https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%C3%97%C2%90%C3%97%E2%80%99%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%90%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9D+%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A1%C3%97%C2%90%C3%97%C2%9D
Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]
2026-06-14T07:19:01Z
תרומות המשתמש
MediaWiki 1.22.4
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA
בניית שאלות מתכונת
2011-06-11T20:21:17Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלה בנושא תרמודינמיקה ואנרגיה */</p>
<hr />
<div>='''בניית מבחן'''=<br />
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/testotilya.ppt| מצגת] העוסקת בעקרונות של בניית מבחנים ומחוונים<br />
<br />
<br />
*[[מדיה:Repairquest.doc|תרגיל]] לשידרוג שאלה בהתאם לעקרונות שהוצגו במצגת.<br />
<br />
=='''שאלות לקראת המתכונת'''==<br />
<br />
=== שאלה בנושא תרמודינמיקה ואנרגיה ===<br />
חיברו : עיסאם, נחום ורות<br />
[[מדיה:Question_thermo.doc|תרמודינמיקה]]<br />
<br />
קובץ מחוון לשאלה בנושא תרמודינמיקה ואנרגיה [[מדיה:פתרון_שאלת_מתכונת.doc|תרמודינמיקה פתרון ]]<br />
<br />
=== שאלה בנושא שומנים ===<br />
אנו מצרפות את השאלה כקובץ וורד לשימושכם, בהצלחה לכולם, רחל ודפנה<br />
<br />
[[מדיה:shumanim2011.doc|שומנים]]<br />
<br />
<br />
=== שאלות בנושא חמצון חיזור ===<br />
<br />
חיברו: אורלי, סופי ושרית.<br />
<br />
מצורף קובץ ובו מספר שאלות. לשאלה 1 (גירסה II) מצורף קובץ מחוון.<br />
<br />
* [[מדיה:Redox-q.doc|שאלות חמצון חיזור]]<br />
<br />
* [[מדיה:Redox-m.doc|מחוון לשאלת חמצון חיזור]]<br />
<br />
===שאלה בנושא חומצות ובסיסים===<br />
מצורף קובץ בו שאלה אשר חוברה ע"י ג'ואד, רוזה ויאסין<br />
<br />
*[[מדיה:Acid2.doc|שאלה ופתרון בנושא חומצות ובסיסים]]<br />
<br />
===שאלה בנושא חלבונים===<br />
חיברו: עדנה ואלה <br />
* [[מדיה:Ela.doc|שאלה ומחוון בנושא חלבונים]]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90
הודעות תשע"×
2010-12-15T13:25:49Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&nbsp;&nbsp; */</p>
<hr />
<div>'''<span style="color: #0000ff">מועד הגשת ערכת "שנת הכימיה הבינלאומית" הוא 26.1.2011.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span> <br />
<br />
<br />
'''<span style="color: #0000ff">תודה לבעז על ההרצאה המעניינת, מחכים להמשך על אנטרופיה.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span> <br />
<br />
<br />
'''<span style="color: #0000ff">ברכות לרות, דפנה, רוזה ושרילי על "טבילת האש" בהעברת פעילות במפגש הדרכה בנושא שנת הכימיה. <br />
הפעילות עוררה עניין וקיבלה הדים חיוביים. תודה לרחל על תרומתה בגיבוש הרעיונות.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span> <br />
<br><br />
<br />
'''<span style="color: #0000ff">ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span> <br />
'''<span style="color: #0000ff">מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span> <br />
<br><br />
== תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&nbsp;&nbsp; ==<br />
<br />
{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | מביא/ה כיבוד: <br />
| style="text-align: center" | תאריך<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | יעל ודבורה <br />
| style="text-align: center" | 6.10<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | נחום סטולר <br />
| style="text-align: center" | 20.10<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | <br />
&nbsp;&nbsp;דפנה הלוי<br />
<br />
| style="text-align: center" | 3.11<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | אלה ורוזה <br />
| style="text-align: center" | 17.11<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;עדנה <br />
| style="text-align: center" | 1.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;עיסאם וג'ואד ויאסין <br />
| style="text-align: center" | 15.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;אורלי פלוטקין <br />
| style="text-align: center" | 29.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;ימית<br />
| style="text-align: center" | 12.1<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | בעז <br />
| style="text-align: center" | 26.1 <br />
<br><br />
<br />
|}<br />
<br />
<br></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T20:04:52Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8. למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך?<br />
<br />
9. מהם הכלים הנמצאים בידי המדריך שיכול להשתמש בהם כדי לעודד דברים הנוגעים בלימודי הכימיה, מעבדות, תחרויות שונות, תלמידים מצטיינים, תלמידים שצרכים תגבור...<br />
<br />
10. האם המדריך המחוזי יש לו קשר במידה כל שהיא על תהליך חיבור שאלות הבגרות? ביקורת? נושאי השאלות? <br />
<br />
11. כל כמה זמן המדריך מתחלף? האם יש זכות קביעות בהדרכה? <br />
<br />
12. למדריכים, האם משתלם לכם בהדרכה? האם השכר שלכם עלה באופן משמעותי? כמה מכם קנה אוטו לימוזינה חדש כשהתחיל בהדרכה ?? :)))<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T20:03:51Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8. למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך?<br />
<br />
9. מהם הכלים הנמצאים בידי המדריך שיכול להשתמש בהם כדי לעודד דברים הנוגעים בלימודי הכימיה, מעבדות, תחרויות שונות, תלמידים מצטיינים, תלמידים שצרכים תגבור...<br />
<br />
10. האם המדריך המחוזי יש לו קשר במידה כל שהיא על תהליך חיבור שאלות הבגרות? ביקורת? נושאי השאלות? <br />
<br />
11. כל כמה זמן המדריך מתחלף? האם יש זכות קביעות בהדרכה? <br />
<br />
12. למדריכים, האם משתלם לכם בהדרכה? האם השכר שלכם עלה באופן משמעותי? כמה מכם קנה אוטו לימוזינה חדש ?? :)))<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:55:51Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8. למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך?<br />
<br />
9. מהם הכלים הנמצאים בידי המדריך שיכול להשתמש בהם כדי לעודד דברים הנוגעים בלימודי הכימיה, מעבדות, תחרויות שונות, תלמידים מצטיינים, תלמידים שצרכים תגבור...<br />
<br />
9.<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:49:24Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8. למה כדאי למורה מסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך?<br />
<br />
9.<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:48:41Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8. למה כדי למורה שמסודר בעבודתו לחשוב על הדרכה? מה המניע למורה להיות מדריך?<br />
<br />
9.<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:42:36Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7. האם למדריך יש סמכות לבקר בחטיבות ביניים? <br />
<br />
8.<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:40:25Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* שאלות: */</p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
5. למה אחוז המדרכים במגזר הערבי לא תואם את מספר ואחוז התלמידים שנגשים לבגרות, כפי שראיתי בהצגתה של דר' ניצה בשלומי עבור מספרי התלמידים שנגשים לבגרות בכל המגזרים? <br />
<br />
6. מהי סמכות המדריך מול מנהל בית הספר שהוא מבקר? במיוחד במקרה של מספר תלמידים גדול בכיתה? התאמת מספר השעות למספר התלמידים! חלוקת התלמידים לקבוצות במעבדה...<br />
<br />
7.<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D
שאלות לפאנל מומחים
2010-12-14T19:35:14Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>נא לכתוב רעיונות לנושאים ושאלות שתרצו לקבל תשובות לגביהם מהמדריכים ומניצה המפמ"רית<br />
<br />
=שאלות:=<br />
1. מה חסר למורי הכימיה על מנת לקבל גמול על עבודתם והשקעתם הרבה במעבדות החקר?<br />
<br />
2. במה הפיקוח והמדריכים מרגישים שהם יכולים להיתרם ישירות על ידי המורים מהשטח (הכוונה היא במילים אחרות: איזה סוג של שיפור ומעורבות, יתרמו לעבודת המדריכים באופן הטוב ביותר?)<br />
<br />
3. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים?<br />
<br />
4. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
=רעיונות והצעות:=<br />
1. '''הקמת מערך קליטת מורים חדשים לכימיה ברחבי הארץ והכשרתם להוראת המקצוע.''' (הבהרה: נדרשת התאמה, ואפילו לימוד של תחומים שלמים בכימיה כדי להיות מסוגלים לעמוד בכיתה וללמד את המקצוע. הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה, המושגים שונים והרבה פעמים בלועזית, רמת הציפיות של המורה אינה תואמת את המציאות בשטח ועוד...). לדעתי צריך '''לחייב''' בכך מורים חדשים כתנאי להשתלבות במקום עבודה. ליווי מורים בתחילת הדרך עשוייה לשמור על המורה מפני פגיעה (נפשית), ולעודד "דם חדש" ברמה גבוהה להישאר בהוראה לאורך זמן.<br />
<br />
2. יש תחושה של ניתוק מה של המורים בשטח עם המדריכים והפיקוח. הכוונה היא שאם מורה מהשטח אינו יוצר או יוזם קשר עם המדריך- ברוב המיקרים קשר זה לא יהיה קיים. במילים אחרות, יש כיום מצב שמורה יכול להמשיך להתנהל (לטוב ולרע) בבית ספרו, ללא קשר, פיקוח או בקרה על עבודתו לאורך שנים.<br />
אני מרגישה צורך לקשר הדדי יותר טוב. הדבר יכול להתקיים בתנאי שמורים מרגישים שיש תועלת בקשר כזה ושהוא יכול לתרום ולהשפיע. <br />
הצעות קונקרטיות: <br />
א. הפצת פרוטוקולים (כלליים כמובן!) של ישיבות המדריכים עם הפיקוח [נושאים המטופלים על ידם, המועלים בישיבות, מאמצים הנעשים לטובת ציבור המורים, חידושים בתחום הדעת, רעיונות ויוזמות ועוד...] <br />
ב. פעולות "שיווק" של המדריכים בבתי הספר תחת כנפם. לדוגמא: פלייר עם טלפונים, חזון של המדריך, הזמנה לקשר של המורים איתם ועוד... <br />
ג. "בית חם"- כמו בכיתות נמוכות, שילד מזמין קבוצת חברים מהכיתה (שלאו דווקא יש לו קשר עימם!) לפעילות בביתו ביום מסויים. כל איזור יכול פעם בחודש, להיפגש בבית ספר אחר, להתארח אצל המורים המלמדים בבית ספר זה, להכיר וללמוד מעט על המקום, וללמוד אחד מהשני. '''עבודת צוות תמיד עדיפה על עבודה לבד.'''<br />
<br />
3. לשלב בהשתלמויות שמכשירות את תכני התכנית החדשה יותר העמקה בתכנים - על מנת שמורים לא יעמדו בכיתה וידעו לדקלם את מה שהם מבקשים מתלמידיהם - ללא שום יכולת התעמקות מעבר.<br />
<br />
4. לעודד אולמפיאדות מחוזיות ואזוריות. <br />
<br />
5. לתת למדריך אפשרות כניםה לבתי ספר חטיבות ביניים, ללוות ולעודד לימודי כימיה בכיתות ט'. <br />
<br />
6. שיהיה פרס מיוחד למדריך המצטיין.<br />
<br />
=שאלות=<br />
1. האם יש "הגדרת תפקיד" למדריך מחוזי? מעין פירוט של תוכן עבודתו או שכל מדריך עצמאי לפעול וליזום עפ"י ראייתו.<br />
<br />
<br />
2. האם יש בקרה מול כמה מורים / בתי ספר עובד מדריך מחוזי?<br />
<br />
3.לגבי תלמידים המסיימים יב ומתענינים לגבי לימודי המשך בכימיה,רוקחות, הנדסת כימיה, הנדסת חומרים, האם יש מערך מסביר ומכוון לגבי האופציות השונות ללימודי המשך בנושא<br />
<br />
4. האם יש הדרכת מורים חיילים שמלמדים וממשיכים ללמוד לקבלת תואר שני ? <br />
5.לגבי שיעורי העשרה וחוגים בחטיבת ביניים: האם קימות תוכניות ,מדריך למורה?<br />
<br />
6. עבודת המורה מוערכת על פי תוצאות התלמידים. על פי מוערכת עבודתו של מדריך?<br />
<br />
7. האם שעות ההדרכה מוכרות כמו שעות הוראה?<br />
<br />
8. האם מדרכים יודעים כמה מורים חדשים מתחילים לעבוד בכל שנה והאם הם פונים אל המורים החדשים או מחכים שהמורה יפנה אליהם?<br />
<br />
9. האם מדריכים חייבים לבקר בביתי הספר השייכים למחוזם לפחות פעם בשנה?<br />
<br />
10. מי יכול להיות מדריך?<br />
<br />
11. במה עוסקים המדריכים שאחראים על נושא "חשיבה ברמה גבוהה" ?<br />
<br />
12. האם השתלבות בהעברת השתלמויות קשורה למערך ההדרכה - או למרכז הארצי ?<br />
<br />
13. כיצד ניתן ליצור מצב שמורים יקבלו יותר הכשרה בתחום הדעת - בעיקר בנושאים שבהם אינם שולטים ? האם יש לפיקוח דרכים ל"הניע" מורים להשתלמויות עומק ?<br />
<br />
14. איפה נרשמים ? :-)<br />
<br />
<br />
15. "מורה חדש" שמגיש לבגרות בפעמים הראשונות כיצד הוא יכול להעזר במדריכים המחוזים? <br />
<br />
16. מדוע אין קורס המלמד " כיצד ללמד"?<br />
<br />
17.לגבי המבניויות שנערכו בהן שינויים- מתי יצא ספר לימוד מעודכן?</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1
×ª×§×¦×™×¨×™× ×œ×›× ×¡
2010-11-17T09:46:01Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br />
<br />
א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br />
<br />
[[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br />
<br />
[[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br />
<br />
[[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc |תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1
×ª×§×¦×™×¨×™× ×œ×›× ×¡
2010-11-17T09:41:59Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br />
<br />
א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br />
<br />
[[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br />
<br />
[[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום<br />
<br />
[[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc <br />
|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1
×ª×§×¦×™×¨×™× ×œ×›× ×¡
2010-11-17T09:37:52Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br />
<br />
א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br />
<br />
[[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br />
<br />
[[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום,<br />
[[מדיה:תקציר_פעילות_לקראת_שנת_הכימיה_הבינלאומית.doc <br />
|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8_%C3%97%C2%A4%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C5%93%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A8%C3%97%C2%90%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%AA_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%BA%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%98%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A0%C3%97%C5%93%C3%97%C2%90%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%AA.doc
קובץ:תקציר פעילות לקר×ת ×©× ×ª הכימיה ×”×‘×™× ×œ×ומית.doc
2010-11-17T09:34:45Z
<p>×גב×ריה עיס××: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:תקציר פעילות לקראת שנת הכימיה הבינלאומית.doc</p>
<hr />
<div>קבוצה של גלינה, מירי, רונית, אורלי</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A7%C3%97%C2%A6%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%9D_%C3%97%C5%93%C3%97%E2%80%BA%C3%97%C2%A0%C3%97%C2%A1
×ª×§×¦×™×¨×™× ×œ×›× ×¡
2010-11-17T09:33:47Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>בדף זה מרוכזים התקצירים לכנס חנוכה <br />
<br />
א. תקציר של הקבוצה: גלינה. רונית, מירי, אורלי<br />
<br />
[[מדיה:Promothion.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ב. תקציר של הקבוצה: רחל, שרילי, רות, רוזה, דפנה<br />
<br />
[[מדיה:summary.doc|תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה]]<br />
<br />
ג. תקציר של הקבוצה: עיסאם, נחום,</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
מודלים לקידום מקצוע הכימיה
2010-11-17T08:50:07Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית */</p>
<hr />
<div>[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br />
<br />
בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה. <br />
<br />
<br>'''<span style="color: #0000ff">אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span><br />
<br />
עבודה נעימה! <br />
<br />
<br><br />
<br />
== מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br />
<br />
{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="center" border="1"<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | מס' <br />
| style="text-align: right" | קהל היעד <br />
| style="text-align: right" | מטרת הפעילות <br />
| style="text-align: right" | מסר שיווקי <br />
| style="text-align: right" | תיאור הפעילות<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 1 <br />
| style="text-align: right" | תלמידים צעירים <br />
| style="text-align: right" | <br />
#להלהיב וליצור עיניין <br />
#להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br />
<br />
| style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br />
| style="text-align: right" | <br />
סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br />
<br />
הכנת "תואם סיליפוט"...<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 2 <br />
| style="text-align: right" | כיתה י' <br />
| style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br />
| style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br />
| style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 3 <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט'-יב' <br />
| style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס. <br />
| style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br />
| style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 4 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br />
| style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br />
| style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br />
| style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 5 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה <br />
| style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br />
| style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br />
| style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 6 <br />
| style="text-align: right" | כיתה י <br />
| style="text-align: right" | התלהבות <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | הפנינג בנושא&nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 7 <br />
| style="text-align: right" | כיתות י' <br />
| style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br />
| style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br />
| style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 8 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי בית הספר <br />
| להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br />
| style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br />
| style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 9 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br />
| style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br />
| style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br />
| style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 10 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס <br />
| style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה" <br />
| style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br />
| style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 11 <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br />
<br />
הפעילות היא רציפה! מתמשכת לאורך כל השנה&nbsp;! <br />
<br />
מתבצעת ע"י המורים לכימיה בבית הספר!<br />
<br />
| style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br />
| style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 12. <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט, י. <br />
| style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br />
| style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר". <br />
| style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 13 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br />
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br />
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הפעילות מתחלקת לשניים. <br />
<br />
ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br />
<br />
חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br />
<br />
- כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br />
<br />
כימיה בהקשר ייצור תרופות <br />
<br />
כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה<br><br />
<br />
כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br />
<br />
הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 14. <br />
| style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל. <br />
| style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br />
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; &nbsp;9news <br />
<br />
ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 15. <br />
| style="text-align: right" | כיתה ט'. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הצבת מגמת הכימיה <br />
<br />
יצירת עניין, סקרנות&nbsp; ורלוונטיות.<br />
<br />
| style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br />
| style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&nbsp; ..<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 16. <br />
| style="text-align: right" | תלמידי חטיבה. <br />
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע. <br />
| style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק. <br />
| style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 17. <br />
| style="text-align: right" | <br />
תלמידי והורי כיתות י'<br />
<br />
| style="text-align: right" | <br />
הצגת מגמת הכימיה&nbsp;כמקצוע בסיסי&nbsp;וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.<br />
<br />
| style="text-align: right" | <br />
&nbsp;כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .<br />
<br />
| style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 18. <br />
| style="text-align: right" | מורים. <br />
| style="text-align: right" | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, . <br />
| style="text-align: right" | כימיה בגלל המורה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא <br />
<br />
גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ .&nbsp; <br />
<br />
איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי"ס והכללתם במודלים <br />
<br />
המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 19. <br />
| style="text-align: right" | הנהלת ומורי ביה"ס. <br />
| style="text-align: right" | <br />
לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית. <br />
<br />
<br><br />
<br />
תגיד, כי... <br />
<br />
עשית לא אמרת = לא עשית.<br />
<br />
| style="text-align: right" | כדאי לביה"ס כימיה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו-&nbsp;% ההצלחה הבית ספרית <br />
<br />
לתת למנהל "להשוויץ" עם המגמה, הפעילויות, התוצאות <br />
<br />
להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י"א ו/או הדגמות כתה י <br />
<br />
לצלם.... לצלם.... לצלם.... <br />
<br />
לספר <u>לכולם</u> מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות <br />
<br />
מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי&nbsp; (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), , &nbsp; <br />
<br />
תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו) <br />
<br />
תצוגות כימיה&nbsp; במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון&nbsp; .<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 20 <br />
| style="text-align: right" | . תלמידי המגמה <br />
| style="text-align: right" | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים. <br />
| style="text-align: right" | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי ספר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 21 <br />
| style="text-align: right" | . ערב כימיה להורים ותלמידים כיתות ט'בהשתתפות תלמידי יא ו-יב(מגמת כימיה), מורים לכימיה, מורי בית הספר. <br />
| style="text-align: right" | . חברת בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים, עובדים) <br />
| style="text-align: right" | . כימיה זה כיף, כימיה בכל דבר, קול כימיה רדיו כימיה <br />
| style="text-align: right" | . פעילות דרך אמצעי הרמקולים בבית הספר, שנקראת קול הכימיה, או רדיו הכימיה, שבאמצעותה מעברים מדי שבוע נושא מסויים בכימיה כמו למשל, מזון, על ידי מסרים יומיומיים בשלושה הפסקות לפי הסדר הבא: <br />
1) חדשות רבע לשמונה 2) חדשות ההפסקה 3) חדשות סוף היום וההמשך יבוא... חולצות, מותג שידור, משפט פתיחה ... ומשפט סיום לפרסום הכימיה...<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 22. <br />
| style="text-align: right" | חוג&nbsp; למדענים-כימאים צעירים. <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט תלמידים שרוצים לדעת יותר. במיוחד בעלי יכולת גבוהה לפני ש"אחרים" התעניינו&nbsp; &nbsp; <br />
| style="text-align: right" | גירוי מחשבתי- בניית נבחרת של בית הספר.וגם כקבוצת&nbsp; "פירסום " הכימיה&nbsp; <br />
| style="text-align: right" | לקבוצת התלמידים המובחרים יש קול נוסף ומשמעותי&nbsp;להצגת הכימיה,&nbsp;<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | . 23<br />
| style="text-align: right" | . הנהלה, מורים, תלמידים, ועובדים (כל בני האדם בקוטלי הביה"ס)<br />
| style="text-align: right" | . לעניין, לקשר בין תחומים שונים לשירות הכימיה<br />
להשמיע את קול הכימיה...<br />
למתג התחום..<br />
<br />
| style="text-align: right" | . כימיה זה תחום מעניין כייפי מאתגר ... <br />
| style="text-align: right" | .קול הכימיה, או רדיו הכימיה, מעברים מדי שבוע נושא ראשי מסויים בכימיה כמו למשל, מזון, המים, טכנולוגיה, כימיה יומיומית... על ידי מסרים יומיומיים במבזקי חדשות בהפסקות. כך שכל המבזקים באותו יום או באותו השבוע יהיו סביב הנושא הראשי. <br />
משלבים עם המבזקים, פעילויות, הקלטות ודיווחים, צוות עם חולצות מיוחדות, פוסטרים, כרוזים לפרסום התחנה ותוכנית החודש או השבוע, מותג שידור.... <br />
<br />
|}<br />
<br />
== הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==<br />
<br />
ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה. <br />
<br />
אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים. <br />
<br />
חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד: <br />
<br />
*קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'<br />
<br />
*פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'<br />
<br />
*יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה<br />
<br />
*יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.<br />
<br />
*מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי<br />
<br />
*ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה<br />
<br />
*טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
מודלים לקידום מקצוע הכימיה
2010-11-03T17:09:28Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>[[Image:Logo.jpg|thumb|left|250px|2011 - שנת הכימיה הבינלאומית]] בדף זה הציעו רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע! <br />
<br />
בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות במספר משפטים. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה.<br />
<br />
<br />
'''<span style="color: #0000ff">אם יש לכם מה להוסיף למודל שכבר הוצע, אתם מוזמנים לשכלל ולהוסיף.</span>'''<span style="color: #0000ff"> </span><br />
<br />
עבודה נעימה! <br />
<br />
<br><br />
<br />
== מודלים לפעילות לשנת הכימיה הבינלאומית ==<br />
<br />
{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="500" align="center" border="1"<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | מס' <br />
| style="text-align: right" | קהל היעד <br />
| style="text-align: right" | מטרת הפעילות <br />
| style="text-align: right" | מסר שיווקי <br />
| style="text-align: right" | תיאור הפעילות<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 1 <br />
| style="text-align: right" | תלמידים צעירים <br />
| style="text-align: right" | <br />
#להלהיב וליצור עיניין <br />
#להבין שמאחורי תהליכים במטבח עומדת כימיה<br />
<br />
| style="text-align: right" | ניתן ללמוד כימיה בכייף <br />
| style="text-align: right" | <br />
סדרת מפגשים בנושאים כגון: ערב שוקולד, כדור גלידה, הכנת ביצה, מיונז, פופקור <br />
<br />
הכנת "תואם סיליפוט"...<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 2 <br />
| style="text-align: right" | כיתה י' <br />
| style="text-align: right" | ביטוי יצירתי וחווייתי לחומר הלימוד. <br />
| style="text-align: right" | השמעת קול המגמה בימי ההורים,מוקד משיכה לתלמידים הבוחרים מגמה. <br />
| style="text-align: right" | מגוון אפשרויות: ביטוי יצירתי של המערכה המחזורית, יצירת משחק בכימיה, עבודה המקשרת בין כימיה לתחום התעניינות של התלמיד...<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 3 <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט'-יב' <br />
| style="text-align: right" | הצבת מגמת הכימיה (בצורה רועשת) על מפת ביה"ס. <br />
| style="text-align: right" | להראות שבמגמת הכימיה יש עשייה ולומדים דברים מעניינים, תוך עבודת צוות. כמו כן, להגביר מודעות לסוג התלמידים הבוחרים כימיה ויצירת מודל לחיקוי בקרב תלמידים צעירים. <br />
| style="text-align: right" | עיתון/עלון כימיה בית ספרי בו כותבים תלמידים בשכבות בהם לומדים כימיה. הפצת העיתון פעם בחודש, לכלל תלמידי ביה"ס.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 4 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי מגמת הכימיה בעיר <br />
| style="text-align: right" | חשיפה לחידושים, אנשים ותלמידי כימיה אחרים. יצירת "גאוות יחידה" לתלמידי כימיה בעיר. יצירת קבוצת השתייכות נוספת, עירונית, לתלמידי הכימיה. <br />
| style="text-align: right" | "כימיה, היא המגמה שכדאי לי לבחור" (ציטוט אפשרי מפי תלמיד שנהנה מהפעילות...) <br />
| style="text-align: right" | הפנינג כימיה עירוני המשלב הרצאת אורח מכובד, סדנאות לבחירה בכימיה, הצגת תוצרי התלמידים מכל בית ספר, אוכל ברוח כימיה ודוכנים כימיים. מכירת מוצרים כימיים במחירים סימליים ועוד כיד הדמיון.....סדנאות ברוח פעילות מספר 1 שהוצעה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 5 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי כל שכבה הלומדת כימיה לחוד, או לאוכלוסיית ביה"ס כולה <br />
| style="text-align: right" | להלהיב את הכימאים / התלמידים שאינם לומדים כימיה. לגרום להם לחקור, לפשפש, להתעניין בסוגיות כימיות בעצמם כדי לנצח בתחרות. <br />
| style="text-align: right" | יצירת בסיס עניין אצל התלמידים, דבר שישאיר אותם במגמה ו/או יגרום להם לבחור כימיה בעתיד. <br />
| style="text-align: right" | חידון כימיה בית ספרי (שכבתי/ קבוצתי...). חידון מאתגר, בשלבים, נושא פרסים, שנושאו כמובן כימיה או היבט כימי מסויים (כגון כימיה ואיכות הסביבה). חידון בנוסח חמיצר.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 6 <br />
| style="text-align: right" | כיתה י <br />
| style="text-align: right" | התלהבות <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | הפנינג בנושא&nbsp;: כימיה והצופים חוגגים.. ( הצופים חוגגים 100 שנה). שילוב התלמידים<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 7 <br />
| style="text-align: right" | כיתות י' <br />
| style="text-align: right" | התלהבות. אם העניין יצא לפועל גרם חשיפה לשאר התלמידים. <br />
| style="text-align: right" | עניין וגאוות יחידה. יחד עם מרידה קלה (מאורגנת) נגד התלבושת. <br />
| style="text-align: right" | פעילות בחדר מחשב, יצירת חולצות כימיות. קבלת אישור מהמנהל/ת להגיע עם החולצות לבית הספר (אולי בשילוב סמל בי"ס.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 8 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי בית הספר <br />
| להעלות את המודעות למקצוע הכימיה <br />
| style="text-align: right" | כימיה זה מקצוע מרתק שמביא לקידמה ושגשוג <br />
| style="text-align: right" | הכנת קיר גדול ששמו כימיה יוצרת מציאות, על הקיר לתלות תמונות של תלמידים לגבי ניסויים בכימיה, תרומת הכימיה לאנושות<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 9 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי ט' (במהלך השנה שלפני הבחירה) <br />
| style="text-align: right" | להעלות את אחוז התלמידים הבוחרים במגמה <br />
| style="text-align: right" | כייף ללמוד כימיה ועושים ניסויים <br />
| style="text-align: right" | הזמנת כיתות שלמות למעבדה ועריכת ניסוי בקבוצות כך שכל קבוצה בודקת השפעת משתנה אחר על התגובה (למשל תפיחת שמרים כאשר קבוצה אחת בודקת 4 ריכוזי שמרים קבוצה שניה בודקת 4 ריכוזי סוכר וכד' וכך כל קבוצה יכולה להציג את התוצאות שלה ולנסות להסבירם)<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 10 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי המגמה (תוך פזילה לשאר תלמידי ביה"ס <br />
| style="text-align: right" | יצירת "גאוות יחידה" <br />
| style="text-align: right" | אנחנו המגמה הכי מגובשת והכי קולית <br />
| style="text-align: right" | עידוד פעילות רב שכבתית כמו הרצאות משותפות, עידוד קבוצות רב-גילאיות להשתתף בפרוייקטים ובתחרויות של מכון ויצמן, עידוד (ואף תגמול) תלמידי כיתות בוגרות לעזור לתלמידי שכבות נמוכות יותר<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 11 <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט, י לפני בחירת המגמה. <br />
| style="text-align: right" | יצירת עניין, סקרנות וגירוי המחשבה כך שכימיה יחשב כמקצוע מעניין ומאד רללונטי לחיים וזה יוביל/ יעודד יותר תלמידים לבחור ללמוד כימיה כמגמה!. <br />
| style="text-align: right" | כימיה הוא מקצוע מעניין ומסקרן! אולי נמשיך ללמוד אותו הלאה- למסלול!!! <br />
| style="text-align: right" | הקרנת סירטונים יפים בכימיה לאורך כל השנה&nbsp;המראים על תהליכים, אינטרקציות ביו יסודות ליצירה או פירוק של חומרים.סירטונים בנושא&nbsp;תכונות של יסודות בטבלה המחזורית והקשר בינם לבין חומרים מוכרים וידועים לכולם בשמם המסחרי לבחור סירטונים שמראים דברים רלוונטים לחיים, לחיי היומיום ולקשר אותם עם החומר נלמד בכיתה או שקשור לחומר הנלמד בכיתה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 12. <br />
| style="text-align: right" | כיתות ט, י. <br />
| style="text-align: right" | להדגיש חשיבות המקצוע לחיים עתידיים. <br />
| style="text-align: right" | "זה יכול לקדם אותי בחיים שאחרי בית הספר". <br />
| style="text-align: right" | להזמין תלמידים לשעבר שיש להם נגיעה לכימיה בלימודים&nbsp; אקדמיים או במקצועות שלהם כדי שהם יספרו לתלמידי בית הספר עד כמה כימיה חשובה ומדוע כדאי ללמוד את המיקצוע בבית הספר.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 13 <br />
| style="text-align: right" | תלמידי והורי כיתות ט' ערב בחירת מגמות. <br />
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע הכימיה באופן כללי תוך הדגשת שנת הכימיה הבינלאומית ומסירת מידע לגבי לימודי הכימיה בתיכון הספציפי. <br />
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע רלוונטי לתחומי דעת רבים, מהווה מקצוע בסיס ללימודי המשך במגוון עצום של תחומים, נלמד באופן חוויתי, מהנה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הפעילות מתחלקת לשניים. <br />
<br />
ערב הורים ותלמידים: הרצאת מבוא קצרה, מצגת, הצגת ניסוי נחמד בליווי הסבר <br />
<br />
חצי יום פעילות לתלמידי ט' בחטיבות בו נראה כי הכימיה רלוונטית לתחומים רבים. לאחר מפגש פתיחה בו נציג את תכני הפעילות, נתחלק לקבוצות עפ"י עניין אישי. את הפעילות נעביר בעזרת תלמידי יא ויב כאשר התחנות יכולות להיות: <br />
<br />
- כיציה בשימוש הצבא, לדוגמה פצצות עשן <br />
<br />
כימיה בהקשר ייצור תרופות <br />
<br />
כימיה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה<br><br />
<br />
כימיה של פולימרים וחומרים פלסטיים <br />
<br />
הניסויים עשויים להיות פשוטים, מהנים והמפגש עם תלמידי המגמה יכול לאפשר שיחה אישית וקבלת אינפורמציה ישירה.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 14. <br />
| style="text-align: right" | תושבי מדינת ישראל. <br />
| style="text-align: right" | לאור הפיחות בלימודי מדעים בכלל, הצגת המדע בצורה פופולרית, חביבה, ישר לסלון. <br />
| style="text-align: right" | כימיה כמקצוע מלהיב, מאתגר, רלוונטי. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הרעיון מן האתר של סטיב ספנגלר, המציג ניסויים מקסימים באחת ממהדורות החדשות של ארה"ב <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; &nbsp;9news <br />
<br />
ומשתף את מגישי החדשות בביצוע הניסויים ובהסברים המדעיים.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 15. <br />
| style="text-align: right" | כיתה ט'. <br />
| style="text-align: right" | <br />
הצבת מגמת הכימיה <br />
<br />
יצירת עניין, סקרנות&nbsp; ורלוונטיות.<br />
<br />
| style="text-align: right" | להראת שכימיה מקצוע יוקרתי מאתגר,מהווה בסיס טוב בהמשך ללימודים באוניברסיטה. <br />
| style="text-align: right" | תלמידי המגמת כימיה מציגים את הפוסטרים וסרטונים שלהם על כימיה בחיינו ובנוסף מבצעים כמה ניסוים מרתקים ומסבירים בצורה מדעית&nbsp; ..<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 16. <br />
| style="text-align: right" | תלמידי חטיבה. <br />
| style="text-align: right" | חשיפה למקצוע. <br />
| style="text-align: right" | כמיה מקצוע מלהיב ומרתק. <br />
| style="text-align: right" | ערב קסמים: ביצוע ניסויים עלידי תלמידי מגמה והקרנת ניסויים מוסרטים.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 17. <br />
| style="text-align: right" | <br />
תלמידי והורי כיתות י'<br />
<br />
| style="text-align: right" | <br />
הצגת מגמת הכימיה&nbsp;כמקצוע בסיסי&nbsp;וחשוב לאיכות הסביבה,למשוך את התלמידים לבחירת מגמת כימיה ,.<br />
<br />
| style="text-align: right" | <br />
&nbsp;כיצד כימיה משפיעה על איכות הסביבה .<br />
<br />
| style="text-align: right" | ערב בנושא: כימיה ואיכות הסביבה.<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 18. <br />
| style="text-align: right" | מורים. <br />
| style="text-align: right" | גיבוש, גאוות מורי הכימיה , אחוות מורים, חיזוק השורות, . <br />
| style="text-align: right" | כימיה בגלל המורה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
בחירה ופרסום מורים מצטיינים / מורים לדוגמא <br />
<br />
גיוס מורים עם יכולות ייחודיות בתחומים שונים (שווק, טכנולוגיה, תקשורת, מיחשוב וכו') מתוך כלל מורי הכימיה בארץ .&nbsp; <br />
<br />
איסוף מיון ופרסום של פעילויות ייחודיות שמתבצעות בבי"ס והכללתם במודלים <br />
<br />
המורה הנייד - אנשי מכירות ייחודיים שיעברו בין בתי ספר ויגבו/יחזקו/יסייעו למורים מקומיים בשווק המקצוע &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | 19. <br />
| style="text-align: right" | הנהלת ומורי ביה"ס. <br />
| style="text-align: right" | <br />
לשים את הכימיה על המפה הבית ספרית. <br />
<br />
<br><br />
<br />
תגיד, כי... <br />
<br />
עשית לא אמרת = לא עשית.<br />
<br />
| style="text-align: right" | כדאי לביה"ס כימיה. <br />
| style="text-align: right" | <br />
כי המורה מעולה + החומר מעניין = לכן התלמיד מרוצה = ההורים מרוצים = הציונים מצויינים ומעלים את ציוני הבגרות ו-&nbsp;% ההצלחה הבית ספרית <br />
<br />
לתת למנהל "להשוויץ" עם המגמה, הפעילויות, התוצאות <br />
<br />
להזמין את המנהל, המורים להשתתף בניסויים כתות י"א ו/או הדגמות כתה י <br />
<br />
לצלם.... לצלם.... לצלם.... <br />
<br />
לספר <u>לכולם</u> מה עשינו, מה נעשה, בחדר מורים ובישיבות <br />
<br />
מגמת כימיה היא יצירתית ויוזמת פעילויות שוטפות - להכניס הרבה חומר לאתר הבית ספרי&nbsp; (גם חומר עיוני , גם תמונות מפעילויות שונות, מצגות, סרט תדמית בשיתוף מגמת תקשורת ועוד), , &nbsp; <br />
<br />
תלמידי המגמה - פעילות עם כלל התלמידים (חנוכיה צבעונית) ועם תלמידים צעירים (שיחות שיעורי חינוך - אלכוהול, עישון וכו) <br />
<br />
תצוגות כימיה&nbsp; במסדרונות - תוספת להצעה של 8 (קיר כימיה) - להוציא את ארונות הזכוכית השקופים מהמעבדות למסדרונות ולהציג כימיה , למסגר פוסטרים, טבלה מחזורית צבעונית ולתלות , להכין פינות - פינת התרופות, פינת המזון - תיבות גדולות שקופות בתוכן אריזות ריקות של תרופות, של מזון&nbsp; .<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | . תלמידי המגמה<br />
. | style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . כימיה הוא נושא שמשותף לקבוצות שונות: יהודים וערבים, דתיים וחליוניים, קבוצות מישובים שונים<br />
.<br />
| style="text-align: right" | .פעילות משותפת לקבוצות מבתי ספר שונים סביב שנת הכימיה - הכוללת תחרויות, ומשחקים.<br />
<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | . ערב כימיה להורים ותלמידים כיתות ט'בהשתתפות תלמידי יא ו-יב(מגמת כימיה), מורים לכימיה, מורי בית הספר.<br />
| style="text-align: right" | . 20<br />
| style="text-align: right" | . חברת בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים, עובדים)<br />
| style="text-align: right" | . כימיה זה כיף, כימיה בכל דבר, קול כימיה רדיו כימיה<br />
| style="text-align: right" | . פעילות דרך אמצעי הרמקולים בבית הספר, שנקראת קול הכימיה, או רדיו הכימיה, שבאמצעותה מעברים מדי שבוע נושא מסויים בכימיה כמו למשל, מזון, על ידי מסרים יומיומיים בשלושה הפסקות לפי הסדר הבא: <br />
1) חדשות רבע לשמונה<br />
2) חדשות ההפסקה<br />
3) חדשות סוף היום<br />
וההמשך יבוא... חולצות, מותג שידור, משפט פתיחה ... ומשפט סיום לפרסום הכימיה...|-<br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | .<br />
|-<br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | . <br />
| style="text-align: right" | .<br />
|}<br />
<br />
== הערות והצעות נוספות של יעל ודבורה ==<br />
<br />
ראשית - כל הכבוד על היצירתיות. אוסף הרעיונות שלכם בהחלט מרשים, מגוון ומראה על חשיבה. <br />
<br />
אנו ממליצות לחשוב על חלק מהמודלים כעל פעילות מתמשכת לאורך זמן המסתיימת ביום שיא, ולא כעל פעילות בודדת (כלומר היום עצמו). ניתן גם לחשוב על האופנים השונים בו אתם כמורים יכולים לשתף פעולה עם מדענים. <br />
<br />
חשבנו על מספר רעיונות נוספים - לעיונכם. ניתן לשלב רעיונות אלו במודלים שלכם ו/או לפתח אותם לכדי מודל נפרד: <br />
<br />
*קיום ערב הורים - בו יציגו הורים מבית הספר שתחום עיסוקם נוגע לכימיה את הפן הכימי בעבודתם. ניתן להזמין גם אורחים נוספים מהתעשייה, מהאקדמיה, ממוסדות ממשלתיים רבלנטיים וכו'<br />
<br />
*פעילויות של התלמידים למען הקהילה (תלמידים צעירים, קשישים, קהל רחב וכו') למשל: ערב שוקולד, כימיה בהמטבח, בישול מולקולרי, הכנת נרות, הכנת סבון/קרם ידיים וכו'<br />
<br />
*יצירת טבלה מחזורית "אחרת" עם תלמידי המגמה<br />
<br />
*יום מקוון כימי - יום שכולו כימיה, מחשבים ותקשוב.<br />
<br />
*מועדון העשרה - מעין חוג כימיה שיפעל פעם בשבועיים/חודש לאורך השנה. מיועד לכלל תלמידי ביה"ס שמתעניינים בכימיה/מדע באופן לא פורמלי<br />
<br />
*ערב כימיה לצוות המורים וההנהלה<br />
<br />
*טור קבוע במקומון לאורך כל השנה - בעריכת המורה לכימיה ותלמידי המגמה</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%C3%97%C2%90%C3%97%E2%80%99%C3%97%E2%80%98%C3%97%C2%90%C3%97%C2%A8%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9D_%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%C2%A1%C3%97%C2%90%C3%97%C2%9D
משתמש:×גב×ריה עיס××
2010-10-19T12:00:23Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* עבודה */</p>
<hr />
<div>== אגבאריה עיסאם ==<br />
<br />
[[תמונה:Essam.jpg|left|thumb|250px|אגבאריה עיסאם]]<br />
<br />
<br />
<br />
===לימודים===<br />
2005- תואר שני בכימיה מטעם הטכניון<br />
2000- תעודת הוראה בכימיה מטעם אונבירסיטה עברית, ירושליים<br />
1999- תואר ראשון בכימיה מטעם אוניברסיטה עברית, ירושליים<br />
<br />
===עבודה===<br />
2006- עד היום: מורה כימיה בבית ספר תיכון עתיד-אלאהלייה- א.א.פחם.<br />
2006- 2010: מרצה במכללה הטכנולוגית "אל-קאסמי".<br />
2002- 2006: חוקר בחברת סטארט-אף לסנטיזת חומרים כימיים.<br />
2000- 2005: מורה כימיה בבית ספר תיכון מעלה עירון-סאלם.<br />
2001- 2004: מדריך מעבדה בטכניון- מעבדה כימיה כללית ופיסיקלית.<br />
1995- 2000: עבודות מזדמנות, ספרן, מדריך מוזיאון, מדריך לימודי מדע בקרן קר"ב...<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[ קטגוריה: מורה לכימיה ]]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%C3%97%E2%80%9D%C3%97%E2%80%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97%C2%A2%C3%97%E2%80%A2%C3%97%C2%AA_%C3%97%C2%AA%C3%97%C2%A9%C3%97%C2%A2%22%C3%97%C2%90
הודעות תשע"×
2010-10-19T11:50:40Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&nbsp;&nbsp; */</p>
<hr />
<div>= ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה=<br />
=מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!=<br />
<br><br />
== תורנות הבאת כיבוד - סמסטר א&nbsp;&nbsp; ==<br />
<br />
{| cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | מביא/ה כיבוד: <br />
| style="text-align: center" | תאריך<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | יעל ודבורה <br />
| style="text-align: center" | 6.10<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | נחום סטולר <br />
| style="text-align: center" | 20.10<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | <br />
&nbsp;&nbsp;דפנה הלוי<br />
<br />
| style="text-align: center" | 3.11<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | אלה ורוזה <br />
| style="text-align: center" | 17.11<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;עדנה <br />
| style="text-align: center" | 1.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;עיסאם <br />
| style="text-align: center" | 15.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;אורלי פלוטקין <br />
| style="text-align: center" | 29.12<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | &nbsp;ימית<br />
| style="text-align: center" | 12.1<br />
|-<br />
| style="text-align: center" | בעז <br />
| style="text-align: center" | 26.1 <br />
<br><br />
<br />
|}<br />
<br />
<br></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T12:38:20Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
<br />
'''עיסאם אגבאריה'''<br />
<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות... <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''עיסאם'''<br />
<br />
ראון: <br />
בחרתי בכימיה למספר סיבות, הוא יותר מעניין מפיזיקה, משקל המקצוע באוניברסיטאות, רוב המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה מלמדים ודורשים כימיה, וגם אני יודעת שתלמיד הכימיה יכול להסתגל עם כל תחום דעת עתידי בניגוד לפיזיקאי שמתעמק בתאוריות ונוסחאות ולא מגיע לרמת התהליך והמאקרו.<br />
<br />
סאמר: <br />
אני לא בחרתי את הנושא כבחירה אישית, אני רציתי ללמוד מחשבים, אבל אבא שלי שהוא רופא בא לבית הספר ובחר לי את הכימיה בטענתו שזה מקצוע מתאים יותר למי שרוצה ללמוד רפואה, והוא רוצה שאני אמשיך רפואה. <br />
<br />
ריהאם: הסיבה לבחירת מקצוע הכימיה היא אהבתי הגדולה למקצוע מגיל 12, דבר שרכשתי מהמשפחה שלי שאוהבים את המדע במיוחד כימיה ופיזיקה. <br />
וגם לקחתי על עצמי להכיר מקרוב ולהתעמק יותר בנושא כי אני אוהבת.<br />
<br />
מגדולין: אהבתי למקצוע, כיף לי ללמוד כימיה, ציונים גבוהים, יהוא המקצוע הכי טוב בין המקצועות האחרות שצריך לבחור בביה"ס, מקצוע זה יעזור לי בעתיד בלימודיי האקדימיים, ובסוף מורה המקצוע הוא נפלא וכיף ללמוד ממנו. <br />
<br />
ללא שם: 1. התמחות זו מכילה תלמידים הטובים ובעלי יכולת לימודית טובה. 2. המורה הוא מהמורים הטובים ביותר בבית הספר. 3. מקצוע הכימיה הוא כיפי ומתקשר לכל תחומי החיים. <br />
<br />
<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T11:05:49Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
<br />
'''עיסאם אגבאריה'''<br />
<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות... <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''עיסאם'''<br />
<br />
ראון: <br />
בחרתי בכימיה למספר סיבות, הוא יותר מעניין מפיזיקה, משקל המקצוע באוניברסיטאות, רוב המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה מלמדים ודורשים כימיה, וגם אני יודעת שתלמיד הכימיה יכול להסתגל עם כל תחום דעת עתידי בניגוד לפיזיקאי שמתעמק בתאוריות ונוסחאות ולא מגיע לרמת התהליך והמאקרו.<br />
<br />
סאמר: <br />
אני לא בחרתי את הנושא כבחירה אישית, אני רציתי ללמוד מחשבים, אבל אבא שלי שהוא רופא בא לבית הספר ובחר לי את הכימיה בטענתו שזה מקצוע מתאים יותר למי שרוצה ללמוד רפואה, והוא רוצה שאני אמשיך רפואה. <br />
<br />
<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T11:04:05Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
<br />
'''עיסאם אגבאריה'''<br />
<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות... <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''עיסאם'''<br />
<br />
תשובות תלמידים: <br />
ראון: <br />
בחרתי בכימיה למספר סיבות, הוא יותר מעניין מפיזיקה, משקל המקצוע באוניברסיטאות, רוב המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה מלמדים ודורשים כימיה, וגם אני יודעת שתלמיד הכימיה יכול להסתגל עם כל תחום דעת עתידי בניגוד לפיזיקאי שמתעמק בתאוריות ונוסחאות ולא מגיע לרמת התהליך והמאקרו.<br />
<br />
סאמר: <br />
אני לא בחרתי את הנושא כבחירה אישית, אני רציתי ללמוד מחשבים, אבל אבא שלי שהוא רופא בא לבית הספר ובחר לי את הכימיה בטענתו שזה מקצוע מתאים יותר למי שרוצה ללמוד רפואה, והוא רוצה שאני אמשיך רפואה. <br />
<br />
<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T08:29:59Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
<br />
'''עיסאם אגבאריה'''<br />
<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד רק שנה אחת שאנצל אותה לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ונדלקתי בנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו במכסימום יעילות... <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T08:24:08Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
<br />
'''עיסאם אגבאריה'''<br />
<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד שנה אחת שאנצל לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ואהבתי את הנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו. <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%A8:_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94
סיכום סקר: שיקולים לבחירה במקצוע הכימיה
2010-10-18T08:22:54Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div>== מהם השיקולים לבחירה במקצוע הכימיה? ==<br />
<br />
=== תשובות מורים ===<br />
""עיסאם אגבאריה""<br />
1. בחרתי את הנושא כי אהבתי אותו בתיכון, כך שהמורה שלמד אותי (המורה חסן-עדיין מלמד באותו תיכון)אתגר ועניין והפגין אהבה למקצוע, שאהבא זו בה אני נדבקתי. <br />
אני הייתי חושב על לימודי רוקחות בעדיפות ראשונה ואז כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, אילו ארבע הבחירות שלי. <br />
לא התקבלתי לרוקחות בגלל ציון הפסיכומטרי (בחינה שפעם ראשונה רואה באולם הבחינה!!) התקבלתי לכימיה, ובכוונתי ללמוד שנה אחת שאנצל לשיפור ציון הפסיכומטרי כדי שאעבור לרוקחות, בשנה ראשונה נרשמתי למועד חודש 4 לפסיכומטרי, וביום הבחינה החלטתי לא ללכת!! ולהמשיך את לימודי הכימיה שזרמה איתי טוב מאוד, ואהבתי את הנושא עוד יותר, והרגשתי סיפוק ואז החלטתי להמשיך את הנושא כי אני מאמין אם מתחיל במשהוא אז חייב לסיימו עד תומו. <br />
<br />
2. הבחירה שלי בהתחלה ענתה על חלק מהצרכים שלי, כי חשבתי על המקצוע בהתחלה כמעבר למקצוע אחר, אבל עם התקדמות לימודי, המקצוע ענה על צרכים יום אחרי יום, אתגר, שייכות אהבה, ביטחון והערכה עצמית, הגשמה עצמית כך שהרגשתי את הכימיה ביני בפן האישי עצמי רגשי ובין הכימיה. מהכימיה לא רק למדתי כימיה של חומרים אלא כימיה התנהגותית, בעבודת קבוצות בכימיה, בסבלנות מול מנדף יום שלם, בתכנון וניצול זמן, בניצול הזדמניות, אפילו במודלים כימיים שמשליכים לחיינו וליחסינו האינושי טעם והבנה מיוחדים, שרק כימאי יכול לטעום...<br />
ולא לשכוח כי הוא מקור הפרנסה שלי, שאז בדרך עקיפה הוא ממלא את צרכי האוכל והחיים הבסיסיים... אני אוהב מקצוע זה!!! <br />
<br />
'''רחל אידלמן''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד משהו אחר, אבל נרשמתי מאוחר לאוניברסיטה ונאמר לי שמתוך ארבעת האפשרויות שבחרתי אוכל ללמוד רק כימיה....קרה בטעות, אבל לא מצטערת לרגע אחד! תחום מעניין, מאתגר, מתפתח, יוקרתי ומסקרן. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים: שייכות חברתית, כבוד והשגת הישגים ומטרות אישיות שהצבתי לעצמי. כמו כן, לא יכולתי ללמוד מקצוע שהוא ללא מסגרת מסודרת ומובנית. <br />
<br />
'''בעז הדס''' <br />
<br />
1. בכיתה י"א בתיכון למדתי בארה"ב אצל מורה לכימיה עם עבר תעשייתי ב- 3M - הוא היה נחמד, איתגר אותנו, והוסיף סיפורים מנסיונו האישי בעבודה במפעל. היה לי כייף, מעניין, וראיתי שאני מצליח. הכימיה היתה צבעונית. תמיד אמרתי לעצמי שארצה להגמשיך את הלימודים באוניברסיטה. בתום הצבא - העמדתי סימן שאלה על החלטת הנעורים הזו. חשבתי שגם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועד הם מעניינים. אחרי שפתחתי שנתונים שונים - הבנתי שדברים רבים הם מענייניםם, אבל בכימיה העניין יוכל להימשך 3 שנים, שהיתרונות היחסיים שיש לי, ניתן להביא אותם לידי ביטוי במסגרת הכימיה. דוקא בתואר 2-3 ראיתי שמעבר לתוכן, רכשתי מיומנויות רבות: הוראה ועמידה מול קבוצה, יכולת אירגון, יצר לחקור ולהעמיק כשמשהו תופס אותי, יצירתיות בפתרון בעיות, יכולות טכניות וחשיבה אנליטית. <br />
<br />
2.אני חושב שמדובר בצורך בשייכות (תלמידי דה-שליט רחובות רבים המשיכו ללמוד בגבעת-רם בי-ם, בנוסף רוב משפחתי מתחום מדעי הטבע), הצורך בהערכה עצמית - להשתלב בכיוון הכשרה של מדענים מקצוע שנתפס בעיני ראוי יותר מעיסוק במיסחר, ואחרון והכי חשוב - הגשמת תכלית - עיסוק בתחום שבו היתרונות היחסיים שלי יבואו לידי ביטוי - כתיבה, חשיבה אנליטית ויצירתיות. <br />
<br />
'''רוזה'''<br />
<br />
כאשר התחלתי ללמוד את הכימיה בתיכון, אני התלהבתי גם מהניסויים,גם מחומר תיאורטי.לכן בחרתי את הכימיה כמקצוע שלי<br />
<br />
באוניברסיטה הבנתי שלא טעיתי: עד עכשיו אני אוהבת את הכימיה וברצון מלמדת אותה<br />
<br />
'''נחום<br />
<br />
ו1.את מקצוע הכימיה למדתי כברירת מחדל. ידעתי לגבי אותם מקצועות שאין לי עניין בהם. כך שבסופו של דבר,נפלה ההחלטה על כימיה כמקצוע לעתיד.לא זכור לי מורה לכימיה שהלהיב אותי בשיעוריו,או נטע בי את התחושה שזה המקצוע החשוב ביותר. בכל אופן,בתקופת לימודי,נחשב מקצוע הכימיה כמקצוע נחשק,ויוקרתי.<br />
<br />
.2.לאחר סיום לימודי,הצרכים החשובים שעמדו לנגד עיני היו הגשמה והערכה עצמית. עצם העובדה שסיימתי תואר ראשון,הוכיח לי שאכן ניתן להתגבר על הרבה קשיים,וזאת על ידי השקעה ומוטבציה.סיום התואר השני,היה פחות דרמטי בעיני.כמובן שעם השנים ,לצורך הבטחוני יש משקל חשוב ביותר סיום התואר השני היה פחות דרמטי בעיני. <br />
<br />
<br><br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
1.אהבתי מאוד את המקצוע בתיכון וחשבתי שאוכל להתפתח בו גם בעתיד, אם כי אז ממש לא חשבתי על תחום ההוראה אלא על תחום התרופות-פרמקולוגיה. <br />
<br />
2. הבחירה ענתה על הצורך ללמוד ולעסוק בתחום קרוב לליבי, מעניין , מתעדכן, כמובן שהישגים מחזקים את האהבה לתחום. המקצוע נחשב מבוקש ומכובד<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
'''ימית''' <br />
<br />
1. בחרתי ללמוד כימיה באוניברסיטה מכמה סיבות: ראשית היתה לי מורה טובה בתיכון שהעבירה את החומר בצורה מעניינת, מאתגרת ומעוררת חשיבה. האופן בו היא לימדה היה חיובי ומפרגן מאד למקצוע. לאחר ההכרות שלי עם כימיה בתיכון הבחנתי שזהו מקצוע שמעורר חשיבה ריאלית ולא מסתמך בעיקר על זיכרון כמו מקצועות הומנים אחרים וזה מצא חן בעיני. יחד עם זאת שמתי לב שהתוכן בכימיה מאד מגוון ומשלב תיאוריה וניסיון (מעבדות) ושיש עובדות/תוצאות נסיוניות ולהם מוצאים הסבר/תיאוריה וזה מאד השתלב והתחבר לי עם התהליך הגדול הזה שנקרא חיים. כימיה משכה אותי כבר מהתיכון ביגלל שהיא מלמדת חוקים שמסבירים תופעות בחיים, מראה ניסויים, מאתגרת ומעודדת לחשיבה עצמאית&nbsp;ומאד הגיונית ומוחשית. השילוב הזה היה מושלם ומאד התאים לאופי שלי.&nbsp;לכל זה התווספו&nbsp;פרמטרים משניים שתמכו בבחירה שלי והם: ההתיחסות הרצינית לכימיה&nbsp;ולחשיבות שלה מבחינת החברה ומקורות התעסוקה בחוץ. האנשים המפורסמים בתחום&nbsp;והתרומה הגדולה שלהם לחיים&nbsp;(כמו אלברט אינשטיין, ניוטון וכו...) כל זה הביא אותי&nbsp;עד הלום בתחום הכימיה. <br />
<br />
2. כימיה ענתה על הצרכים&nbsp;הבאים שלי: <br />
<br />
א. מילא את הרעב הגדול שלי לידע. ב. כימיה קישרה אותי עם החיים ולכן זה נתן לי בטחון ג. כימיה אתגרה אותי ונתנה לי הזדמנות לבטא את&nbsp;היכולות שלי. ד. הרגשה עצמית של סיפוק&nbsp;שכלי (אתגר),&nbsp;רגשי (פרקטי לחיים בבית בעבודה וכו,) וסיפוק הכרתי ( תפיסה רחבה יותר של המציאות). ה. הצורך בשייכות לקבוצת אנשים שאוהבת לחשוב בצורה עצמאית ופרקטית.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''סופיה''' <br />
<br />
1.אהבתי את המקצוע בתיכון. השתתפתי באולימפיאדות וכל מיני תחרויות בכימיה. היה מאוד מעניין ללמוד אצל מורה שלי. חלמתי גם על רפואה שדורשת ידע בכימיה אך קיבלתי החלטה: כימיה-עתיד שלי. <br />
<br />
2. הבחירה בכימיה ענתה על הצרכים:הצלמה והשיגים, שייכות חברתית.<br />
<br><br />
<br />
'''אנה''' <br />
<br />
1. למעשה, לא למדתי כימיה במסגרת אקדמית. יחד עם זאת, במהלך לימודי הביולוגיה שלי בחרתי מספר רב של קורסים הקשורים בכימיה, בעיקר מעבדות כימיה - אורגנית, אנאורגנית, ביוכימיה וכו'. <br />
<br />
זאת, לדעתי, כי המעבדות הן מוקד העיניין העיקרי במקצוע בכלל. רציתי ללמוד לעבוד עם הידיים (וכיודוע, רוב העבודה של הביולוגים דורשת כישורים של עבודה עם חומרים כימיים), רציתי משהו שיוצא מהמסגרת הרגילה של אולם הרצאות, מעורר את החשיבה האנליטית, ודורש (כמובן, גם למבחן), הבנה ולא שינון. <br />
<br />
2. אני חושבת, שבעיקר על הצורך של הישגיות והצלחה. תמיד הצלחתי בדברים שעיניינו אותי - והסיפוק לראות את הדוחות המסודרים עם הציונים הגבוהים היה בהחלט שווה את השקעת הזמן בכתיבתם. אי אפשר להתעלם מכך, שהמעבדות היו גם בזוגות ובקבוצות, והיוו מסגרת להיכרות עם תלמידים מחוגים שונים, משנים שונות, אך זה היה חלק פחות משמעותי. <br />
<br />
מעבר לכך, משמעות רבה היתה בשבילי בהכרת מיומנויות עבודה. ידעתי, שזה הולך לעזור לי בעתיד. <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
אני לא כימאית במיקצוע, מיקצוע שלי - מיקרוביולוגיה. היתה לי מורה טובה מאוד לכימיה( עד היום אני זוכרת אותה), הצלחתי במקצוע זה בבית הספר אבל לא חשבתי שזה יהיה מקצוע שלי בעתיד. הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה וכל שנה היה לי קורס בכימיה: כללית, פיזיקאלית, אורגנית, אנליטית וכו'...... לא "נדלקתי" על כימיה עד שלא הגיע קורס ביוכימיה - ומאז אני חושבת שכימיה פותחת עולמות שאף מיקצוע אחר אינו יכול לפתוח. כמוון היתה תרומה של המרצה - מרצה ברמה גבוהה מאוד שהרצה בהרבה אוניברסיטות בעולם והיה פשוט מדהים. אני זוכרת שבאתי חולה להבחינה בסוף הקורס - לא היה לי קול (הבחינות היו בעל-פה), התיישבתי מולו וכתבתי את התשובה מול עניו: נוסחות בגודל דף שלם פשוט זרמו לי מתחת לידד(שאלה היתה על כלורופיל A וכלורופיל B ומעבר אלקטרונים ביניהם). בסוף קיבלתי מצויין! אולי הכל ביחד: זה שהצלחתי לעמוד בבחינה שמולי יושב איש בעל שם עולמי, זה שהבנתי דבר מאוד מורכב ומסובך, זה שיצאתי ממש מאושרת מהבחינה (שבערך חצי-קורס נחשל בה), גרם לי להתאהב בכימיה...מי יודע? <br />
<br />
'''אלה''' <br />
<br />
הייתה לי מורה מצויינת לכימיה בתיכון וגם אמא שלי השפיעה עלי. היא גם אהבה מאוד את כימיה&nbsp;ועזרה לי מהתחלה עם הכנת שיעורי בית&nbsp;אך בכל זאת בחרתי מקצוע הקשור לתיאטרון וכאשר הגיע הזמן&nbsp; להחליט סופי בחרתי להיות כימאית.אני לא חשבתי על ההוראה.יש לי תואר שני בכימיה אנליטית.אני עבדתי במעבדה ובאיזה שלב סיימתי את תעודת ההוראה והתחלתי ללמד .היום אני לא&nbsp;מצטערת שבחרתי&nbsp; בהוראה <br />
<br />
2. הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים <br>- הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות <br />
<br />
'''רונית''' <br />
<br />
1.למדתי באוניברסיטה ביוכימיה והמוטיבציה היתה לעסוק במחקר,נראה שהשפעה גדולה על בחירה הזו היתה למורה לכימיה שלמדה אותי רק בכתה י (שכן לאחר שהיא עברה דירה הגיעה מורה אחרת..).מהשעורים שלה אני זוכרת בעקר את ההתלהבות מההבנה של תופעות ,ההתלהבות מהחוקיות שבטבע ואת הגרוי והפתוח של החשיבה שלנו- תלמידיה. <br />
<br />
להוראה הגעתי רק לאחר מספר שנים של מחקר וגיליתי שאני מאד נהנית ללמד ומיוחד אוהבת את האינטרקציה עם התלמידים. <br />
<br />
2.הבחירה במקצוע הביוכימיה ענתה על&nbsp;:הגשמה עצמית - הרצון לתרום למדע , וכמובן על הערכה עצמית&nbsp;: הצלחה והשגים. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
1 .הבחירה בכימיה התחילה בתיכון, אחותי למדה שש שנים לפני אצל המורה האגדית איטה כהן ז"ל , היא היתה כל כך מרוצה וכל הזמן סיפרה על המקצוע בבית, כך שהיה ברור לי שגם אני אלך ללמוד כימיה. שהגיע הזמן שלי בתיכון ,איטה כבר לא לימדה בבית הספר בו למדתי (כצנלסון בכפר סבא), למדתי אצל מורה שלא כל כך אהבה את ההוראה , והקפידה להזכיר לנו שהיא עוד מעט עוזבת את המקצוע לטובת התעשייה. בכל מקרה התאהבתי בכימיה וביולוגיה שני המורחבים אותם למדתי בתיכון. בהגיעי ללימודים באוניברסיטה היה ברור לי שאני הולכת ללמוד כימיה ולא ביולוגיה כי אני טיפוס ריאלי יותר. <br />
<br />
2. כימיה ענתה לי על צרכים רבים: צורך בבטחון כלכלי, ידעתי שכימיה זה מקצוע רציני שאוכל איתו לפרנס את עצמי ואת משפחתי. הרגשת שייכות , הסביבה הקרובה אלי החברים שלי גם הם הלכו ללמוד מדעים באוניברסיטה, בעלי למד פיסיקה.. הצלחתי בהנאה ובקלות רבה בכימיה בתיכון ובאוניברסיטה , זו חוזקה שלי. לגבי הגשמה עצמית – ההוראה נתנה לי תחושה של הגשמה עצמית, יש לי סיפוק עצום בללמד <br />
<br />
'''שרית''' <br />
<br />
בחרתי במקצוע הכימיה מהסיבות הבאות: <br />
<br />
#היה לי קל בתיכון <br />
#חיפשתי מקצוע שלא דורש שינון אלא הבנה <br />
#מבין המקצועות המדעיים (שהיה ברור לי שלשם אני הולכת) כימיה הכי דיבר אלי. לא התחברתי לפיסיקה ומתמטיקה. ומביולוגיה חששתי בגלל כמות החומר האדירה שיש לזכור.<br />
<br />
נדמה לי שהכימיה ענתה לי בעיקר על נושא ה: הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים ואולי גם הגשמה עצמית. כל הצרכים הקודמים לא רלוונטים לנושא בחירה בכימיה. (אין לי גישה לתלמידי י"ב, לא בטוחה שאצליח לשאול תלמידי י"א (זמן).) <br />
<br />
<br><br />
'''שרילי'''<br />
<br />
1. זו שאלה שעדיין אין לי תשובה עליה<br />
<br />
2.הגשמה עצמית<br />
<br />
<br />
'''עדנה כהן'''<br />
<br />
בטעות. עלעלתי במידעון הטכניון וגיליתי שרק כימיה הוא תחום שאין לי מושג מהו וחשבתי שיהיה נחמד ללמוד משהו חדש לגמרי. ואם כבר כימיה אז שיהיה הנדסה כימית. וכמו שכתבתי בהתחלה זו טעות. אדם צריך לבחור את דרכו על דרך החיוב ולא בדרך האלימינציה. (מצד שני גם דברים אחרים עשיתי כי הזדמן לי או הוצע לי ולא מתכנון. אני מנסה ללמד אחרים כיצד כן לקחת אחרויות)<br />
<br />
=== תשובות תלמידים ===<br />
<br />
'''דפנה''' <br />
<br />
שיתפתי את התלמידים בכך שלצורך השתתפות בהשתלמות אברר איתם מה הגורם המשמעותי לפיו בחרו להגביר כימיה ברמת חמש יח"ל <br />
<br />
התשובות לא היו מאוד מגוונות &nbsp;מאוד וחזרו על עצמם מספר גורמים <br />
<br />
, &nbsp;עניין במקצוע, נוצר בכיתה י' <br />
<br />
הערכה למורה, אוירה נעימה בשיעורים, הרגשה שחשוב למורה ממני, מקצועיות של המורה <br />
<br />
הישגים טובים כגורם מדרבן להמשך לימודים <br />
<br />
סקרנות וביצוע מעבדות <br />
<br />
מחשבה לעתיד- מקצוע ריאלי שפותח דלתות למקצועות רבים, בעיקר רפואה <br />
<br />
שמועות משנים קודמות על מקצוע מעניין ומוצלח <br />
<br />
<br />
'''רוזה'''&nbsp; <br />
<br />
*המקצוע מעניין, מאתגר,יש הרבה דברים שניתן לעשות בעתיד בכימיה... בכימיה אני אוהב את הניסויים המדהימים <br />
*אם יהיו בישראל יותר בעלי תארים בכימיה על כל ענפיה ישראל תצמח בתחום תעשייתי ובכל התחומים בהם יש צורך בכימאים<br />
<br />
*מקצוע מעניין בגלל שיש מעבדות, נותן ניסיון לעשות מחקר בעתיד...<br />
<br />
*ידע בכימיה נותן מודעות לשמירה בסביבה..<br />
<br />
*למידת הכימיה נותנת אפשרות לפתח את התרופות,לייצר את&nbsp;המוצרים החדשים<br />
<br />
*יש עניין חברתי במעבדות חקר<br />
<br />
*כימיה נותנת אפשרות לשלוט באיכות הסביבה,נותנת הסתכלות יותר עמוקה על החיים בכדור הארץ...<br />
<br />
'''ימית'''<br />
<br />
עניין במקצוע,מקצוע ניסויי,מורה,אפשרות להיבחן לא רק על יחידות הבגרות תיאורטיות אלא גם על המעבדה,מקצוע קל,מקצוע שעשוי לעזור בלימודי המקצוע בו יעסוק בעתיד,מקצוע שעשוי לעזור להתקבל באוניברסיטה.&nbsp; <br />
<br />
<br>'''אורלי''' <br />
<br />
תגובות של ארבעה תלמידים: <br />
<br />
ד. <br />
<br />
רציתי ללכת לכימיה גם בגלל שלא ממש רציתי ללכת לחנ"ג ולגאוגרפיה, ורציתי שני מקצועות מורחבים. וגם בגלל שאחותי הגדולה למדה ואמרה לי שזה ממש מעניין וזה לא רק "לגאונים". <br />
<br />
ל. <br />
<br />
בחרתי בכמיה כמקצוע מורחב כי אני ידעתי שזה הנושא שאני הכי אוהבת מכל שאר האופציות הנתונות . תמיד עניין אותי איך דברים קורים וידעתי מחברים שכמיה זה בדיוק הנושא הזה. דבר נוסף שמשך אותי זה הנסויים , לבדוק את הדברים באמת, ולהסיק מסקנות שקשורות בחיי היום יום. אני אוהבת מקצועות ראלים שיש להם הסבר לכל דבר ואין יותר מידי דיבורים מיותרים . קצר ולעניין . <br />
<br />
ר. <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כמקצוע הרחבה כי זה היה נראה לי נושא שאני מאוד אתחבר אליו. הוא עניין אותי מאוד ועצם העובדה שאני מבינה בזכותו כל מיני תהליכים שונים גם בגוף האדם וגם בחיים מאוד עוזרים לי לפתח התעניינות בנושא ולהמשיך להתמיד בו. בכימיה אתה מבין את כל הדברים הקטנים שלא חשבת עליהם בכלל ועכשיו אחרי שלמדתי שנתיים כימיה, חשוב לי תמיד לדעת למשל איך התרופות משפיעות ברמה הכימית על הגוף או איך דברים פועלים ומה בעצם קורה שם. זה גורם לך גם לתהות איך אולי יהיה אפשר למצוא פתרונות לכל מיני בעיות, כמו מחלות שונות. בקיצור הנושא רחב ומעניין מאוד ואני שמחה מאוד שבחרתי להרחיב כימיה! <br />
<br />
<br>י' <br />
<br />
אני בחרתי בכימיה כי זה היה המקצוע שהכי עניין אותי מבין מה שהיה , וגם הוא מקצוע ראלי ואני טובה במקצועות האלו , ומאז ומתמיד עניין אותי כימיה..תמיד רציתי להרחיב את זה , ואני חושבת שהחומר שלומדים הוא מעניין וזה תורם להבנה ולרצון ללמוד.. <br />
<br />
'''רות''' <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב מאוד, אהבתי מאוד ללמוד , יש לי עזרה בבית בכימיה <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי המליצו לי תלמידי הכיתות הגבוהות על המגמה, המקצוע נראה לי מעניין , כך שיש אפשרות שאעסוק בו בעתיד <br />
<br />
בחרתי בכימיה כי היה לי ציון טוב ואהבתי את המורה<br />
<br />
'''שרילי'''<br />
<br />
ציון גבוה, קל<br />
<br />
המלצה מפי תלמדים שסימו יב<br />
<br />
התחברות אל המורה.</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA
לפידים ומחלות מטבוליות
2010-03-09T23:21:01Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* המבנה הדו שכבתי של הממברנה */</p>
<hr />
<div>===הממברנה ותפקידיה===<br />
ממברנה היא מעין קרום התוחם את התא (ממברנת התא) או אברונים שונים בציטופלסמה, לדוגמה: הקרום של גרעין התא.<br />
<br />
לממברנה תפקידים רבים:<br />
* שמירה על מבנה התא או האברון<br />
* הפרדה בין סביבה חיצונית ופנימית<br />
* סלקטיביות במעבר חומרים<br />
* תקשורת בין פנים לחוץ התא<br />
* תקשורת בין התאים בגוף רב-תאי(זהוי עצמי)<br />
<br />
===הליפידים - מרכיבי הממברנה===<br />
ישנם מספר ליפידים שמתאימים לשמש לבניית ממברנה. אלה הם: הגליצרוליפידים, הספינגוליפידים והסטרולים.<br />
המשותף לכולם הוא מבנה בעל קצה הידרופילי וקצה הידרופובי ("אוהב מים" - מסיס במים, דוחה מים" - בלתי מסיס במים, בעל קשרי ואן-דר-ואלס משמעותיים).<br />
מבחינת שכיחותם - הגליצרוליפידים מהווים 60%- 70%, הסיפנגוליפידים כ- 30% והסטרולים 10 % לערך.<br />
<br />
<br />
הסטרולים שהם בעלי המבנה הריגידי ביותר (קשיח) מקנים לממברנה קשיחות וחוזק בד"כ, ואילו המרכיבים האחרים יוצרים ממברנות יותר פלואידיות או גמישות. לספינגוליפידים ישנו כנרה תפקיד חשוב במעבר אותות.<br />
<br />
===המבנה הדו שכבתי של הממברנה===<br />
הליפידים בממברנה מסודרים בצורה כזו שכלהחלקים ההידרופוביים (בד"כ שרשראות פחמימניות בלתי מסועפות) פונים לאותו צד וכל הראשים ההידרופיליים פונים לצד השני. בעצם הסידור הנ"ל יוצר שכבה.הממברנה הנה דו שכבה כאשר על פני השטח משני צידי הדו-שכבה נמצא הקצוות ההידרופילים,וגוף הממברנה מורכב משכבה כפולה של זנבות הידרופוביים.<br />
המבנה הזה מונע כמעט לחלוטין מעבר של מולקולות מים דרך הממברנה.<br />
חומרים יוניים או מים יכולים לחדור את הממברנה דרך תעלות, נשאים ומשאבות שהם חלבונים חוצי ממברנה בעלי מבנה שיוצר חלל בעל סביבה כימית מתאימה לחלקיק שאמור לעבור דרכה.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Membrena.gif|center|thumb|700px|המבנה הדו שכבתי של הממברנה]]<br />
<br />
==גליצרוליפידים==<br />
יחידה גליצרולית שאליה קשורות 2 חומצות שומניות לפחמנים מס' 1 ו-2 ע"י קשר אסטרי שנוצר בין הקבוצה הקרבוקסילית של חומצת השומן והקבוצה הכוהלית בגליצרול.<br />
לקבוצת ה- OH בפחמן ה-3 בגליצרול קשורה קבוןצה פוספאטית, כאשר זו יכולה ליקשור בקצה הנגדי שלה קבוצה נוספת.<br />
<br />
== ספינגוליפידים ==<br />
<br />
מורכבים מספינגוזין או ספינגונין יחידה פוספאטית וחומצת שומן. ניתן לתאר את הספינגוזין או הספינגונין כשרשרת פחמימנית בעלת קבוצות OH על פחמנים 1 ו-3 וקבוצת אמין על פחמן מס' 2. (ספינגונין הנה וריאציה לא רוויה בעלת קשר כפול יחיד). בספינגוליפידים, הקבוצה הפוספאטית קשורה ל- OH בפחמן מס' 3, בדיוק כמו בגליצרוליפיד. החומצה השומנית היחידה קשורה בקשר אמידי דרך קבוצת האמין שעל פחמן 2. השרשרת הפחמימנית הארוכה של הספינגוזין/ספינגונין מחליחפה את חומצת השומן ה-2 שמופיעה בגליצרוליפיד. <br />
<br />
הנפוצים ביותר בין ספינגוליפידים הם ספינגומיאלינים(ראה תמונה 2): מולקולה שמורכבת מספינגוזין, בסיס חנקתי (לרוב - כולין),חומצה שומנית ושייר של חומצה זרחתית. ממברנות של תאי העצב עשירים במיוחד בספינגומיאלינים. <br />
<br />
[[Image:Sphingolipids.jpg|thumb|left|250px|תמונה 1. ספינגוליפידים]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Sphingomielin.jpg|thumb|left|250px|תמונה 2 .מבנה כללי של ספינגומיאלין]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== סינטזה אנזימטית של ceramide ====<br />
<br />
ניסוי שאותו חווינו ועליו שמענו ביום העיון במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן. שימוש באנזימים שמקורם בכבד של עכבר לטובת סינטיזה של הספינגוליפיד ceramide. הניסוי כולל סינטיזה, ניקוי וזיהוי התוצר. <br />
<br />
[[סינטזה אנזימטית של ceramide|סינטזה אנזימטית של ceramide]] <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
==== ====<br />
<br />
=== ביוסינטזה של ליפידים ===<br />
<br />
<br />
<br />
=== מחלות גנטיות הקשורות לייצור ופירוק של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
קיימות מספר מחלות גנטיות תורשתיות, הקשורות למוטציות באנזימים הקשורים למסלולי ביוסינטזה של ספינגוליפידים: <br />
<br />
מתוך: <br />
<br />
http://themedicalbiochemistrypage.org/sphingolipids.html <br />
<br />
==== מחלת גושה (אשכנזים) ====<br />
<br />
==== מחלת נימן-פיק ====<br />
<br />
במחלה זו ליפידים, בעיקר ספינגומיאלין, מצטברים בתאים שונים ברקמות הגוף. הצטברותו בתאי מערכת העצבים מובילה לתמותת התאים. תסמיני המחלה, כמו התפתחות מוחית בלתי תקינה, הגדלה משמעותית של הכבד והטחול, יכולים להתגלות החל מגיל &nbsp;6 חודשים עד גיל 3 שנים.&nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
קיימים שני סוגים עיקריים של מוטציות, הגורמות למחלת נימן-פיק: סוגי NPA ו-NPB נגרמים בגלל בעיה באנזים הידרולאז ליזוזומאלי, הנקרא ASM (acid sphingomyelase), כאשר מחלה מסוג NPC מתרחשת כאשר קיימת בעיה בגן המעורב בהומאוסטזיס של כולסטרול LDL.&nbsp; <br />
<br />
הסוג הראשון של המחלה נצפה לרוב(כ-90% ממקרי המחלה) באוכלוסיה יהודית ממוצא אשכנזי. יותר מכך, ישנן 3 אללים עיקריים באוכלוסיה, הגורמים למוטציות אלה. שכיחות האללים הפגומים באוכלוסיה היהודית היא גבוהה מאוד - כ 1 ל 80.&nbsp; <br />
<br />
מקורות: <br />
<br />
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/dispomim.cgi?id=257200<br> <br />
<br />
http://themedicalbiochemistrypage.org/niemannpickdiseases.html <br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== מחלת קראבה ====<br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== קישורים חיצוניים ====<br />
<br />
[http://www.jbc.org/content/277/29/25843.full ביוסינטזה של ליפידים (דה נובו, עם איורים)] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
http://lipidlibrary.aocs.org/Lipids/introsph/index.htm</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA
לפידים ומחלות מטבוליות
2010-03-09T23:20:35Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* המבנה הדו שכבתי של הממברנה */</p>
<hr />
<div>===הממברנה ותפקידיה===<br />
ממברנה היא מעין קרום התוחם את התא (ממברנת התא) או אברונים שונים בציטופלסמה, לדוגמה: הקרום של גרעין התא.<br />
<br />
לממברנה תפקידים רבים:<br />
* שמירה על מבנה התא או האברון<br />
* הפרדה בין סביבה חיצונית ופנימית<br />
* סלקטיביות במעבר חומרים<br />
* תקשורת בין פנים לחוץ התא<br />
* תקשורת בין התאים בגוף רב-תאי(זהוי עצמי)<br />
<br />
===הליפידים - מרכיבי הממברנה===<br />
ישנם מספר ליפידים שמתאימים לשמש לבניית ממברנה. אלה הם: הגליצרוליפידים, הספינגוליפידים והסטרולים.<br />
המשותף לכולם הוא מבנה בעל קצה הידרופילי וקצה הידרופובי ("אוהב מים" - מסיס במים, דוחה מים" - בלתי מסיס במים, בעל קשרי ואן-דר-ואלס משמעותיים).<br />
מבחינת שכיחותם - הגליצרוליפידים מהווים 60%- 70%, הסיפנגוליפידים כ- 30% והסטרולים 10 % לערך.<br />
<br />
<br />
הסטרולים שהם בעלי המבנה הריגידי ביותר (קשיח) מקנים לממברנה קשיחות וחוזק בד"כ, ואילו המרכיבים האחרים יוצרים ממברנות יותר פלואידיות או גמישות. לספינגוליפידים ישנו כנרה תפקיד חשוב במעבר אותות.<br />
<br />
===המבנה הדו שכבתי של הממברנה===<br />
הליפידים בממברנה מסודרים בצורה כזו שכלהחלקים ההידרופוביים (בד"כ שרשראות פחמימניות בלתי מסועפות) פונים לאותו צד וכל הראשים ההידרופיליים פונים לצד השני. בעצם הסידור הנ"ל יוצר שכבה.הממברנה הנה דו שכבה כאשר על פני השטח משני צידי הדו-שכבה נמצא הקצוות ההידרופילים,וגוף הממברנה מורכב משכבה כפולה של זנבות הידרופוביים.<br />
המבנה הזה מונע כמעט לחלוטין מעבר של מולקולות מים דרך הממברנה.<br />
חומרים יוניים או מים יכולים לחדור את הממברנה דרך תעלות, נשאים ומשאבות שהם חלבונים חוצי ממברנה בעלי מבנה שיוצר חלל בעל סביבה כימית מתאימה לחלקיק שאמור לעבור דרכה.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Membrena.gif|center|thumb|500px|המבנה הדו שכבתי של הממברנה]]<br />
<br />
==גליצרוליפידים==<br />
יחידה גליצרולית שאליה קשורות 2 חומצות שומניות לפחמנים מס' 1 ו-2 ע"י קשר אסטרי שנוצר בין הקבוצה הקרבוקסילית של חומצת השומן והקבוצה הכוהלית בגליצרול.<br />
לקבוצת ה- OH בפחמן ה-3 בגליצרול קשורה קבוןצה פוספאטית, כאשר זו יכולה ליקשור בקצה הנגדי שלה קבוצה נוספת.<br />
<br />
== ספינגוליפידים ==<br />
<br />
מורכבים מספינגוזין או ספינגונין יחידה פוספאטית וחומצת שומן. ניתן לתאר את הספינגוזין או הספינגונין כשרשרת פחמימנית בעלת קבוצות OH על פחמנים 1 ו-3 וקבוצת אמין על פחמן מס' 2. (ספינגונין הנה וריאציה לא רוויה בעלת קשר כפול יחיד). בספינגוליפידים, הקבוצה הפוספאטית קשורה ל- OH בפחמן מס' 3, בדיוק כמו בגליצרוליפיד. החומצה השומנית היחידה קשורה בקשר אמידי דרך קבוצת האמין שעל פחמן 2. השרשרת הפחמימנית הארוכה של הספינגוזין/ספינגונין מחליחפה את חומצת השומן ה-2 שמופיעה בגליצרוליפיד. <br />
<br />
הנפוצים ביותר בין ספינגוליפידים הם ספינגומיאלינים(ראה תמונה 2): מולקולה שמורכבת מספינגוזין, בסיס חנקתי (לרוב - כולין),חומצה שומנית ושייר של חומצה זרחתית. ממברנות של תאי העצב עשירים במיוחד בספינגומיאלינים. <br />
<br />
[[Image:Sphingolipids.jpg|thumb|left|250px|תמונה 1. ספינגוליפידים]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Sphingomielin.jpg|thumb|left|250px|תמונה 2 .מבנה כללי של ספינגומיאלין]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== סינטזה אנזימטית של ceramide ====<br />
<br />
ניסוי שאותו חווינו ועליו שמענו ביום העיון במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן. שימוש באנזימים שמקורם בכבד של עכבר לטובת סינטיזה של הספינגוליפיד ceramide. הניסוי כולל סינטיזה, ניקוי וזיהוי התוצר. <br />
<br />
[[סינטזה אנזימטית של ceramide|סינטזה אנזימטית של ceramide]] <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
==== ====<br />
<br />
=== ביוסינטזה של ליפידים ===<br />
<br />
<br />
<br />
=== מחלות גנטיות הקשורות לייצור ופירוק של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
קיימות מספר מחלות גנטיות תורשתיות, הקשורות למוטציות באנזימים הקשורים למסלולי ביוסינטזה של ספינגוליפידים: <br />
<br />
מתוך: <br />
<br />
http://themedicalbiochemistrypage.org/sphingolipids.html <br />
<br />
==== מחלת גושה (אשכנזים) ====<br />
<br />
==== מחלת נימן-פיק ====<br />
<br />
במחלה זו ליפידים, בעיקר ספינגומיאלין, מצטברים בתאים שונים ברקמות הגוף. הצטברותו בתאי מערכת העצבים מובילה לתמותת התאים. תסמיני המחלה, כמו התפתחות מוחית בלתי תקינה, הגדלה משמעותית של הכבד והטחול, יכולים להתגלות החל מגיל &nbsp;6 חודשים עד גיל 3 שנים.&nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
קיימים שני סוגים עיקריים של מוטציות, הגורמות למחלת נימן-פיק: סוגי NPA ו-NPB נגרמים בגלל בעיה באנזים הידרולאז ליזוזומאלי, הנקרא ASM (acid sphingomyelase), כאשר מחלה מסוג NPC מתרחשת כאשר קיימת בעיה בגן המעורב בהומאוסטזיס של כולסטרול LDL.&nbsp; <br />
<br />
הסוג הראשון של המחלה נצפה לרוב(כ-90% ממקרי המחלה) באוכלוסיה יהודית ממוצא אשכנזי. יותר מכך, ישנן 3 אללים עיקריים באוכלוסיה, הגורמים למוטציות אלה. שכיחות האללים הפגומים באוכלוסיה היהודית היא גבוהה מאוד - כ 1 ל 80.&nbsp; <br />
<br />
מקורות: <br />
<br />
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/dispomim.cgi?id=257200<br> <br />
<br />
http://themedicalbiochemistrypage.org/niemannpickdiseases.html <br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== מחלת קראבה ====<br />
<br />
<br> <br />
<br />
==== קישורים חיצוניים ====<br />
<br />
[http://www.jbc.org/content/277/29/25843.full ביוסינטזה של ליפידים (דה נובו, עם איורים)] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
http://lipidlibrary.aocs.org/Lipids/introsph/index.htm</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Membrena.gif
קובץ:Membrena.gif
2010-03-09T23:18:59Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-09T22:43:55Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* פוספוליפידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|400px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]<br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
==== קישורים חיצוניים: ====<br />
<br />
[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול] <br />
<br />
[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-09T22:42:59Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* פוספוליפידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|500px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]<br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
==== קישורים חיצוניים: ====<br />
<br />
[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול] <br />
<br />
[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-09T22:40:31Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* סטרולים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות פחמימות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
[[תמונה:Sterol.gif|center|thumb|500px|המבנה הבסיסי המשותף לכל הסטרולים]]<br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]<br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
==== קישורים חיצוניים: ====<br />
<br />
[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול] <br />
<br />
[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sterol.gif
קובץ:Sterol.gif
2010-03-09T22:39:02Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-09T22:26:10Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* סטרולים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
[[תמונה:Cholesterol.gif|center|thumb|500px|הכולסטרול]]<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]<br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
==== קישורים חיצוניים: ====<br />
<br />
[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול] <br />
<br />
[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cholesterol.gif
קובץ:Cholesterol.gif
2010-03-09T22:24:45Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-09T22:22:09Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* סטרולים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
[[תמונה:Cholic_acid.gif|center|thumb|500px|חומצה כולית- אחת חומצות המרה]]<br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
==== קישורים חיצוניים: ====<br />
<br />
[http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/exemination/articles/cholesterol.htm אתר קופ"ח כללית, עם הסבר כיצד מפענחים תוצאות בדיקות מעבדה של כולסטרול] <br />
<br />
[http://www.infomed.co.il/CalcCHD.htm מחשבון סיכון מחלות לב באתר אינפומד]</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cholic_acid.gif
קובץ:Cholic acid.gif
2010-03-09T22:19:42Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:53:11Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|700px|סכימה כללית טריגליצרידים ]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Triglyceride_schema.gif
קובץ:Triglyceride schema.gif
2010-03-07T23:51:39Z
<p>×גב×ריה עיס××: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Triglyceride schema.gif</p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:48:37Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Triglyceride_.gif
קובץ:Triglyceride .gif
2010-03-07T23:46:49Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:39:06Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* פוספוליפידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_.gif |center|thumb|1000px|הכנת פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:36:30Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* פוספוליפידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Phospholipid_schema.gif|left|thumb|250px|סכימה כללית פוספוליפידים]]<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Phospholipid_.gif
קובץ:Phospholipid .gif
2010-03-07T23:30:52Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Phospholipid_schema.gif
קובץ:Phospholipid schema.gif
2010-03-07T23:30:33Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:24:36Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:20:52Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|500px|סכימה כללית למבנה טריגליצרידים]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:19:52Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride_schema.gif|center|thumb|250px|סכימה כללית למבנה טריגליצרידים]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Triglyceride_schema.gif
קובץ:Triglyceride schema.gif
2010-03-07T23:17:31Z
<p>×גב×ריה עיס××: </p>
<hr />
<div></div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:15:06Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride.gif|center|thumb|1000px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:14:37Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride.gif|center|thumb|500px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××
https://wiki.weizmann.ac.il/restoeebs/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D
ליפידים
2010-03-07T23:13:49Z
<p>×גב×ריה עיס××: /* טריגליצרידים */</p>
<hr />
<div>==ליפידים==<br />
ליפידים: שם כולל של מולקולות אורגניות בעלות תכונות משותפות.<br />
שומנים הם קבוצה מתוך הליפידים. הליפידים בלתי מסיסים במים (הידרופוביים), וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות :<br />
<br />
ליפידים פשוטים:<br />
<br />
1. חומצות שומניות והאסטרים שלהם (ביניהם הגליצרידים, המכילים את השומנים והפוספוליפידים).<br />
<br />
<br />
2. סטרולים (לדוגמא: כולסטרול)<br />
[[תמונה:lipids.jpg|left|thumb|250px|חלוקת הליפידים לקבוצות]]<br />
<br />
ליפידים מורכבים: <br />
אסטרים של חומצות שומן שכוללים בנוסף לשייר הכהלי גם קבוצה הידרופילית נוספת- קבוצת ראש קוטבית. בדר"כ שייר פוספאט או שייר פוספאט שקשור אליו שייר סוכר או שייר אחר(אתאנול אמין, כולין)<br />
<br />
3. גליצרוליפידים : ליפידים שבהם השייר הכהלי הוא גליצרול.<br />
<br />
<br />
4. ספינגוליפידים : אסטרים של הכהל ספינגוזין(כהל אליפטי אמיני ארוך שרשרת) עם חומצת שומן.<br />
<br />
<br />
===חומצות שומן===<br />
חומצות קרבוקסיליות, המורכבות מ 14-22 פחמנים (השכיחים ביניהם מכילים 16-18 פחמנים), כאשר רובן בעלות מספר זוגי של פחמנים. ישנן כ-100 סוגי חומצות שומן בטבע, ויצירתן בגוף החי הינה מתמדת (הדבר מתבטא בהשמנה). כאשר השרשרת היא ללא קשרים כפולים - מתקבלת חומצת שומן רוויה. לעיתים קיימים קשרים כפולים לאורך השרשרת, ואז מדובר בחומצה שומנית לא-רוויה.בשרשרת הלא רוויה יהיו בדרך כלל עד 3 קשרים לא רוויים המרוחקים זה מזה, באיזומריית 'ציס'.<br />
<br />
=גורמים המשפיעים על נקודות היתוך של חומצות שומן טבעיות =<br />
<br />
1. מספר אטומים בשרשרת החומצה:הגדלת השרשרת גורמת לענן אלקטרוני גדול יותר של חומצת השומן,דבר שמגדיל את אינטראקציות ו.ד.ו. לכן תידרש אנרגיה רבה יותר לשבירתם,דבר שיתבטא בנקודת היתוך גבוהה יותר.<br />
<br />
2. מספר הקשרים הכפולים במולקולה: ככל שיש יותר קשרים כפולים לאורך השרשרת- השרשרות מתרחקות זו מזו. כמו כן, קונפורמציית 'ציס' מרחיקה את מולקולות החומצה זו מזו יותר מקונפורמציית 'טרנס', דבר הגורם לירידה בנקודת ההיתוך.<br />
<br />
לסיכום: אי-רוויון ושרשרת קצרה- מגבירים את "נזילות" חומצת השומן. חומצות שומן רוויות מופיעות כמוצקים שמנוניים בטמפרטורת הגוף ואילו חומצות שומן בלתי רוויות מופיעות כנוזלים שמנוניים בטמפרטורת הגוף.<br />
<br />
===טריגליצרידים===<br />
מולקולה בה 3 חומצות שומניות (קבוצת אציל), קשורות בקשר אסטרי למולקולת גליצרול (טריאצילגליצרול). מעבר חומצות השומן לטריגליצרידים מתרחש כאשר הן עוברות דרך המעי (שומן שנאכל מתפרק במעי, נבנה מחדש שם, או בכבד ועובר ללימפה). תהליך פירוק הטריגליצרידים הוא אנזימטי ונקרא ליפוליזה. התהליך כולו מזורז על ידי האנזים ליפאז (אנזים המיוצר בלבלב) ומשם תוצרי הפירוק עוברים לדם ולרקמות אחרות.<br />
<br />
טריגליצרידים יכולים להיות פשוטים- גליצרול קושר 3 חומצות שומן זהות.<br />
טריגליצרידים יכולים להיות מעורבים- בעלות שתי חומצות שומן שונות לפחות.כאשר חומצות השומן בעמדות 1 ו-3 הינן שונות, אטום פחמן מספר 2 במולקולת הגליצרול הינו פחמן כיראלי והטריגליצריד המתקבל הינו בעל פעילות אופטית.<br />
<br />
הטריגליצרידים מאופיינים בנקודות התכה גבוהות (ככל שהן רוויות וארוכות יותר- נקודת ההיתוך עולה).<br />
<br />
ניתן לבצע פירוק של הטריאצילגליצרול על ידי הידרוליזה (פירוק באמצעות מים).<br />
<br />
<br />
<br />
[[תמונה:Triglyceride.gif|center|thumb|250px|תהליך הכנת טריגליצריד]]<br />
<br />
===פוספוליפידים===<br />
<br />
<br />
קבוצת חומרים חשובה הבונה את ממברנות התאים ומצוייה גם ברקמה העצבית. פוספוליפידים קרויים גם לעיתים פוספוגליצרידים.<br />
הפוספוליפידים בנויים ממולקולת שלד של גליצרול, הקושרת בקשרים אסטריים, לעמדות 1 ו-2, שתי חומצות שומן. לעמדה 3 בגליצרול, נקשרת קבוצת זרחה כהלית. רוב הפוספוליפידים מכילים חומצת שומן רוויה בעמדה C1 ואילו חומצת שומן בלתי רוויה בעמדה C2. לזרחה יכולות להקשר גם מולקולות נוספות כגון כולין, אתנולאמין וסרין.<br />
<br />
[[תמונה:phospholipid.jpg|left|thumb|250px|מבנה כללי של פוספוליפיד]]<br />
<br />
חומצות השומן מהוות את האיזור בו נוצרים קשרי ו.ד.ו. ולכן מסיסותם במים נמוכה ("זנב" הידרופובי). החלק האחר, האיזור בו נקשרת קבוצת הזרחה נקרא "ראש" קוטבי, וזהו איזור הידרופילי היוצר קשרים מקוטבים עם המים בזכות היווצרות קשרים יוניים בין הזרחה למים הקוטביים או קשרי מימן בין הקבוצה הכהלית לבין מולקולות המים.<br />
<br />
= תכונות פיסיקליות של פוספוליפידים =<br />
<br />
הפוספוליפידים מופיעים כמוצקים לבנים ושמנוניים בטמפרטורת החדר, בצורתם הטהורה. בתמיסה מימית, הם יכולים להופיע בשלוש צורות שונות, כאשר המשותף לכל הצורות הוא בעובדה שהחלק ההידרופובי בא במגע מינימלי עם המים. סוג המבנה תלוי בגודל ה"ראש" הקוטבי ובאורך בשרשרות ההידרופוביות (החומצות השומניות). כמו כן, יש השפעה לדרגת רוויון החומצות, בהרכב היוני של התווך המימי ובאופן פיזור הפוספוליפידים בתמיסה. <br />
<br />
המבנים האפשריים של פוספוליפידיים בתמיסה מימית: <br />
<br />
1. מיצלה (נוצרות כאשר ה"ראש" הקוטבי גדול וה"זנב" ההידרופובי קצר. המבנה כדורי או גלילי) <br />
<br />
2. רובד דו-שכבתי (מבנה דק ושטוח. עוביו כ-2 מולקולות והוא מפריד בין מדורים מימיים שונים (למשל: תוך וחוץ התא). נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן ואילו ה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
3. ליפוזום (מבנה דו שכבתי כדורי או גלילי המכיל חלל פנימי מלא במים. נוצר כאשר ה"ראש" הקוטבי קטן וה"זנב" ההידרופובי גדול) <br />
<br />
==== <u>מעניין: מסיסות של פוספוליפידים</u> ====<br />
<br />
<u>חומרים מתחלבים</u> - אלה חומרים, המאפשרים ליצור תחליב אחיד המכיל ליפידים ושומנים &nbsp;בתמיסה מימית. אחד החומרים המתחלבים המוכרים הוא לציטין, פוספוליפיד הקיים בחלבון ביצה ובסויה. הלציטין הוא בעל תכונות מיוחדות, המאפשרות לו ליצור מדיום מתאים ליצירת תחליב של שומנים<br />
<br />
הלציטין משמש בעיקר בתעשיית המזון. אחד החומרים המוכרים יותר הוא המיונז. <br />
<br />
בבית ניתן להכין מיונז כאשר משתמשים בחלמון ביצה, המכיל כמות רבה של לציטינים. <br />
<br />
החלמון מכיל מים, כולסטרול וליפידים נוספים, חלבונים שונים. <br />
<br />
<u>מתכון:</u><br />
<br />
ערבב בבלנדר:<br />
<br />
- כף מיץ לימון <br />
<br />
- כפית חרדל טחון <br />
<br />
- ביצה אחת <br />
<br />
- מלח ופלפל לפי הטעם<br />
<br />
כאשר מתקבל מרקם אחד, הוסף בזליגה איטית שמן זית, כאשר הבלנדר מסתובב במהירות גבוהה. <br />
<br />
מתקבל תחליב, המכיל מים, שומנים וחלבונים במרקם אחיד. <br />
<br />
שים לב! מאיונז ביתי ייפרד לשכבות עם הזמן (היות ולא מוסיפים לו חומרים מתחלבים נוספים כפי שנהוג לעשות בתעשיית המזון)<br />
<br />
<br>ניתן לחלק את הפוספוליפידים לשתי קבוצות: א. גליצרוליפידים (הבסיס למבנה הולקולה היא מולקולת הגליצרול). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של פוספוליפידים ===<br />
<br />
1. מולקולות אסימטריות (בעלי פעילות אופטית ) 2. מולקולות אמפיפטיות 3. מולקולות אמפוטריות: בתנאים פיזיולוגיים פוספוליפידים בעלי מטען חשמלי. 4. בתמיסה מימית הפוספוליפידים יכולים להופיע בשלוש צורות ארגון שונות: <br />
<br />
א. מיצלה<br />
ב. רובד דו-שכבתי<br />
ג. ליפוזום<br />
בכל הצורות הנ"ל, החלק הידרופובי בה במגע מינימלי עם המים.<br />
<br />
5. פוספוליפידים עוברים סבוניפיקציה ( הידרוליזה בסיסית ). 6. פוספוליפידים עוברים אינדיקציה עם יוד. <br />
<br />
פוספוליפידים עוברים הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות <br />
<br />
<br><br />
<br />
ב. ספינגוליפידים (הבסיס למבנה המולקולה היא מולקולת הספינגוזין). <br />
<br />
=== תכונות פיזיקליות של ספינגוליפידים ===<br />
<br />
1. המולקולה אסימטרית, בעלת פעילות אופטית; 2. המולקולה אמפוטרית; 3. המולקולה אמפיפטית; 4. המולקולה עוברת סבוניפיקציה (במשך 10 שעות, בטמפרטורה 80°C); <br />
<br />
5. המולקולה עוברת אינדיקציה עם יוד; 6. המולקולה עוברת הידרוליזה אנזימטית בעזרת אנזימים מסוג פוספוליפאזות וספינגומיאלינאז. <br />
<br />
האנזים ספינגומיאלינאז מפרק את הקשר האסטרי בין ספינגוזין לכהל המזורחן. <br />
<br />
=== סטרולים ===<br />
<br />
סטרולים הינם למעשה סטרואידים, משפחת תרכובות המתאפיינת מבנית ע"י ארבע טבעות ארומטיות צמודות זו לזו, כאשר על אחת הטבעות מופיעה קבוצת OH שמקנה מסיסות במים (הידרופיליות) בעוד הטבעות הארומטיות הפחמימניות מהוות את החלק ההידרופובי במולקולה. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, הם מצויים בדופן התא האאוקריוטי ותפקידם להקשיח את מבנה קרום התא ולמנוע קריסתו פנימה. <br />
<br />
'''מקום למולקולת שלד של ארבע טבעות של סטרואיד בסיסי''' <br />
<br />
הנציג הידוע ביותר למשפחה הזו הוא הכולסטרול. <br />
<br />
'''מקום למולקולה של כולסטרול''' <br />
<br />
כולסטרול הינו הסטרואיד הנפוץ ביותר ברקמות בעלי חיים (10% מקרום התא). הכולסטרול כולל קבוצת OH בפחמן C3, בטבעת A ובנוסף, קשורה שרשרת פחמנית מסועפת ל- C17 בטבעת D. הכולסטרול משתתף גם בבניית מעטפת המיילין בתאי העצב. <br />
<br />
הרקמות הפעילות ביותר בייצורו הן הכבד, העור, בלוטת האדרנל ובלוטות המין. אין צורך לספקו דרך המזון מכיוון שהוא מיוצר בגוף. גורמים המגבירים את ייצורו הם חסר במרה, הקרנת קרני X (רנטגן), הזנה בשמן תירס. גורמים המדכאים את ייצורו הם חומצות ארומטיות וצום. <br />
<br />
הכולסטרול שוקע בדפנות התאים, מצר אותם ומונע את גמישותם בשל המבנה מרובה הטבעות הקשיחות של המולקולה. ישנן עדויות שהכולסטרול גורם למחלות לב כאשר הוא מצוי ברמה גבוהה בגוף. כדי שהכולסטרול יעבור בגוף, הוא מתחבר לחלבון ליצירת ליפופרוטאין, כך הופך להיות מסיס יותר במים). <br />
<br />
הכולסטרול משמש כחומר מוצא לסינטיזת סטרואידים אחרים כגון: חומצת המרה (בכיס המרה), אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), אסטרוגנים (הורמוני מין נקביים), ויטמינים ועוד. <br />
<br />
פירוק כולסטרול: עיקר הפירוק נעשה על ידי סילוק 3 פחמנים מן השרשרת הצדדית וקבלת קרבוקסיל במקומם. כמו כן נוספים 2 קבוצות OH ליצירת חומצה כולית, שהיא אחת מחומצות המרה. <br />
<br />
'''מקום לתמונה של חומצה כולית''' <br />
<br />
=== הידעת ש... ===<br />
<br />
• כמות כלל כולסטרול בגוף האדם - 140 גרם. • מבדילים בשני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אקסוגני, שמקבלים עם מזון וכולסטרול אנדוגני, המסונתז על ידי גוף עצמו. • כלל כולסטרול מורכב מ-&nbsp;% 30 של כולסטרול חופשי ו-% 70 כולסטרול מאוסטר. • % 93 נמצא ברקמות,&nbsp;% 7 -בדם בצורת הליפופרוטאינים. • % 40 מן הכולסטרול הנאכל (~ 100 מיליגרם) נפרשים בצואה בצורת קופרוסטנול וכולסטנול ו-&nbsp;% 60 ( ~150 מיליגרם)נספגים על ידי גוף. • בגוף קיימת מערכת בקרה "היזון חוזר ": ריבוי כמות הכולסטרול. • ( 2 – 3 גרם ) הנאכל מדכא את סינתזה ואת ספיגתו מהמעי, וגם מגביר את הפרשתו בצואה. • סינתזה של כולסטרול מתרחשת בכבד ע"י התקשרות של אצטיל – COA, שנקבל כתוצאה מפירוק של חומצות, שמן, וחמצון של גלוקוז. • נהוג לסמן את הטבעות באותיות A,B,C,D. • הסטרואידים נבדלים זה מזה בקיום קשרים כפולים במולקולות שונות ובנוכחות מתמירים שונים במקומות שונים. • נוסחה אמפירית של כולסטרול היא C27H45OH . • מולקולת הכולסטרול בנויה מבסיס סטראן, קבוצת OH, הקשורה לסטראן בפחמן מס. 3, שתי קבוצות מתיליות הקשורות לפחמן מס. 10 ו-13. כמו כן,שרשרת אליפטית המכילה 8 פחמנים, הקשורה לפחמן מס.17. • בסיס סטראן בנוי מ4 טבעות צמודות, שביניהן 3 טבעות פירוליות ואחת – מחומשת. • בין פחמן מס.5 ו-6 נמצא קשר כפול. • מולקולה ללא קבוצת OH נקראת כולסטאן. <br />
<br />
שמו הכימי של כולסטרול הוא: 3b-ol-5-en Cholestane או 3b-ol-5- Cholestene<br />
<br />
<br />
=== הטוב, הרע והכולסטרול ===<br />
<br />
'''פה המקום לפרט על כולסטרול טוב ורע'''</div>
×גב×ריה עיס××