https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2+%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%AA 2026-06-12T08:22:58Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2011-02-22T14:51:16Z

<p>שרעבי ימית: /* מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל */</p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ==סדנא - מיומנות הטיעון==<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> === תוצרי הסדנא: ===<br /> &lt;br&gt;<br /> ===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====<br /> '''תקציר למטלה חמצון שומנים – רותי, שרית, סופי ורחל'''<br /> <br /> '''כללי''': המטלה הינה מטלת טיעון. <br /> <br /> '''מטרה''': התלמיד ילמד לזהות טיעון (טענה ונימוק) באמצעות החומר הלימודי הרלוונטי (שמנים וחמצון שמנים).<br /> <br /> '''כלים''': ניצול מיומנויות של השוואה, קריאה מדעית, ניתוח עדויות מדעיות בצורת טענה-עובדה-הסבר. <br /> <br /> '''המטלה כוללת ארבעה חלקים:'''<br /> <br /> '''חלק א':''' תיאור מקרה: מתן עובדות (עדויות) על מספר שמנים + דיון בין בני משפחה אחת.<br /> התרגיל: ניתוח הדיון ומיון לפי &quot;טענה&quot; , &quot;עדויות&quot; , &quot;הסבר&quot;.<br /> <br /> '''חלק ב':''' ניתנים עובדות (עדויות) לגבי עמידות השמנים והתלמידים מתבקשים לערוך טבלה משווה ביניהם, המבוססת על העובדות שניתנו לגבי השמנים השונים.<br /> <br /> '''חלק ג':''' ניתוח מאמר מדעי. קריאת המאמר ומענה על שאלות המתייחסות לטענות וטיעונים.<br /> <br /> '''חלק ד':''' אישוש והפרכת טענות. ניתנות שתי טענות - עובדות לכאורה. על סמך הידע שצבר, מתבקש התלמיד להחליט ולנמק בצורת טיעון האם הטענה נכונה או לא.<br /> <br /> <br /> * [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> * [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]<br /> <br /> ====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====<br /> <br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]<br /> <br /> <br /> קישור לסרטון שמציג את התופעה:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM<br /> <br /> קישור לסרטון עם הסבר:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&amp;feature=fvst<br /> ====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]<br /> <br /> ====פעילות טיעון בנושא תפריט מזון מאוזן====<br /> *[[מדיה:Dieta_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> *[[מדיה:Dieta_more.doc|דף למורה]]<br /> <br /> ==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====<br /> <br /> [[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]] <br /> <br /> '''מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;''' - משימת רשות <br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא. <br /> <br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל. <br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע. <br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.<br /> <br /> טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים <br /> <br /> [[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]<br /> <br /> [[Media:Protein.ppt|מצגת המתייחסת לתוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]<br /> <br /> =====דוגמה לתשובה=====<br /> <br /> אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&amp;nbsp;שכוללת בתוכה בין&amp;nbsp;היתר&amp;nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום. <br /> <br /> לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה. <br /> <br /> כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית. <br /> <br /> פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף&amp;nbsp;שלנו,&amp;nbsp;בדרך הטובה והבריאה ביותר. <br /> <br /> למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות: <br /> <br /> #&amp;nbsp; עודף חלבון&amp;nbsp;עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן. <br /> #&amp;nbsp;את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.<br /> <br /> להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו: <br /> <br /> *חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים. <br /> *חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף. <br /> *סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה. <br /> *חלבון ביצה,&amp;nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.<br /> <br /> ==מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל==<br /> <br /> ====מיומנות הטיעון - ימית שרעבי נאור====<br /> <br /> '''השימוש בביו-דיזל הוא עדיף על פני השימוש בדיזל הרגיל.להלן מס יתרונות לשימוש בביו-דיזל:'''<br /> <br /> • רעילות נמוכה - להבדיל מהסולר המינראלי, הביו דיזל אינו רעיל.<br /> <br /> • זיהום נמוך - פליטה מופחתת של פחמן דו-חמצני, פחמן חד חמצני, וחומרים מסרטנים: פחמימנים טבעתיים וחלקיקי פיח.<br /> <br /> • מקור אנרגיה מתחדש.<br /> <br /> • תהליך הפקה פשוט.<br /> <br /> • זמין לשימוש מיידי בטכנולוגיה קיימת.<br /> <br /> '''זה נכון שלצד היתרונות קיימים גם חסרונות ולכן נעמוד על הבעיות בשימוש בביו דיזל:'''<br /> <br /> • לביו דיזל תכולת אנרגיה קטנה במעט מזו של הסולר המינרלי (כ-85%), כך שצריכת הדלק (כפי שהיא נמדדת בק&quot;מ לליטר) תעלה. <br /> <br /> • לביו דיזל יכולת המסה של גומי טבעי, כך שחלקי מנוע העשויים גומי יתפוררו. רצוי מאד לציין שבמנועים המודרניים כבר מזמן אין רכיבי גומי טבעי. <br /> <br /> • מחיר הביו דיזל גבוה ולכן כדאיותו הכלכלית בספק. אם כי עליית מחירי הנפט הולכת ועולה ונראה שפותרת בעיה זו... <br /> <br /> • לא ברור כיום מה גודל שטחי הגידול הנחוצים כדי לספק ביו דיזל לבעירה בכמות שתספק את הצריכה הצפויה, מדובר כנראה על אחוז משמעותי משטחי החקלאות העולמיים. גם לזה יש פתרון אפשרי והוא שימוש באצות מפיקות שמן (את האצות ניתן לגדל בשטחים מדבריים ובכך לא להתחרות עם החקלאים על אדמה פורייה).<br /> <br /> '''לאור היתרונות והחסרונות הרשומים לעיל נראה כי לא רק שהיתרונות עולים על החסרונות אלא שגם לחסרונות יש היום כבר פתרונות שימושיים ומאד ריאליים. אין ספק שכדאי להשקיע משאבים בפיתוח ייצור הביו-דיזל בישראל. הפקת הביו-דיזל במדינת ישראל, תפחית את הצורך שלנו לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך תקטין את התלות של המדינה במדינות יצרניות הנפט (כמו עיראק וכו'). בנוסף, ייצור מקומי יפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, דבר שיתרום לפיתוח ולהתנהלות חברתית – מדינית-כלכלית תקינה.'''</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-22T14:35:11Z

<p>שרעבי ימית: /* שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> ===כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?===<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> ==== הסבר כימי לתהליך ====<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> == שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) ==<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> ==שאלות לביודיזל - עדנה==<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> <br /> == שאלות לאחור - שרית שמאי ==<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה ==<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור ==<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|center|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html שאילת שאלות - סמינר לוינסקי] <br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-22T14:34:15Z

<p>שרעבי ימית: /* שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> ===כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?===<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> ==== הסבר כימי לתהליך ====<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> == שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) ==<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> ==שאלות לביודיזל - עדנה==<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> <br /> == שאלות לאחור - שרית שמאי ==<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה ==<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור ==<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|left|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html שאילת שאלות - סמינר לוינסקי] <br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Biodizel2.jpg 2011-02-22T14:28:26Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div></div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-22T14:16:23Z

<p>שרעבי ימית: /* שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> ===כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?===<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> ==== הסבר כימי לתהליך ====<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess <br /> <br /> == שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) ==<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> ==שאלות לביודיזל - עדנה==<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> <br /> == שאלות לאחור - שרית שמאי ==<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה ==<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> ==שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור ==<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html שאילת שאלות - סמינר לוינסקי] <br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-29T10:25:19Z

<p>שרעבי ימית: /* תוצאות הניסוי ועיבודן */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:KineticExp.xls|תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> תשובות - משוב לניסוי<br /> <br /> ימית<br /> <br /> 1.כן<br /> <br /> 2.כן, הפרקטיקה מאד חשובה<br /> <br /> 3.כן, ההתנסות תורמת להבנה ובמקרה שלי רק הייתי צריכה להחזכר כי אני מכירה את הניסויים בקינטיקה מסוג זה!<br /> <br /> 4.לדעתי ניסוי זה בינוני עד קשה לתלמידים!<br /> <br /> 5.ההנחיות היו ברורות ולאורך הניסוי התפתחו שאלות וקיבלתי מענה כך שהרצף יתקיים!<br /> <br /> 6. בהחלט!<br /> <br /> 7. הייתי מחלקת את הניסוי לשלבים ומסבירה בניפרד על כל שלב. הסבר רציף על כל השלבים יוצר עומס ומקשה קצת על התיפקוד!<br /> <br /> 8. כרשות או כאשר המורה סיים ללמד את החומר ויש לו זמןאו כאשא הכיתה מאד מוכשרת ובשלה להיות מאותגרת !<br /> <br /> בעז<br /> <br /> 1. הידע בקינטיקה הספיק לי, ההתנסות לא תרמה לי באופן אישי מעבר לצד החברתי. הניסוי הזה לא מתאים לביצוע עם תלמידים - שכן הוא שונה קונספטואלית מנסיונות בקינטיקה בגלל שמרווחי הזמן משתנים ולא מרווחי הריכוז. ההנחיות לא היו ברורות מספיק. עקרונית הרעיון של ביצוע ניסוי במסגרת ההשתלמות הוא רעיון טוב - ואני מקבל את זה שיתכן ועבור רוב הקהל שלא מכיר את התחום ואת הניסוי כמוני - זו פעילות חדשנית ותורמת. אני חושב שאופן ההעברה שלו - ובעיקר את שלב עיבוד התוצאות צריך לשנות לחלוטין - כדי שיהיה מלמד ולא טכני. המנגנון שמופיע במצגת לא סביר. בשלב השלישי מופיעה מולקולה טר-מולקולרית וזה מאוד לא סביר. אני מכיר לפחות 2 מנגנונים אחרים לניסוי זה שהם יותר סבירים plausible.<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:KineticExp.xls 2010-12-29T10:24:17Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div></div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:17:49Z

<p>שרעבי ימית: /* משוב לניסוי */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:ResultsofkineticExp.xls/תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> תשובות - משוב לניסוי<br /> <br /> ימית<br /> <br /> 1.כן<br /> <br /> 2.כן, הפרקטיקה מאד חשובה<br /> <br /> 3.כן, ההתנסות תורמת להבנה ובמקרה שלי רק הייתי צריכה להחזכר כי אני מכירה את הניסויים בקינטיקה מסוג זה!<br /> <br /> 4.לדעתי ניסוי זה בינוני עד קשה לתלמידים!<br /> <br /> 5.ההנחיות היו ברורות ולאורך הניסוי התפתחו שאלות וקיבלתי מענה כך שהרצף יתקיים!<br /> <br /> 6. בהחלט!<br /> <br /> 7. הייתי מחלקת את הניסוי לשלבים ומסבירה בניפרד על כל שלב. הסבר רציף על כל השלבים יוצר עומס ומקשה קצת על התיפקוד!<br /> <br /> 8. כרשות או כאשר המורה סיים ללמד את החומר ויש לו זמןאו כאשא הכיתה מאד מוכשרת ובשלה להיות מאותגרת !<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:11:08Z

<p>שרעבי ימית: /* תשובות */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:ResultsofkineticExp.xls/תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> תשובות - משוב לניסוי<br /> <br /> ימית<br /> <br /> 1.כן<br /> <br /> 2.כן, הפרקטיקה מאד חשובה<br /> <br /> 3.<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:10:23Z

<p>שרעבי ימית: /* ימית */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:ResultsofkineticExp.xls/תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> ==תשובות==<br /> <br /> ימית<br /> <br /> 1.כן<br /> <br /> 2.כן, הפרקטיקה מאד חשובה<br /> <br /> 3.<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:09:40Z

<p>שרעבי ימית: /* משוב לניסוי */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:ResultsofkineticExp.xls/תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> ==תשובות==<br /> <br /> =ימית=<br /> <br /> 1.כן<br /> 2.כן, הפרקטיקה מאד חשובה<br /> 3.<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:04:40Z

<p>שרעבי ימית: /* תוצאות הניסוי ועיבודן */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[מדיה:ResultsofkineticExp.xls/תוצאות ניסוי בקינטיקה]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T12:00:59Z

<p>שרעבי ימית: /* תוצאות הניסוי ועיבודן */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 2010-12-26T11:55:22Z

<p>שרעבי ימית: /* תוצאות הניסוי ועיבודן */</p> <hr /> <div>='''אנרגיה'''=<br /> ==על פונקציות תרמודינמיות וגדלים פיסיקליים... / בעז הדס==<br /> התכנית החדשה לכימיה יצרה סדר יום חדש מבחינת אופי הוראת נושאי החובה בכימיה פיסיקלית - אנרגיה, קינטיקה ותרמודינמיקה.ההעמקה מחד, השימוש ברמות ההבנה, המושגים והתכנים החדשים יוצרים צורך בהעמקה של סגל ההוראה בנושאים אילו.<br /> <br /> בהרצאה ניתנת סקירה למספר פונקציות תרמודינמיות: אנרגיה פנימית, עבודה, חום, ואנתלפיה.המטרה היא להציג את הפונקציות בצורה הקלסית המקרוסקופית - בהתאם להתפתחות התרמודינמיקה.כמו כן, לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל בהסברים המיקרוסקופיים. מהם המקרים שבהם הרמה המיקרוסקופית משמשת פיגומים להבנה ובאילו מקרים הסברים כאלו עלולים ליצור תפיסות או הכללות שגויות.<br /> <br /> קישור ל[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Boazthermo1.ppt מצגת] שליוותה את ההרצאה של בעז הדס<br /> <br /> ===קשיים והירהורים בנוגע להוראת נושא האנרגיה===<br /> <br /> בעקבות ההרצאה של בועז וכרפלקציה לעבודתכם בכיתה, הנכם מוזמנים לעלות קשיים התלבטויות, הצעות להתמודדויות<br /> <br /> ='''קינטיקה'''=<br /> <br /> =='''מעבדה בקינטיקה'''==<br /> את המעבדה הובילה רלי שור.<br /> <br /> מטרות המעבדה:<br /> <br /> #התנסות במעבדה שבמהלכה מוצאים את סדר התגובה לגבי כל אחד מהמגיבים.<br /> #מציאת קבוע הקצב מהגרף המתאים (שיפוע הגרף).<br /> #שיטות קירוב בביצוע הניסוי, כדי לקבל בכל ניסוי תלות במשתנה אחד בלבד - ריכוז מי-החמצן.<br /> <br /> ===הוראות לניסוי===<br /> <br /> [[מדיה:Kineticlab.doc|בקובץ הוראות הניסוי]] ניתן למצוא רקע תיאורטי לניסוי, הנחיות למהלך העבודה ולניתוח התוצאות.<br /> <br /> [[מדיה:Homarim.doc|רשימת חומרים]] וציוד ללבורנט לצורך ביצוע הניסוי.<br /> <br /> [[מדיה:Remarkskinetic.ppt|מצגת‏]] מלווה לניסוי<br /> <br /> ===תוצאות הניסוי ועיבודן===<br /> ימית<br /> <br /> [[תוצאות הניסוי:ResultsofkineticExp.xls]]<br /> <br /> ===משוב לניסוי===<br /> <br /> 1. האם הידע בקינטיקה הספיק לך להבנת הרקע התיאורטי של הניסוי?<br /> <br /> 2. האם הניסוי תרם לך להבנת הדרך בה ניתן למצוא סדר חלקי של תגובה ואת קבוע קצב?<br /> <br /> 3. האם הפקת תועלת מביצוע הפעילות?<br /> <br /> 4. האם ניסוי זה מתאים לביצוע עם תלמידים?<br /> <br /> 5. האם ההנחיות לביצוע הניסוי היו ברורות לך? האם היו קשיים? איך אפשר להימנע מהם/לפתור אותם.<br /> <br /> 6. האם ההסבר לעיבוד התוצאות היה ברור? <br /> <br /> 7. האם הפעילות הוכנה בצורה נאותה?<br /> <br /> 8. האם חשוב לבצע בקורס זה ניסוים ברמה גבוהה מן הנדרשת בבית הספר?<br /> <br /> ===הצעות לניסויים בקינטיקה===<br /> [[מדיה:Listkinetic.doc|בקובץ]] המצורף הצעות לניסויים שניתן לעשות עם תלמידים במסגרת הוראת הנושא קצב תגובה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.weizmann.ac.il/AERI/LongEnergyGlobal2009H.pdf קישור להרצאה של פרופ' דוד קאהן]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Results_of_kinetic_exp.xls 2010-12-26T11:47:00Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div></div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-12-12T13:45:25Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי <br /> <br /> [[Media:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Media:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']] <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה <br /> <br /> [[Media:Summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום ושרית <br /> <br /> [[Media:%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ד. תקציר של הקבוצה: בעז, ימית, סופיה<br /> <br /> [[מדיה:abstract1.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-12-12T13:44:14Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי <br /> <br /> [[Media:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Media:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']] <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה <br /> <br /> [[Media:Summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום ושרית <br /> <br /> [[Media:%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ד. תקציר של הקבוצה: בעז, ימית, סופיה<br /> <br /> [[מדיה:abstract1.doc]]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Abstract1.doc 2010-12-12T13:42:58Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div></div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-12-12T13:40:44Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי <br /> <br /> [[Media:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Media:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']] <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה <br /> <br /> [[Media:Summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום ושרית <br /> <br /> [[Media:%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ד. תקציר של הקבוצה: בעז, ימית, סופיה<br /> <br /> [[תקציר לפעילות לשנת הכימיה.doc]]</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-12-09T12:06:04Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי <br /> <br /> [[Media:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Media:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']] <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה <br /> <br /> [[Media:Summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום ושרית <br /> <br /> [[Media:%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ד. תקציר של הקבוצה: בעז, ימית, סופיה ואלה</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8_%C3%97%C5%93%C3%97%C2%A4%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C5%93%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%AA_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%BA%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9D.doc 2010-12-09T11:37:12Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div></div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-12-09T11:34:25Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי <br /> <br /> [[Media:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> &lt;br&gt;[[Media:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']] <br /> <br /> &lt;br&gt;ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה <br /> <br /> [[Media:Summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום ושרית <br /> <br /> [[Media:%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]] <br /> <br /> <br /> <br /> ד. תקציר של הקבוצה: בעז, ימית, סופיה ואלה</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-11-04T13:45:43Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;center&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br /> <br /> הכנת &quot;תואם סיליפוט&quot;...<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 11 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!.<br /> <br /> הפעילות היא רציפה! מתמשכת לאורך כל השנה !<br /> <br /> מתבצעת ע&quot;י המורים לכימיה בבית הספר!<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 12. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר&quot;. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&amp;nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 13 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הפעילות מתחלקת לשניים. <br /> <br /> ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br /> <br /> חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ&quot;י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br /> <br /> - כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br /> <br /> כימיה בהקשר ייצור תרופות <br /> <br /> כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה&lt;br&gt;<br /> <br /> כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br /> <br /> הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 14. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תושבי מדינת ישראל. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה&quot;ב <br /> <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;9news <br /> <br /> ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 15. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה ט'. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצבת מגמת הכימיה <br /> <br /> יצירת עניין, סקרנות&amp;nbsp; ורלוונטיות.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&amp;nbsp; ..<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 16. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי חטיבה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 17. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> תלמידי והורי כיתות י'<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצגת מגמת הכימיה&amp;nbsp;כמקצוע בסיסי&amp;nbsp;וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> &amp;nbsp;כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 18. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מורים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה בגלל המורה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא <br /> <br /> גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ .&amp;nbsp; <br /> <br /> איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי&quot;ס והכללתם במודלים <br /> <br /> המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; <br /> <br /> .<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 19. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הנהלת ומורי ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> תגיד, כי... <br /> <br /> עשית לא אמרת = לא עשית.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כדאי לביה&quot;ס כימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו-&amp;nbsp;% ההצלחה הבית ספרית <br /> <br /> לתת למנהל &quot;להשוויץ&quot; עם המגמה, הפעילויות, התוצאות <br /> <br /> להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י&quot;א ו/או הדגמות כתה י <br /> <br /> לצלם.... לצלם.... לצלם.... <br /> <br /> לספר &lt;u&gt;לכולם&lt;/u&gt; מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות <br /> <br /> מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי&amp;nbsp; (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), , &amp;nbsp; <br /> <br /> תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו) <br /> <br /> תצוגות כימיה&amp;nbsp; במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון&amp;nbsp; .<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 20 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . תלמידי המגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי ספר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 21 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . ערב כימיה להורים ותלמידים כיתות ט'בהשתתפות תלמידי יא ו-יב(מגמת כימיה), מורים לכימיה, מורי בית הספר. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . חברת בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים, עובדים) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . כימיה זה כיף, כימיה בכל דבר, קול כימיה רדיו כימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . פעילות דרך אמצעי הרמקולים בבית הספר, שנקראת קול הכימיה, או רדיו הכימיה, שבאמצעותה מעברים מדי שבוע נושא מסויים בכימיה כמו למשל, מזון, על ידי מסרים יומיומיים בשלושה הפסקות לפי הסדר הבא: <br /> 1) חדשות רבע לשמונה 2) חדשות ההפסקה 3) חדשות סוף היום וההמשך יבוא... חולצות, מותג שידור, משפט פתיחה ... ומשפט סיום לפרסום הכימיה...<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}<br /> <br /> == הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==<br /> <br /> ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה. <br /> <br /> אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים. <br /> <br /> חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד: <br /> <br /> *קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'<br /> <br /> *פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'<br /> <br /> *יצירת טבלה מחזורית &quot;אחרת&quot; עם תלמידי המגמה<br /> <br /> *יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.<br /> <br /> *מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה&quot;ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי<br /> <br /> *ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה<br /> <br /> *טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-25T12:56:32Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>[[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;right&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקורן...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!!<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-14T09:19:54Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;סופיה <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך כיבלתי החלתה:כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> אנה <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> ימית<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-14T09:18:46Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;סופיה <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך כיבלתי החלתה:כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> אנה <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-14T09:17:04Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> 3. שמונה תלמידים נשאלו, מדוע בחרו ללמוד כימיה ואלו התשובות שקיבלתי:&amp;nbsp;עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.<br /> <br /> &lt;br&gt;סופיה <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך כיבלתי החלתה:כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> אנה <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T10:26:19Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T10:21:05Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( פפיסה רחבה יותר של המציאות).&amp;nbsp; <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T10:19:04Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה.<br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי:<br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) והערכה ע&amp;nbsp; <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T10:01:40Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה.&amp;nbsp;<br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T09:48:07Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת את החשיבה ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לנתונים שלי <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T09:37:16Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית שרעבי נאור- <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת את החשיבה ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לנתונים שלי <br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-12T09:33:26Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ימית שרעבי נאור-<br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת את החשיבה ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לנתונים שלי<br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C5%BE%C3%97%CB%9C%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2010-10-12T08:22:25Z

<p>שרעבי ימית: 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה ממספר סיבות:</p> <hr /> <div>= מטלה מתוקשבת מס' 1 – קידום מקצוע הכימיה =<br /> <br /> ענו בכנות על השאלות הבאות:&lt;br&gt;1. מדוע את/ה בחרת ללמוד את מקצוע הכימיה באוניברסיטה? &lt;br&gt;2. על אילו צרכים שלך ענתה הבחירה במקצוע הכימיה. תוכל להיעזר ב&quot;פירמידת הצרכים&quot; המובאת מטה על מנת לענות על שאלה זו.&lt;br&gt;3. שאל לפחות 4 תלמידי כיתה י&quot;ב הלומדים כימיה כיום – מהו הגורם המשמעותי ביותר על פיו בחרו בכימיה כמקצוע מוגבר. &lt;br&gt;<br /> <br /> (הערה&amp;nbsp;: אם תשובתך (האינסטינקטיבית) לשאלה מס' (1) היתה &quot;בגלל המורה&quot; נסה להגדיר מה בדיוק אמר/עשה המורה ששכנע אותך ביותר? ) <br /> <br /> '''פירמידת הצרכים של מאסלו'''&lt;br&gt;- צרכים פיזיולוגיים = סיפוק צרכים בסיסיים (רעב, צמא שינה וכו')&lt;br&gt;- ביטחון = הצורך בביטחון אישי, הגנה, סדר&lt;br&gt;- שייכות ואהבה = שייכות חברתית, חיבה ורגש&lt;br&gt;- הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות&lt;br&gt;<br /> <br /> '''רשמו את תשובותיכם לשאלות 1-3 בקישור [[קידום מקצוע הכימיה|קידום מקצוע הכימיה]]'''</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C5%BE%C3%97%CB%9C%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2010-10-12T08:16:01Z

<p>שרעבי ימית: שרעבי ימית</p> <hr /> <div>= מטלה מתוקשבת מס' 1 – קידום מקצוע הכימיה =<br /> <br /> ענו בכנות על השאלות הבאות:&lt;br&gt;1. מדוע את/ה בחרת ללמוד את מקצוע הכימיה באוניברסיטה? &lt;br&gt;2. על אילו צרכים שלך ענתה הבחירה במקצוע הכימיה. תוכל להיעזר ב&quot;פירמידת הצרכים&quot; המובאת מטה על מנת לענות על שאלה זו.&lt;br&gt;3. שאל לפחות 4 תלמידי כיתה י&quot;ב הלומדים כימיה כיום – מהו הגורם המשמעותי ביותר על פיו בחרו בכימיה כמקצוע מוגבר. &lt;br&gt;<br /> <br /> (הערה&amp;nbsp;: אם תשובתך (האינסטינקטיבית) לשאלה מס' (1) היתה &quot;בגלל המורה&quot; נסה להגדיר מה בדיוק אמר/עשה המורה ששכנע אותך ביותר? ) <br /> <br /> '''פירמידת הצרכים של מאסלו'''&lt;br&gt;- צרכים פיזיולוגיים = סיפוק צרכים בסיסיים (רעב, צמא שינה וכו')&lt;br&gt;- ביטחון = הצורך בביטחון אישי, הגנה, סדר&lt;br&gt;- שייכות ואהבה = שייכות חברתית, חיבה ורגש&lt;br&gt;- הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות&lt;br&gt;<br /> <br /> '''רשמו את תשובותיכם לשאלות 1-3 בקישור [[קידום מקצוע הכימיה|קידום מקצוע הכימיה]]'''</div>

שרעבי ימית https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2010-10-12T08:14:17Z

<p>שרעבי ימית: </p> <hr /> <div>== תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&amp;nbsp;&amp;nbsp; ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מביא/ה כיבוד: <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תאריך<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | יעל ודבורה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | נחום סטולר <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 20.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp;דפנה הלוי<br /> <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 3.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | אלה ורוזה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 17.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 1.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 15.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 29.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;ימית<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 12.1<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | בעז <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 26.1 <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> &lt;br&gt;</div>

שרעבי ימית