שיטות לגידול נבטים

שיטות לגידול נבטים

נביטה –תהליך ההנבטה הינו תהליך טבעי ופשוט (מבחינת המגדל), אשר עשוי להימשך בין יום אחד לשלושה שבועות. יש להשתמש בזרעים חדשים טריים (רצוי עד גיל שנה), שנשמרו בסביבה יבשה ובטמפרטורת החדר או בטמפרטורה נמוכה יותר (זרעים נשמרים לאורך זמן רב יותר, עד מספר שנים, במידה ואוחסנו בטמפרטורה נמוכה של 5-10 מעלות ובסביבה יבשה) על מנת לקבל תוצאות טובות.
נביטת הזרעים בבדיקת מעבדה כוללת הגחה והתפתחות הנבט עד לשלב בו מצב האיברים החיוניים מצביע על יכולת או על חוסר יכולת של הנבט להמשיך להתפתח לצמח נורמלי בתנאים אופטימליים בקרקע.
לאחר יומיים (לפעמים שלושה, תלוי באקלים) ניתן לראות שהופיע שורש זעיר מתוך הזרע ותהליך הנביטה הסתיים. תהליך ההתבוססות והגדילה מתחיל .
יש לשמור על לחות לאורך תהליך הגדילה. לכן, יש להשקות את הנבטים כל יומים שלושה

ישנן שיטות רבות להנבטה ונציין כאן שתיים מהן שהן פשוטות יחסית:

השיטה הפשוטה ביותר להנבטה היא באמצעות כוס חד פעמית או עציץ קטן –  יש לוודא תחילה שבכוס או בעציץ יש חורי ניקוז בתחתית על מנת שלא תגרם

השקיית יתר. כעת, יש לשתול את הזרע בעומק של 0.5 - 1 ס"מ מתחת לפני האדמה ולכסות את הזרע במצע הגידול באופן אחיד. לאחר מכן יש להשקות בצורה יסודית את האדמה (להשקות בצורה אחידה על ליציאת מים מהתחתית), ומומלץ לכסות בפלסטיק נצמד על מנת לשמור על רמת לחות גבוה. עד יציאת הנבט מומלץ לרסס בשפריצר מדי יום-יומיים מעט מים על החלקה עליון של האדמה על מנת שהנבט הצעיר לא יתייבש. יש לשמור על טמפרטורה של 20 מעלות לפחות על מנת שההנבטה תתרחש בהצלחה. אין צורך באור על מנת להנביט זרעים, אך לאחר שהנבט יצא יש להאירו בשימו שבתאורת פלורסאנט בשבוע הראשון (תאורה חזקה עלולה לגרום למותו של הנבט כיוון שאינו עמיד לטמפרטורות גבוהות – במידה ומציבים את הנבט בתאורת לחץ גבוה יש להרחיקו למרחק של 70 ס"מ לפחות מהמנורה).

ניתן גם להנביט את הזרעים בצמר גפן. יש להרטיב צמר גפן ולשים בתוכו את הזרע. בשיטה זו יש לעקוב לעיתים תכופות אחרה התפתחות ולבדוק האם הזרע נפתח. לאחר פתיחת הזרע ויציאת השורשים הראשונים יש לשתול את הנבט בעציץ קטן (עד ליטר) ולהשקות את העציץ באופן אחיד.
הערה: יש לשים זרע אחד בכל עציץ, על מנת להקל על העברת הצמח לעציצים אחרים בהמשך ולמנוע נעילות שורשים והתמודדות על המזון בעציץ.

שיטת "הנבטה” לצורך אכילת הנבטים.
* בוחרים מגש גידול : צלחת מטבח רגילה / צלחת פלסטיק / מסננת .
* מפזרים שכבה דקה של זרעים על גבי המגש וממלאים מים עד כחצי ס"מ מעל קו סיום הזרעים.
* זרעים מומלצים: מש, חילבה, קיטניות, אפונה, אלפלפא, צנון, צנונית, קולורבי, ברוקולי, חמניה, תלתן אדום…

* לאחר משך זמן מסוים (בהתאם לסוג הזרעים) מנקזים את המים מהמגש. ברוב המקרים ניתן יהיה לראות כי צד הזרעים תפחו וספגו מים בזמן ההשריה.
* מכניסים את המגש לאזור חשוך בבית. (ארון, מכסים במגבת…) לא אטום לאוויר . ( האוורור חשוב ביותר לתהליך הנביטה )
* שותפים או טובלים למספר דקות את הזרעים במים קרים בעזרת מסננת פעמים או שלוש ביום (בהתאם לעונה) כדי לשמור על לחות וגם כדי לחמצן אותם (בשטיפה).
מסננים את המים מהזרעים כדי שלא יגדלו פטריות על הזרעים. מחזירים את הזרעים למגש. חשוב מאוד לא להשאיר את הזרעים בשלולית של מים, הם ירקבו !
* לאחר יומיים (לפעמים שלושה, תלוי באקלים) ניתן לראות כיצד הופיע שורש זעיר מתוך הזרע ותהליך הנביטה הסתיים. 
* יש לשמור על לחות לאורך תהליך הגדילה. לכן, נשקה במים את השתילים מידי יום בכמות מים קטנה. נסנן את המים מהזרעים כדי שלא יגדלו פטריות על הזרעים. מחזירים את הזרעים למגש.
* ש לנקז את עודפי המים כדי למנוע רקבון של הזרעים.
* זרעים שהונבטו בחושך חשוב להוציא למקום בו קיים אור שמש ליומיים שלושה, על מנת שיוכלו לפתח כלורופיל (הצבע הירוק).
* חום מגביר את קצב הגדילה של הנבטים וקור מעקב אותו.
* לאחר שהשתילים הגיעו לגובה הרצוי, מומלץ להעביר אותם למקרר (כדי לעקב את המשך גדילתם) ולהוציא כל פעם כמות מסוימת לפי הנדרש. חשוב לנקז את המים מהנבטים לפני הכנסתם למקרר. נבטים יבשים יכולים להחזיק עד 6 שבועות במקרר.
בסיום השימוש בכלי ההנבטה ננקה אותו בצורה יסודית – חיטוי במים חמים לקראת ההנבטה הבאה.

החממה הביתית:

עם התגברות המודעות למחיר הסביבתי הכבד של הגידול המתועש הן לסביבה והן לצרכנים מחפשים רבים דרכים לגידול עצמי של המזון למשפחתם.החממה הביתית מתאימה במיוחד לגידול נבטים בדרך פשוטה וקלה. יש להניח על גבי נייר רטוב בתחתית זרעים של עדשים, שעורה או אחרים ובתוך כמה ימים הנבט בעזרת החומרים המזינים המצויים בזרעים ומוכן לאכילה. החממה מגנה על הנבט מלכלוך, חשיפה לחומרים זרים, מזיקים או מגע עם חיות מחמד.

מנבטה:

ארגז עץ, פלסטיק או כל חומר אחר . טמפרטורת האדמה, נשארת שם מאוד יציבה וזה חשוב.
מכינים 'תערובת אדמה',

על קרקעית הארגז, מפזרים שכבה של חומר צמחי גס - שברי ענפים בעובי של כ 5 - 6 ס"מ, לצ

ורך ניקוז עודפי מים.
עליה מוסיפים כ 10-15 ס"מ 'תערובת אדמה'

מסמנים 'ערוגות', וגם תוקעים "שלטים" לזיהוי הזרעים שזרענו. פטנט הכי טוב ל"שלטים" - סכיני פלסטיק חד-פעמיים, שאותם תוקעים הפוך באדמה, ועל הלהב,כותבים ב"טוש פרמננטי".
זורעים בצפיפות גבוה יותר מאשר באדמה - כי השתילים הקטנים, לא יסבלו מהצפיפות כמו צמחים בוגרים. כל קבוצת זרעים, בערוגה נפרדת. 
משקים את האדמה עד רוויה ממש.
זורעים את הזרעים באדמה, מכסים בשכבה של 1 ס"מ תערובת אדמה.
מכסים את הארגז ב"ניילון נצמד" או ביריעת ניילון שקוף, או לוח פלסטיק / זכוכית, ומניחים את הארגז במקום מואר, ללא שמש ישירה (כדי שהנבטים לא "יתבשלו" מהחום שבפנים).

 

---

ביבליוגרפיה:

מיני חממות המותאמות לגידול בתוך הבית

הנבטה

חממית-המרכז הישראלי לחממות ביתיות ולמחזור פסולת אורגנית