https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%C2%A4%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%CB%9C%C3%97%C2%A7%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%B8+%C3%97%C2%90%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%C5%93%C3%97%E2%84%A2 2026-06-14T15:48:27Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-28T19:58:43Z

<p>פלוטקין אורלי: /* שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|center|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> <br /> <br /> אורלי פלוטקין<br /> <br /> פסקה 1. <br /> ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. <br /> בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל.<br /> '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 2. <br /> הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה.<br /> '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''<br /> <br /> פסקה 3. <br /> ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.<br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד .<br /> שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> '''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?''' <br /> <br /> <br /> פסקה 4. <br /> הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. <br /> השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.<br /> <br /> '''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA 2011-02-28T19:57:21Z

<p>פלוטקין אורלי: /* שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור */</p> <hr /> <div>== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==<br /> <br /> === '''סדנה בהנחייתה של ד&quot;ר רון בלונדר''' ===<br /> <br /> ==== '''תקציר הסדנה''' ====<br /> <br /> ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר &quot;מסע לחיפוש שאלות טובות&quot;, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. <br /> <br /> '''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה. <br /> <br /> #'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.''' <br /> #'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר. <br /> #'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''<br /> <br /> [[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]] <br /> <br /> ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות: <br /> <br /> א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור) <br /> <br /> ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע <br /> <br /> ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים <br /> <br /> '''שאילה לפנים''' <br /> <br /> שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ&quot;ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע. <br /> <br /> '''כיצד שואלים לפנים?''' <br /> <br /> *מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי? <br /> *אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה? <br /> *לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?<br /> <br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == תרגול שאילת שאלות לאחור ==<br /> <br /> מתי מומלץ לשאול לאחור? <br /> <br /> בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור <br /> [[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה. <br /> <br /> <br /> <br /> '''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''<br /> <br /> הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור. <br /> <br /> השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2). <br /> <br /> הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה. <br /> <br /> הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות. <br /> <br /> (מעובד עפ&quot;י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס) <br /> <br /> לדוגמא:<br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הדלקת גפרור נעשית ע&quot;י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול? <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. &lt;/span&gt;<br /> <br /> שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע) <br /> <br /> &lt;span style=&quot;color: #ff0000&quot;&gt;כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. &lt;/span&gt;<br /> <br /> ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון. <br /> <br /> קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה: <br /> <br /> 1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם <br /> <br /> 2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה <br /> <br /> 3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה &lt;br&gt;<br /> <br /> ==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==<br /> <br /> [[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]<br /> <br /> ====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====<br /> <br /> <br /> =====רעיונות מרכזיים (בעז)===== <br /> <br /> פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?<br /> <br /> פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?<br /> <br /> פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?<br /> <br /> פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ? <br /> <br /> פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?<br /> <br /> '''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''<br /> <br /> <br /> התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:<br /> (הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב &gt; פורומי רכב &gt; טכני, אחזקה וטיפולים )<br /> <br /> &quot;בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.<br /> <br /> התהליך מחולק לכמה שלבים.<br /> <br /> 1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).<br /> <br /> 2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.<br /> <br /> 3. הכנת המתוקסיד.<br /> <br /> 4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.<br /> <br /> 5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.<br /> <br /> 6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר. <br /> <br /> כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.<br /> מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.<br /> אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד.&quot;<br /> <br /> '''הסבר כימי לתהליך'''<br /> <br /> התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ&quot;ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם. <br /> <br /> מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess<br /> <br /> ===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====<br /> <br /> 1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז? <br /> <br /> 2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?<br /> <br /> ראו הקישור: <br /> [http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]<br /> <br /> 3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר? <br /> <br /> 4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?<br /> <br /> =====שאלות לביודיזל - עדנה=====<br /> <br /> 1. מהו ביודיזל<br /> <br /> 2. איך מייצרים ביודיזל<br /> <br /> 3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה&quot;א ואיכות הסביבה<br /> <br /> שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ&quot;מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.<br /> <br /> למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.<br /> <br /> ===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====<br /> <br /> # איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?<br /> # באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?<br /> # מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?<br /> # העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?<br /> <br /> כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====<br /> <br /> 1) מהו ביודיזל?<br /> <br /> 2) ממה ניתן להפיקו?<br /> <br /> 3) האם ייצורו מוגבל?<br /> <br /> 4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?<br /> <br /> 5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?<br /> <br /> 6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?<br /> <br /> 7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?<br /> <br /> '''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?<br /> <br /> בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.<br /> עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.<br /> מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.<br /> בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.<br /> לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.<br /> במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.<br /> השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.<br /> <br /> =====שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====<br /> סעיף א<br /> <br /> פסקה ראשונה:<br /> <br /> 1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?<br /> <br /> 2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?<br /> <br /> 3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?<br /> <br /> 4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?<br /> <br /> פסקה שנייה ושלישית:<br /> <br /> 5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?<br /> <br /> 7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?<br /> <br /> 8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?<br /> <br /> 9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?<br /> <br /> סעיף ב<br /> <br /> כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)<br /> <br /> תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה:<br /> [[תמונה:Biodizel2.jpg|center|thumb|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]<br /> <br /> <br /> <br /> אורלי פלוטקין<br /> <br /> פסקה 1. <br /> ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. <br /> בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל.<br /> שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?<br /> <br /> <br /> פסקה 2. <br /> הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה.<br /> שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?<br /> <br /> <br /> פסקה 3. <br /> ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.<br /> <br /> אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד .<br /> שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן. <br /> <br /> שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו? <br /> <br /> <br /> פסקה 4. <br /> הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. <br /> השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.<br /> <br /> שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?<br /> <br /> == '''קישורים חיצוניים''' ==<br /> <br /> [http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר] <br /> <br /> [http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D 2010-12-14T16:58:57Z

<p>פלוטקין אורלי: /* שאלות */</p> <hr /> <div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ&quot;רית<br /> <br /> =שאלות:=<br /> 1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br /> <br /> 2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br /> <br /> =רעיונות והצעות:=<br /> 1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד &quot;דם חדש&quot; ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br /> <br /> 2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br /> אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br /> הצעות קונקרטיות: <br /> א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br /> ב. פעולות &quot;שיווק&quot; של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br /> ג. &quot;בית חם&quot;- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br /> <br /> =שאלות=<br /> 1. האם יש &quot;הגדרת תפקיד&quot; למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ&quot;י ראייתו.<br /> <br /> <br /> 2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br /> <br /> 3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br /> <br /> 4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br /> 5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br /> <br /> 6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br /> <br /> 7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br /> <br /> 8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br /> <br /> 9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br /> <br /> 10. מי יכול להיות מדריך?</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-27T17:15:13Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> <br /> [[מדיה:Promothion2.doc|'''פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה''']]<br /> <br /> <br /> ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br /> <br /> [[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br /> <br /> [[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc‏ |תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-27T17:14:41Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> <br /> [[מדיה:Promothion2.doc|פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> <br /> ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br /> <br /> [[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br /> <br /> [[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc‏ |תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-27T17:14:03Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> פירוט השלבים לפעילות<br /> <br /> [[מדיה:Promothion2.doc|פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> <br /> ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br /> <br /> [[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br /> <br /> [[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc‏ |תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Promothion2.doc 2010-11-27T17:13:21Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div></div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-27T17:12:42Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> פירוט השלבים לפעילות<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|פירוט השלבים לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> <br /> ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br /> <br /> [[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br /> <br /> ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br /> <br /> [[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc‏ |תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:39:39Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> קבוצה גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|פעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:39:24Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> קבוצה גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> <br /> [[מדיה:Promothion.doc|פעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:36:28Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> קבוצה גלינה. רונית, מירי, אורלי</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:33:50Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> קבוצה גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[תמונה:Promothion.doc<br /> .jpg|left|thumb|250px|פעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Promothion.doc 2010-11-12T09:31:08Z

<p>פלוטקין אורלי: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Promothion.doc</p> <hr /> <div></div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:20:36Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> קבוצה גלינה. רונית, מירי, אורלי<br /> <br /> [[תמונה:תמונה:Promothion.doc<br /> ]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Promothion.doc 2010-11-12T09:17:22Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div></div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T09:12:34Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> <br /> <br /> תקציר קבוצה : גלינה, רונית, מירי, אורלי<br /> [[[[תמונה:תמונה:תקציר פעילות לקראת שנת הכימיה הבינלאומית.doc]]]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T08:54:30Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> <br /> <br /> תקציר קבוצה : גלינה, רונית, מירי, אורלי<br /> [[תמונה:תקציר פעילות לקראת שנת הכימיה הבינלאומית.doc<br /> ]]</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1 2010-11-12T08:51:23Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br /> <br /> <br /> <br /> תקציר קבוצה : גלינה, רונית, מירי, אורלי</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8_%C3%97%C2%A4%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C5%93%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%90%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%AA_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%BA%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A0%C3%97%C5%93%C3%97%C2%90%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%AA.doc 2010-11-12T08:48:49Z

<p>פלוטקין אורלי: קבוצה של גלינה, מירי, רונית, אורלי</p> <hr /> <div>קבוצה של גלינה, מירי, רונית, אורלי</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-11-03T15:55:38Z

<p>פלוטקין אורלי: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */</p> <hr /> <div>[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;center&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br /> <br /> הכנת &quot;תואם סיליפוט&quot;...<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 11 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 12. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר&quot;. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&amp;nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 13 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הפעילות מתחלקת לשניים. <br /> <br /> ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br /> <br /> חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ&quot;י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br /> <br /> - כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br /> <br /> כימיה בהקשר ייצור תרופות <br /> <br /> כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה&lt;br&gt;<br /> <br /> כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br /> <br /> הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 14. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תושבי מדינת ישראל. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה&quot;ב <br /> <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp; &amp;nbsp;9news <br /> <br /> ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 15. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה ט'. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצבת מגמת הכימיה <br /> <br /> יצירת עניין, סקרנות&amp;nbsp; ורלוונטיות.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&amp;nbsp; ..<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 16. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי חטיבה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה למקצוע. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 17. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> תלמידי והורי כיתות י'<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> הצגת מגמת הכימיה&amp;nbsp;כמקצוע בסיסי&amp;nbsp;וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> &amp;nbsp;כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 18. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מורים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה בגלל המורה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא <br /> <br /> גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ .&amp;nbsp; <br /> <br /> איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי&quot;ס והכללתם במודלים <br /> <br /> המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; <br /> <br /> .<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 19. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הנהלת ומורי ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> תגיד, כי... <br /> <br /> עשית לא אמרת = לא עשית.<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כדאי לביה&quot;ס כימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו-&amp;nbsp;% ההצלחה הבית ספרית <br /> <br /> לתת למנהל &quot;להשוויץ&quot; עם המגמה, הפעילויות, התוצאות <br /> <br /> להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י&quot;א ו/או הדגמות כתה י <br /> <br /> לצלם.... לצלם.... לצלם.... <br /> <br /> לספר &lt;u&gt;לכולם&lt;/u&gt; מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות <br /> <br /> מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי&amp;nbsp; (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), , &amp;nbsp; <br /> <br /> תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו) <br /> <br /> תצוגות כימיה&amp;nbsp; במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון&amp;nbsp; .<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . תלמידי המגמה<br /> . | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים<br /> .<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי ספר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.<br /> <br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . ערב כימיה להורים ותלמידים כיתות ט'בהשתתפות תלמידי יא ו-יב(מגמת כימיה), מורים לכימיה, מורי בית הספר.<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}<br /> <br /> == הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==<br /> <br /> ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה. <br /> <br /> אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים. <br /> <br /> חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד: <br /> <br /> *קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'<br /> <br /> *פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'<br /> <br /> *יצירת טבלה מחזורית &quot;אחרת&quot; עם תלמידי המגמה<br /> <br /> *יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.<br /> <br /> *מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה&quot;ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי<br /> <br /> *ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה<br /> <br /> *טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-26T19:16:53Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:Logo.jpg|left|thumb|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]]<br /> בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br /> <br /> בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br /> <br /> '''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt;אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.&lt;/span&gt;'''&lt;span style=&quot;color: #0000ff&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> עבודה נעימה! <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> == מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;500&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מס' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | קהל היעד <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מטרת הפעילות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מסר שיווקי <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תיאור הפעילות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 1 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידים צעירים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | <br /> #להלהיב וליצור עיניין <br /> #להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br /> <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקורן...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 2 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 3 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט'-יב' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה&quot;ס. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 4 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור&quot; (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 5 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה&quot;ס כולה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 6 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתה י <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הפנינג בנושא&amp;nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 7 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות י' <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי&quot;ס.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 8 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי בית הספר <br /> | להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 9 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 10 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה&quot;ס <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת &quot;גאוות יחידה&quot; <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 11 <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&amp;nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&amp;nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | 12. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | כיתות ט, י. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | &quot;זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר&quot;. <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&amp;nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | . <br /> | style=&quot;text-align: right&quot; | .<br /> |}</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-16T06:58:22Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות תלמידים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;<br /> <br /> <br /> '''אורלי'''<br /> <br /> תגובות של ארבעה תלמידים:<br /> <br /> ד.<br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;.<br /> <br /> ל.<br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות .<br /> תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה.<br /> דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום.<br /> אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר.<br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו.<br /> הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו.<br /> בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות.<br /> בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!<br /> <br /> <br /> י'<br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד..</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T15:23:27Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות תלמידים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;<br /> <br /> <br /> '''אורלי'''<br /> תגובות של שלושה תלמידים:<br /> <br /> ד.<br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;.<br /> <br /> ל.<br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות .<br /> תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה.<br /> דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום.<br /> אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר.<br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו.<br /> הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו.<br /> בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות.<br /> בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T15:23:11Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות תלמידים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;<br /> <br /> '''אורלי'''<br /> תגובות של שלושה תלמידים:<br /> <br /> ד.<br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;.<br /> <br /> ל.<br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות .<br /> תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה.<br /> דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום.<br /> אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר.<br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו.<br /> הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו.<br /> בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות.<br /> בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T15:22:37Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות תלמידים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;<br /> <br /> אורלי<br /> <br /> תגובות של שלושה תלמידים:<br /> <br /> ד.<br /> <br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;.<br /> <br /> ל.<br /> <br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות .<br /> תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה.<br /> דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום.<br /> אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> <br /> ר.<br /> <br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו.<br /> הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו.<br /> בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות.<br /> בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T15:22:03Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות תלמידים */</p> <hr /> <div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br /> <br /> === תשובות מורים ===<br /> <br /> '''רחל אידלמן''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> '''בעז הדס''' <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''נחום''' <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''ימית''' <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;'''סופיה''' <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה''' <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br /> <br /> &lt;br&gt;'''אורלי''' <br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br /> <br /> '''אלה''' <br /> <br /> הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&amp;nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&amp;nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&amp;nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&amp;nbsp;מצטערת שבחרתי&amp;nbsp; בהוראה <br /> <br /> 2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים &lt;br&gt;- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות<br /> <br /> === תשובות תלמידים ===<br /> <br /> '''דפנה''' <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> '''ימית'''<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;<br /> <br /> אורלי<br /> <br /> תגובות של שלושה תלמידים:<br /> <br /> ד.<br /> רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ&quot;ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק &quot;לגאונים&quot;.<br /> ל.<br /> בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות .<br /> תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה.<br /> דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום.<br /> אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br /> ר.<br /> אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו.<br /> הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו.<br /> בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות.<br /> בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה!</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T08:08:18Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות מורים */</p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;סופיה <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> אנה <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד.<br /> <br /> אורלי<br /> <br /> אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה.<br /> היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד.<br /> הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'......<br /> לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח.<br /> כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים.<br /> אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין!<br /> אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע?<br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> ימית<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 2010-10-15T08:06:00Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תשובות מורים */</p> <hr /> <div>= מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? =<br /> <br /> == תשובות מורים ==<br /> <br /> רחל אידלמן - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br /> <br /> 2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br /> <br /> בעז הדס - <br /> <br /> 1. בכיתה י&quot;א בתיכון למדתי בארה&quot;ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br /> <br /> 2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br /> <br /> &lt;br&gt;נחום <br /> <br /> 1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי. <br /> <br /> &lt;br&gt;2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> 1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br /> <br /> 2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד&lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ימית - <br /> <br /> 1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&amp;nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&amp;nbsp;לכל זה התווספו&amp;nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&amp;nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&amp;nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&amp;nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&amp;nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br /> <br /> 2. כימיה ענתה על הצרכים&amp;nbsp;הבאים שלי: <br /> <br /> א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&amp;nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&amp;nbsp;שכלי (אתגר),&amp;nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&amp;nbsp; <br /> <br /> &lt;br&gt;סופיה <br /> <br /> 1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> אנה <br /> <br /> 1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br /> <br /> זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br /> <br /> 2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br /> <br /> מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד.<br /> <br /> אורלי<br /> <br /> היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד.<br /> הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'......<br /> לא &quot;נדלקתי&quot; על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח.<br /> כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים.<br /> אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין!<br /> אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע?<br /> <br /> == תשובות תלמידים ==<br /> <br /> דפנה <br /> <br /> שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח&quot;ל <br /> <br /> התשובות לא היו מאוד מגוונות &amp;nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br /> <br /> , &amp;nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br /> <br /> הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br /> <br /> הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br /> <br /> סקרנות וביצוע מעבדות <br /> <br /> מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br /> <br /> שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br /> <br /> <br /> <br /> ימית<br /> <br /> עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&amp;nbsp;</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90 2010-10-15T07:46:32Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&amp;nbsp;&amp;nbsp; */</p> <hr /> <div>= ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה=<br /> =מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!=<br /> &lt;br&gt;<br /> == תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&amp;nbsp;&amp;nbsp; ==<br /> <br /> {| cellspacing=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;1&quot; width=&quot;200&quot; border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | מביא/ה כיבוד: <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | תאריך<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | יעל ודבורה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 6.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | נחום סטולר <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 20.10<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | <br /> &amp;nbsp;&amp;nbsp;דפנה הלוי<br /> <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 3.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | אלה ורוזה <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 17.11<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 1.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;?? <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 15.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;אורלי פלוטקין <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 29.12<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | &amp;nbsp;ימית<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 12.1<br /> |-<br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | בעז <br /> | style=&quot;text-align: center&quot; | 26.1 <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> &lt;br&gt;</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2010-06-20T16:29:50Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? */</p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ==סדנא - מיומנות הטיעון==<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> === תוצרי הסדנא: ===<br /> &lt;br&gt;<br /> ===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====<br /> <br /> * [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> * [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]<br /> <br /> ====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====<br /> <br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]<br /> <br /> <br /> קישור לסרטון שמציג את התופעה:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM<br /> <br /> קישור לסרטון עם הסבר:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&amp;feature=fvst<br /> ====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]<br /> <br /> ==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====<br /> <br /> [[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]] <br /> <br /> '''מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;''' - משימת רשות <br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא. <br /> <br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל. <br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע. <br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.<br /> <br /> טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים <br /> <br /> [[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]<br /> <br /> = דוגמה לתשובה =<br /> <br /> אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&amp;nbsp;שכוללת בתוכה בין&amp;nbsp;היתר&amp;nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום. <br /> <br /> לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה. <br /> <br /> כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית. <br /> <br /> פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף&amp;nbsp;שלנו,&amp;nbsp;בדרך הטובה והבריאה ביותר. <br /> <br /> למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות: <br /> <br /> #&amp;nbsp; עודף חלבון&amp;nbsp;עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן. <br /> #&amp;nbsp;את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.<br /> <br /> להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו: <br /> <br /> *חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים. <br /> *חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף. <br /> *סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה.<br /> *חלבון ביצה,&amp;nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2010-06-20T16:25:37Z

<p>פלוטקין אורלי: /* תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? */</p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ==סדנא - מיומנות הטיעון==<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> === תוצרי הסדנא: ===<br /> &lt;br&gt;<br /> ===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====<br /> <br /> * [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> * [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]<br /> <br /> ====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====<br /> <br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]<br /> <br /> <br /> קישור לסרטון שמציג את התופעה:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM<br /> <br /> קישור לסרטון עם הסבר:<br /> http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&amp;feature=fvst<br /> ====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]<br /> <br /> [[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]<br /> <br /> ==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====<br /> <br /> [[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]] <br /> <br /> '''מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;''' - משימת רשות <br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא. <br /> <br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל. <br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע. <br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.<br /> <br /> [[תמונה:Protein of the sport.doc]]<br /> <br /> = דוגמה לתשובה =<br /> <br /> אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה&amp;nbsp;שכוללת בתוכה בין&amp;nbsp;היתר&amp;nbsp;כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום. <br /> <br /> לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה. <br /> <br /> כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית. <br /> <br /> פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף&amp;nbsp;שלנו,&amp;nbsp;בדרך הטובה והבריאה ביותר. <br /> <br /> למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות: <br /> <br /> #&amp;nbsp; עודף חלבון&amp;nbsp;עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן. <br /> #&amp;nbsp;את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.<br /> <br /> להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו: <br /> <br /> *חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים. <br /> *חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף. <br /> *סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה.<br /> *חלבון ביצה,&amp;nbsp;יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Protein_of_the_sport.doc 2010-06-20T16:25:13Z

<p>פלוטקין אורלי: בעד ונגד תוספי החלבונים לספורטאים מתחילים ומיקצועים</p> <hr /> <div>בעד ונגד תוספי החלבונים לספורטאים מתחילים ומיקצועים</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F:_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%94 2010-06-06T10:28:53Z

<p>פלוטקין אורלי: /* דיווח הקבוצות וסיכום דיון */</p> <hr /> <div>=פעילויות להעלאת מספר התלמידים הלומדים במגמה=<br /> <br /> ==דיווח הקבוצות וסיכום דיון==<br /> <br /> '''רחל, רותי, שרית ונחום, רונית'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. מרצה אורח – שכבה בשנת בחירת מגמה, לו&quot;ז – רבעון שלישי של שנת הלימודים משאבים תקציב בי&quot;ס / תשלומי הורים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. הוראת כימיה בכיתה ט' – להתחיל ללמד בט'. יש לשכנע את ההנהלה. אם לא שנתי- לפחות חשיפה סמיסטריאלית<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חיוב תלמידי ביולוגיה ללמוד י&quot;ל כימיה<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. פעולת הסברה בית ספרית ועירונית – למנהל, בסביבות פברואר, להעביר מסר של חשיבות המגמה. <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. פרסום פעילויות חיוביות – פרסים שקיבלו תלמידים, ערבי כימיה וכו'<br /> <br /> '''עיסאם, רבאב ויאסין:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. תחרות כימיה בסרטים – תלמיד יציג סרט שבחר ואת הכימיה שבו. במהלך שליש. תלמידי כיתה י' לפני בחירה<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. יום פתוח – ניסויים מהחיים – תלמידי ט' ו-י'. אפשר לעשות הפנינג של שבוע בדגש &quot;כימיה בחיי היום יום&quot;<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. סדנאות תזונה נכונה לקהילה – תלמידי כימיה יוצאים לקהילה (ללומדי טעם של כימיה). דיווח על הפעילות לתקשורת המקומית<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. ביקור בבי&quot;ח במחלקת ילדים / קשישים והעברת פעילות להפקת צבע מפרחים <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. סיורים מודרכים למפעלים – לתלמידי כיתה י'. <br /> &lt;br&gt;<br /> 6. להזמין מרצים – לתלמידי כיתה י'.<br /> &lt;br&gt;<br /> המטרה של שתי הפעילויות: להראות איך כימיה קשורה לתחומים שונים<br /> <br /> '''דינה, רוזה, אלה'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. להציג את הכימיה בפסטיבל מסלולים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. ערב כימיה בהשתתפות הורים, צוות חינוך והנהלה לשיווק המקצוע<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חידון שכבתי / כיתתי <br /> &lt;br&gt;<br /> 4. חוג מדענים צעירים לתלמידי החטיבה בהנחיית מורים ותלמידים. מימון: הנהלת ביה&quot;ס<br /> &lt;br&gt;<br /> 5. הכנסת כימיה לכיתה ח' או ט' לפני הסללה למגמות<br /> &lt;br&gt;<br /> 6. שילוב מעבדות בהוראה<br /> &lt;br&gt;<br /> 7. פרסום לכלל אוכלוסיית ביה&quot;ס על תוצרי עבודת התלמידים – פוסטרים ומצגות בנושאים רבלנטיים<br /> &lt;br&gt;<br /> 8. הוראה בין-תחומית לחיזוק העניין של התלמידים<br /> &lt;br&gt;<br /> 9. מפגש בין צוות מורי הכימיה לבין היועצות וצוות החינוך לגבי המסרים שמעבירים לתלמידים הנוגעים לבחירה במסלול. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''בועז, עדנה, ירדן, שרילי, גליה'''&lt;br&gt;<br /> 1. ערב מדעים בשכבה הבוחרת מגמה – ערב שיא באמצע השנה (הצעות: הרצאה מדע וקולנוע, כיבוד &quot;מדעי&quot;, הצגת תלמידי תיאטרון וכימיה בדגש הומוריסטי) תקציב: ביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> 2. תלמידי כימיה מעבירים שיעורים בשכבה הבוחרת. העברת ניסויים בעלי אופי של חקר. לחזור מספר פעמים לאורך השנה&lt;br&gt;<br /> 3. השתתפות בפרויקטים תחרותיים (אולימפיאדה בכימיה וכו') – לעורר עניין בבחירה במגמה. &lt;br&gt;<br /> 4. ליצור הערכה &quot;אחרת&quot; למשל להפוך מבחן רגיל ל&quot;משימת הישרדות&quot;. לתת לתלמידים להרצות על תהליך חקר שהתנסו בו. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''שרית:''' פרסומת סמויה: הקרנת פרק מ-CSI. לזרוע זרע של עניין&lt;br&gt;<br /> '''בועז:''' להוציא את הכימיה מהמעבדה לחלל אחר בבית הספר. ליצור נוכחות!&lt;br&gt;<br /> '''דבורה:''' השתתפות בתחרות כימיה בראי החברה והפרט וזכייה בפרסים גרמה לראש הרשות לתת תקציב מיוחד למורי המדעים&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הערות שהועלו בסיכום הפעילות'''&lt;br&gt;<br /> '''שושיק:'''<br /> - רב הפעילויות התמקדו בבי&quot;ס – אולי יש מקום לחשוב מחוץ לביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בכימיה – אולי יש מקום לחשוב על התמקדות בדגשים חברתיים&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בתלמידים. צריך גם להתמקד בפעילויות מול מנהל, יועצות (גם בחט&quot;ב, מחנכים, והורים). בנוסף – להתמקד בראש הרשות, בתלמידים צעירים שיגיעו אלינו רק בעוד כמה שנים &lt;br&gt;<br /> - פיתוח גאוות יחידה – סלוגן, חולצות, שיר, ארגון אירוע בית ספרי.&lt;br&gt;<br /> - לא היתה מספיק התבססות על ההזדמנויות והחוזקות ב-swot. הסתמכות עליהן עשויה להרחיב את מעגל הפעילויות. &lt;br&gt;<br /> - לעשות את התרגיל שעשינו כאן – עם תלמידי המגמה &lt;br&gt;<br /> - הרמה הערכית – ברמה לאומית – מה יקרה אם יפחת מספר המדענים? &lt;br&gt; <br /> - שנת הכימיה והזכיה בנובל – הזדמנויות שלא באו לידי ביטוי בפעילויות.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה אורלי שרילי'''<br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> <br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> <br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> <br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> <br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> <br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> <br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> <br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> <br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> <br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> <br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> <br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> <br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F:_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%94 2010-06-06T10:27:41Z

<p>פלוטקין אורלי: /* דיווח הקבוצות וסיכום דיון */</p> <hr /> <div>=פעילויות להעלאת מספר התלמידים הלומדים במגמה=<br /> <br /> ==דיווח הקבוצות וסיכום דיון==<br /> <br /> '''רחל, רותי, שרית ונחום, רונית'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. מרצה אורח – שכבה בשנת בחירת מגמה, לו&quot;ז – רבעון שלישי של שנת הלימודים משאבים תקציב בי&quot;ס / תשלומי הורים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. הוראת כימיה בכיתה ט' – להתחיל ללמד בט'. יש לשכנע את ההנהלה. אם לא שנתי- לפחות חשיפה סמיסטריאלית<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חיוב תלמידי ביולוגיה ללמוד י&quot;ל כימיה<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. פעולת הסברה בית ספרית ועירונית – למנהל, בסביבות פברואר, להעביר מסר של חשיבות המגמה. <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. פרסום פעילויות חיוביות – פרסים שקיבלו תלמידים, ערבי כימיה וכו'<br /> <br /> '''עיסאם, רבאב ויאסין:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. תחרות כימיה בסרטים – תלמיד יציג סרט שבחר ואת הכימיה שבו. במהלך שליש. תלמידי כיתה י' לפני בחירה<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. יום פתוח – ניסויים מהחיים – תלמידי ט' ו-י'. אפשר לעשות הפנינג של שבוע בדגש &quot;כימיה בחיי היום יום&quot;<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. סדנאות תזונה נכונה לקהילה – תלמידי כימיה יוצאים לקהילה (ללומדי טעם של כימיה). דיווח על הפעילות לתקשורת המקומית<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. ביקור בבי&quot;ח במחלקת ילדים / קשישים והעברת פעילות להפקת צבע מפרחים <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. סיורים מודרכים למפעלים – לתלמידי כיתה י'. <br /> &lt;br&gt;<br /> 6. להזמין מרצים – לתלמידי כיתה י'.<br /> &lt;br&gt;<br /> המטרה של שתי הפעילויות: להראות איך כימיה קשורה לתחומים שונים<br /> <br /> '''דינה, רוזה, אלה'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. להציג את הכימיה בפסטיבל מסלולים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. ערב כימיה בהשתתפות הורים, צוות חינוך והנהלה לשיווק המקצוע<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חידון שכבתי / כיתתי <br /> &lt;br&gt;<br /> 4. חוג מדענים צעירים לתלמידי החטיבה בהנחיית מורים ותלמידים. מימון: הנהלת ביה&quot;ס<br /> &lt;br&gt;<br /> 5. הכנסת כימיה לכיתה ח' או ט' לפני הסללה למגמות<br /> &lt;br&gt;<br /> 6. שילוב מעבדות בהוראה<br /> &lt;br&gt;<br /> 7. פרסום לכלל אוכלוסיית ביה&quot;ס על תוצרי עבודת התלמידים – פוסטרים ומצגות בנושאים רבלנטיים<br /> &lt;br&gt;<br /> 8. הוראה בין-תחומית לחיזוק העניין של התלמידים<br /> &lt;br&gt;<br /> 9. מפגש בין צוות מורי הכימיה לבין היועצות וצוות החינוך לגבי המסרים שמעבירים לתלמידים הנוגעים לבחירה במסלול. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''בועז, עדנה, ירדן, שרילי, גליה'''&lt;br&gt;<br /> 1. ערב מדעים בשכבה הבוחרת מגמה – ערב שיא באמצע השנה (הצעות: הרצאה מדע וקולנוע, כיבוד &quot;מדעי&quot;, הצגת תלמידי תיאטרון וכימיה בדגש הומוריסטי) תקציב: ביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> 2. תלמידי כימיה מעבירים שיעורים בשכבה הבוחרת. העברת ניסויים בעלי אופי של חקר. לחזור מספר פעמים לאורך השנה&lt;br&gt;<br /> 3. השתתפות בפרויקטים תחרותיים (אולימפיאדה בכימיה וכו') – לעורר עניין בבחירה במגמה. &lt;br&gt;<br /> 4. ליצור הערכה &quot;אחרת&quot; למשל להפוך מבחן רגיל ל&quot;משימת הישרדות&quot;. לתת לתלמידים להרצות על תהליך חקר שהתנסו בו. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''שרית:''' פרסומת סמויה: הקרנת פרק מ-CSI. לזרוע זרע של עניין&lt;br&gt;<br /> '''בועז:''' להוציא את הכימיה מהמעבדה לחלל אחר בבית הספר. ליצור נוכחות!&lt;br&gt;<br /> '''דבורה:''' השתתפות בתחרות כימיה בראי החברה והפרט וזכייה בפרסים גרמה לראש הרשות לתת תקציב מיוחד למורי המדעים&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הערות שהועלו בסיכום הפעילות'''&lt;br&gt;<br /> '''שושיק:'''<br /> - רב הפעילויות התמקדו בבי&quot;ס – אולי יש מקום לחשוב מחוץ לביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בכימיה – אולי יש מקום לחשוב על התמקדות בדגשים חברתיים&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בתלמידים. צריך גם להתמקד בפעילויות מול מנהל, יועצות (גם בחט&quot;ב, מחנכים, והורים). בנוסף – להתמקד בראש הרשות, בתלמידים צעירים שיגיעו אלינו רק בעוד כמה שנים &lt;br&gt;<br /> - פיתוח גאוות יחידה – סלוגן, חולצות, שיר, ארגון אירוע בית ספרי.&lt;br&gt;<br /> - לא היתה מספיק התבססות על ההזדמנויות והחוזקות ב-swot. הסתמכות עליהן עשויה להרחיב את מעגל הפעילויות. &lt;br&gt;<br /> - לעשות את התרגיל שעשינו כאן – עם תלמידי המגמה &lt;br&gt;<br /> - הרמה הערכית – ברמה לאומית – מה יקרה אם יפחת מספר המדענים? &lt;br&gt; <br /> - שנת הכימיה והזכיה בנובל – הזדמנויות שלא באו לידי ביטוי בפעילויות.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה אורלי שרילי'''<br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F:_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%94 2010-06-06T10:25:44Z

<p>פלוטקין אורלי: /* אנה, רחל, אורלי */</p> <hr /> <div>=פעילויות להעלאת מספר התלמידים הלומדים במגמה=<br /> <br /> ==דיווח הקבוצות וסיכום דיון==<br /> <br /> '''רחל, רותי, שרית ונחום, רונית'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. מרצה אורח – שכבה בשנת בחירת מגמה, לו&quot;ז – רבעון שלישי של שנת הלימודים משאבים תקציב בי&quot;ס / תשלומי הורים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. הוראת כימיה בכיתה ט' – להתחיל ללמד בט'. יש לשכנע את ההנהלה. אם לא שנתי- לפחות חשיפה סמיסטריאלית<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חיוב תלמידי ביולוגיה ללמוד י&quot;ל כימיה<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. פעולת הסברה בית ספרית ועירונית – למנהל, בסביבות פברואר, להעביר מסר של חשיבות המגמה. <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. פרסום פעילויות חיוביות – פרסים שקיבלו תלמידים, ערבי כימיה וכו'<br /> <br /> '''עיסאם, רבאב ויאסין:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. תחרות כימיה בסרטים – תלמיד יציג סרט שבחר ואת הכימיה שבו. במהלך שליש. תלמידי כיתה י' לפני בחירה<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. יום פתוח – ניסויים מהחיים – תלמידי ט' ו-י'. אפשר לעשות הפנינג של שבוע בדגש &quot;כימיה בחיי היום יום&quot;<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. סדנאות תזונה נכונה לקהילה – תלמידי כימיה יוצאים לקהילה (ללומדי טעם של כימיה). דיווח על הפעילות לתקשורת המקומית<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. ביקור בבי&quot;ח במחלקת ילדים / קשישים והעברת פעילות להפקת צבע מפרחים <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. סיורים מודרכים למפעלים – לתלמידי כיתה י'. <br /> &lt;br&gt;<br /> 6. להזמין מרצים – לתלמידי כיתה י'.<br /> &lt;br&gt;<br /> המטרה של שתי הפעילויות: להראות איך כימיה קשורה לתחומים שונים<br /> <br /> '''דינה, רוזה, אלה'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. להציג את הכימיה בפסטיבל מסלולים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. ערב כימיה בהשתתפות הורים, צוות חינוך והנהלה לשיווק המקצוע<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חידון שכבתי / כיתתי <br /> &lt;br&gt;<br /> 4. חוג מדענים צעירים לתלמידי החטיבה בהנחיית מורים ותלמידים. מימון: הנהלת ביה&quot;ס<br /> &lt;br&gt;<br /> 5. הכנסת כימיה לכיתה ח' או ט' לפני הסללה למגמות<br /> &lt;br&gt;<br /> 6. שילוב מעבדות בהוראה<br /> &lt;br&gt;<br /> 7. פרסום לכלל אוכלוסיית ביה&quot;ס על תוצרי עבודת התלמידים – פוסטרים ומצגות בנושאים רבלנטיים<br /> &lt;br&gt;<br /> 8. הוראה בין-תחומית לחיזוק העניין של התלמידים<br /> &lt;br&gt;<br /> 9. מפגש בין צוות מורי הכימיה לבין היועצות וצוות החינוך לגבי המסרים שמעבירים לתלמידים הנוגעים לבחירה במסלול. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''בועז, עדנה, ירדן, שרילי, גליה'''&lt;br&gt;<br /> 1. ערב מדעים בשכבה הבוחרת מגמה – ערב שיא באמצע השנה (הצעות: הרצאה מדע וקולנוע, כיבוד &quot;מדעי&quot;, הצגת תלמידי תיאטרון וכימיה בדגש הומוריסטי) תקציב: ביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> 2. תלמידי כימיה מעבירים שיעורים בשכבה הבוחרת. העברת ניסויים בעלי אופי של חקר. לחזור מספר פעמים לאורך השנה&lt;br&gt;<br /> 3. השתתפות בפרויקטים תחרותיים (אולימפיאדה בכימיה וכו') – לעורר עניין בבחירה במגמה. &lt;br&gt;<br /> 4. ליצור הערכה &quot;אחרת&quot; למשל להפוך מבחן רגיל ל&quot;משימת הישרדות&quot;. לתת לתלמידים להרצות על תהליך חקר שהתנסו בו. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''שרית:''' פרסומת סמויה: הקרנת פרק מ-CSI. לזרוע זרע של עניין&lt;br&gt;<br /> '''בועז:''' להוציא את הכימיה מהמעבדה לחלל אחר בבית הספר. ליצור נוכחות!&lt;br&gt;<br /> '''דבורה:''' השתתפות בתחרות כימיה בראי החברה והפרט וזכייה בפרסים גרמה לראש הרשות לתת תקציב מיוחד למורי המדעים&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הערות שהועלו בסיכום הפעילות'''&lt;br&gt;<br /> '''שושיק:'''<br /> - רב הפעילויות התמקדו בבי&quot;ס – אולי יש מקום לחשוב מחוץ לביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בכימיה – אולי יש מקום לחשוב על התמקדות בדגשים חברתיים&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בתלמידים. צריך גם להתמקד בפעילויות מול מנהל, יועצות (גם בחט&quot;ב, מחנכים, והורים). בנוסף – להתמקד בראש הרשות, בתלמידים צעירים שיגיעו אלינו רק בעוד כמה שנים &lt;br&gt;<br /> - פיתוח גאוות יחידה – סלוגן, חולצות, שיר, ארגון אירוע בית ספרי.&lt;br&gt;<br /> - לא היתה מספיק התבססות על ההזדמנויות והחוזקות ב-swot. הסתמכות עליהן עשויה להרחיב את מעגל הפעילויות. &lt;br&gt;<br /> - לעשות את התרגיל שעשינו כאן – עם תלמידי המגמה &lt;br&gt;<br /> - הרמה הערכית – ברמה לאומית – מה יקרה אם יפחת מספר המדענים? &lt;br&gt; <br /> - שנת הכימיה והזכיה בנובל – הזדמנויות שלא באו לידי ביטוי בפעילויות.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה אורלי רחל'''<br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F:_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%94 2010-06-06T10:25:22Z

<p>פלוטקין אורלי: /* דיווח הקבוצות וסיכום דיון */</p> <hr /> <div>=פעילויות להעלאת מספר התלמידים הלומדים במגמה=<br /> <br /> ==דיווח הקבוצות וסיכום דיון==<br /> <br /> '''רחל, רותי, שרית ונחום, רונית'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. מרצה אורח – שכבה בשנת בחירת מגמה, לו&quot;ז – רבעון שלישי של שנת הלימודים משאבים תקציב בי&quot;ס / תשלומי הורים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. הוראת כימיה בכיתה ט' – להתחיל ללמד בט'. יש לשכנע את ההנהלה. אם לא שנתי- לפחות חשיפה סמיסטריאלית<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חיוב תלמידי ביולוגיה ללמוד י&quot;ל כימיה<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. פעולת הסברה בית ספרית ועירונית – למנהל, בסביבות פברואר, להעביר מסר של חשיבות המגמה. <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. פרסום פעילויות חיוביות – פרסים שקיבלו תלמידים, ערבי כימיה וכו'<br /> <br /> '''עיסאם, רבאב ויאסין:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. תחרות כימיה בסרטים – תלמיד יציג סרט שבחר ואת הכימיה שבו. במהלך שליש. תלמידי כיתה י' לפני בחירה<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. יום פתוח – ניסויים מהחיים – תלמידי ט' ו-י'. אפשר לעשות הפנינג של שבוע בדגש &quot;כימיה בחיי היום יום&quot;<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. סדנאות תזונה נכונה לקהילה – תלמידי כימיה יוצאים לקהילה (ללומדי טעם של כימיה). דיווח על הפעילות לתקשורת המקומית<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. ביקור בבי&quot;ח במחלקת ילדים / קשישים והעברת פעילות להפקת צבע מפרחים <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. סיורים מודרכים למפעלים – לתלמידי כיתה י'. <br /> &lt;br&gt;<br /> 6. להזמין מרצים – לתלמידי כיתה י'.<br /> &lt;br&gt;<br /> המטרה של שתי הפעילויות: להראות איך כימיה קשורה לתחומים שונים<br /> <br /> '''דינה, רוזה, אלה'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. להציג את הכימיה בפסטיבל מסלולים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. ערב כימיה בהשתתפות הורים, צוות חינוך והנהלה לשיווק המקצוע<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חידון שכבתי / כיתתי <br /> &lt;br&gt;<br /> 4. חוג מדענים צעירים לתלמידי החטיבה בהנחיית מורים ותלמידים. מימון: הנהלת ביה&quot;ס<br /> &lt;br&gt;<br /> 5. הכנסת כימיה לכיתה ח' או ט' לפני הסללה למגמות<br /> &lt;br&gt;<br /> 6. שילוב מעבדות בהוראה<br /> &lt;br&gt;<br /> 7. פרסום לכלל אוכלוסיית ביה&quot;ס על תוצרי עבודת התלמידים – פוסטרים ומצגות בנושאים רבלנטיים<br /> &lt;br&gt;<br /> 8. הוראה בין-תחומית לחיזוק העניין של התלמידים<br /> &lt;br&gt;<br /> 9. מפגש בין צוות מורי הכימיה לבין היועצות וצוות החינוך לגבי המסרים שמעבירים לתלמידים הנוגעים לבחירה במסלול. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''בועז, עדנה, ירדן, שרילי, גליה'''&lt;br&gt;<br /> 1. ערב מדעים בשכבה הבוחרת מגמה – ערב שיא באמצע השנה (הצעות: הרצאה מדע וקולנוע, כיבוד &quot;מדעי&quot;, הצגת תלמידי תיאטרון וכימיה בדגש הומוריסטי) תקציב: ביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> 2. תלמידי כימיה מעבירים שיעורים בשכבה הבוחרת. העברת ניסויים בעלי אופי של חקר. לחזור מספר פעמים לאורך השנה&lt;br&gt;<br /> 3. השתתפות בפרויקטים תחרותיים (אולימפיאדה בכימיה וכו') – לעורר עניין בבחירה במגמה. &lt;br&gt;<br /> 4. ליצור הערכה &quot;אחרת&quot; למשל להפוך מבחן רגיל ל&quot;משימת הישרדות&quot;. לתת לתלמידים להרצות על תהליך חקר שהתנסו בו. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''שרית:''' פרסומת סמויה: הקרנת פרק מ-CSI. לזרוע זרע של עניין&lt;br&gt;<br /> '''בועז:''' להוציא את הכימיה מהמעבדה לחלל אחר בבית הספר. ליצור נוכחות!&lt;br&gt;<br /> '''דבורה:''' השתתפות בתחרות כימיה בראי החברה והפרט וזכייה בפרסים גרמה לראש הרשות לתת תקציב מיוחד למורי המדעים&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הערות שהועלו בסיכום הפעילות'''&lt;br&gt;<br /> '''שושיק:'''<br /> - רב הפעילויות התמקדו בבי&quot;ס – אולי יש מקום לחשוב מחוץ לביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בכימיה – אולי יש מקום לחשוב על התמקדות בדגשים חברתיים&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בתלמידים. צריך גם להתמקד בפעילויות מול מנהל, יועצות (גם בחט&quot;ב, מחנכים, והורים). בנוסף – להתמקד בראש הרשות, בתלמידים צעירים שיגיעו אלינו רק בעוד כמה שנים &lt;br&gt;<br /> - פיתוח גאוות יחידה – סלוגן, חולצות, שיר, ארגון אירוע בית ספרי.&lt;br&gt;<br /> - לא היתה מספיק התבססות על ההזדמנויות והחוזקות ב-swot. הסתמכות עליהן עשויה להרחיב את מעגל הפעילויות. &lt;br&gt;<br /> - לעשות את התרגיל שעשינו כאן – עם תלמידי המגמה &lt;br&gt;<br /> - הרמה הערכית – ברמה לאומית – מה יקרה אם יפחת מספר המדענים? &lt;br&gt; <br /> - שנת הכימיה והזכיה בנובל – הזדמנויות שלא באו לידי ביטוי בפעילויות.&lt;br&gt;<br /> <br /> '''אנה אורלי רחל'''<br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'<br /> <br /> == אנה, רחל, אורלי ==<br /> <br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F:_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%94 2010-06-06T10:24:15Z

<p>פלוטקין אורלי: /* דיווח הקבוצות וסיכום דיון */</p> <hr /> <div>=פעילויות להעלאת מספר התלמידים הלומדים במגמה=<br /> <br /> ==דיווח הקבוצות וסיכום דיון==<br /> <br /> '''רחל, רותי, שרית ונחום, רונית'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. מרצה אורח – שכבה בשנת בחירת מגמה, לו&quot;ז – רבעון שלישי של שנת הלימודים משאבים תקציב בי&quot;ס / תשלומי הורים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. הוראת כימיה בכיתה ט' – להתחיל ללמד בט'. יש לשכנע את ההנהלה. אם לא שנתי- לפחות חשיפה סמיסטריאלית<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חיוב תלמידי ביולוגיה ללמוד י&quot;ל כימיה<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. פעולת הסברה בית ספרית ועירונית – למנהל, בסביבות פברואר, להעביר מסר של חשיבות המגמה. <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. פרסום פעילויות חיוביות – פרסים שקיבלו תלמידים, ערבי כימיה וכו'<br /> <br /> '''עיסאם, רבאב ויאסין:'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. תחרות כימיה בסרטים – תלמיד יציג סרט שבחר ואת הכימיה שבו. במהלך שליש. תלמידי כיתה י' לפני בחירה<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. יום פתוח – ניסויים מהחיים – תלמידי ט' ו-י'. אפשר לעשות הפנינג של שבוע בדגש &quot;כימיה בחיי היום יום&quot;<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. סדנאות תזונה נכונה לקהילה – תלמידי כימיה יוצאים לקהילה (ללומדי טעם של כימיה). דיווח על הפעילות לתקשורת המקומית<br /> &lt;br&gt;<br /> 4. ביקור בבי&quot;ח במחלקת ילדים / קשישים והעברת פעילות להפקת צבע מפרחים <br /> &lt;br&gt;<br /> 5. סיורים מודרכים למפעלים – לתלמידי כיתה י'. <br /> &lt;br&gt;<br /> 6. להזמין מרצים – לתלמידי כיתה י'.<br /> &lt;br&gt;<br /> המטרה של שתי הפעילויות: להראות איך כימיה קשורה לתחומים שונים<br /> <br /> '''דינה, רוזה, אלה'''<br /> &lt;br&gt;<br /> 1. להציג את הכימיה בפסטיבל מסלולים<br /> &lt;br&gt;<br /> 2. ערב כימיה בהשתתפות הורים, צוות חינוך והנהלה לשיווק המקצוע<br /> &lt;br&gt;<br /> 3. חידון שכבתי / כיתתי <br /> &lt;br&gt;<br /> 4. חוג מדענים צעירים לתלמידי החטיבה בהנחיית מורים ותלמידים. מימון: הנהלת ביה&quot;ס<br /> &lt;br&gt;<br /> 5. הכנסת כימיה לכיתה ח' או ט' לפני הסללה למגמות<br /> &lt;br&gt;<br /> 6. שילוב מעבדות בהוראה<br /> &lt;br&gt;<br /> 7. פרסום לכלל אוכלוסיית ביה&quot;ס על תוצרי עבודת התלמידים – פוסטרים ומצגות בנושאים רבלנטיים<br /> &lt;br&gt;<br /> 8. הוראה בין-תחומית לחיזוק העניין של התלמידים<br /> &lt;br&gt;<br /> 9. מפגש בין צוות מורי הכימיה לבין היועצות וצוות החינוך לגבי המסרים שמעבירים לתלמידים הנוגעים לבחירה במסלול. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''בועז, עדנה, ירדן, שרילי, גליה'''&lt;br&gt;<br /> 1. ערב מדעים בשכבה הבוחרת מגמה – ערב שיא באמצע השנה (הצעות: הרצאה מדע וקולנוע, כיבוד &quot;מדעי&quot;, הצגת תלמידי תיאטרון וכימיה בדגש הומוריסטי) תקציב: ביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> 2. תלמידי כימיה מעבירים שיעורים בשכבה הבוחרת. העברת ניסויים בעלי אופי של חקר. לחזור מספר פעמים לאורך השנה&lt;br&gt;<br /> 3. השתתפות בפרויקטים תחרותיים (אולימפיאדה בכימיה וכו') – לעורר עניין בבחירה במגמה. &lt;br&gt;<br /> 4. ליצור הערכה &quot;אחרת&quot; למשל להפוך מבחן רגיל ל&quot;משימת הישרדות&quot;. לתת לתלמידים להרצות על תהליך חקר שהתנסו בו. &lt;br&gt;<br /> <br /> '''שרית:''' פרסומת סמויה: הקרנת פרק מ-CSI. לזרוע זרע של עניין&lt;br&gt;<br /> '''בועז:''' להוציא את הכימיה מהמעבדה לחלל אחר בבית הספר. ליצור נוכחות!&lt;br&gt;<br /> '''דבורה:''' השתתפות בתחרות כימיה בראי החברה והפרט וזכייה בפרסים גרמה לראש הרשות לתת תקציב מיוחד למורי המדעים&lt;br&gt;<br /> <br /> '''הערות שהועלו בסיכום הפעילות'''&lt;br&gt;<br /> '''שושיק:'''<br /> - רב הפעילויות התמקדו בבי&quot;ס – אולי יש מקום לחשוב מחוץ לביה&quot;ס&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בכימיה – אולי יש מקום לחשוב על התמקדות בדגשים חברתיים&lt;br&gt;<br /> - רב הפעילויות התמקדו בתלמידים. צריך גם להתמקד בפעילויות מול מנהל, יועצות (גם בחט&quot;ב, מחנכים, והורים). בנוסף – להתמקד בראש הרשות, בתלמידים צעירים שיגיעו אלינו רק בעוד כמה שנים &lt;br&gt;<br /> - פיתוח גאוות יחידה – סלוגן, חולצות, שיר, ארגון אירוע בית ספרי.&lt;br&gt;<br /> - לא היתה מספיק התבססות על ההזדמנויות והחוזקות ב-swot. הסתמכות עליהן עשויה להרחיב את מעגל הפעילויות. &lt;br&gt;<br /> - לעשות את התרגיל שעשינו כאן – עם תלמידי המגמה &lt;br&gt;<br /> - הרמה הערכית – ברמה לאומית – מה יקרה אם יפחת מספר המדענים? &lt;br&gt; <br /> - שנת הכימיה והזכיה בנובל – הזדמנויות שלא באו לידי ביטוי בפעילויות.&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> == אנה, רחל, אורלי ==<br /> <br /> <br /> 1. הצגת המגמה לתלמידי חטיבת הביניים:<br /> - לבקש מתלמידים מכיתות יא ו-יב לדבר לפני התלמידים הצעירים<br /> - להציג עבודות של תלמידים הלומדים במגמה<br /> - לבצע שיעור הדגמה הכולל ניסוי. <br /> - להכניס לשיעורי מדעים מספר מעבדות גדול עד כמה שאפשר <br /> 2. לארגן &quot;יום כימיה&quot; בית-ספרי ובו פעילויות לכל שכבות הגיל<br /> 3. לפרסם כל פעילות חוץ בית-ספרית במסגרת בית הספר וגם לציבור ההורים.<br /> 4. לארגן &quot;פינת כימיה&quot; בבית הספר בה הוצגו כתבות אקטואליות, קטעים מעיתונות וסוגיות יום-ימיות הקשורות לכימיה, תמונות של תלמידי כימיה המבצעים פעילויות שונות.<br /> 5. להזמין אנשי מדע או אנשי מקצוע שעבודתם קשורה לכימיה<br /> 6. לארגן יום כיף בו לשים דגש על תהליכים כימיים בחיי יום-יום<br /> 7. נסיעה למכון ויצמן(פרויקט נחמ&quot;ד)<br /> 8. שימוש ב&quot;בגדי עבודה&quot; (חלוק לבן) שמזוהים רק עם תלמידי כימיה<br /> 9. לציין את הימים הבינלאומיים הקשורים לכימיה ( כמו יום אבוגדרו) או שנת הכימיה<br /> 10. ליצור מסורת מגמה : חגיגת יום מעבדה, חגיגת יום לבורנט, תמונה קבוצתית לסיום המגמה.<br /> 11. ליצור קשרים עם מפעלים, מעבדות וכו'</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2010-05-26T16:10:15Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ===סדנא - מיומנות הטיעון===<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> ==== תוצרי הסדנא: ====<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ===פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון===<br /> <br /> <br /> [[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי?===<br /> <br /> [[מדיה:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]]<br /> <br /> ====מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;==== <br /> משימת רשות<br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא.<br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל.<br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע.<br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F 2010-05-26T16:07:32Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div>'''מהו טיעון?'''<br /> <br /> '''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.<br /> <br /> '''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.<br /> <br /> ==הטיעון ומרכיביו==<br /> טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה<br /> [[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> ==החשיבות של בניית טיעונים==<br /> *התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.<br /> *לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.<br /> ==='''מבחינה קוגניטיבית'''===<br /> *בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.<br /> *בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.<br /> ==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===<br /> *תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו. <br /> *רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.<br /> ==='''מבחינה חברתית'''===<br /> *בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.<br /> <br /> *'''חינוך אזרח העתיד''' <br /> <br /> א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.<br /> <br /> ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.<br /> <br /> ==בניית טיעונים - כיצד?==<br /> *השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו &quot;לדבר מדע&quot;.<br /> *עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה. <br /> <br /> ===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון=== <br /> [[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]<br /> <br /> *הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.<br /> <br /> *בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.<br /> <br /> *זיהוי מרכיבי הטיעון.<br /> <br /> *הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.<br /> <br /> *נבא, צפה הסבר – POE.<br /> <br /> *דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.<br /> <br /> *דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.<br /> [[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]<br /> <br /> ===סדנא - מיומנות הטיעון===<br /> [[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית &quot;טעם של כימיה&quot;]]<br /> <br /> ==== תוצרי הסדנא: ====<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ===פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון===<br /> <br /> <br /> [[cola+mentos.doc|דף העבודה]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי?===<br /> <br /> [[מדיה:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]]<br /> <br /> ====מטלה לקטע המידע &quot;תוספי חלבון - האם זה הכרחי?&quot;==== <br /> משימת רשות<br /> <br /> תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא.<br /> *כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ&quot;ל.<br /> *אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע.<br /> *זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cola%2Bmentos.doc 2010-05-26T16:02:14Z

<p>פלוטקין אורלי: </p> <hr /> <div></div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T14:11:03Z

<p>פלוטקין אורלי: /* ליפידים פשוטים: */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == ''II. ספינגומיאלינים'' ==<br /> <br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.<br /> כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==<br /> <br /> <br /> מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> == ''רפואה.'' ==<br /> כיום מנסים להשתמש בספינגוליפידים לטיפול בגידולים סרטניים על ידי הגדלת ריכוז הצרמידים בתאי הגידול שמביא להרג התא.<br /> קיימות שיטות רבות בהן ניתן להגדיל את כמות הצרמידים בתא, אך לצרמידים תפקיד מרכזי בהומיוסטזיס התא ולכן הוא מהר מאוד הופ לספינגוליפידים אחרים אשר מסעיים לגידול התאים הסרטניים. מכאן חשיבות רבה למציאת הדרכים למניעת המשך המטבוליזם של צרמידים ולצבירתם בתא.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T14:10:30Z

<p>פלוטקין אורלי: /* שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == ''II. ספינגומיאלינים'' ==<br /> <br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.<br /> כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==<br /> <br /> <br /> מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> == ''רפואה.'' ==<br /> כיום מנסים להשתמש בספינגוליפידים לטיפול בגידולים סרטניים על ידי הגדלת ריכוז הצרמידים בתאי הגידול שמביא להרג התא.<br /> קיימות שיטות רבות בהן ניתן להגדיל את כמות הצרמידים בתא, אך לצרמידים תפקיד מרכזי בהומיוסטזיס התא ולכן הוא מהר מאוד הופ לספינגוליפידים אחרים אשר מסעיים לגידול התאים הסרטניים. מכאן חשיבות רבה למציאת הדרכים למניעת המשך המטבוליזם של צרמידים ולצבירתם בתא.<br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:52:47Z

<p>פלוטקין אורלי: /* ''III . גליקוספינגוליפידים'' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == ''II. ספינגומיאלינים'' ==<br /> <br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.<br /> כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==<br /> <br /> <br /> מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:48:07Z

<p>פלוטקין אורלי: /* III. '''גליקופוספוליפידים''': */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == ''II. ספינגומיאלינים'' ==<br /> <br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.<br /> כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == ''III . גליקוספינגוליפידים'' ==<br /> <br /> <br /> מולקולות גליקוספינגוליפידים מתקבלות כאשר לצרמיד נקשרים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:43:41Z

<p>פלוטקין אורלי: /* II. '''ספינגומיאלינים''' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == ''II. ספינגומיאלינים'' ==<br /> <br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים הם הספינגוליפידים הנפוצים ביותר , רובם מהווים חלק מממברנות התאים ואברוני התא.<br /> כמות ספינגומיאלינים גדולה במיוחד יש בקרומי תאי העצב, תאי הכבד והכליות.<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:38:37Z

<p>פלוטקין אורלי: /* II. '''ספינגומיאלינים''' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין.<br /> בדומה לפוספוגליצרידים למולקולת ספינגומיאלינים קצה הידרופילי הנושא מטען שלילי(על השייר של חומצה זרחתית) ומטען חיובי(על כולין), וקצה הידרופובי המורכב משייר של חומצת שומן ושרשרת פחמנית של ספינגוזין.<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:32:04Z

<p>פלוטקין אורלי: /* II. '''ספינגומיאלינים''' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> שייכים לקבוצת פוספוליפידים: לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:30:37Z

<p>פלוטקין אורלי: /* ספינגוליפידים ותפקידם. */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == '''ספינגוליפידים ותפקידם.''' ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> (פוספוליפידים) : לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:30:03Z

<p>פלוטקין אורלי: /* I. '''צרמידים:''' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים ותפקידם. ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> <br /> == I. ''צרמידים'' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> (פוספוליפידים) : לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:28:59Z

<p>פלוטקין אורלי: /* I. '''צרמידים:''' */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים ותפקידם. ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> <br /> == I. '''צרמידים:''' ==<br /> <br /> <br /> צרמידים מהווים מקור לכל מגוון הספינגוליפידים בתא. מולקולת צרמיד בנויה מספינגוזין אליו קשורה חומצה שומנית (על ידי קשר אמידי עם קבוצה אמינת). הקבוצה הכוהלית בקצה מולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> (פוספוליפידים) : לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D 2010-05-19T13:23:31Z

<p>פלוטקין אורלי: /* ספינגוליפידים ותפקידם. */</p> <hr /> <div>== '''מה לא ידענו על הליפידים...''' ==<br /> <br /> <br /> [[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br /> <br /> <br /> קצת היסטוריה....<br /> כימאים התחילו לחקור ליפידים בסוף מאה ה-18 כאשר בידיהם היו שיטות לאנליזה איכותית וכמותית.<br /> אנטואן-לורן דה לבואזיה בניסויו הוכיח ששמנים ושומנים מורכבים בעיקר בפחמן ומימןוהסביר מדוע כמות האנרגיה ליחדת המסה בשמנים ושומנים גדולה מזאת של פחמימות: השמנים והשומנים פחות מחומצנים בהפחמימות.<br /> קרל וילהלם שֵׁלֶה ( Carl Wilhelm Scheele ) גילה שאחד ממרכיבים של שמנים ושומנים הוא גליצרול ובודד אותו משמנים ושומנים.<br /> <br /> מישל אגן שברל ( Michel Eugène Chevreul ), כימיקאי צרפתיהנחשב לאב ליפידולוגיה, בשנת 1811 בידד מספר חומצות שומניות ובשנת 1812 גילה כולסטרול באבני כיס המרה.<br /> <br /> הוא הציעה מיון של ליפידים לשתי קבוצות: מסתבנים (אסתרים של כוהלים וחומצות שומניות) ולא מסתבנים(סטרולים - ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו).<br /> <br /> עד שנות ה-50 של מאה ה-XX לא היו שיטות לניקוי והפרדה של ליפידים ורק פיתוח שיטת כרומוטוגרפיה נתן אפשרות להפריד בין ליפידים שונים ולזהות אותם באופן מדוייק.<br /> <br /> תכונות הליפידים קובעות את מקומם המיוחד בקיום החיים על פני כדור האץ: אי-אפשר לדבר על תהליכי חיים כל עוד מולקולות נעו במים באופן חופשי, אך ברגע שמולקולות ליפידים התארגנו ונוצרו קרומים , הקרומים הפרידו בין הסביבה הפנימית לבין הסביבה החיצונית, בתוך הקרום הצטברו יונים חיוניים ומולקולות קטנות, התחילו שרשרות של תגובות וכך נוצרו החיים.<br /> קרומים הבנויים מליפידים וחלבונים ממלאים תפקידים חשובים בתאים חחים:<br /> - מווסתים את כניסתם ויציאתם של חומרים <br /> - מבצעים תקשורת בין הסביבה חיצונית לבין הסביבה התוך התאית<br /> - אחראים על מעבר הדחף העצבי<br /> - אחראים על הפקת האנרגיה במיטוכונדריות וכלורופלסטים<br /> - ישנם ליפידים שמשתתפים בבקרה פעילות הגנים<br /> - חלקם בעצמם ממלאים תפקיד של אותות (כמו פרוסטגלנדינים)ומשתתפים לדוגמה בתגובות דלקתיות ובתגובה חיסונית.<br /> <br /> שמות של ליפידים כמו: טריגליצרידים, סטרולי, פוספוליפידים, מוכרים לרובינו ואנו עוסקים בהם בשיעורי כימיה.<br /> <br /> מדענים מגלים כל הזמן תפקידים חדשים של ליפידים ובינתיים לא רואים לזה סוף.<br /> <br /> השנה במסגרת השתלמות במכון דווידסון נחשפנו לקבוצת ליפידים שלא רבים מאתנו שמעו עליה עד כו : ספינגוליפידים. <br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים. ==<br /> ספינגוליפידים - חומרים הבנוים על בסיס מולקולת ספינגוזין שאליו קשורה חומצת שומן רוויה או בלתי רוויה על ידי יצירת קשר אמידי עם קבוצה אמינית על האטום הפחמן השני במולקולת ספינגוזין.<br /> <br /> <br /> לרישאונה בשם &quot;ספינגו&quot; קינה את החומרים רופא אנגלי ג'ורג טודיקום ( J.L.W. Thudichum) בשנת 1884 כיוון שהטבע המסטורי של מולקולות הזכיר לו את תעלומת הספינקס. מרקמות המוח הוא הפיק חומרים שומניים שהכילו חנקן וזרחןולראשונה תיאר את החומרים ספינגומיאלין וצרברוזיד.<br /> <br /> מושג &quot;ספינגוליפיד&quot; הוכנס לשימוש על ידי הרברט קרטר ( Herbert Carter ) בשנת 1947.<br /> <br /> <br /> == ספינגוזין ==<br /> <br /> [[תמונה:Sphing.gif]]<br /> <br /> אם בטריגליצרידים המרכיב המשותף הוא גליצרול, בספינגוליפידים הוא כול ספינגוזין(18 אטומי פחמן, קשר כפול &quot;טרנס, שתי קבוצות כוהליות וקבוצה אמינית)<br /> <br /> לספינגוזין תפקידים חשובים ברגולציה תאית, כאן רק כמה מהם:<br /> <br /> 1. אניציאציה של אפופטוזיס (הרג מתוכנן של התא)<br /> <br /> 2. אקטיבציה של חלוקת התא<br /> <br /> 3. השפעה על המבנה השניוני של דנ&quot;א<br /> <br /> 4. סימולציה של אנזים רנ&quot;א-פולימראז<br /> <br /> ספינגוזין חופשי מתקבל בתא כהידרוליזה של צרמידים על יד אנזים צרמידאז.<br /> <br /> <br /> == ספינגוליפידים ותפקידם. ==<br /> ברוב ספינגוליפידים שייר של חומצת שומן קשור בקשר אמידי עם קבוצה אמינית בספינגוזין.<br /> מגוון של ספינגוליפידים נוצר על ידי קשירה של חומרים שונים אל הקבוצה הכוהלית בקצה המולקולה ספינגוזין. לכל קבוצה של ספינגוליפידים יש תפקיד שונה בתאים חיים.<br /> <br /> ניתן למיין את הספינגוליפידים לשלוש קבוצות עיקריות:<br /> <br /> <br /> == I. '''צרמידים:''' ==<br /> הקבוצה הכוהלית במולקולת ספינגוזין נשארת כמו שהיא.<br /> <br /> [[תמונה:Ceramide.gif]]<br /> <br /> התפקידים העיקריים של צרמידים:<br /> <br /> 1. לעקב את חלוקת התא<br /> <br /> 2. סטימולציה של אפופטוזיס(ההרג המתוכנו של התא)<br /> <br /> פעולה של צרמידים תלויה בסוג חומצת שומן המרכיבה אותם<br /> <br /> <br /> == II. '''ספינגומיאלינים''' ==<br /> (פוספוליפידים) : לקבוצה כוהלית קשור שייר של חומצה זרחתית ודרכה מולקולת כולין<br /> <br /> [[תמונה:Sphingomielin.jpg]]<br /> <br /> ספינגומיאלינים מגנים על התאים בפני אפופטוזיס ולכן שיווי משקל דינמי בין רמת הצרמידים ורמת ספינגומיאלינים קובע את גורלו של התא , את קושר הישרדותו או את מותו.<br /> <br /> <br /> == III. '''גליקופוספוליפידים''': ==<br /> לקבוצה כוהלית קשורים אחד או כמה שיירים של סוכר.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid.jpg]]<br /> <br /> מיקומם של גליקופוספוליפידים על השטח החיצוני של ממברנת התא מאפשר ביצוע תפקידים כמו תקשורת בין-תאית, זיהוי רעלנים בקטריאליים, קביעת סוגי הדם.<br /> <br /> [[תמונה:Glycosphingolipid on membran.jpg]]<br /> <br /> <br /> גליקוספינגוליפיד גלקטוזילצרמיד הינו ליפיד עיקרי של מיאלין העוטף את תאי העצב.<br /> <br /> [[תמונה:Plattmicroglialactivation.jpg]]<br /> <br /> לקבוצת ספינגוליפידים תפקיד חשוב בפעילות המערכת החיסונית ובעיקר בתפקוד של T-לימפוציטים:<br /> מטבוליזם של חומרים השייכים לקבוצת ספינגוליפידים מהווה חלק ממנגנון המווסת הבשלה, מיון וחלוקת הלימפוציטים בתגובה לאנטיגן וגם הרג עצמי של תאי אלו לאחר ביצוע תפקודם.<br /> <br /> == מחלות הקשורות במטבוליזם של ספינגוליפידים ==<br /> <br /> <br /> <br /> == שימוש בספינגוליפידים ברפואה ובקוסמטיקה. ==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==ליפידים פשוטים:== <br /> <br /> 1. '''חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים)'''. <br /> חומצות שומן, חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחות ביניהן מכילות 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'. <br /> <br /> <br /> טריגליצרידים הן מולקולות המכילות כל אחת 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות. <br /> טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות. טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית. <br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br /> <br /> פוספוליפידים הינם קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים. הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין. <br /> מבנה כללי של פוספוליפיד <br /> חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה (&quot;זנב&quot; הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא &quot;ראש&quot; קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים. <br /> הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה&quot;ראש&quot; הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br /> המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br /> <br /> 1. מיצלה (נוצרות כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי גדול וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br /> <br /> 2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן ואילו ה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> 3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה&quot;ראש&quot; הקוטבי קטן וה&quot;זנב&quot; ההידרופובי גדול) <br /> <br /> [[תמונה:mayo.jpg|left|thumb|250px|הידעת? מנפלאות המיונז]]<br /> <br /> <br /> 2'''. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)'''<br /> <br /> סטרואידים- משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע&quot;י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, לרובם קבוצות צדדיות השונות בהרכב ובגודל. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קבוצות עיקריות של סטרוידים הן: סטרולים, חומצות מרה והורמונים סטרוידיים. <br /> <br /> סטרולים הינם סטרואידים, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH הידרופילית בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים.<br /> <br /> [[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br /> <br /> <br /> הנציג הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא כולסטרול המצוי בגופם של בעלי החיים בלבד. בצמחים ובחיידקים קיימות מולקולות אחרות מאותה קבוצה כמו ארגוסטרול, סטיגמאסטרול <br /> <br /> [[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br /> <br /> <br /> הכולסטרול<br /> כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. <br /> <br /> תפקידים עיקריים של כולסטרול בגופם של בעלי החיים: <br /> <br /> 1. מרכיב חשוב בקרומי התאים (ממברנות התא). נמצא בכמות גבוהה מאוד ברקמת העצב. <br /> <br /> 2. חומר מצע ביצור מלחי מרה <br /> <br /> 3. חלק קטן יחסית של כולסטרול משתתף ביצור הורמונים סטרואידיים(קורטיזול, הורמוני מין) <br /> <br /> בדיאטה מאוזנת רק 30% מהכולסטרול מגיע ממזון, 70% הנותרים מיוצרים בגוף. יצור הכולסטרול נעשה בעיקר ברקמת הכבד, רקמות העור ובמעיים. <br /> <br /> גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br /> <br /> מסיסותו של כולסטרול במים נמוכה מאוד וכדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים. <br /> <br /> פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחתמחומצות המרה. <br /> <br /> <br /> חומצה כולית- אחת חומצות המרה<br /> ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב וכלי הדם כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. הכולסטרול שוקע בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומוריד את רמת האלסטיות שלהם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה.<br /> <br /> <br /> [[תמונה:Cholest.jpg|center|thumb|500px|הידעת? כולסטרול...]]<br /> <br /> ==ליפידים מורכבים:== <br /> <br /> אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר&quot;כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין) <br /> <br /> 3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול. <br /> <br /> <br /> 4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים <br /> 1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br /> <br /> א. מיצלה<br /> ב. רובד דו-שכבתי<br /> ג. ליפוזום<br /> בכל הצורות הנ&quot;ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br /> 5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br /> <br /> פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br /> <br /> [עריכה] תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים <br /> 1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br /> <br /> 5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br /> <br /> האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br /> <br /> [עריכה] [עריכה] הטוב, הרע והכולסטרול <br /> כולסטרול מועבר ממקום בו הוא נוצר לכל תאי הגוף על ידי הדם. לכולסטרול מסיסות במים (פלסמת הדם היא ברובה מים) נמוכה מאוד ולכן הוא חייב להיות מועבר אל ומהתאים על ידי נשאים הנקראים ליפופרוטאינים. <br /> <br /> ליפופרוטאינים בנויים כקומפלקס כדורי בעלי אזור פנימי המכיל ליפידים הידרופוביים (בעיקר טריגליצרידים ואצילכולסטרולים) והאזור החיצוני מורכב מפוליפרוטאינים, כולסטרול ופוספוליפידים. קוטביותה של המעטפת החיצונית מקנה לקומפלקס מסיסות במים.ככל שהאזור הפנימי גדול יותר, כך צפיפות הליפופרוטאין נמוכה יותר. <br /> <br /> ניתן לחלק את הליפופרוטאינים ל-5 קבוצות על פי צפיפותם. החשובים ביניהם : <br /> <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם נמוכה,(Low-density lipoprotein-LDL),מכונים &quot;כולסטרול רע&quot; ותפקידם להוביל כולסטרול מתאי הכבד לרקמות הגוף. רמה גבוהה של כולסטרול בגוף גורמת לפעילות מוגברת של LDL ועודפיו יכולים לשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרתם וליצירת פלאקים. שתי התופעות הללו גורמות להתפתחות טרשת עורקים שהיא מחלה שיכולה להביא להתקפי לב או לשבץ מוחי. <br /> ליפופרוטאינים אשר צפיפותם גבוהה,( High-density lipoprotein-(HDL ,המכונים &quot;כולסטרול טוב&quot; מובילים כולסטרול מתאי הגוף אל הכבד ומשם החוצה, מסייעים בהרחקת הכולסטרול מהדם ומקטינים בכך יכולת שקיעתו בכלי הדם. <br /> <br /> שני סוגי ליפידים אלה, יחד עם רמות טריגליצרידים וכולסטרול, מהווים את ספירת הכולסטרול, שאותה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם. <br /> <br /> אנשים שלא נמצאים בשום קבוצת סיכון צריכים לשמור על רמת LDL של 130mg/dl. רמת ה-HDL הינה שונה בין גברים לנשים, כאשר אצל הנשים רמה גבוהה יותר מאשר אצל גברים (לנשים: סביב ה- 45mg/dl לעומת הגברים: סביב ה- 40mg/dl). <br /> <br /> (LP(a (כולסטרול) (LP (a הוא וריאציה גנטית של LDL כולסטרול (רע). רמה גבוהה של (LP (a הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מוקדמת של משקעי שומן בעורקים. (LP (a לא לגמרי מובן עדיין, אבל מניחים שהוא מבצע אינטראקציה עם חומרים הנמצא על דפנות העורקים, דבר התורם להצטברות משקעי השומן.</div>

פלוטקין אורלי