עיכוב נביטה
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה. 
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:
מים- השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים:
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע
-חדירות הקליפה למים
-זמינות המים לצמח
אוויר- אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי מחייב לנביטה. עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה.
טמפרטורה- לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה.
עיכוב נביטה: תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:
א. כאשר העובר אינו בשל.
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים.
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר.
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי.
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.
- אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים- חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים:
www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm - נביטה.
www.cking.co.il/index.php - נביטה סיקינג.
