Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

2011-03-27T06:57:42Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* תורנות הבאת כיבוד  */

'''תודה לאורלי על שפתחה לנו חלון לתוך התא ולמרכיביו העיקריים, במיוחד בהקשר לחומצות גרעין ולחלבונים.
ההרצאה היתה מושקעת ומעניינת.''' 
 

'''שמחים עם רחל על החלמתה ומצפים לראותנה בקורס בקרוב.''' 

'''מועד הגשת ערכת "שנת הכימיה הבינלאומית" הוא 26.1.2011.''' 

'''תודה לבעז על ההרצאה המעניינת, מחכים להמשך על אנטרופיה.''' 

'''ברכות לרות, דפנה, רוזה ושרילי על "טבילת האש" בהעברת פעילות במפגש הדרכה בנושא שנת הכימיה.
הפעילות עוררה עניין וקיבלה הדים חיוביים. תודה לרחל על תרומתה בגיבוש הרעיונות.''' 
 

'''ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה''' 
'''מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!''' 
 
== תורנות הבאת כיבוד  ==

{| style="width: 200px; height: 282px" cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"
|-
| style="text-align: center" | מביא/ה כיבוד:
| style="text-align: center" | תאריך
|-
| style="text-align: center" | יעל ודבורה
| style="text-align: center" | 6.10
|-
| style="text-align: center" | נחום סטולר
| style="text-align: center" | 20.10
|-
| style="text-align: center" |
  דפנה הלוי

| style="text-align: center" | 3.11
|-
| style="text-align: center" | אלה ורוזה
| style="text-align: center" | 17.11
|-
| style="text-align: center" |  עדנה
| style="text-align: center" | 1.12
|-
| style="text-align: center" |  עיסאם וג'ואד ויאסין
| style="text-align: center" | 15.12
|-
| style="text-align: center" |  אורלי פלוטקין
| style="text-align: center" | 29.12
|-
| style="text-align: center" |  ימית
| style="text-align: center" | 12.1
|-
| style="text-align: center" | בעז
| style="text-align: center" | 26.1
|-
| style="text-align: center" | סופי ושרית
| style="text-align: center" | 9.2
|-
| style="text-align: center" | גליה
| style="text-align: center" | 23.2
|-
| style="text-align: center" | אלה ורוזה
| style="text-align: center" | 9.3
|-
| style="text-align: center" | עיסאם ג'ואד יאסין
| style="text-align: center" | 23.3
|-
| style="text-align: center" | ירדן קדמי.
| style="text-align: center" | 6.4
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 13.4
|-
| style="text-align: center" |סופי ושרית
| style="text-align: center" | 27.4
|-
| style="text-align: center" |ולדמן רות
| style="text-align: center" | 11.5
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 25.5
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 15.6
|}

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

2010-11-03T14:29:25Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */

[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע!

בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה.

'''אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.''' 

עבודה נעימה!

 

== מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==

{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="center" border="1"
|-
| style="text-align: right" | מס'
| style="text-align: right" | קהל היעד
| style="text-align: right" | מטרת הפעילות
| style="text-align: right" | מסר שיווקי
| style="text-align: right" | תיאור הפעילות
|-
| style="text-align: right" | 1
| style="text-align: right" | תלמידים צעירים
| style="text-align: right" |
#להלהיב וליצור עיניין
#להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה

| style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף
| style="text-align: right" |
סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור

הכנת "תואם סיליפוט"...

|-
| style="text-align: right" | 2
| style="text-align: right" | כיתה י'
| style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד.
| style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה.
| style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...
|-
| style="text-align: right" | 3
| style="text-align: right" | כיתות ט'-יב'
| style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס.
| style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים.
| style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.
|-
| style="text-align: right" | 4
| style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר
| style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה.
| style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...)
| style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.
|-
| style="text-align: right" | 5
| style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה
| style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות.
| style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד.
| style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.
|-
| style="text-align: right" | 6
| style="text-align: right" | כיתה י
| style="text-align: right" | התלהבות
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | הפנינג בנושא : כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים
|-
| style="text-align: right" | 7
| style="text-align: right" | כיתות י'
| style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים.
| style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת.
| style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.
|-
| style="text-align: right" | 8
| style="text-align: right" | תלמידי בית הספר
| להעלות את המודעות למקצוע הכימיה
| style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג
| style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות
|-
| style="text-align: right" | 9
| style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה)
| style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה
| style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים
| style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)
|-
| style="text-align: right" | 10
| style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס
| style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה"
| style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית
| style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר
|-
| style="text-align: right" | 11
| style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה.
| style="text-align: right" | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!.
| style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!!
| style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.
|-
| style="text-align: right" | 12.
| style="text-align: right" | כיתות ט, י.
| style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים.
| style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר".
| style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים  אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.
|-
| style="text-align: right" | 13
| style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה.
| style="text-align: right" |
הפעילות מתחלקת לשניים.

ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר

חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות:

- כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן

כימיה בהקשר ייצור תרופות

כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה 

כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים

הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.

|-
| style="text-align: right" | 14.
| style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל.
| style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי.
| style="text-align: right" |
הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב

    9news

ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.

|-
| style="text-align: right" | 15.
| style="text-align: right" | כיתה ט'.
| style="text-align: right" |
הצבת מגמת הכימיה

יצירת עניין, סקרנות  ורלוונטיות.

| style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה.
| style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית  ..
|-
| style="text-align: right" | 16.
| style="text-align: right" | תלמידי חטיבה.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע.
| style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק.
| style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.
|-
| style="text-align: right" | 17.
| style="text-align: right" |
תלמידי והורי כיתות י'

| style="text-align: right" |
הצגת מגמת הכימיה כמקצוע בסיסי וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.

| style="text-align: right" |
 כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .

| style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.
|-
| style="text-align: right" | 18.
| style="text-align: right" | מורים.
| style="text-align: right" | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, .
| style="text-align: right" | כימיה בגלל המורה.
| style="text-align: right" |
בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא

גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ . 

איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי"ס והכללתם במודלים

המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע        

.

|-
| style="text-align: right" | 19.
| style="text-align: right" | הנהלת ומורי ביה"ס.
| style="text-align: right" |
לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית.

 

תגיד, כי...

עשית לא אמרת = לא עשית.

| style="text-align: right" | כדאי לביה"ס כימיה.
| style="text-align: right" |
כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו- % ההצלחה הבית ספרית

לתת למנהל "להשוויץ" עם המגמה, הפעילויות, התוצאות

להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י"א ו/או הדגמות כתה י

לצלם.... לצלם.... לצלם....

לספר לכולם מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות

מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי  (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), ,  

תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו)

תצוגות כימיה  במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון  .

|-
| style="text-align: right" | . תלמידי המגמה
. | style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים
.
| style="text-align: right" | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי ספר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.

|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|}

== הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==

ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה.

אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים.

חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד:

*קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'

*פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'

*יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה

*יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.

*מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי

*ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה

*טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

2010-11-03T13:33:58Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */

[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע!

בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה.

'''אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.''' 

עבודה נעימה!

 

== מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==

{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="center" border="1"
|-
| style="text-align: right" | מס'
| style="text-align: right" | קהל היעד
| style="text-align: right" | מטרת הפעילות
| style="text-align: right" | מסר שיווקי
| style="text-align: right" | תיאור הפעילות
|-
| style="text-align: right" | 1
| style="text-align: right" | תלמידים צעירים
| style="text-align: right" |
#להלהיב וליצור עיניין
#להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה

| style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף
| style="text-align: right" |
סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור

הכנת "תואם סיליפוט"...

|-
| style="text-align: right" | 2
| style="text-align: right" | כיתה י'
| style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד.
| style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה.
| style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...
|-
| style="text-align: right" | 3
| style="text-align: right" | כיתות ט'-יב'
| style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס.
| style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים.
| style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.
|-
| style="text-align: right" | 4
| style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר
| style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה.
| style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...)
| style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.
|-
| style="text-align: right" | 5
| style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה
| style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות.
| style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד.
| style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.
|-
| style="text-align: right" | 6
| style="text-align: right" | כיתה י
| style="text-align: right" | התלהבות
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | הפנינג בנושא : כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים
|-
| style="text-align: right" | 7
| style="text-align: right" | כיתות י'
| style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים.
| style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת.
| style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.
|-
| style="text-align: right" | 8
| style="text-align: right" | תלמידי בית הספר
| להעלות את המודעות למקצוע הכימיה
| style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג
| style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות
|-
| style="text-align: right" | 9
| style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה)
| style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה
| style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים
| style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)
|-
| style="text-align: right" | 10
| style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס
| style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה"
| style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית
| style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר
|-
| style="text-align: right" | 11
| style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה.
| style="text-align: right" | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!.
| style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!!
| style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.
|-
| style="text-align: right" | 12.
| style="text-align: right" | כיתות ט, י.
| style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים.
| style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר".
| style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים  אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.
|-
| style="text-align: right" | 13
| style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה.
| style="text-align: right" |
הפעילות מתחלקת לשניים.

ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר

חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות:

- כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן

כימיה בהקשר ייצור תרופות

כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה 

כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים

הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.

|-
| style="text-align: right" | 14.
| style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל.
| style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי.
| style="text-align: right" |
הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב

    9news

ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.

|-
| style="text-align: right" | 15.
| style="text-align: right" | כיתה ט'.
| style="text-align: right" |
הצבת מגמת הכימיה

יצירת עניין, סקרנות  ורלוונטיות.

| style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה.
| style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית  ..
|-
| style="text-align: right" | 16.
| style="text-align: right" | תלמידי חטיבה.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע.
| style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק.
| style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.
|-
| style="text-align: right" | 17.
| style="text-align: right" |
תלמידי והורי כיתות י'

| style="text-align: right" |
הצגת מגמת הכימיה כמקצוע בסיסי וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.

| style="text-align: right" |
 כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .

| style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.
|-
| style="text-align: right" | 18.
| style="text-align: right" | מורים.
| style="text-align: right" | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, .
| style="text-align: right" | כימיה בגלל המורה.
| style="text-align: right" |
בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא

גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ . 

איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי"ס והכללתם במודלים

המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע        

.

|-
| style="text-align: right" | 19.
| style="text-align: right" | הנהלת ומורי ביה"ס.
| style="text-align: right" |
לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית.

 

תגיד, כי...

עשית לא אמרת = לא עשית.

| style="text-align: right" | כדאי לביה"ס כימיה.
| style="text-align: right" |
כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו- % ההצלחה הבית ספרית

לתת למנהל "להשוויץ" עם המגמה, הפעילויות, התוצאות

להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י"א ו/או הדגמות כתה י

לצלם.... לצלם.... לצלם....

לספר לכולם מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות

מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי  (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), ,  

תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו)

תצוגות כימיה  במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון  .

|-
| style="text-align: right" | . תלמידי המגמה
| style="text-align: right" |
. | style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים
.
| style="text-align: right" | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי סזפר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.

|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|}

== הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==

ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה.

אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים.

חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד:

*קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'

*פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'

*יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה

*יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.

*מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי

*ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה

*טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

2010-11-03T13:28:17Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */

[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע!

בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה.

'''אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.''' 

עבודה נעימה!

 

== מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==

{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="center" border="1"
|-
| style="text-align: right" | מס'
| style="text-align: right" | קהל היעד
| style="text-align: right" | מטרת הפעילות
| style="text-align: right" | מסר שיווקי
| style="text-align: right" | תיאור הפעילות
|-
| style="text-align: right" | 1
| style="text-align: right" | תלמידים צעירים
| style="text-align: right" |
#להלהיב וליצור עיניין
#להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה

| style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף
| style="text-align: right" |
סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור

הכנת "תואם סיליפוט"...

|-
| style="text-align: right" | 2
| style="text-align: right" | כיתה י'
| style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד.
| style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה.
| style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...
|-
| style="text-align: right" | 3
| style="text-align: right" | כיתות ט'-יב'
| style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס.
| style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים.
| style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.
|-
| style="text-align: right" | 4
| style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר
| style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה.
| style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...)
| style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.
|-
| style="text-align: right" | 5
| style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה
| style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות.
| style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד.
| style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.
|-
| style="text-align: right" | 6
| style="text-align: right" | כיתה י
| style="text-align: right" | התלהבות
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | הפנינג בנושא : כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים
|-
| style="text-align: right" | 7
| style="text-align: right" | כיתות י'
| style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים.
| style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת.
| style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.
|-
| style="text-align: right" | 8
| style="text-align: right" | תלמידי בית הספר
| להעלות את המודעות למקצוע הכימיה
| style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג
| style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות
|-
| style="text-align: right" | 9
| style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה)
| style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה
| style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים
| style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)
|-
| style="text-align: right" | 10
| style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס
| style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה"
| style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית
| style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר
|-
| style="text-align: right" | 11
| style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה.
| style="text-align: right" | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!.
| style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!!
| style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.
|-
| style="text-align: right" | 12.
| style="text-align: right" | כיתות ט, י.
| style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים.
| style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר".
| style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים  אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.
|-
| style="text-align: right" | 13
| style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה.
| style="text-align: right" |
הפעילות מתחלקת לשניים.

ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר

חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות:

- כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן

כימיה בהקשר ייצור תרופות

כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה 

כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים

הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.

|-
| style="text-align: right" | 14.
| style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל.
| style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון.
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי.
| style="text-align: right" |
הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב

    9news

ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.

|-
| style="text-align: right" | 15.
| style="text-align: right" | כיתה ט'.
| style="text-align: right" |
הצבת מגמת הכימיה

יצירת עניין, סקרנות  ורלוונטיות.

| style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה.
| style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית  ..
|-
| style="text-align: right" | 16.
| style="text-align: right" | תלמידי חטיבה.
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע.
| style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק.
| style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.
|-
| style="text-align: right" | 17.
| style="text-align: right" |
תלמידי והורי כיתות י'

| style="text-align: right" |
הצגת מגמת הכימיה כמקצוע בסיסי וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.

| style="text-align: right" |
 כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .

| style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.
|-
| style="text-align: right" | 18.
| style="text-align: right" | מורים.
| style="text-align: right" | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, .
| style="text-align: right" | כימיה בגלל המורה.
| style="text-align: right" |
בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא

גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ . 

איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי"ס והכללתם במודלים

המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע        

.

|-
| style="text-align: right" | 19.
| style="text-align: right" | הנהלת ומורי ביה"ס.
| style="text-align: right" |
לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית.

 

תגיד, כי...

עשית לא אמרת = לא עשית.

| style="text-align: right" | כדאי לביה"ס כימיה.
| style="text-align: right" |
כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו- % ההצלחה הבית ספרית

לתת למנהל "להשוויץ" עם המגמה, הפעילויות, התוצאות

להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י"א ו/או הדגמות כתה י

לצלם.... לצלם.... לצלם....

לספר לכולם מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות

מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי  (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), ,  

תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו)

תצוגות כימיה  במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון  .

|-
| style="text-align: right" | . תלמידי המגמה
| style="text-align: right" | . פעילות משותפת לקבוצות מבתי סזפר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים.
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|-
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
| style="text-align: right" | .
|}

== הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==

ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה.

אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים.

חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד:

*קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'

*פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'

*יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה

*יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.

*מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי

*ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה

*טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה

סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

2010-10-20T09:13:48Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* תשובות מורים */

== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==

=== תשובות מורים ===

'''עיסאם אגבאריה'''

1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי.
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי.
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות...

2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!!

'''רחל אידלמן'''

1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן.

2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית.

'''בעז הדס'''

1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית.

2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות.

'''רוזה'''

כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי

באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה

'''נחום

ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.

.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני.

 

'''דפנה'''

1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה.

2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד 

 

'''ימית'''

1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי. לכל זה התווספו פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום והתרומה הגדולה שלהם לחיים (כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי עד הלום בתחום הכימיה.

2. כימיה ענתה על הצרכים הבאים שלי:

א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק שכלי (אתגר), רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית. 

 '''סופיה'''

1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי.

2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.
 

'''אנה'''

1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'.

זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון.

2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי.

מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד.

 '''אורלי'''

אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע?

'''אלה'''

הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן  להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא מצטערת שבחרתי  בהוראה

2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים - הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות

'''רונית'''

1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה.

להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים.

2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על :הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית : הצלחה והשגים.

'''רות'''

1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר.

2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד

'''ירדן'''
1. לא למדתי כימיה. בחרתי הנדסה סביבתית כי אהבתי בתיכון ללמוד ביולוגיה , כימיה ,והתעניינתי בנושא איכות הסביבה. לאחר שנתיים הבנתי שאני אוהב יותר לעבוד עם אנשים ולכן החלטתי שאני אעשה שינוי ואוסיף את לימודי ההוראה.התובנה הבסיסית הייתה שאני יכול להצטיין רק במשהו שאני אוהב לעשות. בחרתי בהוראת כימיה כי זה היה הכי קל, ולא הייתי צריך להתאמץ יותר מידי.
גם כשסיימתי ללמוד לא חושב שהייתי סגור על הוראה. לא חשבתי לטווח ארוך. פשוט זרמתי.כל פעם החלטתי להיות מורה לשנה אחת בלבד.
את האהבה לכימיה ולהוראה רכשתי עם השנים ככל שלימדתי תלמידים נדבקתי בחיידק והתלהבתי להראאות לתלמידים את ההיבטים הכימיים של היום יום שלנו.
2. הלימודים , והעיסוק כמורה, (והרצון להצליח בו) ענו על הצורך בשייכות ואהבה , הערכה עצמית- כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים
והגשמה עצמית. אני חושב שאני עושה סוג של תיקון בכך שאני מורה.

3. אין לי תלמידי יב' זמינים אבל בעבר הילדים מרו שהם בחרו בגלל היחס האישי והקשר שנוצר ביניינו ,אהבה לניסויים וללימודי מדעים , אחים שלמדו כימיה

'''שרית'''

בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות:

#היה לי קל בתיכון
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.

נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).)

 
'''שרילי'''

1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה

2.הגשמה עצמית

'''עדנה כהן'''

בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)

'''אגבאריה ג'ואד'''

1. בחט"ב המורה למדעים היה מעולה ותמיד היה מחמיא לי על התשובות שלי ועל הציונים הגבוהים שהייתי מקבל כמעת בלי מאמץ ובתיכון גם כן היה מורה מעולה התחברתי אליו והיה מודל לחיקוי וכאשר היה עולה הנושא של הכימיה כל התלמידים היו מצביעים עלי כאילו אני האבא של הכימיה ! נרשמתי לאוניברסיטה העברית
והתקבלתי לכל המקצועות חוץ מרפואה ומשפטים אשר לא הייתי בוחר בהם אפילו הייתי מתקבל בהן ובכל זאת בחרתי בכימיה פשוט מאוד אהבתי כימיה.

2.הבחירה שלי בכימיה ענתה על הערכה עצמית רק בשנה א' קיבלתי הצטיינות והייתי מאוד גאה בפני עצמי ובפני אחרים ! למרות הפחדות תלמידי כימיה שנה קודם מהקשיים זה היה אתגר והצלחתי בלימודים למרות שהייו הרבה נושרים !למרות מבחינה כספית הרבה מקצועות חופשיים שנחשבים יותר נחותים מרוויחים יותר אני שלם עם עצמי ולא מתחרט על בחירתי בכימיה

=== תשובות תלמידים ===

'''עיסאם'''

ראון:
בחרתי בכימיה למספר סיבות, הוא יותר מעניין מפיזיקה, משקל המקצוע באוניברסיטאות, רוב המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה מלמדים ודורשים כימיה, וגם אני יודעת שתלמיד הכימיה יכול להסתגל עם כל תחום דעת עתידי בניגוד לפיזיקאי שמתעמק בתאוריות ונוסחאות ולא מגיע לרמת התהליך והמאקרו.

סאמר:
אני לא בחרתי את הנושא כבחירה אישית, אני רציתי ללמוד מחשבים, אבל אבא שלי שהוא רופא בא לבית הספר ובחר לי את הכימיה בטענתו שזה מקצוע מתאים יותר למי שרוצה ללמוד רפואה, והוא רוצה שאני אמשיך רפואה.

ריהאם: הסיבה לבחירת מקצוע הכימיה היא אהבתי הגדולה למקצוע מגיל 12, דבר שרכשתי מהמשפחה שלי שאוהבים את המדע במיוחד כימיה ופיזיקה.
וגם לקחתי על עצמי להכיר מקרוב ולהתעמק יותר בנושא כי אני אוהבת.

מגדולין: אהבתי למקצוע, כיף לי ללמוד כימיה, ציונים גבוהים, יהוא המקצוע הכי טוב בין המקצועות האחרות שצריך לבחור בביה"ס, מקצוע זה יעזור לי בעתיד בלימודיי האקדימיים, ובסוף מורה המקצוע הוא נפלא וכיף ללמוד ממנו.

ללא שם: 1. התמחות זו מכילה תלמידים הטובים ובעלי יכולת לימודית טובה. 2. המורה הוא מהמורים הטובים ביותר בבית הספר. 3. מקצוע הכימיה הוא כיפי ומתקשר לכל תחומי החיים.

'''דפנה'''

שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל

התשובות לא היו מאוד מגוונות  מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים

,  עניין במקצוע, נוצר בכיתה י'

הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה

הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים

סקרנות וביצוע מעבדות

מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה

שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח

'''רוזה''' 

*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים

*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...

*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..

*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את המוצרים החדשים

*יש עניין חברתי במעבדות חקר

*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...

'''ימית'''

עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה. 

 '''אורלי'''

תגובות של ארבעה תלמידים:

ד.

רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים".

ל.

בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין .

ר.

אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!

 י'

אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד..

'''רות'''

בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה

בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד

בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה

'''שרילי'''

ציון גבוה, קל

המלצה מפי תלמדים שסימו יב

התחברות אל המורה.

'''ג'ואד'''

אני מלמד בבית ספר רק לבנות וגם המורה לכימיה בבית הספר תלמידה שלי ! ביקשתי מכול התלמידות שיענו על השאלה בכתב הרוב נתן יותר מסיבה אחת כמו

*בזכות המורה של חטיבת הביננים ושל התיכון

*מקצוע הכימיה נחשב יוקרתי ומעורר סקרנות

*יותר מעניין ממקצועות מדעיים אחרים ואפשר להשיג בו ציונים גבוהים

* יותר קל מפיזיקה ויותר יוקרתי מביולוגיה ומדעי הסביבה

*התרומה של הכימיה גדולה בלימודי האוניברסיטה במקצועות הרפואיים

'''סופיה'''
*ציונים טובים בכימיה בכיתה ט'
*לפי המלצה של מורה.
*התעניינתי בניסוים.
*מורה מלמדת בצורה מעניינת.
*כימיה קשורה לרפואה,רוקחות, לפיתוח תרופות,איכות הסביבה.

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:58:03Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* תהליכים */

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==
הנושאים בכתבה קשורים לתו"ל ב-3 יח"ל, ו5 יח"ל.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 3יח"ל===
רוב המושגים מתקשרים לפרק השומנים ביח' טעם של כימיה
המושגים הם: ליפידים, חומ' שומן, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של חומ' שומן, טריגליצרידים, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של טריגליצרידים. כולסטרול, ליפופרוטואינים, LDL, HDL.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל ===
רוב המושגים מתקשרים להוראת פרק א' במבנית "ביוכימיה של חלבונים וחומ' גרעין", שהיא מבנית בחירה ב 5יח"ל.
המושגים הם: ממברנה, פוספוליפידים,קב' זרחה,חומ' שומן, גליצרול, מבנה דו-שכבתי, הידרופילי, הידרופובי,חלבוני נשא, חלבוני תעלה. המושג ספינגוליפידים אינו מופיע בתו"ל אך יכול לשמש כהעשרה.
אנחנו מציעים לחשוף את התלמידים לכתבה כהרחבה, בסוף הלמידה של פרק א'.

== תהליכים ==
1. היווצרות קשר אמידי בין חומ' שומן לספינגוזין;
2. היווצרות קשר פוספואסטרי בין ספינגוזין לקב' זרחה או קב' זרחה למולקולה עם שייר כהלי אחר (למשל כולין);
3. היווצרות קשר אסטרי בין הקב' הקרבוקסילית של חומ' שומן לקב' הכהלית בגליצרול;

מאחר שתלמידים נדרשים לדעת לנסח תג' ליצירת קשרים אמידיים/פפטידים ויצירת קשרים אסטריים ופוספואסטריים ניתן לתת לתלמידים את יח' המבנה ולבקש מהם לנסח תהליכים אלו.

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:55:09Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* תהליכים */

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==
הנושאים בכתבה קשורים לתו"ל ב-3 יח"ל, ו5 יח"ל.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 3יח"ל===
רוב המושגים מתקשרים לפרק השומנים ביח' טעם של כימיה
המושגים הם: ליפידים, חומ' שומן, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של חומ' שומן, טריגליצרידים, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של טריגליצרידים. כולסטרול, ליפופרוטואינים, LDL, HDL.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל ===
רוב המושגים מתקשרים להוראת פרק א' במבנית "ביוכימיה של חלבונים וחומ' גרעין", שהיא מבנית בחירה ב 5יח"ל.
המושגים הם: ממברנה, פוספוליפידים,קב' זרחה,חומ' שומן, גליצרול, מבנה דו-שכבתי, הידרופילי, הידרופובי,חלבוני נשא, חלבוני תעלה. המושג ספינגוליפידים אינו מופיע בתו"ל אך יכול לשמש כהעשרה.
אנחנו מציעים לחשוף את התלמידים לכתבה כהרחבה, בסוף הלמידה של פרק א'.

== תהליכים ==
1. היווצרות קשר אמידי בין חומ' שומן לספינגוזין.;
2. היווצרות קשר פוספואסטרי בין ספינגוזין לקב' זרחה או קב' זרחה למולקולה עם שייר כהלי אחר (למשל כולין).;
3. היווצרות קשר אסטרי בין הקב' הקרבוקסילית של חומ' שומן לקב' הכהלית בגליצרול;

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:50:41Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* תהליכים */

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==
הנושאים בכתבה קשורים לתו"ל ב-3 יח"ל, ו5 יח"ל.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 3יח"ל===
רוב המושגים מתקשרים לפרק השומנים ביח' טעם של כימיה
המושגים הם: ליפידים, חומ' שומן, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של חומ' שומן, טריגליצרידים, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של טריגליצרידים. כולסטרול, ליפופרוטואינים, LDL, HDL.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל ===
רוב המושגים מתקשרים להוראת פרק א' במבנית "ביוכימיה של חלבונים וחומ' גרעין", שהיא מבנית בחירה ב 5יח"ל.
המושגים הם: ממברנה, פוספוליפידים,קב' זרחה,חומ' שומן, גליצרול, מבנה דו-שכבתי, הידרופילי, הידרופובי,חלבוני נשא, חלבוני תעלה. המושג ספינגוליפידים אינו מופיע בתו"ל אך יכול לשמש כהעשרה.
אנחנו מציעים לחשוף את התלמידים לכתבה כהרחבה, בסוף הלמידה של פרק א'.

== תהליכים ==
1. היווצרות קשר אמידי בין חומ' שומן לספינגוזין.
2. היווצרות קשר פוספואסטרי בין ספינגוזין לקב' זרחה או קב' זרחה למולקולה עם שייר כהלי אחר (למשל כולין).
3. היווצרות קשר אסטרי בין חומ' שומן לגליצרול.

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:49:12Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* קשר לתוכנית הלימודים */

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==
הנושאים בכתבה קשורים לתו"ל ב-3 יח"ל, ו5 יח"ל.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 3יח"ל===
רוב המושגים מתקשרים לפרק השומנים ביח' טעם של כימיה
המושגים הם: ליפידים, חומ' שומן, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של חומ' שומן, טריגליצרידים, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של טריגליצרידים. כולסטרול, ליפופרוטואינים, LDL, HDL.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל ===
רוב המושגים מתקשרים להוראת פרק א' במבנית "ביוכימיה של חלבונים וחומ' גרעין", שהיא מבנית בחירה ב 5יח"ל.
המושגים הם: ממברנה, פוספוליפידים,קב' זרחה,חומ' שומן, גליצרול, מבנה דו-שכבתי, הידרופילי, הידרופובי,חלבוני נשא, חלבוני תעלה. המושג ספינגוליפידים אינו מופיע בתו"ל אך יכול לשמש כהעשרה.
אנחנו מציעים לחשוף את התלמידים לכתבה כהרחבה, בסוף הלמידה של פרק א'.

=== תהליכים ===
1. היווצרות קשר אמידי בין חומ' שומן לספינגוזין.
2. היווצרות קשר פוספואסטרי בין ספינגוזין לקב' זרחה או קב' זרחה למולקולה עם שייר כהלי אחר (למשל כולין).
3. היווצרות קשר אסטרי בין חומ' שומן לגליצרול.

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:48:49Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* קשר לתוכנית הלימודים */

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==
הנושאים בכתבה קשורים לתו"ל ב-3 יח"ל, ו5 יח"ל.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 3יח"ל===
רוב המושגים מתקשרים לפרק השומנים ביח' טעם של כימיה
המושגים הם: ליפידים, חומ' שומן, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של חומ' שומן, טריגליצרידים, הגורמים המשפיעים על נק' ההיתוך של טריגליצרידים. כולסטרול, ליפופרוטואינים, LDL, HDL.
===המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל ===
רוב המושגים מתקשרים להוראת פרק א' במבנית "ביוכימיה של חלבונים וחומ' גרעין", שהיא מבנית בחירה ב 5יח"ל.
המושגים הם: ממברנה, פוספוליפידים,קב' זרחה,חומ' שומן, גליצרול, מבנה דו-שכבתי, הידרופילי, הידרופובי,חלבוני נשא, חלבוני תעלה. המושג ספינגוליפידים אינו מופיע בתו"ל אך יכול לשמש כהעשרה.
אנחנו מציעים לחשוף את התלמידים לכתבה כהרחבה, בסוף הלמידה של פרק א'.

===תהליכים===:
1. היווצרות קשר אמידי בין חומ' שומן לספינגוזין.
2. היווצרות קשר פוספואסטרי בין ספינגוזין לקב' זרחה או קב' זרחה למולקולה עם שייר כהלי אחר (למשל כולין).
3. היווצרות קשר אסטרי בין חומ' שומן לגליצרול.

ליפידים איסוף חומרים

2010-05-26T15:30:04Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* ליפידים מורכבים: */

== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==

[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

קצת היסטוריה....
כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.
אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.
קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.

מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.

הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).

עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.

תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.
קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:
- מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים
- מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית
- אחראים על מעבר הדחף העצבי
- אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים
- ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים
- חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.

שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.

מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.

השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כה : ספינגוליפידים.

== ספינגוליפידים. ==
ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.

לרישאונה בשם "ספינגו" קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.

מושג "ספינגוליפיד" הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.

== ספינגוזין ==

[[תמונה:Sphing.gif]]

אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול "טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)

לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:

1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)

2. אקטיבציה של חלוקת התא

3. השפעה על המבנה השניוני של דנ"א

4. סימולציה של אנזים רנ"א-פולימראז

ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.

== '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==
ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.
מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.

ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:

== I. ''צרמידים'' ==

צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.

[[תמונה:Ceramide.gif]]

התפקידים העיקריים של צרמידים:

1. לעכב את חלוקת התא

2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)

הפעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם

== ''II. ספינגומיאלינים'' ==

שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.
בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.

[[תמונה:Sphingomielin.jpg]]

ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.
כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.

ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.

== ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==

מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.

[[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]

גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.

מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.

[[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]

[[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]

לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:
מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.

== מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==

== שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==

== ''רפואה.'' ==
כיום מנסים להשתמש בספינגוליפידים לטיפול בגידולים סרטניים על ידי הגדלת ריכוז הצרמידים בתאי הגידול שמביא להרג התא.
קיימות שיטות רבות בהן ניתן להגדיל את כמות הצרמידים בתא, אך לצרמידים תפקיד מרכזי בהומיוסטזיס התא ולכן הוא מהר מאוד הופ לספינגוליפידים אחרים אשר מסעיים לגידול התאים הסרטניים. מכאן חשיבות רבה למציאת הדרכים למניעת המשך המטבוליזם של צרמידים ולצבירתם בתא.

==ליפידים פשוטים:==

1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''.
חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]

[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]

פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.
מבנה כללי של פוספוליפיד
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

[[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]

2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''

סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל.

קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים.

סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.

[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]

הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול

[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]

הכולסטרול
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D.

תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים:

1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב.

2. חומר מצע ביצור מלחי מרה

3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין)

בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים.

גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה.

חומצה כולית- אחת חומצות המרה
ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.

[[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]

==ליפידים מורכבים:==

אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות:
===א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הגליצרול)===.

[עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית )

2. מולקולות אמפיפטיות

3.מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי.

4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:

א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.

5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ).

6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

===ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).===

[עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

[עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול
כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים.

ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר.

ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם :

ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים "כולסטרול רע" ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי.
ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים "כולסטרול טוב" מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם.

שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם.

אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl).

(LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:24:42Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל */

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:22:31Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* המושגים הרלוונטיים לתו"ל ב 5 יח"ל */

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T15:21:31Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* קשר לתוכנית הלימודים */

ליפידים איסוף חומרים

2010-05-26T15:19:10Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* I. ''צרמידים'' */

== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==

[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

קצת היסטוריה....
כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.
אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.
קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.

מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.

הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).

עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.

תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.
קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:
- מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים
- מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית
- אחראים על מעבר הדחף העצבי
- אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים
- ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים
- חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.

שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.

מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.

השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כה : ספינגוליפידים.

== ספינגוליפידים. ==
ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.

לרישאונה בשם "ספינגו" קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.

מושג "ספינגוליפיד" הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.

== ספינגוזין ==

[[תמונה:Sphing.gif]]

אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול "טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)

לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:

1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)

2. אקטיבציה של חלוקת התא

3. השפעה על המבנה השניוני של דנ"א

4. סימולציה של אנזים רנ"א-פולימראז

ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.

== '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==
ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.
מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.

ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:

== I. ''צרמידים'' ==

צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.

[[תמונה:Ceramide.gif]]

התפקידים העיקריים של צרמידים:

1. לעכב את חלוקת התא

2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)

הפעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם

== ''II. ספינגומיאלינים'' ==

שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.
בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.

[[תמונה:Sphingomielin.jpg]]

ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.
כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.

ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.

== ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==

מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.

[[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]

גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.

מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.

[[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]

[[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]

לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:
מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.

== מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==

== שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==

== ''רפואה.'' ==
כיום מנסים להשתמש בספינגוליפידים לטיפול בגידולים סרטניים על ידי הגדלת ריכוז הצרמידים בתאי הגידול שמביא להרג התא.
קיימות שיטות רבות בהן ניתן להגדיל את כמות הצרמידים בתא, אך לצרמידים תפקיד מרכזי בהומיוסטזיס התא ולכן הוא מהר מאוד הופ לספינגוליפידים אחרים אשר מסעיים לגידול התאים הסרטניים. מכאן חשיבות רבה למציאת הדרכים למניעת המשך המטבוליזם של צרמידים ולצבירתם בתא.

==ליפידים פשוטים:==

1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''.
חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]

[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]

פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.
מבנה כללי של פוספוליפיד
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

[[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]

2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''

סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל.

קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים.

סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.

[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]

הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול

[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]

הכולסטרול
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D.

תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים:

1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב.

2. חומר מצע ביצור מלחי מרה

3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין)

בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים.

גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה.

חומצה כולית- אחת חומצות המרה
ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.

[[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]

==ליפידים מורכבים:==

אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

[עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:

א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

[עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

[עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול
כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים.

ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר.

ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם :

ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים "כולסטרול רע" ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי.
ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים "כולסטרול טוב" מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם.

שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם.

אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl).

(LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.

ליפידים איסוף חומרים

2010-05-26T15:17:41Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* '''מה לא ידענו על הליפידים...''' */

== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==

[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

קצת היסטוריה....
כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.
אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.
קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.

מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.

הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).

עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.

תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.
קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:
- מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים
- מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית
- אחראים על מעבר הדחף העצבי
- אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים
- ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים
- חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.

שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.

מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.

השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כה : ספינגוליפידים.

== ספינגוליפידים. ==
ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.

לרישאונה בשם "ספינגו" קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.

מושג "ספינגוליפיד" הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.

== ספינגוזין ==

[[תמונה:Sphing.gif]]

אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול "טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)

לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:

1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)

2. אקטיבציה של חלוקת התא

3. השפעה על המבנה השניוני של דנ"א

4. סימולציה של אנזים רנ"א-פולימראז

ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.

== '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==
ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.
מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.

ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:

== I. ''צרמידים'' ==

צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.

[[תמונה:Ceramide.gif]]

התפקידים העיקריים של צרמידים:

1. לעקב את חלוקת התא

2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)

פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם

== ''II. ספינגומיאלינים'' ==

שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.
בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.

[[תמונה:Sphingomielin.jpg]]

ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.
כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.

ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.

== ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==

מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.

[[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]

גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.

מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.

[[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]

[[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]

לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:
מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.

== מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==

== שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==

== ''רפואה.'' ==
כיום מנסים להשתמש בספינגוליפידים לטיפול בגידולים סרטניים על ידי הגדלת ריכוז הצרמידים בתאי הגידול שמביא להרג התא.
קיימות שיטות רבות בהן ניתן להגדיל את כמות הצרמידים בתא, אך לצרמידים תפקיד מרכזי בהומיוסטזיס התא ולכן הוא מהר מאוד הופ לספינגוליפידים אחרים אשר מסעיים לגידול התאים הסרטניים. מכאן חשיבות רבה למציאת הדרכים למניעת המשך המטבוליזם של צרמידים ולצבירתם בתא.

==ליפידים פשוטים:==

1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''.
חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]

[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]

פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.
מבנה כללי של פוספוליפיד
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

[[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]

2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''

סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל.

קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים.

סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.

[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]

הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול

[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]

הכולסטרול
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D.

תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים:

1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב.

2. חומר מצע ביצור מלחי מרה

3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין)

בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים.

גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה.

חומצה כולית- אחת חומצות המרה
ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.

[[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]

==ליפידים מורכבים:==

אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

[עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:

א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

[עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

[עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול
כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים.

ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר.

ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם :

ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים "כולסטרול רע" ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי.
ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים "כולסטרול טוב" מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם.

שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם.

אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl).

(LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.

לפידים ומחלות מטבוליות

2010-05-26T15:14:41Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* ספינגוליפידים */

===הממברנה ותפקידיה===
ממברנה היא מעין קרום התוחם את התא (ממברנת התא) או אברונים שונים בציטופלסמה, לדוגמה: הקרום של גרעין התא.

לממברנה תפקידים רבים:
* שמירה על מבנה התא או האברון
* הפרדה בין סביבה חיצונית ופנימית
* סלקטיביות במעבר חומרים
* תקשורת בין פנים לחוץ התא
* תקשורת בין התאים בגוף רב-תאי(זהוי עצמי)

===הליפידים - מרכיבי הממברנה===
ישנם מספר ליפידים שמתאימים לשמש לבניית ממברנה. אלה הם: הגליצרוליפידים, הספינגוליפידים והסטרולים.
המשותף לכולם הוא מבנה בעל קצה הידרופילי וקצה הידרופובי ("אוהב מים" - מסיס במים, דוחה מים" - בלתי מסיס במים, בעל קשרי ואן-דר-ואלס משמעותיים).
מבחינת שכיחותם - הגליצרוליפידים מהווים 60%- 70%, הסיפנגוליפידים כ- 30% והסטרולים 10 % לערך.

הסטרולים שהם בעלי המבנה הריגידי ביותר (קשיח) מקנים לממברנה קשיחות וחוזק בד"כ, ואילו המרכיבים האחרים יוצרים ממברנות יותר פלואידיות או גמישות. לספינגוליפידים ישנו כנרה תפקיד חשוב במעבר אותות.

===המבנה הדו שכבתי של הממברנה===
הליפידים בממברנה מסודרים בצורה כזו שכלהחלקים ההידרופוביים (בד"כ שרשראות פחמימניות בלתי מסועפות) פונים לאותו צד וכל הראשים ההידרופיליים פונים לצד השני. בעצם הסידור הנ"ל יוצר שכבה.הממברנה הנה דו שכבה כאשר על פני השטח משני צידי הדו-שכבה נמצא הקצוות ההידרופילים,וגוף הממברנה מורכב משכבה כפולה של זנבות הידרופוביים.
המבנה הזה מונע כמעט לחלוטין מעבר של מולקולות מים דרך הממברנה.
חומרים יוניים או מים יכולים לחדור את הממברנה דרך תעלות, נשאים ומשאבות שהם חלבונים חוצי ממברנה בעלי מבנה שיוצר חלל בעל סביבה כימית מתאימה לחלקיק שאמור לעבור דרכה.

[[תמונה:Lipids of membran.JPG|Lipids of membran.JPG]]

==גליצרוליפידים==
יחידה גליצרולית שאליה קשורות 2 חומצות שומניות לפחמנים מס' 1 ו-2 ע"י קשר אסטרי שנוצר בין הקבוצה הקרבוקסילית של חומצת השומן והקבוצה הכוהלית בגליצרול.
לקבוצת ה- OH בפחמן ה-3 בגליצרול קשורה קבוןצה פוספאטית, כאשר זו יכולה ליקשור בקצה הנגדי שלה קבוצה נוספת.

== ספינגוליפידים ==

מורכבים מספינגוזין או ספינגונין יחידה פוספאטית וחומצת שומן. ניתן לתאר את הספינגוזין או הספינגונין כשרשרת פחמימנית בעלת קבוצות OH על פחמנים 1 ו-3 וקבוצת אמין על פחמן מס' 2. (ספינגונין הנה וריאציה לא רוויה בעלת קשר כפול יחיד). בספינגוליפידים, הקבוצה הפוספאטית קשורה ל- OH בפחמן מס' 3, בדיוק כמו בגליצרוליפיד. החומצה השומנית היחידה קשורה בקשר אמידי דרך קבוצת האמין שעל פחמן 2. השרשרת הפחמימנית הארוכה של הספינגוזין/ספינגונין מחליפה את חומצת השומן ה-2 שמופיעה בגליצרוליפיד.

הנפוצים ביותר בין ספינגוליפידים הם ספינגומיאלינים(ראה תמונה 2): מולקולה שמורכבת מספינגוזין, בסיס חנקתי (לרוב - כולין),חומצה שומנית ושייר של חומצה זרחתית. ממברנות של תאי העצב עשירים במיוחד בספינגומיאלינים.

[[Image:Sphingolipids.jpg|thumb|left|250px|תמונה 1. ספינגוליפידים]]

 

[[Image:Sphingomielin.jpg|thumb|left|250px|תמונה 2 .מבנה כללי של ספינגומיאלין]]

 

 

 

 

 

 

 

==== סינטזה אנזימטית של ceramide ====

ניסוי שאותו חווינו ועליו שמענו ביום העיון במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן. שימוש באנזימים שמקורם בכבד של עכבר לטובת סינטיזה של הספינגוליפיד ceramide. הניסוי כולל סינטיזה, ניקוי וזיהוי התוצר.

[[סינטזה אנזימטית של ceramide|סינטזה אנזימטית של ceramide]]

 

 

==== ====

=== ביוסינטזה של ליפידים ===

=== מחלות גנטיות הקשורות לייצור ופירוק של ספינגוליפידים ===

קיימות מספר מחלות גנטיות תורשתיות, הקשורות למוטציות באנזימים הקשורים למסלולי ביוסינטזה של ספינגוליפידים:

מתוך:

http://themedicalbiochemistrypage.org/sphingolipids.html

==== מחלת גושה (אשכנזים) ====

מחלת גושה (Gaucher's disease) הינה המחלה היהודית התורשתית הנפוצה ביותר הידועה עד כה. המחלה הינה מחלת אגירה ליזוזומלית מטאבולית המתבטאת בהפרעה בחילוף החומרים והצטברות ליפיד בשם גלוקוסר ברוסיד. הגן המקודד את האנזים גלוקוצרברוזידאז הנדרש לפירוקו פגום- ולכן הליפיד מצטבר, בעיקר במח העצם, ובכך נפגם גם תיפקוד מח העצם: טסיות הדם נפגעות ונגרמות חבלות ודימומים, ייצור כדוריות הדם האדומות נפגע- ולכן לוקים באנמיה, אספקת הדם לעצמות נפגעת ולכן ישנם שברים ואובדן מינרלים הגורמים לאוסטאופרוזיס ולתופעת "מות עצם". כמו כן, הטחול והכבד מוגדלים. למחלה 3 סוגים: סוג 1- הנפוץ ביותר וסוגים 2 ו-3.

מי סובל מהמחלה?

מהמחלה סובלים יהודים אשכנזים הנושאים את הגן הרצסיבי למחלה (10%). הגן הוא אוטו-סומלי: נמצא במידה שווה בזכרים ובנקבות.

מקורות:

*http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A9%D7%94
*http://www.amalnet.k12.il/meida/biolog/bioi0177.htm

[[Image:Gaucher.JPG]]

==== מחלת נימן-פיק ====

במחלה זו ליפידים, בעיקר ספינגומיאלין, מצטברים בתאים שונים ברקמות הגוף. הצטברותו בתאי מערכת העצבים מובילה לתמותת התאים. תסמיני המחלה, כמו התפתחות מוחית בלתי תקינה, הגדלה משמעותית של הכבד והטחול, יכולים להתגלות החל מגיל  6 חודשים עד גיל 3 שנים. 

 

קיימים שני סוגים עיקריים של מוטציות, הגורמות למחלת נימן-פיק: סוגי NPA ו-NPB נגרמים בגלל בעיה באנזים הידרולאז ליזוזומאלי, הנקרא ASM (acid sphingomyelase), כאשר מחלה מסוג NPC מתרחשת כאשר קיימת בעיה בגן המעורב בהומאוסטזיס של כולסטרול LDL. 

הסוג הראשון של המחלה נצפה לרוב(כ-90% ממקרי המחלה) באוכלוסיה יהודית ממוצא אשכנזי. יותר מכך, ישנן 3 אללים עיקריים באוכלוסיה, הגורמים למוטציות אלה. שכיחות האללים הפגומים באוכלוסיה היהודית היא גבוהה מאוד - כ 1 ל 80. 

מקורות:

* http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/dispomim.cgi?id=257200 

* http://themedicalbiochemistrypage.org/niemannpickdiseases.html

 

==== מחלת קראבה ====

מחלת קראבה היא מחלה מטאבולית תורשתית. שכיחות המחלה בעולם עומדת על 1 לכ-100,000 עד 200,000 לידות. בשבטים דרוזים ומוסלמים מסוימים בגליל שיעור המחלה גבוה יותר ועומד על כשישה מקרים לכל אלף לידות.
התסמינים מתגלים בגיל חודשים ספורים כאשר נצפים תצינוקות בכיינים במיוחד בעלי חום גבוה, קשיות בגפיים, קשיי אכילה והתפתחות מנטאלית ומוטורית ירודים.
הגורם למחלה היא מוטציה בגן המקודד לאנזים המייצר את האנזים גלקטוזילצראמידאז. תפקיד אנזים זה הוא לפרק את הליפיד גלקטוזילצראמיד. מולקולות שומן מצטברות ופוגעות בשכבת המיאלין המכסה את הנוירונים במערכת העצבים. פגיעה זו גורמת לניוון מערכת העצבים, והרס תאים במוח.
התחזית לילדים הלוקים במחלה אינה מעודדת. ילדים אלה מתים בדרך כלל לפני גיל שנתיים ולמרות שהמחלה עלולה להתבטא גם בגיל ההתבגרות, היא תוקפת בדרך כלל תינוקות וילדים צעירים מאד.

מקורות:
* http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%94
* http://www.ninds.nih.gov/disorders/krabbe/krabbe.htm

==== קישורים חיצוניים ====

[http://www.jbc.org/content/277/29/25843.full ביוסינטזה של ליפידים (דה נובו, עם איורים)]

 

http://lipidlibrary.aocs.org/Lipids/introsph/index.htm

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

2010-05-26T14:52:16Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: דף חדש: רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא.. ==קשר לתוכנית הלימודים==

רשימת מושגים, תהליכים, המקום בו כדאי לשלב את הכתבה בהוראת הנושא..

==קשר לתוכנית הלימודים==

מיון שאלות לפאנל מומחים

2010-05-02T00:33:06Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* השאלות: */

==שאלות הקשורות לפעילות - העלאת מספר לומדי המגמה בהתבסס על מרכיבי חוזקות המקצוע והזדמנויות ב-SWOT ==

'''תיאור המטלה:'''
 
על כל אחד להעלות על הכתב 10 שאלות שאם תהיה לנו תשובה אליהן – נגדיל את מספר תלמידי הכימיה
מילות השאלה: איך? כיצד? 

לא להשתמש בשאלות מה? כמה?

== השאלות: ==

*איך להביא למצב שיותר כיתות לומדות כימיה בכיתה י'?
*איך לשכנע את התלמידים לבחור בכימיה על פני מקצועות אטרקטיביים יותר?
*איך לגרום לתלמידים לבחור כימיה על פני פיסיקה או בנוסף?
*איך להפוך את הלמידה בכיתה י' למרתקת?

*כיצד לשכנע את המנהל לתת אפשרות ללמד כימיה בכל שכבה ט' ולא רק בכיתה מדעית

*איך לשלב יותר מעבדות ולמידה פרונטלית למרות חוסר שעות והספק החומר גרוע

*כיצת לקשר כימיה למציאות ולהפוך אותה למקצוע מאוד רלוונטי הקשור לחיי יום יום

*איך ללמד חומר כך שתלמידים ירגישו שכימיה זה לא קשה ומסובך אך להפך קל וידידותי

*איך לשכנע תלמידי מגמות ביולוגיה ופיזיקה לקחת גם כימיה כמקצוע נוסף
*איך לשכנע את צוות היועצות לעודד את בחירת הכימיה ע''י התלמידים בעלי יכולות ראליות?
*איך לשכנע את צוות חינוך השנתון לשתף פעולה ולעודד את בחירת הכימיה ע''י התלמידים בעלי יכולות ראליות?
*איך לשכנע את המנהל שלימודי הכימיה מעלים את רמת בית-הספר?
*איך לשכנע את המנהל להכניס לימודי הכימיה בכיתות ט' כמקצוע חובה לכל תלמידי כיתות ט',כחלק בלתי נפרד מלימודי המדעים?
*איך לגרום להורי התלמידים להבין שללמוד כימיה לא פחות יוקרתי מאשר ללמוד פיסיקה?
*איך לפתח אצל תלמידי מסלול הכימיה(מגמה) את  "גאוות היחידה" ,אותה יעבירו לתלמידים הצעירים מכיתות ט'?
*איך שילוב הדגמות  המורה וניסוי התלמיד יכולים לתרום לעליה במס' הבוחרים בכימיה?
*איך פעילויות מחוץ לבית-הספר יכולים לתרום לעליה במספר הבוחרים בכימיה?
*איך לבנות תכנית לחוג "הכימאים הצעירים"  לכיתה ט' כך, שהוא יגרום למשתתפים לרצות להמשיך ללמוד כימיה כבר במסגרת המסלול?
*איך  ניתוח התופעות מחיי יום-יום בשיעורי הכימיה בכיתה ט'(בשיעורי המדעים) יכלו לגרום לתלמידים להתעניין יותר בלימודי הכימיה ובסופו של דבר לבחור בכימיה למקצוע מוגבר?

1.איך אני מגייס יותר תלמידים (איכותיים) לכיתת מדעים? ומגמה?
2.איך אני יוצר למקצוע תדמית יוקרתית, מול מגמה מתחרה אטרקטיבית כמו מחשבים?
3.איך אני רותם גורמים מחוץ לביה"ס כמו : ראש עיר, מנהל מחלקת חינוך לטובת הקצאת משאבים למגמה?
4.איך/כיצד אני יוצר מתלמידי המגמה קבוצה בעלת גאוות יחידה?
5.איך/כיצד אני מגייס את ההנהלה לסייע לי בגיוס תלמידים?
6.כיצד אני ממנף את הצלחות של תלמידי המגמה לגייס יותר תלמידים?
7.כיצד אני יכול לגרום להוראה שלי להיות יותר רלוונטית לחיי הלומדים?
8.כיצד אני חושף את תלמידי חט' הביניים לכימיה , בהינתן שהבחירה מתחילה ב-י' והם לא לומדים שיעורי כימיה בכיתה ט' ?
9.כיצד אני יוצר יותר ניראות למגמה בביה"ס ?
10.כיצד אני עושה את כל זה, על חשבון זמני הפרטי, בשכר זעום, ולא נשחק ?

ליפידים

2010-03-06T11:09:27Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצת שומן */

==ליפידים==
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :

ליפידים פשוטים:

1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).

2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

ליפידים מורכבים:
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

===חומצות שומן===
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =

1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.

2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.

לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.

===טריגליצרידים===
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.

טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).

ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).

'''עיסאם! פה המקום לצייר בתוכנה שלך את מולקולות הגליצרול, חומצות שומן לדוגמא, והטריגליצריד שאתה בוחר להראות. אין לי תוכנה מתאימה לציור מולקולות. רחל אידלמן'''

===פוספוליפידים===

קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.

[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]

חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.

=תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים=
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.

המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות:
א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

===תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים===

1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית )
2. מולקולות אמפיפטיות
3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי.
4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:
א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ).
6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

===תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים===

1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית;
2. המולקולה אמפוטרית;
3. המולקולה אמפיפטית;
4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד;
6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

===סטרולים===
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה.

'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי'''

הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול.

'''מקום למולקולה של כולסטרול'''

כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא).
הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב.

הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף.
כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים).

הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה.

'''מקום לתמונה של חומצה כולית'''

===הידעת ש...===

• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם.
• מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו.
• כלל כולסטרול מורכב מ- % 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר.
• % 93 נמצא ברקמות, % 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים.
• % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו- % 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף.
• בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול.
• ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה.
• סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז.
• נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D.
• הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים.
• נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH .
• מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17.
• בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת.
• בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול.
• מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן.
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene

===הטוב, הרע והכולסטרול===

'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''

ליפידים

2010-03-06T11:04:49Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* ליפידים */

==ליפידים==
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :

ליפידים פשוטים:

1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).

2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

ליפידים מורכבים:
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)

3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.

4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.

===חומצות שומן===
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצת שומן=

1. מספר אטומים בשרשרת החומצה: ריבוי קשרי ו.ד.ו.גורם לנקודת היתוך גבוהה יותר.

2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.

לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.

===טריגליצרידים===
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.

טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).

ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).

'''עיסאם! פה המקום לצייר בתוכנה שלך את מולקולות הגליצרול, חומצות שומן לדוגמא, והטריגליצריד שאתה בוחר להראות. אין לי תוכנה מתאימה לציור מולקולות. רחל אידלמן'''

===פוספוליפידים===

קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.

[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]

חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.

=תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים=
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.

המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות:
א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

===תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים===

1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית )
2. מולקולות אמפיפטיות
3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי.
4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:
א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ).
6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

===תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים===

1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית;
2. המולקולה אמפוטרית;
3. המולקולה אמפיפטית;
4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד;
6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

===סטרולים===
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה.

'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי'''

הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול.

'''מקום למולקולה של כולסטרול'''

כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא).
הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב.

הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף.
כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים).

הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה.

'''מקום לתמונה של חומצה כולית'''

===הידעת ש...===

• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם.
• מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו.
• כלל כולסטרול מורכב מ- % 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר.
• % 93 נמצא ברקמות, % 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים.
• % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו- % 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף.
• בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול.
• ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה.
• סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז.
• נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D.
• הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים.
• נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH .
• מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17.
• בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת.
• בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול.
• מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן.
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene

===הטוב, הרע והכולסטרול===

'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''

ליפידים

2010-03-06T10:53:46Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* ליפידים */

==ליפידים==
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :

ליפידים פשוטים:

1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).

2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]

ליפידים מורכבים:
3. גליצרוליפידים
4. ספינגוליפידים

===חומצות שומן===
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.

=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצת שומן=

1. מספר אטומים בשרשרת החומצה: ריבוי קשרי ו.ד.ו.גורם לנקודת היתוך גבוהה יותר.

2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.

לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.

===טריגליצרידים===
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.

טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.

הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).

ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).

'''עיסאם! פה המקום לצייר בתוכנה שלך את מולקולות הגליצרול, חומצות שומן לדוגמא, והטריגליצריד שאתה בוחר להראות. אין לי תוכנה מתאימה לציור מולקולות. רחל אידלמן'''

===פוספוליפידים===

קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.

[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]

חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.

=תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים=
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה.

המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית:

1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי)

2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול)

3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול)

ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות:
א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול).

===תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים===

1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית )
2. מולקולות אמפיפטיות
3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי.
4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות:
א. מיצלה
ב. רובד דו-שכבתי
ג. ליפוזום
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ).
6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד.

פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות

ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין).

===תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים===

1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית;
2. המולקולה אמפוטרית;
3. המולקולה אמפיפטית;
4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C);

5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד;
6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז.

האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן.

===סטרולים===
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה.

'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי'''

הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול.

'''מקום למולקולה של כולסטרול'''

כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא).
הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב.

הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום.

הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף.
כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים).

הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד.

פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה.

'''מקום לתמונה של חומצה כולית'''

===הידעת ש...===

• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם.
• מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו.
• כלל כולסטרול מורכב מ- % 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר.
• % 93 נמצא ברקמות, % 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים.
• % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו- % 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף.
• בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול.
• ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה.
• סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז.
• נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D.
• הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים.
• נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH .
• מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17.
• בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת.
• בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול.
• מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן.
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene

===הטוב, הרע והכולסטרול===

'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

2010-03-06T10:32:08Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

שלום לכולם,

התכנים שרצינו שיעלו בכתבה על סיור במעבדת הליפידים:

'''רקע תיאורטי''': ליפדים- סוגים, פוספוליפידים- , מבנה הממברנה + קשר בין המבנה לתפקידיה,ספינגוליפידים – מבנה, ביוסינתיזה שלהם בגוף, באגים בביוסינתיזה (במלבן קטן כהעשרה), מחלות אגירה.
(בכל הסעיפים יש לכלול תמונות, ומודלים)

'''דיווח על הסיור והבדיקות שמתבצעות במעבדה'''

'''קשר לתוכנית הלימודים''' – 3, 5 יח"ל בעיקר ביוכימיה בהשלמה.

'''משימה לתלמידים''' : שאלת מיומנויות (מאמר של 5 יח"ל) ו/או משימה בביוכימיה (?)

שימו לב אורלי הצטרפה אלינו. ברוכה הבאה :)

אני רושם מה שסיכמנו שכ"א יתרום.אתם מוזמנים לתקן אותי:

ירדן- רקע תיאורטי + קשר לתו"ל + משימה לתלמידים.

בעז - רקע תיאורטי+ להשלים דיווח על הניסוי +שאלת המיומנויות.

עיסאם - תמונות, בניית מולקולות.

דבורה - איסוף חומרים מהצוות במעבדה.

רחל - רקע תיאורטי

אנה - ביוסינתיזה של ספינגוליפידים בגוף+באגים בתהליך

עדנה - פיתוח משימה לתלמידים

רבאב - ....

אורלי - ...

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

2010-03-06T10:19:51Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

שלום לכולם,

התכנים שרצינו שיעלו בכתבה על סיור במעבדת הליפידים:

'''רקע תיאורטי''': ליפדים- סוגים, פוספוליפידים- , מבנה הממברנה + קשר בין המבנה לתפקידיה,ספינגוליפידים – מבנה, ביוסינתיזה שלהם בגוף, באגים בביוסינתיזה (במלבן קטן כהעשרה), מחלות אגירה.
(בכל הסעיפים יש לכלול תמונות, ומודלים)

'''דיווח על הסיור והבדיקות שמתבצעות במעבדה'''

'''קשר לתוכנית הלימודים''' – 3, 5 יח"ל בעיקר ביוכימיה בהשלמה.

'''משימה לתלמידים''' : שאלת מיומנויות (מאמר של 5 יח"ל) ו/או

שימו לב אורלי הצטרפה אלינו. ברוכה הבאה :)

אני רושם מה שסיכמנו שכ"א יתרום.אתם מוזמנים לתקן אותי:

ירדן- רקע תיאורטי + קשר לתו"ל + משימה לתלמידים.

בעז - רקע תיאורטי+ להשלים דיווח על הניסוי +שאלת המיומנויות.

עיסאם - תמונות, בניית מולקולות.

דבורה - איסוף חומרים מהצוות במעבדה.

רחל - רקע תיאורטי

אנה - ביוסינתיזה של ספינגוליפידים בגוף+באגים בתהליך

עדנה - פיתוח משימה לתלמידים

רבאב - ....

אורלי - ...

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

2010-03-06T09:57:52Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: דף חדש: שלום לכולם, התכנים שרצינו שיעלו בכתבה על סיור במעבדת הליפידים: '''רקע תיאורטי''': ליפדים- סוגים, פוספול...

שלום לכולם,

התכנים שרצינו שיעלו בכתבה על סיור במעבדת הליפידים:

'''רקע תיאורטי''': ליפדים- סוגים, פוספוליפידים- , מבנה הממברנה + קשר בין המבנה לתפקידיה,ספינגוליפידים – מבנה, ביוסינתיזה שלהם בגוף, באגים בביוסינתיזה (במלבן קטן כהעשרה), מחלות אגירה.
(בכל הסעיפים יש לכלול תמונות, ומודלים)

'''דיווח על הסיור והבדיקות שמתבצעות במעבדה'''

'''קשר לתוכנית הלימודים''' – 3, 5 יח"ל בעיקר ביוכימיה בהשלמה.

'''משימה לתלמידים''' : שאלת מיומנויות (מאמר של 5 יח"ל) ו/או

שימו לב אורלי הצטרפה אלינו. ברוכה הבאה :)

אני רושם מה שסיכמנו שכ"א יתרום.אתם מוזמנים לתקן אותי:

ירדן- רקע תיאורטי + קשר לתו"ל + משימה לתלמידים.

בעז - רקע תיאורטי+ להשלים דיווח על הניסוי +שאלת המיומנויות.

עיסאם - תמונות, בניית מולקולות.

דבורה - איסוף חומרים מהצוות במעבדה.

רחל - רקע תיאורטי

אנה - ביוסינתיזה של ספינגוליפידים בגוף+באגים בתהליך

אורלי - ...

×˜×¢× ×©×œ ×›×™×ž×™×”

2010-03-06T09:49:16Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* רשימת מושגים */

== רשימת מושגים ==

* '''[[ליפידים]]'''

* '''[[פוספוליפידים]]'''

* '''[[דף תכנון לכתבה על מעבדת הליפידים ]]'''

* '''כתבה - [[הכימיה של החלב]]'''

== קישורים ==

[http://edu.technion.ac.il/chemical-education/main.html קישור לאתר "טעם של כימיה"]

סיסמא למדריך למורה: aroma

SWOT למקצוע הכימיה

2010-02-09T01:40:13Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* חולשות */

= SWOT =
==כללי==
SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.
להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:
 
'''חוזקות'''
 
חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.
 
'''חולשות'''
 
נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?
דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון
 
'''הזדמנויות'''
 
כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)
 
'''אילוצים/איומים'''
 
מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?
 

*[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]
 

=מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=
רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.

'''הנחיות:'''
 
השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון "שדה הפעולה" בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל"שדה הפעולה" האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.
 
למטלה זו שני שלבים:
 
'''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' .

'''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''
 
עבודה נעימה!

 

=SWOT למקצוע הכימיה =
== חוזקות ==

====רלוונטיות לחיי יום יום====
-מקצוע ישומי קשור ורלוונטי מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור
-מדע מדויק רב תחומי ושימושי
- קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והיי טק
-חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).
-מדע הכימיה מגוייס לפתרון בעיות גלובליות באיכות הסביבה.

====אתגר,קושי, יוקרה====
-קשה ומאתגר ללמוד אותו
-מקצוע מעניין ומהווה "אבן יסוד" למקצועות המדעים.
- מקצוע, שבו רוב התלמידים ברמה אקדמית גבוהה, מה שיוצר תחושה אליטיסטית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים "החזקים".
- מדע הכימיה הוא מהמדעים המובלים בעולם בכלל ובישראל בפרט, כך ששלושה ישראלים זכו בפרס נובל בכימיה.

====כדאי ללמוד אם חושבים על העתיד====
* בטכניון נותנים בונוס של 25% ללימודי כימיה 5 יח"ל.
* מומלץ למי שרוצה ללמוד רפואה, כימיה , ביוכימיה, הנדסה כימית,והנדסה סביבתית.
*כמקצוע טכנולוגי, כימיה מומלצת לתלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח.
* ציוני המגן גבוהים- ממוצע ארצי בסביבות 85!

====יחס אישי====
* הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר
* צוות מורים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.רוב המורים בעלי תואר 2.

====על דרכי ההוראה וההערכה====
גיוון בדרכי ההוראה. ההוראה משלבת:
* שילוב מעבדה - מתאים למי שאוהב הרבה ניסויים. הלמידה במעבדה היא בקבוצות. התלמידים מתכננים חלק מהניסויים בעצמם תוך כדי הנחייה של המורה, והיא מאפשרת להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר.
* סיורים לימודיים באתרים אטרקטיביים כמו כנרת, מערת נטיפים, מפעלים, מכון ויצמן למדע, נוער שוחר מדע.
* שילוב תוכנות הדמייה ממוחשבות ומעבדות ממוחשבות
* סרטים

גיוון בדרכי ההערכה:מבחנים, דו"חות מעבדה (שבהם ניתן להשיג ציון גבוה)

====לא רק שינון, גם לומדים לחשוב====
* לא מצריך שינון אלא הבנה
* פחות ריאלי מפיסיקה.
* מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית, פיתוח מיומנויות טיעון, השוואה, ייצוג מידע
*גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.

====פרוייקטים ותחרויות====
* מגוון תחרויות רחב, אם בתחרויות בין -לאומיות כמו כימידה- טכניון, וארציות (זהוי חומרים- מכון ויצמן, מדענים צעירים)

== חולשות ==

'''מבחינת התלמיד:'''
- תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .
- לא מקציבים זמן מספיק למעבדה
- לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-
קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון.
* אין קרדיט על 5 יח"ל כמו בפיסיקה
*שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.
* לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.
* שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.
* תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.
* דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד
שעות הלימודיות הן שעות קשות לתלמיד(בקצוות יום).
מספר שעות רב יחסית .

'''מבחינת המורה:'''
- דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-
* מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן "לסמוך" על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. 
* מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק "המורה לכימיה" שעומדת מול הלוח ומסבירה
* יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.
* אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.
אין תגמול ליחידת מעבדה.

==הזדמנויות==
 
* המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה"ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים
* למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.
* המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')
* לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט
* יום מדעים- הזדמנות לשיווק המקצוע וחשיפתו לכל תלמידי בית הספר ובמיוחד כיתות יוד.
* ניצול חינוי לעובדה שכל התלמידים משתמשים באנטרנט, ע"י שיעורים מתוקשבים, עבודות בית, הפצת חומרי לימוד, פורום תלמידי הכימיה באתר בית הספר...
* להכיר יותר את הכימיה של מוצרי אוכל בבית, גבינה, דבש ושמן. וללמוד שיטות פשוטות לבדיקה עצמית לאיכות המוצרים.

==איומים/אילוצים==
* במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.
* התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)
* ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)
* בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.
* ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.
* חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.
* ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).
* מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה"ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...
*
לימודי הכימיה אינם פשוטים...
* נשירת תלמידים מההתמחות למגמות אחרות.

SWOT למקצוע הכימיה

2010-02-09T01:34:13Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* חוזקות */

= SWOT =
==כללי==
SWOT הנו כלי אפקטיבי לאבחון עוצמות, חולשות, ובחינת הזדמנויות ואיומים הניצבים לפניך. איבחון החוזקות והחולשות מחייב מבט פנימה, בעוד שאיבחון ההזדמנויות והאילוצים מחייב מבט החוצה ובחינת הסביבה בה אני/אנו פועלים.
להלן פירוט קצר של מרכיבי הכלי:
 
'''חוזקות'''
 
חוזקות יכולות להתייחס לארגון, לסביבה, לתחושות ולאנשים. ניתן לכלול גם מיומנויות, יכולות וידע של המשתתפים וכן עוצמות של הקבוצה כגון: ידידות, שיתוף פעולה, תמיכה, מעורבות, אמון ודיאלוג.
 
'''חולשות'''
 
נקודות שדורשות חיזוק, מהן החוליות החלשות?
דוגמאות לחולשות: תקשורת לקויה, מנהיגות לא מתאימה, חוסר מוטבציה, חוסר אמון
 
'''הזדמנויות'''
 
כאן יש לחשוב ב'ראש פתוח': הזדמנויות להתפתח, מגמות מעניינות המתרחשות סביב (שינויים טכנולוגיים, שינויין במדיניות הממשלה או הרשות המקומית, שינויים בתחום החינוך, מגמות חדשות, שינויים חברתיים, דמוגרפיים, אירועים מיוחדים)
 
'''אילוצים/איומים'''
 
מיפוי המכשולים הסביבתיים עמם יש להתמודד, בדיקה - מה עושים המתחרים?
 

*[[Media:SWOT1.pdf|פירוט נוסף לגבי ה-SWOT]]
 

=מטלה מס' 4: שיפור אמצעי השיווק והגדלת מספר התלמידים הבוחרים בכימיה=
רובנו מתמודדים מדי שנה עם הצורך לשווק את מקצוע הכימיה בקרב התלמידים ולמשוך אל המגמה תלמידים חזקים.

'''הנחיות:'''
 
השתמשו ב-SWOT ככלי לאיבחון "שדה הפעולה" בו אנו פועלים, בהקשר לנושא הרשום מעלה. כל אחד מגיע מבית ספר אחר, סביבה דמוגרפית שונה והנקודות שיועלו ב-SWOT לא יתאימו באופן אוטומטי לכל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם זאת, אנו ממליצים שכל אחד ואחת יתייחסו ל"שדה הפעולה" האמיתי בו הוא/היא פועלים ויכתוב בכנות את הנקודות השונות ב-SWOT. הקווים המשותפים וגם נקודות השוני שיעלו יעשירו את הדיון ויפתחו כיווני חשיבה חדשים.
 
למטלה זו שני שלבים:
 
'''שלב ראשון''' -שלב אישי, בו תתייחסו לחוזקותיכם, וחולשותיכם האישיות (או של הצוות שלכם) והזדמנויות ואיומים בסביבת העבודה הפרטית שלכם. '''על מנת לאפשר כנות עצמית מירבית - אין לכתוב את תוצאות המיפוי האישי בוויקי.''' .

'''שלב שני''' - התייחסות ב-SWOT למקצוע הכימיה. מהן עוצמותיו של המקצוע? מהן חולשותיו? מהן ההזדמנויות להעצים את המקצוע ? מהם האיומים העומדים בפניו? '''שלב זה יש לכתוב בוויקי, תחת הכותרות הרשומות מטה'''
 
עבודה נעימה!

 

=SWOT למקצוע הכימיה =
== חוזקות ==

====רלוונטיות לחיי יום יום====
-מקצוע ישומי קשור ורלוונטי מאוד לכל הפעולות בחיי היום יום , מעורר סקרנות ומוטיבציה לדעת ולחקור
-מדע מדויק רב תחומי ושימושי
- קשור מאוד עם תעשיית התרופות ,המזון,החקלאות, הפלסטיק, הנייר, והיי טק
-חיוני להבנה של תהליכים בביולוגיה , עוזר להבנת צדדים מסויימים של הפיזיקה (התנהגות גזים למשל).
-מדע הכימיה מגוייס לפתרון בעיות גלובליות באיכות הסביבה.

====אתגר,קושי, יוקרה====
-קשה ומאתגר ללמוד אותו
-מקצוע מעניין ומהווה "אבן יסוד" למקצועות המדעים.
- מקצוע, שבו רוב התלמידים ברמה אקדמית גבוהה, מה שיוצר תחושה אליטיסטית (במובן הטוב) ומושך את התלמידים "החזקים".
- מדע הכימיה הוא מהמדעים המובלים בעולם בכלל ובישראל בפרט, כך ששלושה ישראלים זכו בפרס נובל בכימיה.

====כדאי ללמוד אם חושבים על העתיד====
* בטכניון נותנים בונוס של 25% ללימודי כימיה 5 יח"ל.
* מומלץ למי שרוצה ללמוד רפואה, כימיה , ביוכימיה, הנדסה כימית,והנדסה סביבתית.
*כמקצוע טכנולוגי, כימיה מומלצת לתלמידים הרואים את עתידם במחקר ופיתוח.
* ציוני המגן גבוהים- ממוצע ארצי בסביבות 85!

====יחס אישי====
* הכיתות הן בדרך כלל קטנות יחסית, מה שמאפשר לתת יותר תשומת לב לכל תלמיד, להרחיב, ליצור קשר אישי יותר
* צוות מורים מעולה בעל יוזמה ומעוף המשקיע שעות בקידום תלמידים חזקים ובעזרה לחלשים.רוב המורים בעלי תואר 2.

====על דרכי ההוראה וההערכה====
גיוון בדרכי ההוראה. ההוראה משלבת:
* שילוב מעבדה - מתאים למי שאוהב הרבה ניסויים. הלמידה במעבדה היא בקבוצות. התלמידים מתכננים חלק מהניסויים בעצמם תוך כדי הנחייה של המורה, והיא מאפשרת להתנסות בעבודה מחקרית כבר בבית הספר.
* סיורים לימודיים באתרים אטרקטיביים כמו כנרת, מערת נטיפים, מפעלים, מכון ויצמן למדע, נוער שוחר מדע.
* שילוב תוכנות הדמייה ממוחשבות ומעבדות ממוחשבות
* סרטים

גיוון בדרכי ההערכה:מבחנים, דו"חות מעבדה (שבהם ניתן להשיג ציון גבוה)

====לא רק שינון, גם לומדים לחשוב====
* לא מצריך שינון אלא הבנה
* פחות ריאלי מפיסיקה.
* מקצוע המאפשר פיתוח חשיבה אנליטית, פיתוח מיומנויות טיעון, השוואה, ייצוג מידע
*גיבוש כיתתי- הנובע מעובדת צוות במעבדה.

====פרוייקטים ותחרויות====
* מגוון תחרויות רחב, אם בתחרויות בין -לאומיות כמו כימידה- טכניון, וארציות (זהוי חומרים- מכון ויצמן, מדענים צעירים)

== חולשות ==

'''מבחינת התלמיד:'''
- תוכנית לימודים רחבה ולא ממוקדת .
- לא מקציבים זמן מספיק למעבדה
- לא נחשפים לתעשיה הכימית , לא מסיירים ולא מבקרים במסגרת תוכנית הלימודים במפעלי תעשיה.-
קצוע ריאלי, הדורש השקעה רבה מחוץ לשעות הלימודים, בצורת תרגולים וכתיבת דוחות מעבדה. כמו כן, דורש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ואינו מאפשר הצלחה רק בעזרת שינון.
* רוב המבחנים הם מבחנים עיוניים, אין כמעט עבודות, המתגמלות בציונים גבוהים.
*שעות הלימודים הן בדרך כלל שעות קצה, הקשות יחסית לתלמיד (אחרי הצהריים, שעות אפס וכד'), גם מבחינה פיזית, וגם מבחינה חברתית - רוב חבריהם מסיימים מוקדם יותר, או מתחילים מאוחר יותר.
* לתלמידים בעלי לקויות למידה קשה יותר כי המקצוע לא נחשב רב מלל בעוד חלק מהנושאים (מבנה וקישור בעיקר, אך לא רק) ממש רב מלל.
* שבר אישי מתרחש בין כיתה י' לכיתה יא', כשהתלמידים מתחילים ללמוד סטויכיומטריה. בשלב זה הקושי גדול מדי עבור חלקם, הם פורשים מהמגמה והדבר מוריד מהמוטיבציה של שאר התלמידים.
* תדמית שלילית של כימיה, תעשייה כימית.
* דורש הקפדה בהגעה לשיעורים - לתלמידים קשה להשלים את החומר לבד
שעות הלימודיות הן שעות קשות לתלמיד: ימי שישי, אחר הצהריים.
מספר שעות רב יחסית .

'''מבחינת המורה:'''
- דורש זמן רב להכנה בבית ולבדיקת עבודת ודוחות-
* מיעוט מורים לכימיה בבית הספר - בדרך כלל המורה הוא מורה יחיד במגמה. זה יוצר מצב, בו לא ניתן "לסמוך" על מישהו נוסף, לחלוק איתו, להתייעץ, לשתף את העבודה. רוב העומס נופל על המורה הבודד. 
* מרוב מאמצים ליצור עניין ומוטיבציה וניסויים וחשיבה והרצאות ומחקר ושווק לפעמים אני רוצה לחזור ולהיות רק "המורה לכימיה" שעומדת מול הלוח ומסבירה
* יש להשקיע שעות רבות בהכנה מדוייקת של השיעורים כי המקצוע לא קל לתלמידים וללא המחשות ודימויים קשה להבינו.
* אין מספיק חומרים מוכנים שמורה יכול להשתמש בהם: מצגות, סרטים, דפי עבודה והנחיות למעבדות.
אין תגמול ליחידת מעבדה.

==הזדמנויות==
 
* המנהלת תופסת את מקצועות הביוטכנולוגיה (הכוללת גם כימיה) כקרש לקפיצת ביה"ס ולכן יוזמת פרוייקטים רבים, שונים ומגוונים
* למרות העובדה שהמקצוע נלמד בכל בתי הספר מאז ומעולם- אין סוף לאפשרויות הפיתוח של המקצוע. ניתן לגוון באינסוף דרכים, ניתן ליזום שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים, ניתן להלהיב במעבדות כייפיות ומרהיבות.
* המקצוע קשור ישירות לחיי היום יום של כולם, לכן אפשר ורצוי ליצור הזדמנויות לעשות חיבורים, אם בכיתה ואם בבית (למשל לערב את המשפחה בניסויים וכד')
* לנסות לארגן את עבודתו של צוות מדעים כך שאפשר יהיה להלהיב את תלמידי חטיבת הביניים (או אפילו יסודי) בקסם של כימיה על ידי הצגה של תופעות מרשימות שיש להם הסבר פשוט
* יום מדעים- הזדמנות לשיווק המקצוע וחשיפתו לכל תלמידי בית הספר ובמיוחד כיתות יוד.
* ניצול חינוי לעובדה שכל התלמידים משתמשים באנטרנט, ע"י שיעורים מתוקשבים, עבודות בית, הפצת חומרי לימוד, פורום תלמידי הכימיה באתר בית הספר...
* להכיר יותר את הכימיה של מוצרי אוכל בבית, גבינה, דבש ושמן. וללמוד שיטות פשוטות לבדיקה עצמית לאיכות המוצרים.

==איומים/אילוצים==
* במעמד בחירת המגמה פיסיקה נחשב כמקצוע יוקרתי יותר מכימיה לתלמידים המצטיינים.
* התלמידים מחפשים מגמות אטרקטיביות (ביוטכנולוגיה, ביורפואה והנדסת מחשבים)
* ברב בתי הספר מקצועות המדעים הנלמדים בחטיבה הם פיסיקה וביולוגיה והחשיפה לכימיה מועטה (לקראת בחירת מגמה)
* בבתי ספר אחרים, לומדים כימיה לפני בחירת מגמות רק תלמידי 4 ו 5 יחידות מתמטיקה - מקטין את כמות התלמידים משמעותית.
* ריבוי מגמות אטרקטיביות הזוכות לחשיפה גדולה כך שגדלה התחרות על התלמידים החזקים.
* חלק מהמגמות מתחילות כבר בכיתה ט וזה מאד קורץ לתלמידים. כשאנו משווקים את המגמה חלק מהתלמידים כבר אינם אוכלוסיית יעד.
* ביטול של צרכי המגמה מצד ההנהלה בשל היותה מגמה קטנה. (אפשר לקבוע ימי שדה, ופעילויות על חשבון השעות כי תלמידים מעטים יחסית יפסידו שיעור).
* מיקום המעבדות בדרך כלל בשולי ביה"ס ולכן אין חשיפה יומית לעבודה במעבדה ולא רואים תלמידים או מורים המלמדים במגמה. הדבר יוצר ריחוק וידוע שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב...
*
לימודי הכימיה אינם פשוטים...
* נשירת תלמידים מההתמחות למגמות אחרות.

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:16:40Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

==[[אנרגיית יינון]]==

אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

[[תמונה:firstionizationeng.GIF|center|thumb|600px|אנרגיות יינון ראשונות]]

----

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:16:10Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* אנרגיית יינון */

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

[[==אנרגיית יינון==]]

אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

[[תמונה:firstionizationeng.GIF|center|thumb|600px|אנרגיות יינון ראשונות]]

----

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:14:49Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* אנרגיית יינון */

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

==אנרגיית יינון==
אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

[[תמונה:firstionizationeng.GIF|center|thumb|600px|אנרגיות יינון ראשונות]]

----

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:14:08Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* אנרגיית יינון */

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

==אנרגיית יינון==
אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

[[תמונה:firstionizationeng.GIF|center|thumb|500px|אנרגיות יינון ראשונות]]

----

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:13:03Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* אנרגיית יינון */

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

==אנרגיית יינון==
אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

[[תמונה:firstionizationeng.GIF|left|thumb|350px|אנרגיות יינון ראשונות]]

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

קובץ:Firstionizationeng.GIF

2010-01-20T14:11:06Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

טבלה מחזורית

2010-01-20T14:10:37Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

= טבלה מחזורית =

הטבלה המחזורית המכונה גם טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם.

דמיטרי מנדלייב נולד בסיביר והיה הילד ה-17 במשפחה. הוא למד במכללת חינוך אותה סים בשנת 1855. בשנת 1867 מנדלייב התחיל לחבר ספר לימוד " בסיס של כימיה" ומייד נתקל בקושי לסדר את החומר על היסודות בצורה סיסטמטית. לאט לאט הוא הגיע למסקנה שבין תכונות היסודות הכימיים לבין מסה שלהם קיימת חוקיות מסויימת: יסודות אשר מסודרים לפי מסה אטומית עולה מראים מחזוריות בתכונות שלהם.

[[Image:Perdioic table.jpg|thumb|left|250px|טבלה מחזורית]]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטבלה המחזורית היא טבלת היסודות הכימיים, המסודרים על פי מספר אטומי עולה ועל פי קבוצות בעלות תכונות כימיות דומות. מתחילת המאה ה-19 נערכו ניסיונות לסדר את היסודות הידועים (אז היו 69 יסודות בלבד) לפי קבוצות בעלי תכונות דומות. בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות. סידור זה הוא הטבלה המחזורית. 

בטבלה המחזורית המודרנית מסודרים כל היסודות שבטבע לפי מספר אטומי ולא לפי מסה אטומית. הטבלה מורכבת משורות וטורים. כל שורה מתחילה ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית של האטום, ומסתיימת ביסוד עם 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית, פרט לשורה הראשונה בטבלה. בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות. סידור היסודות לפי הערכות האלקטרונים יוצר הישנות מחזורית של מספר תכונות כתלות במספר האטומי. רדיוס אטומי : כידוע, רוב רובה של מסת האטום מרוכזת במרכזו, בגרעין שמטענו חיובי. סביב הגרעין פזורים האלקטרונים במרחב האטומי, כענן של מטען שלילי, במרחקים שונים מהגרעין, בגלל היותם בעלי אנרגיה שונה (כלומר ככל שהאלקטרון קרוב יותר לגרעין, כך האנרגיה שלו נמוכה יותר). מכיוון שלא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של האלקטרון באטום, משתמשים במושג ענן מטען כדי לציין את מיקומם של האלקטרונים על ידי הסתברות. לשיא ההסתברות קוראים רדיו אטומי. בכל שורה בטבלה המחזורית, משמאל לימין הרדיוס האטומי הולך וקטן, כך שהאטום הגדול ביותר בכל שורה נמצא בטור הראשון, והאטום הקטן ביותר נמצא בטור השביעי. זה נובע מכך שככל שיש יותר אלקטרונים על הקליפה כך הם נמשכים יותר כלפי הגרעין ולכן הרדיוס האטומי הולך וקטן. להבדיל, לאורך הטור, הרדיוס האטומי רק הולך וגדל, וזאת עקב היתווספותן של עוד רמות של אלקטרונים.

==אנרגיית יינון==
אנרגיית יינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהקליפה החיצונית של האטום, כשהוא נמצא במצב גזי. ככל שהמשיכה החשמלית בין המטען החיובי של הגרעין לבין האלקטרון גדולה יותר, כך נדרשת יותר אנרגיה להרחקת האלקטרון, ולכן אנרגיית היינון תהיה גדולה יותר. מאחר וניתן להרחיק יותר מאלקטרון אחד מאטום, אנרגיית היינון הראשונה תהיה נמוכה מאנרגיית היינון השנייה וזו נמוכה מהשלישית וכן הלאה. ממדידות אנרגית היינון השונות של אטום מסוים ניתן לקבוע את המבנה האלקטרוני של אותו אטום, משום שניתן לראות עליה גדולה מאוד בערכי אנרגיית היינון כאשר מוציאים אלקטרון מקליפה קרובה יותר לגרעין ועליה מתונה יותר כאשר מוציאים אלקטרון מאותה קליפה. בתהליך היינון, אנו מוציאים אלקטרון מאטום ניטרלי, והאטום הופך לחלקיק טעון חיובית הנקרא יון. בכל שורה בטבלה המחזורית הערך הנמוך ביותר של אנרגיית יינון הוא של היסודות בטור הראשון, והערך הגבוה ביותר הוא של היסודות שבטור האחרון. זה נובע מכך שככל שהאטום בטור יותר ימני, כך יש בו יותר פרוטונים שמושכים את האלקטרונים, ולכן הרחקת אלקטרון מהם דורשת יותר אנרגיה. גורם נוסף המשפיע על אנרגית היינון הוא המרחק בין האלקטרון החיצוני והגרעין. ככל שהמרחק גדל, כך עוצמת המשיכה של האלקטרונים קטנה, ולכן גם אנרגיית היינון קטנה. לדוגמה, האלקטרון הנוסף באטום הליתיום נמצא בקליפה השנייה ונמשך על ידי שלושה פרוטונים, אך אנרגיית היינון נמוכה מזו של ההליום והמימן.

==זיקה אלקטרונית==
זיקה אלקטרונית מוגדרת ככמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק אלקטרון מיון שלילי (יון שבו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים) במצב גזי. אנרגיה זו מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון נוסף זה. ערכי הזיקה האלקטרונית הינם גבוהים ביותר עבור יסודות הטור השביעי, מכיוון שקבלת אלקטרון נוסף משמעו הערכות אלקטרונים כמו של גז אציל, שלהם יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר המכתיב את אדישותם ליצירת קשרים כימיים עם יסודות אחרים. ערכי הזיקה האלקטרונית השלילית ביותר הם של יסודות הטור השני והטור השמיני. ערכים חיוביים משמעם יון שלילי יציב, ואילו ערכים שליליים משמעם יון שלילי לא יציב.

==משפחות כימיות==
===מתכות אלקליות===
לכל היסודות בקבוצה זו אלקטרון אחד בקליפה החיצונית ביותר, ולכן הם בעלי אנרגיית יינון נמוכה ורדיוס אטומי גדול, בהשוואה לאלו של היסודות האחרים. יסודות אלו הם מתכות אופייניות, רכות (פרט לליתיום) הפעילות מאוד מבחינה כימית, ומגיבות בעוצמה עם מים או חמצן, ולכן מתכות אלה מאוכסנות בשמן או נפט. אנרגיית היינון הנמוכה שלהן מסבירה את הפעילות הכימית הגבוהה שלהן. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים חיוביים בעלי מטען 1+.

===מתכות אלקליות עפרתיות===
לכל היסודות בקבוצה זו שני אלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר, דבר המסביר מדוע גם קבוצת יסודות זו פעילה מבחינה כימית. פעילות כימית זו נובעת מהנכונות של האטומים לאבד אלקטרונים בקלות, משתקפת באנרגית יינון נמוכה ובזיקה אלקטרונית נמוכה ביותר. אנרגיית היינון של מתכות קבוצה זו היא גבוהה מזו של המתכות האלקליות ולכן יסודות אלה הם פחות פעילים כימית. יסודות קבוצה זו יוצרים יונים בעלי מטען 2+, ומגיבים עם חמצן ליצירת תחמוצות.

===הלוגנים===
לכל היסודות הללו שבעה אלקטרונים בקליפה החיצונית. יסודות אלה הם אל מתכות מובהקות. הם יוצרים יונים העלי מטען 1-. יסודות אלה מתאפיינים ברדיוס אטומי קטן וערכי זיקה אלקטרונית גבוהים ביותר בהשוואה לאלו של היסודות האחרים.

===גזים אצילים===
ליסודות אלה יש שמונה אלקטרונים בקליפה החיצונית, דבר שמתאפיין באדישות הגזים ליצירת קשרים כימים עם יסודות אחרים. כל הגזים בקבוצה זו הינם חסרי ריח, צבע וטעם. ליסודות אלה יש אנרגיית יינון גבוהה ביותר וערכי זיקה אלקטרונית נמוכים ביותר, בהשוואה ליסודות האחרים

== '''תכנים פדגוגיים''' ==

על מנת להמחיש את הדמיון בתכונות של משפחות  כימיות בטבלה המחזורית, ניתן להראות [http://video.google.com/videoplay?docid=-2134266654801392897# סרטון, שמראה את תגובת המתכות האלקליות עם מים]

(מתוך תוכנית brainiacs)

== '''קישורים חיצוניים''' ==

* טבלה מחזורית אינטראקטיבית מורחבת -[http://www.ptable.com/ Ptable]

* טבלה מחזורית בעברית עם פירוט יסודות בעברית - [http://www.ort.org.il/elements/ רשת אורט]

* המגמות השונות מוצגות באופן גרפי בטבלה המחזורית, מספר אטומי, מסה אטומית, רדיוס אטומי, אלקטרושליליות ועוד [http://www.hasdeu.bz.edu.ro/softuri/fizica/mariana/Atomica/Table/lessons/04periodic/periodic.swf Trends of the Periodic Table]
* [http://www.khayma.com/muhannad/FlashTutorials/Periodic.swf הסברים גרפיים וטקסטואלים על הטבלה המחזורית] ההסבר מתחיל בהצגה של מועדי גילוי היסודות השונים לפי תקופות החל מהעת העתיקה. רדיו אטומי (כולל דף שאלות ותשובות (אנגלית)), רדיוס יוני ועוד.

[[Category:טבלה_מחזורית]]

חוק קולון

2010-01-20T13:55:23Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

==חוק קולון==
מושג מתחום אלקטרוסטטיקה,פיסיקה.

מתאר את הכח החשמלי (משיכה או דחייה) הפועל בין שני חלקיקים טעונים במטען חשמלי, שמצויים במרחק מסויים זה מזה.

== נוסחא ==

q1 המטען של חלקיק 1

q2 המטען של חלקיק 2

r המרחק בין המטענים

K קבוע

 [[Image:Coulombs law02.gif|thumb|left|250px|חוק קולון]]

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F חוק קולון, ויקיפדיה]

*[[Media:Coluomb_law.doc|למורה: עזר הוראה + אנלוגיה]]

[[Category:בפיסיקה:_אלקטרוסטטיקה_-_תחום_החוקר_מטענים_חשמליים_סטטיים_(שאינם_נעים)_בכימיה:_מבנה_האטום,_כשאטום_פוגש_אטום/קשרים_כימיים]]

==חוק קולון בהקשר של מבנה האטום==
האטום בנוי מחלקיקים תת אטומיים בעלי מטען חשמלי(פרוטונים בעלי מטען חיובי ואלקטרונים בעלי מטען שלילי). בתוך האטום פועלים כוחות משיכה ודחייה חשמליים. כוחות משיכה חשמליים קיימים בין חלקיקים בעלי מטען מנוגד. וכוחות דחיה חשמליים פועלים בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי זהה.
כוחות אלו תלויים לפי חוק קולון במרחק בין המטענים וגודל המטענים.
אנחנו נשתמש בחוק קולון באופן איכותי בהוראת הנושאים: אנרגיית יינון, רדיוס אטומי וחוזק קשר קוולנטי.
בנושא [[אנרגיית יינון]] המטענים הם מס' הפרוטונים בגרעין ומטען האלקטרון(מאחר שמטען האלקטרון הוא קבוע אז הגורם המשפיע הוא המטען בגרעין). המרחק הוא המרחק בין הגרעין לאלקטרון העוזב.
באופן דומה, בנושא [[רדיוס אטומי]] המטען הוא מס' הפרוטונים בגרעין והאלקטרון. המרחק הוא המרחק בין כל אלקטרון לגרעין.
בחוזק קשר קוולנטי המטענים הם אלקטרוני הקשר ושני הגרעינים, והמרחק הוא המרחק ביניהם ב[[אורביטל המולקולרי]] שנוצר. בקשר קוולנטי קוטבי בנוסף לכך פועלים כוחות משיכה בין המטענים החלקיים המנוגדים המצויים על האטומים.

קשר קוולנטי

2009-12-13T00:41:08Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

= קשר קוולנטי =

'''קשר קוולנטי (קו=שיתוף,ולנטי=ערכי) קשר שנוצר משיתוף אלקטרונים ערכיים של 2 אטומים של יסודות אל-מתכתיים'''.
בעת התקרבות האטומים שיוצרים קשר קוולנטי, יש חפיפה של האורביטלים האטומיים שלהם ונוצר [[אורביטל מוקלקולרי]]. אורביטל כזה יאוכלס ע"י זוג אלקטרוני קשר.

האלקטרונים המשתתפים ביצירת קשר הקוולנטי הם האלקטרונים הערכיים הלא מזווגים של כל אטום (עפ"י נוסחאות לואיס של האטומים שיוצרים את הקשר).

קשר קוולנטי: מולקולה

[[Image:Molecula.jpg|thumb|left|250px|כיתוב תמונה]]

נוצר ע"י שיתוף אלקטרונים (ולא "מסירה") בין יסודות מקבוצת האל-מתכות ליצירת מולקולות. כל זוג אלקטרונים "משותפים" יוצרים קשר קוולנטי. סביב כל אטום במולקולה יהיה לרוב אוקטט – 8 אלקטרונים (מימן- שני אלקטרונים).

אורביטלים מולקולריים (במולקולות דו-אטומיות): על אותו עיקרון כמו אורביטלים אטומיים, ומקיימים את כללי פאולי והונד. קיימים שני סוגים: . לכל אחד מהם, בכל רמה אנרגטית קיים אורביטל "קושר" ואורביטל "לא-קושר", ובכל אורביטל מקום לשני אלקטרונים עם ספין הפוך. אורביטל קושר (bonding) – סיכוי גבוה למצוא אלקטרונים בין גרעיני שני האטומים. אורביטלים אלה תורמים למשיכה בין האטומים וליציבות המולקולה. לא-קושר (anti-bonding) – סיכוי גבוה למצוא את האלקטרונים בצד הנגדי של כל גרעין, וסיכוי נמוך למצוא אותם בין הגרעינים. אורביטלים אלה גורמים לדחייה בין האטומים ומפחיתים את יציבות המולקולה.

[[Image:Sidur2.JPG]]

הצגה גרפית: מולקולת חמצן O2:

 

[[Image:Tat ramot.JPG|Image:Tat_ramot.JPG]] 

 

 

 

 

 

כמו אטום, מולקולה תהיה פארא- או דיא- מגנטית כתלות בקיום אלקטרונים לא מזווגים, וזאת בלי קשר לתכונות האטומים המרכיבים את המולקולה.

סדר הקשר: מספר זוגות האלקטרונים הנמצאים בין שני הגרעינים ותורמים למשיכה. במולקולות דו-אטומיות: . במולקולות פולי-אטומיות: לפי "אלקטרוני הערכיות". אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה האנרגטית n הגבוהה ביותר באטום. כל אטום יוצר קשרים קוולנטיים כך שהגרעין שלו מושך 8 אלקטרונים ברמה החיצונית ביותר – רמות s ו-p מלאות, כלומר מספר הקשרים שהוא יוצר (סדר הקשר): 8 פחות מספר אלקטרוני הערכיות. H יוצר קשר קוולנטי אחד, O שני קשרים קוולנטיים (בדר"כ), C ארבעה קשרים קוולנטיים (בדר"כ), N שלושה קשרים קוולנטיים בהרבה מולקולות, ההלוגנים- קשר קוולנטי אחד ( Fתמיד ושאר ההלוגנים- לרוב).

*בהשוואה בין מולקולות הבנויות מאטומים דומים בגודלם (מאותה שורה בטבלה המחזורית), ככל שעולה סדר הקשר צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לפרק את המולקולה.

 קוטביות מולקולות: כאשר צד אחד של המולקולה בעל מטען חשמלי שונה מן הצד השני. הקוטביות נקבעת לפי ההבדלים בזיקה האלקטרונית בין האטומים – "הפרש האלקטרו-שליליות". ככל שההבדלים גדולים יותר כך יש יותר סיכוי למצוא את אלקטרוני הקשר בצד של האטום בעל הזיקה הגבוהה יותר.

  

{| border="1" cellspacing="1" cellpadding="1" width="200"
|-
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|-
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|}

 

אל-איתור: במולקולות מסוימות נוצרות טבעות של אטומים, והאלקטרונים שבצד הפנימי של הטבעת נמשכים באופן שווה לכל המולקולות המרכיבות אותה, כך שאי אפשר לומר שזוג מולקולות כלשהו יצר קשר מסדר מסוים.

*כאשר יש יותר מאטום חמצן אחד במולקולה (בנוסף לאטומים אחרים), אטומי החמצן אינם קשורים זה לזה.
*המולקולה בעלת מבנה מרחבי בו הדחייה בין אלקטרונים מינימלית (קווי, זוויתי, פירמידלי, טטראדרי).
*סך כל האלקטרונים במולקולה (הקושרים והלא-קושרים) שווה לסך אלקטרוני הערכיות של כל האטומים במולקולה.

שיחה:קשר קוולנטי

2009-12-13T00:38:57Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

שלום אלה,

אני חושב שהכנסת לדף הרבה מושגים שיתכן ומתאימים לעיני המורה בלבד: אורביטל קושר, אנטי-קושר סדר קשר, כלל פאולי והונד, וכדומה. מציע להכניס הגדרה בסיסית ולהרחיב למורה בכותרת נפרדת

כמו כן התמונה שצירפת לא נראית לי מתאימה היא ממחישה מסלולים ועלולה ליצור טעות תפיסתית

הוספתי הגדרה בסיסית

חסרה התייחסות למהות הקשר הקוולנטי כולל גרף בור אנרגיה (להסביר מדוע זה קשר יציב?), קשר קוולנטי טהור מול קוטבי וקשר קוולנטי יחד כפול ומשולש

בהצלחה :)

ירדן

שיחה:קשר קוולנטי

2009-12-13T00:28:31Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

שלום אלה,

אני חושב שהכנסת לדף הרבה מושגים שיתכן ומתאימים לעיני המורה בלבד: אורביטל קושר, אנטי-קושר סדר קשר, כלל פאולי והונד, וכדומה. מציע להכניס הגדרה בסיסית ולהרחיב למורה בכותרת נפרדת

כמו כן התמונה שצירפת לא נראית לי מתאימה היא ממחישה מסלולים ועלולה ליצור טעות תפיסתית

הוספתי הגדרה בסיסית

חסרה התייחסות למהות הקשר הקוולנטי כולל גרף בור אנרגיה, קשר קוולנטי טהור מול קוטבי וקשר קוולנטי יחד כפול ומשולש

בהצלחה :)

ירדן

שיחה:קשר קוולנטי

2009-12-13T00:17:19Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: דף חדש: שלום אלה, אני חושב שהכנסת לדף הרבה מושגים שיתכן ומתאימים לעיני המורה בלבד: אורביטל קושר, אנטי-קושר סד...

שיחה:מולקולה

2009-12-08T11:04:06Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

הי רונית,

הרשתי לעצמי לעזור לך בכתב תחתי

דבורה

שלום רונית.

כתבת: ישנן תרכובות הבנויות ממספר עצום של אטומים שאיננו קבוע אלו הן מולקולות ענק למשל מלחים     NaCl. משפט זה הוא שגוי חומרים יוניים הם בעלי מבנה ענק הם אינן מולקולות. הנוסחה הכימית שלהם היא נוסחא אמפירית (היחס הקטן ביותר בין סוגי האטומים בתרכובת) .המונח מולקולת ענק הוא מושג תפוס למולקולות ביולוגיות גדולות כמו חלבונים /דנ"א וכדומה. הרשיתי לעצמי לתקן

הייתי מוסיף התייחסות לשריג מולקולרי שמולקולות הם החלקיקים שמהם הוא מורכב. כדי לקשור בין מיקרו- למאקרו

להתראות,

ירדן

ש

שלום דינה . כתבת : ניתן למיין את המולקולות לשתי קבוצות:מולקולות חד אטומיות ומולקולות רב-אטומיות. 

מולקולה חד אטומית בנויה מאטום אחד בלבד.גזים אצילים בנויים ממולקולות חד-אטומיות(He,Ne,Ar וכד') .

אני חושב שהמיון מיותר ומעמיס פרטים לא רלוונטים.

להתראות,

ירדןן

מוליכות חשמלית

2009-12-08T11:00:33Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* חומרים מתכתיים */

==מוליכות חשמלית==
תכונה פיסיקלית של חומר שמתבטאת בהולכת חשמל.
על מנת שתתקיים הולכה חשמלית בחומר, צריכים להיות בו חלקיקים נושאי מטען המסוגלים לנוע.
=אל מתכות=
רב האל- מתכות במצב יסוד (פרט לגרפיט) אינן מוליכות חשמל.

=חומרים מתכתיים=
[[מתכות]] מוליכות חשמל במצב מוצק ובמצב נוזלי זאת משום בעל פי המודל המתכתי, קטיונים ב"ים" של אלקטרונים חופשיים לא מאותרים, קיימים האלקטרונים שהם חלקיקים בעלי מטען שלילי ויש להם אפשרות תנועה במבנה.

=חומרים יוניים =
====במצב מוצק====
במצב מוצק, [[חומרים יוניים]] בנויים מיונים חיוביים ושליליים המסודרים כך שכל יון חיובי מוקף יונים שליליים ולהיפך, ובין היונים בעלי המטענים המנוגדים יש משיכות חשמליות חזקות מאוד.
חומר יוני במוצק אינו מוליך חשמל משום שהיונים בסריג המוצק קשורים זה לזה במשיכות חשמליות חזקות שאינן מאפשרות להם להיות בעלי כושר תנועה.

====מצב נוזלי(מותך)====
במצב מותך (נוזלי) חומרים יונים מוליכים חשמל, מאחר שבמצב נוזלי, חלק מהמשיכות החשמליות שבין היונים ניתקו/התרופפו/נחלשו וכך היונים יכולים לנוע.
====במצב מומס במים ====
חומרים יוניים קלי תמס, מתפרקים במים ליונים המוקפים במולקולות מים ("עטופים" במעטפת מיום). היונים בתמיסה בעלי אפשרות תנועה ולכן תמיסות של חומרים אלו מוליכות חשמל.

=חומרים מולקולריים=
בנוים ממולקולות ולכן אין במבנה חלקיקים טעונים, ומכאן שלא תהיה הולכה חשמלית.
יוצאי דופן הם החומרים המולקולריים שהם חומצות ובסיסים, אשר מתפרקים במים ליונים, ולכן תמיסתם המימית מוליכה חשמל.
=חומרים אטומריים=
מבין [[החומרים האטומריים]], רק הגרפיט מוליכה חשמל. ההסבר לכך הוא שבסריג הגרפיט כל אטום פחמן קשור ל- 3 אטומי פחמן נוספים בקשר קוולנטי. נוצרים משטחים של טבעות משושות של פחמנים, כשאטום פחמן נמצא בכל קודקוד של משושה.
האלקטרון ה-4 של כל אטום אינו משתתף בקשר קוולנטי והוא חופשי בים האלקטרונים שבין המשטחים. מכאן נובעת הולכת החשמל של הגרפיט.

מוליכות חשמלית

2009-12-08T10:59:40Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* במצב מוצק */

==מוליכות חשמלית==
תכונה פיסיקלית של חומר שמתבטאת בהולכת חשמל.
על מנת שתתקיים הולכה חשמלית בחומר, צריכים להיות בו חלקיקים נושאי מטען המסוגלים לנוע.
=אל מתכות=
רב האל- מתכות במצב יסוד (פרט לגרפיט) אינן מוליכות חשמל.

=חומרים מתכתיים=
מתכות מוליכות חשמל במצב מוצק ובמצב נוזלי זאת משום בעל פי המודל המתכתי, קטיונים ב"ים" של אלקטרונים חופשיים לא מאותרים, קיימים האלקטרונים שהם חלקיקים בעלי מטען שלילי ויש להם אפשרות תנועה במבנה.

=חומרים יוניים =
====במצב מוצק====
במצב מוצק, [[חומרים יוניים]] בנויים מיונים חיוביים ושליליים המסודרים כך שכל יון חיובי מוקף יונים שליליים ולהיפך, ובין היונים בעלי המטענים המנוגדים יש משיכות חשמליות חזקות מאוד.
חומר יוני במוצק אינו מוליך חשמל משום שהיונים בסריג המוצק קשורים זה לזה במשיכות חשמליות חזקות שאינן מאפשרות להם להיות בעלי כושר תנועה.

====מצב נוזלי(מותך)====
במצב מותך (נוזלי) חומרים יונים מוליכים חשמל, מאחר שבמצב נוזלי, חלק מהמשיכות החשמליות שבין היונים ניתקו/התרופפו/נחלשו וכך היונים יכולים לנוע.
====במצב מומס במים ====
חומרים יוניים קלי תמס, מתפרקים במים ליונים המוקפים במולקולות מים ("עטופים" במעטפת מיום). היונים בתמיסה בעלי אפשרות תנועה ולכן תמיסות של חומרים אלו מוליכות חשמל.

=חומרים מולקולריים=
בנוים ממולקולות ולכן אין במבנה חלקיקים טעונים, ומכאן שלא תהיה הולכה חשמלית.
יוצאי דופן הם החומרים המולקולריים שהם חומצות ובסיסים, אשר מתפרקים במים ליונים, ולכן תמיסתם המימית מוליכה חשמל.
=חומרים אטומריים=
מבין [[החומרים האטומריים]], רק הגרפיט מוליכה חשמל. ההסבר לכך הוא שבסריג הגרפיט כל אטום פחמן קשור ל- 3 אטומי פחמן נוספים בקשר קוולנטי. נוצרים משטחים של טבעות משושות של פחמנים, כשאטום פחמן נמצא בכל קודקוד של משושה.
האלקטרון ה-4 של כל אטום אינו משתתף בקשר קוולנטי והוא חופשי בים האלקטרונים שבין המשטחים. מכאן נובעת הולכת החשמל של הגרפיט.

מוליכות חשמלית

2009-12-08T10:59:18Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* חומרים אטומריים */

==מוליכות חשמלית==
תכונה פיסיקלית של חומר שמתבטאת בהולכת חשמל.
על מנת שתתקיים הולכה חשמלית בחומר, צריכים להיות בו חלקיקים נושאי מטען המסוגלים לנוע.
=אל מתכות=
רב האל- מתכות במצב יסוד (פרט לגרפיט) אינן מוליכות חשמל.

=חומרים מתכתיים=
מתכות מוליכות חשמל במצב מוצק ובמצב נוזלי זאת משום בעל פי המודל המתכתי, קטיונים ב"ים" של אלקטרונים חופשיים לא מאותרים, קיימים האלקטרונים שהם חלקיקים בעלי מטען שלילי ויש להם אפשרות תנועה במבנה.

=חומרים יוניים =
====במצב מוצק====
במצב מוצק, חומרים יוניים בנויים מיונים חיוביים ושליליים המסודרים כך שכל יון חיובי מוקף יונים שליליים ולהיפך, ובין היונים בעלי המטענים המנוגדים יש משיכות חשמליות חזקות מאוד.
חומר יוני במוצק אינו מוליך חשמל משום שהיונים בסריג המוצק קשורים זה לזה במשיכות חשמליות חזקות שאינן מאפשרות להם להיות בעלי כושר תנועה.
====מצב נוזלי(מותך)====
במצב מותך (נוזלי) חומרים יונים מוליכים חשמל, מאחר שבמצב נוזלי, חלק מהמשיכות החשמליות שבין היונים ניתקו/התרופפו/נחלשו וכך היונים יכולים לנוע.
====במצב מומס במים ====
חומרים יוניים קלי תמס, מתפרקים במים ליונים המוקפים במולקולות מים ("עטופים" במעטפת מיום). היונים בתמיסה בעלי אפשרות תנועה ולכן תמיסות של חומרים אלו מוליכות חשמל.

=חומרים מולקולריים=
בנוים ממולקולות ולכן אין במבנה חלקיקים טעונים, ומכאן שלא תהיה הולכה חשמלית.
יוצאי דופן הם החומרים המולקולריים שהם חומצות ובסיסים, אשר מתפרקים במים ליונים, ולכן תמיסתם המימית מוליכה חשמל.
=חומרים אטומריים=
מבין [[החומרים האטומריים]], רק הגרפיט מוליכה חשמל. ההסבר לכך הוא שבסריג הגרפיט כל אטום פחמן קשור ל- 3 אטומי פחמן נוספים בקשר קוולנטי. נוצרים משטחים של טבעות משושות של פחמנים, כשאטום פחמן נמצא בכל קודקוד של משושה.
האלקטרון ה-4 של כל אטום אינו משתתף בקשר קוולנטי והוא חופשי בים האלקטרונים שבין המשטחים. מכאן נובעת הולכת החשמל של הגרפיט.

קשר יוני

2009-12-06T12:03:51Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* מהו קשר יוני? */

= מהו קשר יוני? =

*קשר בין שני יונים בעלי מטענים מנוגדים.

הגדרה מעמיקה יותר למי שלמד על חוזק קשר קוולנטי:
*קשר בין אטומים שונים, הנבדלים במידה רבה בערך האלקטרושליליות שלהם. קשרים אלו "כל-כך" קוטביים עד שיש מעבר של אלקטרון (או אלקטרונים) מאטום אחד (בעל אלקטרושליליות נמוכה) לאטום שני (בעל אלקטרושליליות גבוהה). האטום ש"הפסיד" אלקטרון יהיה בעל מטען חיובי והאטום ש"קיבל" אלקטרון יהיה בעל מטען שלילי.
בין היון חיובי והיון שלילי קיימים כוחות משיכה חשמליים אלקטרוסטטים הנקראים קשר יוני. כמו כל קשר כימי גם לקשר היוני יש נק' איזון (של כוחות המשיכה והדחייה) שבה מוגדרים אנרגיית קשר ואורך קשר.

*קשר יוני נוצר בין אטומים עם הפרש באלקטרושליליות גדול (מעל 2).

ככל שהפרש באלקטרושליליות הולך וגדל, קוטביות הקשר הולכת וגדלה.

ככל שקשר בין שני אטומים קוטבי יותר, כך גדל מטען החלקי של כל אחד מהאטומים הקשורים.

איזה קשר יווצר בין האטומים עם הפרש בלקטרושליליות גדול מאוד? כגון, בין אטום נתרן לבין אטום כלור שהפרש בלקטרושליליות הוא 2.1?

במקרה כזה הקשר הוא כל-כך קוטבי, שניתן לומר שהאלקטרון הערכי השייך לאטום נתרן עובר לאטום כלור. כתוצאה מכך נוצר זוג יונים:

יון כלור שלילי -Cl יון נתרן חיובי +Na

== דוגמאות נוספות ==

בין פלואור וליתיום קיים קשר יוני (הפרש באלקטרושליליות שווה ל-3) שבו יש יוני F- ויוני Li+.

== חוזק הקשר יוני ==

#גודל המטענים: ככל שהמטענים של היונים המרכיבים את הקשר היוני גדולים יותר המשיכות החשמליות שביניהם על פי חוק קולון, יהיו חזקות יותר ותידרש אנרגיה רבה יותר על מנת לשבור אותן. מכאן אנרגיית הקשר היוני תהיה גדולה יותר.
#רדיוס היונים היוצרים את הקשר: ככל שהרדיוס היוני קטן יותר, האריזה של היונים בסריג תהיה צפופה ומסודרת יותר והמרחקים בין היונים בעלי המטענים המנוגדים יהיו קטנים יותר ולכן תידרש יותר אנרגיה לשבירת הקשר, כלומר הקשר יהיה חזק יותר.

קוטביות קשר

2009-12-06T11:58:49Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* חוזק הקשר */

= קוטביות קשר =

קשר קוולנטי יחשב כקשר קוטבי כאשר שני האטומים המשתתפים בקשר יהיה בעלי [[אלקטרושליליות]] שונה,כתוצאה מכך הם לא מושכים את אלקטרוני הקשר במידה שווה.
במקרה כזה אלקטרוני הקשר יבלו יותר זמן בקירבת האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר. ניתן לומר שענן האלקטרונים קרוב יותר לאטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר.

== הקוטביות ==

במקרה שקשר קוולנטי הוא קשר קוטבי, הקשר מקבל "אופי יוני" - על האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר יווצר מטען חלקי שלילי (ניתן לומר שבאופן חלקי הוא הרויח עוד מטען, מפני שאלקטרוני הקשר שוהים יותר באיזורו) ועל האטום בעל האלקטרושליליות הנמוכה יותר יווצר מטען חלקי חיובי.

== חוזק הקשר ==
קשר קוטבי בגלל אופיו היוני, הינו חזק יותר בהשוואה לקשר קוולנטי טהור. (ניתן לומר שבין 2 אטומי הקשר שעליהם מטענים חלקיים מנוגדים, נוצר כח משיכה נוסף, מעבר לכח המשיכה שפועל בין אלקטרוני הקשר לבין גרעיני האטומים הקשורים).לדוג': הקשר Cl-Cl חלש מהקשר Br-Cl .
כמו כן ככל שהקשר הקוולנטי מקוטב יותר (תגדל מידת הקוטביות של הקשר)יגדלו המטענים החלקיים על כל אחד מהאטומים המשתתפים בקשר, ולכן הקשר יהיה חזק יותר כלומר תידרש יותר אנרגיה לשבירת הקשר. דוגמא: הקשר H-CL קוטבי יותר מ H-Br ולכן חזק ממנו.

[[קטגוריה:הקשר הקוולנטי]]

שיחה:אלקטרון

2009-12-06T11:51:23Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

הי שרית

אני חושב שהתמונה שצירפת עשויה לגרום לתפיסה מוטעית לכן כדאי להורידה

כתבת שהאלקט' הוא חלקיק יסודי- אני לא בטוח שהייתי מתחייב על כזה דבר (קווארקים)נ

חשוב להתייחס לאופי הדואלי של האלקטרון ולהתייחס לאלקטרונים באטום באמצעות המושגים רמות אנרגיה ואורביטלים

אם תזדקקי לעזרה אשמח לעזור

להתראות,

ירדן

שיחה:אלקטרון

2009-12-06T11:47:01Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: דף חדש: הי שרית אני חושב שהתמונה שצירפת עשויה לגרום לתפיסה מוטעית לכן כדאי להורידה חשוב להתייחס לאופי הדואל...

הי שרית

אני חושב שהתמונה שצירפת עשויה לגרום לתפיסה מוטעית לכן כדאי להורידה

חשוב להתייחס לאופי הדואלי של האלקטרון ולהתייחס לאלקטרונים באטום באמצעות המושגים רמות אנרגיה ואורביטלים

אם תזדקקי לעזרה אשמח לעזור

להתראות,

ירדן

שיחה:מולקולה

2009-12-06T11:38:57Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

מולקולה

2009-12-06T11:37:18Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ: /* הגדרה */

'''מולקולה'''

== הגדרה ==

צירוף של אטומים (זהים או שונים) הקשורים בקשר כימי.

 ישנן מולקולות הבנויות מאטומים זהים - חומר זה הוא '''יסוד''' למשל גופרית S8, מימן H2.

קיימות מולקולות הבנויות מאטומים שונים -נקראות '''תרכובות''' .

ישנן תרכובות שלהן מספר אטומים קבוע למשל גלוקוז C6H12O6.

[[Image:Molecule2.jpg|thumb|left|250px|מולקולה דו אטומית]]

 

[[תמונה:.|Molecule3.jpg left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]

[[Category:מבנה_וקישור-_קשרים_כימיים]]

שיחה:מולקולה

2009-12-06T11:36:05Z

×§×“×ž×™ ×™×¨×“×Ÿ:

Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

מודלים לקידום מקצוע הכימיה

סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

ליפידים איסוף חומרים

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

ליפידים איסוף חומרים

ליפידים איסוף חומרים

לפידים ומחלות מטבוליות

×§×©×¨ ×œ×ª"×œ - ×™×¨×“×Ÿ

מיון שאלות לפאנל מומחים

ליפידים

ליפידים

ליפידים

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×˜×¢× ×©×œ ×›×™×ž×™×”

SWOT למקצוע הכימיה

SWOT למקצוע הכימיה

טבלה מחזורית

טבלה מחזורית

טבלה מחזורית

טבלה מחזורית

טבלה מחזורית

קובץ:Firstionizationeng.GIF

טבלה מחזורית

חוק קולון

קשר קוולנטי

שיחה:קשר קוולנטי

שיחה:קשר קוולנטי

שיחה:קשר קוולנטי

שיחה:מולקולה

מוליכות חשמלית

מוליכות חשמלית

מוליכות חשמלית

קשר יוני

קוטביות קשר

שיחה:אלקטרון

שיחה:אלקטרון

שיחה:מולקולה

מולקולה

שיחה:מולקולה

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×“×£ ×ª×›× ×•×Ÿ ×œ×›×ª×‘×” ×¢×œ ×ž×¢×‘×“×ª ×”×œ×™×¤×™×“×™×

×˜×¢× ×©×œ ×›×™×ž×™×”