עיכוב נביטה
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה. 
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:
מים- השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים:
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע
-חדירות הקליפה למים
-זמינות המים לצמח
אוויר- אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי מחייב לנביטה. עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה.
טמפרטורה- לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה.
עיכוב נביטה: תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:
א. כאשר העובר אינו בשל.
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים.
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר.
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי.
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.
- אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.
דוגמא לאללופתיה
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).
מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).
בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).
בבליוגרפיה:
www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm - נביטה.
www.cking.co.il/index.php - נביטה סיקינג.
eco-garden.co.il/index.php - אללופתיה- ניסוי.
