> 16.האם מדריכים חייבים לערוך השתלמויות מחוזיות? <br /> <br /> 17.מה הוא האיזור ההדרכה שלו&amp;nbsp;ביחס למקום המגורי שלו?<br /> <br /> = רעיונות והצעות: =<br /> <br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד &quot;דם חדש&quot; ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן. <br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים. אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. הצעות קונקרטיות: א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] ב. פעולות &quot;שיווק&quot; של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... ג. &quot;בית חם&quot;- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.''' <br /> <br /> 3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר. <br /> <br /> 4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br /> <br /> 5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br /> <br /> 6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין. <br /> <br /> = שאלות =<br /> <br /> 1. האם יש &quot;הגדרת תפקיד&quot; למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ&quot;י ראייתו. <br /> <br /> &lt;br&gt;2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי? <br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא <br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני&amp;nbsp;? 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה? <br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך? <br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה? <br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם? <br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה? <br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך? <br /> <br /> 11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא &quot;חשיבה ברמה גבוהה&quot;&amp;nbsp;? <br /> <br /> 12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי&amp;nbsp;? <br /> <br /> 13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים&amp;nbsp;? האם יש לפיקוח דרכים ל&quot;הניע&quot; מורים להשתלמויות עומק&amp;nbsp;? <br /> <br /> 14. איפה נרשמים&amp;nbsp;?&amp;nbsp;:-) <br /> <br /> 15. האם המדריך המחוזי, מדווח להנהלת בית הספר לגבי אותם מורים שמשתלמים מידי שנה ,ומשקיעים מזמנם ומרצם ,על מנת לעלות ולשפר את רמת ההוראה?<br /> <br /> &lt;br&gt;15. &quot;מורה חדש&quot; שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br /> <br /> 16. מדוע אין קורס המלמד &quot; כיצד ללמד&quot;? <br /> <br /> 17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-27T14:03:32Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;right&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br /> <br /> הכנת &quot;תואם סיליפוט&quot;...<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 11 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 12. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר&quot;. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&amp;nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 13. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הפעילות מתחלקת לשניים. <br /> <br /> ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br /> <br /> חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ&quot;י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br /> <br /> - כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br /> <br /> כימיה בהקשר ייצור תרופות <br /> <br /> כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה&lt;br&gt;<br /> <br /> כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br /> <br /> הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 14. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תושבי מדינת ישראל. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה&quot;ב <br /> <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;9news <br /> <br /> ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 15. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה ט'. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצבת מגמת הכימיה <br /> <br /> יצירת עניין, סקרנות&amp;nbsp; ורלוונטיות.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&amp;nbsp; ..<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-27T14:02:34Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;right&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br /> <br /> הכנת &quot;תואם סיליפוט&quot;ן...<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 11 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 12. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר&quot;. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&amp;nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 13. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הפעילות מתחלקת לשניים. <br /> <br /> ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br /> <br /> חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ&quot;י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br /> <br /> - כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br /> <br /> כימיה בהקשר ייצור תרופות <br /> <br /> כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה&lt;br&gt;<br /> <br /> כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br /> <br /> הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 14. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תושבי מדינת ישראל. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה&quot;ב <br /> <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;9news <br /> <br /> ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 15. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה ט'. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצבת מגמת הכימיה <br /> <br /> יצירת עניין, סקרנות&amp;nbsp; ורלוונטיות.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&amp;nbsp; ..<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T14:16:25Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2010-10-09T15:30:34Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>== תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&amp;nbsp;&amp;nbsp; ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מביא/ה כיבוד: <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תאריך<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | יעל ודבורה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | נחום סטולר <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 20.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 3.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | אלה ורוזה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 17.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 1.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 15.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 29.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 12.1<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | בעז <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 26.1 <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> &lt;br&gt;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2010-06-25T13:49:03Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ==סדנא - מיומנות הטיעון==<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> === תוצרי הסדנא: ===<br /> &lt;br&gt;<br /> ===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====<br /> <br /> * [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> * [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]<br /> <br /> ====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====<br /> <br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]<br /> <br /> <br /> קישור לסרטון שמציג את התופעה:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM<br /> <br /> קישור לסרטון עם הסבר:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&amp;feature=fvst<br /> ====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]<br /> <br /> ==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====<br /> <br /> [[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]] <br /> <br /> '''מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;''' - משימת רשות <br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא. <br /> <br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל. <br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע. <br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.<br /> <br /> טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים <br /> <br /> [[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]<br /> <br /> = דוגמה לתשובה =<br /> <br /> אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&amp;nbsp;שכוללת בתוכה בין&amp;nbsp;היתר&amp;nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום. <br /> <br /> לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה. <br /> <br /> כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית. <br /> <br /> פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף&amp;nbsp;שלנו,&amp;nbsp;בדרך הטובה והבריאה ביותר. <br /> <br /> למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות: <br /> <br /> #&amp;nbsp; עודף חלבון&amp;nbsp;עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן. <br /> #&amp;nbsp;את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.<br /> <br /> להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו: <br /> <br /> *חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים. <br /> *חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף. <br /> *סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה. <br /> *חלבון ביצה,&amp;nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.<br /> <br /> = &lt;u&gt;'''פעילות בנושא &quot;בניית הטיעון'''&lt;/u&gt;&quot; =<br /> <br /> תזונה מושלמת &lt;br&gt;תפקיד המזון הוא לדאוג לתוחלת חיים ארוכה ואיכותית. קיים מגוון רחב של מצבים המשתרע בין תזונה לקויה לבין תזונה אופטימלית, אשר כולל תסמינים רבים ומחלות אשר ניתן למנוע אותם או להקל עליהם באמצעות תזונה טובה יותר.&lt;br&gt;לכל ייצור חיי, דורש לקיימו חלבונים, שומנים, פחממות ובנוסף גם מינרלים וויטמינים (ומים...). אם אנו רוצים לשמור על תפקוד גוף האדם בריא, חשוב לצרוך את 6 אבות המזון האלה על בסיס יומיומי. <br /> <br /> כדי שנוכל לקבוע מהי ההזנה המושלמת לאדם יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:&lt;br&gt;1. חישוב של הצריכה היומית לאדם בקלוריות של: חלבונים שומנים ופחממות.&lt;br&gt;2. תכולת החומרים המרכיבים את אבות המזון&lt;br&gt;3. משקל האדם, הפעולות שמבצע האדם, גיל וכו'&lt;br&gt;בתזונה נכונה על מרכיבי המזון והיחסים בניהם להיות מתאימים לחיית המחמד. המזונות האיכותיים מאפשרים לתת מנת מזון הכוללת את כל המרכיבים העיקריים הנדרשים: &lt;br&gt;='''פחמימות =''' <br /> <br /> הפחמימות צריכות להיות ברובן מאינדקס גליקמי בינוני ונמוך (ראו הרחבה במאמר נפרד) ומפחמימות מלאות (כגון קמח מלא,אורז מלא וכו') העשירים בסיבים תזונתיים ומהיעדר פשוטות (קמח לבן, סוכר לבן, אורז לבן וכו') החסרות סיבים אלו. חשוב למעט את השימוש בסוכר בכל קנה מידה (כולל סוכר חום) וגם כאשר הוא נוכח במשקאות ממותקים – לא להתעלם ממנו. נהוג לחשוב בטעות שסוכר לא בריא רק לשני דברים: לשיניים ולחולי סוכרת. אך זהו מידע מוטעה שלצערי הרפואה הקונבנציונלית שותפה לו. כל סוכר (המופק מקני –סוכר) אינו אמור להיות חלק מהתזונה שלנו ויש למעט בו ככל האפשר כיון שהוא מספק לגוף קלוריה ריקה מתוכן תזונתי ובטווח הארוך הוא אחד מהגורמים לסכרת,השמנה והצטברות שומנים בדם ולכן למחלות לב.(פירוט נוסף יבוא במאמר נפרד) <br /> <br /> '''=חלבונים '''= <br /> <br /> החלבונים צריכים להיות מלאים. חלבון מלא נחשב לבעל כל 22 חומצות האמינו המרכיבות אותו. כמו&quot;כ בניגוד לדעה הרווחת, רצוי שרובן יהיו מהצומח ולא מהחי. חלבונים מהחי יעילים בטווח הקצר בספיגה אך בטווח הארוך ובצריכה גבוהה הם גורמים לבעיות שונות כגון בריחת סידן. לצערי, גם הנחיה זו אינה מגיעה מכיוון הרפואה הקונבציונאלית. &lt;br&gt;על מנת להשיג חלבון מלא מהצומח יש לצרוך פחמימות בשילוב עם קטניות כיון שהם משלימים אחד לשני את החוסרים בחומצות האמינו למשל: אורז עם עדשים, שעועית עם תירס, חומוס עם פיתה וכדו'. &lt;br&gt;='''שומנים =''' <br /> <br /> השומנים צריכים להיות ברובן המכריע מהצומח ומשומן בלתי רווי (לא כל שומן צמחי הוא בהכרח בלתי רווי). יש להתייחס בצריכה לשומן חד-בלתי רווי ורב- בלתי רווי כיון הגוף נזקק לשניהם. יש לצמצם ככל האפשר את צריכת השומן מן החי שהוא רובו ככולו שומן רווי הגורם למחלות לב,כולסטרול וכדו'. ולא לדאוג – גם אם לא תצרכו בכלל שומן רווי, הוא לא יחסר לכם כיון שכל שמן מורכב תמיד גם משומן רווי וגם משומן לא רווי – ההבדל הוא באחוזים המרכיבים את השומן. &lt;br&gt;אין לצרוך בשום צורה ובשום מינון שומן צמחי מוקשה/שומני טראנס/מוקשה למחצה – זהו שומן צמחי מהונדס הנועד להעלות את אורך חיי המדף של המוצר אך מחקרים הוכיחו שהוא מקצר את אורך חיי הצרכנים בהעלאת סיכוי למחלות לב ושבץ. לצערי, עקב עמידותו משתמשים בשומן זה בהרבה מוצרים מתועשים שהמפורסם ביניהם הוא המרגרינה וכתוצאה מכך – כל המוצרים הנמכרים במאפיות כגון: רוגלך,בורקסים ועוד,רוב החטיפים כגון:וופלים,קרקרים,בייגלה,קרוטונים למרק ועוד. יש תמיד לבדוק על האריזה האם מכיל שומני טראנס/מוקשים ואם כן – פשוט לא לקנות.&lt;br&gt;= <br /> <br /> '''לפניכם מידע אודות תכולת חלבונים, שומנים ופחמימות במזונות שונים ( בגרמים ל-100 גרם מזון ) &lt;br&gt;הערה: מידע מתוך לקסיקון כרטא לבריאות המשפחה'''.&lt;br&gt;=&lt;br&gt;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-05-01T14:04:28Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>==שאלות הקשורות לפעילות - העלאת מספר לומדי המגמה בהתבסס על מרכיבי חוזקות המקצוע והזדמנויות ב-SWOT ==<br /> <br /> '''תיאור המטלה:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> על כל אחד להעלות על הכתב 10 שאלות שאם תהיה לנו תשובה אליהן – נגדיל את מספר תלמידי הכימיה<br /> מילות השאלה: איך? כיצד?&lt;br&gt;<br /> <br /> לא להשתמש בשאלות מה? כמה?<br /> <br /> <br /> <br /> == השאלות: ==<br /> <br /> *איך להביא למצב שיותר כיתות לומדות כימיה בכיתה י'? <br /> *איך לשכנע את התלמידים לבחור בכימיה על פני מקצועות אטרקטיביים יותר? <br /> *איך לגרום לתלמידים לבחור כימיה על פני פיסיקה או בנוסף? <br /> *איך להפוך את הלמידה בכיתה י' למרתקת?<br /> <br /> כיצד לשכנע את המנהל לתת אפשרות ללמד כימיה בכל שכבה ט' ולא רק בכיתה מדעית <br /> <br /> איך לשלב יותר מעבדות ולמידה פרונטלית למרות חוסר שעות והספק החומר&amp;nbsp;גרוע <br /> <br /> כיצת לקשר כימיה למציאות ולהפוך אותה למקצוע מאוד רלוונטי הקשור לחיי יום יום <br /> <br /> איך ללמד חומר&amp;nbsp;כך שתלמידים ירגישו שכימיה זה לא קשה ומסובך אך להפך קל וידידותי <br /> <br /> איך לשכנע תלמידי מגמות ביולוגיה ופיזיקה&amp;nbsp;לקחת גם כימיה כמקצוע נוסף</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-05-01T13:56:57Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>==שאלות הקשורות לפעילות - העלאת מספר לומדי המגמה בהתבסס על מרכיבי חוזקות המקצוע והזדמנויות ב-SWOT ==<br /> <br /> '''תיאור המטלה:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> על כל אחד להעלות על הכתב 10 שאלות שאם תהיה לנו תשובה אליהן – נגדיל את מספר תלמידי הכימיה<br /> מילות השאלה: איך? כיצד?&lt;br&gt;<br /> <br /> לא להשתמש בשאלות מה? כמה?<br /> <br /> <br /> <br /> == השאלות: ==<br /> <br /> *איך להביא למצב שיותר כיתות לומדות כימיה בכיתה י'? <br /> *איך לשכנע את התלמידים לבחור בכימיה על פני מקצועות אטרקטיביים יותר? <br /> *איך לגרום לתלמידים לבחור כימיה על פני פיסיקה או בנוסף? <br /> *איך להפוך את הלמידה בכיתה י' למרתקת?<br /> <br /> כיצד לשכנע את המנהל לתת אפשרות ללמד כימיה בכל שכבה ט' ולא רק בכיתה מדעית <br /> <br /> איך לשלב יותר מעבדות ולמידה פרונטלית למרות חוסר שעות והספק החומר&amp;nbsp;גרוע <br /> <br /> כיצת לקשר כימיה למציאות ולהפוך אותה למקצוע מאוד רלוונטי הקשור לחיי יום יום <br /> <br /> איך ללמד חומר&amp;nbsp;כך שתלמידים ירגישו שכימיה זה לא קשה ומסובך אך להפך קל וידידותי</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A3_%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%B8_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%C2%A2%C3%97%C5%93_%C3%97%C5%BE%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%AA_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A4%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D 2010-03-16T13:28:52Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>שלום לכולם, <br /> <br /> התכנים שרצינו שיעלו בכתבה על סיור במעבדת הליפידים: <br /> <br /> &lt;br&gt;'''רקע תיאורטי''': ליפדים- סוגים, פוספוליפידים- , מבנה הממברנה + קשר בין המבנה לתפקידיה,ספינגוליפידים – מבנה, ביוסינתיזה שלהם בגוף, באגים בביוסינתיזה (במלבן קטן כהעשרה), מחלות אגירה. (בכל הסעיפים יש לכלול תמונות, ומודלים) <br /> <br /> &lt;br&gt;'''דיווח על הסיור והבדיקות שמתבצעות במעבדה''' <br /> <br /> &lt;br&gt;'''קשר לתוכנית הלימודים''' – 3, 5 יח&quot;ל בעיקר ביוכימיה בהשלמה. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''משימה לתלמידים'''&amp;nbsp;: שאלת מיומנויות (מאמר של 5 יח&quot;ל) ו/או משימה בביוכימיה (?) <br /> <br /> &lt;br&gt;שימו לב אורלי הצטרפה אלינו. ברוכה הבאה&amp;nbsp;:) <br /> <br /> אני רושם מה שסיכמנו שכ&quot;א יתרום.אתם מוזמנים לתקן אותי: <br /> <br /> &lt;br&gt;ירדן- רקע תיאורטי + קשר לתו&quot;ל + משימה לתלמידים. <br /> <br /> &lt;br&gt;בעז - רקע תיאורטי+ להשלים דיווח על הניסוי +שאלת המיומנויות. <br /> <br /> &lt;br&gt;עיסאם - תמונות, בניית מולקולות. <br /> <br /> &lt;br&gt;דבורה - איסוף חומרים מהצוות במעבדה. <br /> <br /> &lt;br&gt;רחל - רקע תיאורטי <br /> <br /> &lt;br&gt;אנה - ביוסינתיזה של ספינגוליפידים בגוף+באגים בתהליך <br /> <br /> &lt;br&gt;עדנה - פיתוח משימה לתלמידים <br /> <br /> רבאב - .... <br /> <br /> אורלי - ... <br /> <br /> אלה-ליפידים וקוסמטיקה..שמירת לחות העור(תפקיד&amp;nbsp; האפידרמיס)</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A3_%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%B8_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%AA%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%C2%A2%C3%97%C5%93_%C3%97%C5%BE%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%AA_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A4%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D 2010-03-07T18:18:32Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: שלום ירדן.בדף התיכנון אני לא מצאתי את שמי.מה התפקיד שלי ? שכטר אלה</p> <hr /> <div>שלום ירדן.בדף התיכנון אני לא מצאתי את שמי.מה התפקיד שלי ?<br /> <br /> שכטר אלה</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecule2.2.jpg 2010-02-16T06:20:22Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecule1.1.jpg 2010-02-16T06:18:54Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecule2.jpg 2010-02-16T06:17:18Z

<p>שכטר אלה: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Molecule2.jpg</p> <hr /> <div>[[תמונה: מולקולה דו אטומית Molecule2.jpg]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecula1.doc 2010-02-15T13:52:15Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94 2010-02-15T13:49:25Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>'''מולקולה''' <br /> <br /> == הגדרה ==<br /> <br /> צירוף של מספר סופי של אטומים (זהים או שונים) הקשורים בינהם בקשר קוולנטי. <br /> <br /> &lt;br&gt;ישנם חומרים בעלי מולקולות הבנויות מאטומים זהים - חומרים אלה נקראים '''יסודות''' למשל גופרית S&lt;sub&gt;8,&lt;/sub&gt; מימן H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;. <br /> <br /> קיימות מולקולות הבנויות מאטומים שונים -אילו הן מולקולות של '''תרכובות''' . <br /> <br /> ישנן תרכובות שלהן מספר אטומים קבוע למשל גלוקוז C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;O&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ניתן למיין את המולקולות '''לשתי קבוצות''':מולקולות חד אטומיות ומולקולות רב-אטומיות. <br /> <br /> '''מולקולה חד אטומית '''בנויה מאטום אחד בלבד.גזים אצילים בנויים ממולקולות חד-אטומיות(He,Ne,Ar וכד') . <br /> <br /> '''מולקולה רב אטומית''' בנויה משניים או יותר אטומים זהים או שונים. <br /> <br /> חמצן בנוי ממולקולות&amp;nbsp;O&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; שמורכבות משני אטומי חמצן&amp;nbsp;זהים. <br /> <br /> אוזון מורכב ממולקולות&amp;nbsp;O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; שמורכבות משלושה אטומי חמצן זהים . <br /> <br /> מים בנויים ממולקולות&amp;nbsp;רב אטומיות H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O&amp;nbsp;בהן ישנם אטומים שונים:שני אטומי מימן ואטום חמצן. <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Image:Molecule2.jpg|thumb|left|250px|מולקולת חמצן]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Image:Molecule1.jpg|thumb|left|250px|מולקולת מים]] <br /> <br /> === שימו לב ===<br /> <br /> חשוב להבחין בין מולקולות שהן בעלות מספר סופי של אטומים ובין סריגים שהם בעלי מספר לא מוגבל של חלקיקים. מולקולה מתוארת ע&quot;י נוסחה מולקולרית שמתארת את הרכב המולקולה - אילו סוגי אטומים וכמה מכל סוג. לעומת זאת - סריג יתואר ע&quot;י נוסחה אמפירית שמראה רק את היחס המספרי המצומצם ביותר בין האטומים היוצרים את הסריג. תלמידים נוטים להתייחס לנוסחה אמפירית של סריג כאל מולקולה - חשוב ליצור את ההבחנה בין השתיים. <br /> <br /> [[Category:מבנה_וקישור-_קשרים_כימיים]] <br /> <br /> = תמונות ראשונות: כך נראית מולקולה =<br /> <br /> לראשונה אי פעם - תמונה של מולקולה הקטנה פי 100 אלף מגרגיר חול. בעזרת מיקרוסקופ כוח אטומי, הצליחו מדעני IBM לייצר תמונה של מבנה האטומים במולקולה בודדת &lt;br&gt;פורסם: 31.08.09, 09:26 &lt;br&gt;יותר קרוב מזה ויותר קטן מזה, עין אדם טרם ראתה. אתם מביטים בתמונה הראשונה אי פעם של מבנה המולקולה הבודדת. מדענים של IBM הפועלים במעבדה בציריך, פרסמו בסוף השבוע את התמונה הזו, המציגה מולקולה של פנטאצין (Pentacene).&amp;nbsp; <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;מולקולת פנטאצין (צילום: IBM)&lt;br&gt;&lt;br&gt;ליאו גרוס, פביאן מוהן, ניקולאי מול פיטר ליליארוט וגרהארד מאייר השתמשו במיקרוסקופ כוח אטומי (AFM), כדי לייצר תמונה המציגה את מבנה המולקולה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> מיקרוסקופ כוח אטומי עושה שימוש בחיישן חד וזעיר אותו מקרבים המדענים עד למרחק כחצי ננומטר מפני החומר שאותו הם מבקשים לדמות. במרחקים זעירים כאלה מתחילים לפעול כוחות שונים בין המולקולה לחיישן: כוחות מגנטיים, כוחות חשמליים וכיוב'. אותם כוחות יוצרים תזוזות בחיישן המעבירות שדרים למכלול המיקרוסקופ. המיקרוסקופ מסוגל לתרגם את התזוזות הללו לשינויים בפני השטח של המולקולה וכך לצייר את המבנה שלה. &lt;br&gt;&lt;br&gt;פנטאצין היא מולקולה אורגנית מלבנית, המורכבת מ-22 אטומים של פחמן ו-14 אטומים של מימן. אורכה של המולקולה הוא 1.4 ננומטר ואורכו של המרווח בין אטום לאטום הוא 0.14 ננומטר, כלומר, קטן פי מיליון מגרגיר חול ממוצע. בתמונה רואים חמש טבעות פחמן בצורת משושה וניתן אפילו להבחין באטומים של מימן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;המבנה המולקולרי (דגם דו מימדי) - אטומי הפחמן צבועים באפור ואטומי המימן בלבן (צילום: IBM)&lt;br&gt;&lt;br&gt;&quot;זו לא אנלוגיה מושלמת, אבל הייתי משווה את פעולה המיקרוסקופ לעבודתן של קרני הרנטגן&quot;, אומר החוקר גרהארד מאייר, &quot;כמו שטכנאי הרנטגן משתמש בקרינה כדי לשקף את הנעשה בתוך גוף האדם, כך אנו משתמשים בכוחות הפועלים בין החלקיקים לחיישן כדי לשרטט את המבנה המולקולרי שהוא השלד של המולקולה&quot;.&lt;br&gt;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94 2010-02-15T13:42:04Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>'''מולקולה''' <br /> <br /> == הגדרה ==<br /> <br /> צירוף של מספר סופי של אטומים (זהים או שונים) הקשורים בינהם בקשר קוולנטי. <br /> <br /> &lt;br&gt;ישנם חומרים בעלי מולקולות הבנויות מאטומים זהים - חומרים אלה נקראים '''יסודות''' למשל גופרית S&lt;sub&gt;8,&lt;/sub&gt; מימן H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;. <br /> <br /> קיימות מולקולות הבנויות מאטומים שונים -אילו הן מולקולות של '''תרכובות''' . <br /> <br /> ישנן תרכובות שלהן מספר אטומים קבוע למשל גלוקוז C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;O&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ניתן למיין את המולקולות '''לשתי קבוצות''':מולקולות חד אטומיות ומולקולות רב-אטומיות. <br /> <br /> '''מולקולה חד אטומית '''בנויה מאטום אחד בלבד.גזים אצילים בנויים ממולקולות חד-אטומיות(He,Ne,Ar וכד') . <br /> <br /> '''מולקולה רב אטומית''' בנויה משניים או יותר אטומים זהים או שונים. <br /> <br /> חמצן בנוי ממולקולות&amp;nbsp;O&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; שמורכבות משני אטומי חמצן&amp;nbsp;זהים. <br /> <br /> אוזון מורכב ממולקולות&amp;nbsp;O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; שמורכבות משלושה אטומי חמצן זהים . <br /> <br /> מים בנויים ממולקולות&amp;nbsp;רב אטומיות H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O&amp;nbsp;בהן ישנם אטומים שונים:שני אטומי מימן ואטום חמצן. <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Image:Molecule2.jpg|thumb|left|250px|מולקולת חמצן]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Image:Molecule1.jpg|thumb|left|250px|מולקולת מים]] <br /> <br /> === שימו לב ===<br /> <br /> חשוב להבחין בין מולקולות שהן בעלות מספר סופי של אטומים ובין סריגים שהם בעלי מספר לא מוגבל של חלקיקים. מולקולה מתוארת ע&quot;י נוסחה מולקולרית שמתארת את הרכב המולקולה - אילו סוגי אטומים וכמה מכל סוג. לעומת זאת - סריג יתואר ע&quot;י נוסחה אמפירית שמראה רק את היחס המספרי המצומצם ביותר בין האטומים היוצרים את הסריג. תלמידים נוטים להתייחס לנוסחה אמפירית של סריג כאל מולקולה - חשוב ליצור את ההבחנה בין השתיים. <br /> <br /> [[Category:מבנה_וקישור-_קשרים_כימיים]] <br /> <br /> =תמונות ראשונות: כך נראית מולקולה=<br /> <br /> לראשונה אי פעם - תמונה של מולקולה הקטנה פי 100 אלף מגרגיר חול. בעזרת מיקרוסקופ כוח אטומי, הצליחו מדעני IBM לייצר תמונה של מבנה האטומים במולקולה בודדת &lt;br&gt;פורסם: 31.08.09, 09:26 &lt;br&gt;יותר קרוב מזה ויותר קטן מזה, עין אדם טרם ראתה. אתם מביטים בתמונה הראשונה אי פעם של מבנה המולקולה הבודדת. מדענים של IBM הפועלים במעבדה בציריך, פרסמו בסוף השבוע את התמונה הזו, המציגה מולקולה של פנטאצין (Pentacene).&amp;nbsp;<br /> <br /> &lt;br&gt;מולקולת פנטאצין (צילום: IBM)&lt;br&gt;&lt;br&gt;ליאו גרוס, פביאן מוהן, ניקולאי מול פיטר ליליארוט וגרהארד מאייר השתמשו במיקרוסקופ כוח אטומי (AFM), כדי לייצר תמונה המציגה את מבנה המולקולה. <br /> <br /> &lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> מיקרוסקופ כוח אטומי עושה שימוש בחיישן חד וזעיר אותו מקרבים המדענים עד למרחק כחצי ננומטר מפני החומר שאותו הם מבקשים לדמות. במרחקים זעירים כאלה מתחילים לפעול כוחות שונים בין המולקולה לחיישן: כוחות מגנטיים, כוחות חשמליים וכיוב'. אותם כוחות יוצרים תזוזות בחיישן המעבירות שדרים למכלול המיקרוסקופ. המיקרוסקופ מסוגל לתרגם את התזוזות הללו לשינויים בפני השטח של המולקולה וכך לצייר את המבנה שלה. &lt;br&gt;&lt;br&gt;פנטאצין היא מולקולה אורגנית מלבנית, המורכבת מ-22 אטומים של פחמן ו-14 אטומים של מימן. אורכה של המולקולה הוא 1.4 ננומטר ואורכו של המרווח בין אטום לאטום הוא 0.14 ננומטר, כלומר, קטן פי מיליון מגרגיר חול ממוצע. בתמונה רואים חמש טבעות פחמן בצורת משושה וניתן אפילו להבחין באטומים של מימן.<br /> <br /> &lt;br&gt;המבנה המולקולרי (דגם דו מימדי) - אטומי הפחמן צבועים באפור ואטומי המימן בלבן (צילום: IBM)&lt;br&gt;&lt;br&gt;&quot;זו לא אנלוגיה מושלמת, אבל הייתי משווה את פעולה המיקרוסקופ לעבודתן של קרני הרנטגן&quot;, אומר החוקר גרהארד מאייר, &quot;כמו שטכנאי הרנטגן משתמש בקרינה כדי לשקף את הנעשה בתוך גוף האדם, כך אנו משתמשים בכוחות הפועלים בין החלקיקים לחיישן כדי לשרטט את המבנה המולקולרי שהוא השלד של המולקולה&quot;.&lt;br&gt;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA 2009-12-27T17:22:51Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>היא האנרגיה הכרוכה בקליטת אלקטרון <br /> <br /> &lt;u&gt;'''זיקה אלקטרונית'''&lt;/u&gt;: זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.&amp;nbsp;</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2_%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C5%B8 2009-12-13T16:49:52Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: שלום ירדן .אני מסכימה איתך אני עדיין לא סיימתי לכן יש עוד הרבה מה לתקן בשני המושגים שלי</p> <hr /> <div>שלום ירדן .אני מסכימה איתך אני עדיין לא סיימתי לכן יש עוד הרבה מה לתקן בשני המושגים שלי</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99 2009-12-09T15:27:53Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>= קשר קוולנטי =<br /> <br /> קשר קוולנטי: מולקולה <br /> <br /> [[Image:Molecula.jpg|thumb|left|250px|כיתוב תמונה]] <br /> <br /> נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים &quot;משותפים&quot; יוצרים קשר קוולנטי. סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים). <br /> <br /> אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל &quot;קושר&quot; ואורביטל &quot;לא-קושר&quot;, ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך. אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה. לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה. <br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:Sidur2.JPG]]<br /> <br /> <br /> <br /> הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2: <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Tat ramot.JPG|Image:Tat_ramot.JPG]]&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה. <br /> <br /> סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. במולקולות דו-אטומיות: . במולקולות פולי-אטומיות: לפי &quot;אלקטרוני הערכיות&quot;. אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות. H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב). <br /> <br /> *בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br /> <br /> &lt;br&gt;קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – &quot;הפרש האלקטרו-שליליות&quot;. ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר. <br /> <br /> &amp;nbsp;&lt;br&gt;<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot;<br /> |-<br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> |-<br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> |}<br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים. <br /> <br /> *כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה. <br /> *המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי). <br /> *סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sidur2.JPG 2009-12-09T15:26:27Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sidur1.JPG 2009-12-09T14:56:37Z

<p>שכטר אלה: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Sidur1.JPG</p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sidur1.JPG 2009-12-09T14:53:48Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99 2009-12-09T14:52:10Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>= קשר קוולנטי =<br /> <br /> קשר קוולנטי: מולקולה <br /> <br /> [[Image:Molecula.jpg|thumb|left|250px|כיתוב תמונה]] <br /> <br /> נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים &quot;משותפים&quot; יוצרים קשר קוולנטי. סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים). <br /> <br /> אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל &quot;קושר&quot; ואורביטל &quot;לא-קושר&quot;, ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך. אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה. לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה. <br /> <br /> סדר האורביטלים: במולקולות &quot;קלות&quot;, עד N2, הסדר הוא: המולקולה יכולה להתקיים אם מספר האלקטרונים באורביטלים הקושרים שבה גדול ממספר האלקטרונים באורביטלים הלא-קושרים: . <br /> <br /> הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2: <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:Tat_ramot.JPG]]&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה. <br /> <br /> סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. במולקולות דו-אטומיות: . במולקולות פולי-אטומיות: לפי &quot;אלקטרוני הערכיות&quot;. אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות. H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב). <br /> <br /> *בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br /> <br /> &lt;br&gt;קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – &quot;הפרש האלקטרו-שליליות&quot;. ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר. <br /> <br /> &amp;nbsp;&lt;br&gt;<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot;<br /> |-<br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> |-<br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> | <br /> |}<br /> <br /> &amp;nbsp;<br /> <br /> אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים. <br /> <br /> *כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה. <br /> *המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי). <br /> *סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tat_ramot.JPG 2009-12-09T14:51:41Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 2009-12-09T14:40:03Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>== רשימת מושגים ==<br /> <br /> [[אורביטל|אורביטל]] <br /> <br /> [[אנרגית קשר|אנרגית קשר]] <br /> <br /> [[אטום|אטום]] <br /> <br /> [[אלקטרון|אלקטרון]] <br /> <br /> [[אלקטרושליליות|אלקטרושליליות]] <br /> <br /> אנרגיית יינון <br /> <br /> &quot;בור&quot; אנרגיה <br /> <br /> זיקה אלקטרונית <br /> <br /> [[חומרים אטומריים|חומרים אטומריים]] <br /> <br /> [[חומרים יוניים|חומרים יוניים]] <br /> <br /> [[חומרים מולקולריים|חומרים מולקולריים]] <br /> <br /> [[חומרים מתכתיים ]]<br /> <br /> [[חוק קולון|חוק קולון]] <br /> <br /> [[טבלה מחזורית|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> [[טמפרטורת רתיחה והיתוך]] <br /> <br /> [[מבנה מרחבי של מולקולות|מבנה מרחבי של מולקולות]] <br /> <br /> [[מוליכות חשמלית|מוליכות חשמלית]] <br /> <br /> [[מולקולה|מולקולה]] <br /> <br /> מסיסות <br /> <br /> [[מצבי צבירה|מצבי צבירה]] <br /> <br /> קוטביות מולקולה <br /> <br /> [[קוטביות קשר|קוטביות קשר]] <br /> <br /> [[קשר יוני|קשר יוני]] <br /> <br /> [[קשר כימי|קשר כימי]] <br /> <br /> [[קשר קוולנטי]] <br /> <br /> [[קשרים בין מולקולריים|קשרים בין מולקולריים]] <br /> <br /> [[רדיוס אטומי|רדיוס אטומי]] <br /> <br /> [[רמות אנרגיה]]<br /> <br /> <br /> [[אדריכלות מולקולות]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99 2009-12-07T13:49:01Z

<p>שכטר אלה: /* קשר קוולנטי */</p> <hr /> <div>=קשר קוולנטי=<br /> קשר קוולנטי: מולקולה<br /> <br /> [[תמונה:molecula.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]<br /> <br /> נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים &quot;משותפים&quot; יוצרים קשר קוולנטי.<br /> סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים).<br /> <br /> אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל &quot;קושר&quot; ואורביטל &quot;לא-קושר&quot;, ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך.<br /> אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה.<br /> לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה.<br /> <br /> סדר האורביטלים: <br /> במולקולות &quot;קלות&quot;, עד N2, הסדר הוא: <br /> המולקולה יכולה להתקיים אם מספר האלקטרונים באורביטלים הקושרים שבה גדול ממספר האלקטרונים באורביטלים הלא-קושרים: .<br /> <br /> הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2:<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה.<br /> <br /> סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. <br /> במולקולות דו-אטומיות: .<br /> במולקולות פולי-אטומיות: לפי &quot;אלקטרוני הערכיות&quot;.<br /> אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות.<br /> H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב).<br /> <br /> *בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br /> <br /> <br /> קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – &quot;הפרש האלקטרו-שליליות&quot;. ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר.<br /> <br /> <br /> יסוד H C S Br Cl N O F<br /> <br /> <br /> זיקה 2.1 2.5 2.5 32.8 3 3 3.5 4<br /> <br /> <br /> אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים.<br /> <br /> *כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה.<br /> *המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי).<br /> *סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecula.jpg 2009-12-07T13:46:31Z

<p>שכטר אלה: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Molecula.jpg</p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecula.jpg 2009-12-07T13:40:42Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99 2009-12-07T13:25:28Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: =קשר קוולנטי= קשר קוולנטי: מולקולה נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות לי...</p> <hr /> <div>=קשר קוולנטי=<br /> קשר קוולנטי: מולקולה<br /> נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים &quot;משותפים&quot; יוצרים קשר קוולנטי.<br /> סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים).<br /> <br /> אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל &quot;קושר&quot; ואורביטל &quot;לא-קושר&quot;, ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך.<br /> אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה.<br /> לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה.<br /> <br /> סדר האורביטלים: <br /> במולקולות &quot;קלות&quot;, עד N2, הסדר הוא: <br /> המולקולה יכולה להתקיים אם מספר האלקטרונים באורביטלים הקושרים שבה גדול ממספר האלקטרונים באורביטלים הלא-קושרים: .<br /> <br /> הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2:<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה.<br /> <br /> סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. <br /> במולקולות דו-אטומיות: .<br /> במולקולות פולי-אטומיות: לפי &quot;אלקטרוני הערכיות&quot;.<br /> אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות.<br /> H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב).<br /> <br /> *בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br /> <br /> <br /> קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – &quot;הפרש האלקטרו-שליליות&quot;. ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר.<br /> <br /> <br /> יסוד H C S Br Cl N O F<br /> <br /> <br /> זיקה 2.1 2.5 2.5 32.8 3 3 3.5 4<br /> <br /> <br /> אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים.<br /> <br /> *כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה.<br /> *המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי).<br /> *סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=Restoeebs_Wiki:%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%93%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%80%9D 2009-12-07T13:21:40Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: =קשר קוולנטי= קשר קוולנטי: כיתוב תמונה נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;)...</p> <hr /> <div>=קשר קוולנטי=<br /> קשר קוולנטי: <br /> <br /> [[תמונה:forces.gif.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]<br /> <br /> נוצר ע&quot;י שיתוף אלקטרונים (ולא &quot;מסירה&quot;) בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים &quot;משותפים&quot; יוצרים קשר קוולנטי.<br /> סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים).<br /> <br /> אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל &quot;קושר&quot; ואורביטל &quot;לא-קושר&quot;, ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך.<br /> אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה.<br /> לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה.<br /> <br /> סדר האורביטלים: <br /> במולקולות &quot;קלות&quot;, עד N2, הסדר הוא: <br /> המולקולה יכולה להתקיים אם מספר האלקטרונים באורביטלים הקושרים שבה גדול ממספר האלקטרונים באורביטלים הלא-קושרים: .<br /> <br /> הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2:<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה.<br /> <br /> סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. <br /> במולקולות דו-אטומיות: .<br /> במולקולות פולי-אטומיות: לפי &quot;אלקטרוני הערכיות&quot;.<br /> אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות.<br /> H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר&quot;כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב).<br /> <br /> *בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.<br /> <br /> <br /> קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – &quot;הפרש האלקטרו-שליליות&quot;. ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר.<br /> <br /> יסוד H C S Br Cl N O F<br /> זיקה 2.1 2.5 2.5 32.8 3 3 3.5 4<br /> <br /> <br /> אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים.<br /> <br /> *כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה.<br /> *המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי).<br /> *סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-29T15:44:58Z

<p>שכטר אלה: /* טבלה מחזורית */</p> <hr /> <div>= טבלה מחזורית =<br /> <br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable] <br /> <br /> טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט] <br /> <br /> הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית.<br /> <br /> בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. <br /> רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). <br /> מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.<br /> <br /> אנרגיית יינון: אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. <br /> בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. <br /> גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן. <br /> <br /> זיקה אלקטרונית: זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב. <br /> <br /> <br /> משפחות כימיות:<br /> מתכות אלקליות: לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+. <br /> <br /> מתכות אלקליות עפרתיות: לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות. <br /> <br /> הלוגנים: לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. <br /> <br /> גזים אצילים: ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים. <br /> <br /> <br /> [[Category:טבלה_מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-29T15:41:30Z

<p>שכטר אלה: /* טבלה מחזורית */</p> <hr /> <div>= טבלה מחזורית =<br /> <br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable] <br /> <br /> טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט] <br /> <br /> הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית.<br /> בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. <br /> רדיוס אטומי: כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). <br /> מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים. <br /> אנרגיית יינון: אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. <br /> בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. <br /> גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן. <br /> זיקה אלקטרונית: זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב. <br /> משפחות כימיות:<br /> מתכות אלקליות:לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+. <br /> מתכות אלקליות עפרתיות: לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות. <br /> הלוגנים: לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. <br /> גזים אצילים: ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים. <br /> <br /> <br /> [[Category:טבלה_מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-29T15:40:44Z

<p>שכטר אלה: /* '''קישורים חיצוניים''' */</p> <hr /> <div>= טבלה מחזורית =<br /> <br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable] <br /> <br /> טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט] <br /> <br /> [[Category:טבלה_מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-29T15:39:43Z

<p>שכטר אלה: /* '''קישורים חיצוניים''' */</p> <hr /> <div>= טבלה מחזורית =<br /> <br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]] <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable] <br /> <br /> טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט] <br /> <br /> [[Category:טבלה_מחזורית]]<br /> הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית.<br /> בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. <br /> רדיוס אטומי: כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). <br /> מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים. <br /> אנרגיית יינון: אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. <br /> בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. <br /> גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן. <br /> זיקה אלקטרונית: זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. <br /> ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב. <br /> משפחות כימיות:<br /> מתכות אלקליות:לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+. <br /> מתכות אלקליות עפרתיות: לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות. <br /> הלוגנים: לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. <br /> גזים אצילים: ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים.</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Molecule1.jpg 2009-11-11T16:41:21Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Orbital.jpg 2009-11-11T16:36:52Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Orbitals.gif 2009-11-11T16:35:55Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:35:24Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]<br /> <br /> [[תמונה:Perdioic table.jpg|left|thumb|250px|טבלה מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Polar1.gif 2009-11-11T16:30:10Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:29:11Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:[[תמונה:PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]]]=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]<br /> <br /> [[תמונה:Perdioic table.jpg|left|thumb|250px|טבלה מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:26:22Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]<br /> <br /> [[תמונה:Perdioic table.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:25:18Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Perdioic table.jpg<br /> |left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Perdioic_table.jpg 2009-11-11T16:18:50Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div></div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:09:07Z

<p>שכטר אלה: דף הועבר לשם טבלה מחזורית</p> <hr /> <div>=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A3 2009-11-11T16:09:07Z

<p>שכטר אלה: דף הועבר לשם טבלה מחזורית</p> <hr /> <div>#הפניה [[טבלה מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 2009-11-11T16:06:29Z

<p>שכטר אלה: /* רשימת מושגים */</p> <hr /> <div>==רשימת מושגים==<br /> <br /> אורביטל<br /> <br /> אטום<br /> <br /> [[אלקטרון]]<br /> <br /> אלקטרושליליות<br /> <br /> אנרגיית יינון<br /> <br /> &quot;בור&quot; אנרגיה<br /> <br /> זיקה אלקטרונית<br /> <br /> חומרים אטומריים<br /> <br /> חומרים יוניים<br /> <br /> חומרים מולקולריים<br /> <br /> חומרים מתכתיים<br /> <br /> חוק קולון<br /> <br /> [[טבלה מחזורית]]<br /> <br /> טמפרטורת רתיחה והיתוך<br /> <br /> [[מבנה מרחבי של מולקולות]]<br /> <br /> מוליכות חשמלית<br /> <br /> מולקולה<br /> <br /> מסיסות<br /> <br /> מצבי צבירה<br /> <br /> קוטביות מולקולה<br /> <br /> קוטביות קשר<br /> <br /> קשר יוני<br /> <br /> קשר כימי<br /> <br /> קשר קוולנטי<br /> <br /> קשרים בין מולקולריים<br /> <br /> רדיוס אטומי<br /> <br /> רמות אנרגיה</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA 2009-11-11T16:05:23Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: =טבלה מחזורית= הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוס...</p> <hr /> <div>=טבלה מחזורית=<br /> הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.<br /> [[קטגוריה:טבלה מחזורית]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%C2%A9%C3%97%E2%80%BA%C3%97%CB%9C%C3%97%C2%A8_%C3%97%C2%90%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%9D 2009-11-11T15:53:46Z

<p>שכטר אלה: דף חדש: =שכטר אלאונורה= אני מלמדת במקיף ב' באשדוד.אני מגישה ל3 ו 5 יחידות לימוד.אני מלמדת כימיה לפי תוכנית החדש...</p> <hr /> <div>=שכטר אלאונורה=<br /> אני מלמדת במקיף ב' באשדוד.אני מגישה ל3 ו 5 יחידות לימוד.אני מלמדת כימיה לפי תוכנית החדשה כבר שנתיים.<br /> [[קטגוריה:מורי כימיה]]<br /> [[קטגוריה:נשים יפות]]</div>

שכטר אלה https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94 2009-11-11T14:39:32Z

<p>שכטר אלה: </p> <hr /> <div>= '''סדנא להכשרת מורים מובילים בכימיה''' =<br /> <br /> ברוכים הבאים ל&quot;וויקי מובילים&quot; &lt;br&gt;<br /> <br /> וויקי זה יהווה את המסגרת באמצעותה נבנה באופן שיתופי מאגר מידע מדעי ופדגוגי בנושאי הקורס. &lt;br&gt;<br /> <br /> == &lt;span style=&quot;background-color: #ff99cc&quot;&gt;??&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;מה &lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #ff00ff&quot;&gt;זה &lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #3366ff&quot;&gt;קשר &lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: #000080&quot;&gt;כימי&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: #ff00ff&quot;&gt;??&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> == [[Media:Luz1.doc|לוח זמנים]] ==<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[Media:Daf_kesher.doc|דף קשר]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[הודעות|הודעות]]&amp;nbsp;(עודכן לאחרונה 29 באוקטובר)&amp;nbsp;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ניסוי[[קישור]]]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/forums/forumsVisual/listmessages.asp?ForumID=56 פורום]<br /> <br /> == תכנים ופדגוגיה ==<br /> <br /> *[[מבנה וקישור|מבנה וקישור]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> *[[טעם של כימיה|טעם של כימיה]]<br /> [[אלקטרושליליות]]<br /> <br /> <br /> [[ניסוי]]</div>

שכטר אלה