גורמים א-ביוטיים
גורמים א-ביוטים המשפיעים על הנביטה
תהליך הנביטה הוא תהליך שבו יש מעבר מזרע לצמח.
על מנת שתהליך זה ייתרחש דרושים תנאים סביבתיים מסויימים , תנאים אלו נוצרים ע"י הגורמים הא- ביוטיים בסביבת הצמח.
גורמים א-ביוטיים הם גורמים כימיים או פיזיקליים , כלומר מכלול המרכיבים שאינם חיים ( ביוטיים).
הדרישות לתנאים הסביבתיים משתנות גם בין המינים השונים של הצמחים והן נקבעות ע"י גורמים תורשתיים אצל הצמח ומושפעות מהתנאים החיצוניים ששררו בזמן יצירת הזרע.
הגורמים הא- ביוטיים העיקריים שמשפיעים על תהליך הנביטה הם- הספקת מים נאותה, טמפ' והרכב גזים באוויר מתאימים. זרעים מסויימים דורשים גם הארה.
המים והמומסים בסביבת הזרע - התהליך הראשון המתרחש בנביטה הוא קליטת מים ע"י הזרע, ותפיחתו. תהליך זה הוא תהליך ספונטני ופיסיקלי המתקיים גם כשהעובר בזרע מת. שיעור התפיחה נקבע ע"י שלושה גורמים: הרכב הזרע, חדירות קליפת הזרע או הפרי למים, וזמינות מים כנוזל או כגז בסביבת הזרע.
נוכחות מים זמינים בסביבת הזרע ברוב המקרים תעלה את שיעור התפיחה וכך תשפיע על תהליך הנביטה.
היות שבטבע הזרעים לא נמצאים בדרך כלל במים טהורים, להרכב המצע בו מתרחשת הנביטה עשוייה להיות השפעה על תפיחת הזרעים , כי הוא קובע את זמינות המים. וברוב המקרים ככל שכמות הממומסים במים גדולה יותר כן פוחתת התפיחה.
טמפרטורה - תחומי הטמפרטורות המתאימים לנביטה אינם זהים לגבי כל הזרעים. לכל מין של זרעים יש את טמפ' הנביטה הנוחה ביותר והיא נקראת טמפ' אופטימלית, אשר מעליה או מתחתיה מעוכבת הנביטה אך לא נמנעת. הטמפ' האופטימלית היא זו שבה מושג אחוז הנביטה הגבוה ביותר בפרק הזמן הקצר ביותר. ישנם טיפולים שונים הניתנים לזרעים ובעזרתם ניתן לשנות את הטמפ' האופטימלית.
למרות שנביטת כל הזרעים אינה מתרחשת בפועל בטמפ' קיצוניות ( גבוהות מאוד או נמוכות מאוד), שיעור הרגישות שונה ממין למין.
יש להבחין בין שני נושאים שונים בנוגע להשפעת הטמפ' על הנביטה : עמידות זרעים יבשים בפני השפעת טמפ' שונות, והשפעת הטמפ' על תהליך הנביטה עצמו. זרעים רבים במצב יבש עמידים מאוד בפני טמפ' קיצוניות.
הטמפ' משפיעה על תהליך הנביטה בדרכים שונות - לעיתים היא משפיעה על תגובות המתרחשות בעת הנביטה , לעתים על שינויים מכניים המתרחשים בזרעים ולעיתים בדרכים אחרות.
גזים - נביטה היא תהליך הקשור לפעילותם של תאים חיים, לכן היא מלווה בצריכת אנרגיה. בדר"כ האנרגיה הנצרכת ע"י תאים חיים מסופקת ע"י תהליכי חימצון, המתרחשים בנוכחות חמצן או בהעדרו, כלומר, נשימה או תסיסה.
שני תהליכים אלו כרוכים בחילוף גזים: בפליטת פחמן דו חמצני - בתסיסה, ובקליטת חמצן ופליטת פחמן דו חמצני - בנשימה, ולכן הנביטה של הזרעים מושפעת מאוד מהרכב האטמוספירה בה הם נתונים.
רוב הזרעים נובטים באויר, זאת אומרת באטמוספירה שמכילה חמצן בשיעור של 20%. לעומת זאת, הוכח כבר בעבר בניסוי מעבדה, שבזרעים מסויימים עולה אחוז הנביטה עם עלות ריכוז החמצן באטמוספירה הסובבת אותם מעל 20% כמו למשל בסוגים של דגנים אחדים.
אור - לאור השפעה מועטה ביותר על נביטתם של זרעי צמחי תרבות (צמחים המבויתים ומותאמים לתנאי הסביבה של איזור גידולם). זרעיהם נובטים בדרך כלל הן בחושך והן באור.
לעומת זאת, בין צמחי הבר, מבחינים בשונות רבה בהשפעת האור על הנביטה. ניתן להבחין בארבעה סוגי תגובה אצל זרעים אלו: אלו הנובטים רק בחושך ,אלו הנובטים רק באור רציף, אלו הנובטים לאחר הארה קצרה ואלו שאדישים לנוכחות אור במהלך
הנביטה (נובטים בנוכחותו ובהעדרו).
רגישותם של זרעים לאור עולה עם התקדמות התפיחה. רגישות מירבית מושגת במהלך התפיחה ולא בהכרח עם סיומה.
לעיתים אפילו איחסון הזרעים בתנאי לחות יחסית גבוהה די בו כדי לעשותם רגישים לאור. זרעים אשר קיבלו גירוי הארה במהלך התפיחה ומיד לאחר מכן יובשו, "זוכרים" את השפעת גירוי האור.
המידע נלקח מן האתר: "סיקינג"
אוויר (חמצן ופחמן דו חמצני): תהליך הנשימה בזרע צורך חמצן ופולט פחמן דו חמצני ולכן הנוכחות של האוויר בקרקע היא תנאי הכרחי לתהליך הנביטה. ריכוז גבוה של חמצן תביא לשיפור הנביטה ואילו עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תגרום לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. בנוסף לכך, זרעים אשר נטמנו עמוק מדי בקרקע או בקרקע רטובה מדי עלולים לסבול ממחסור בחמצן דבר שיאט ואף יכול להפסיק את תהליך הנביטה.
עיבוד השדות החקלאיים תורם לאיוורור הקרקע. האוויר בקרקע הוא המקור לחמצן הנחוץ לנשימת שורשי הצמחים.
טמפרטורה: לכל סוג של זרעים יש את הטמפ' הנוחה ביותר לנביטה והיא נקראת טמפ' אופטימלית. למרות שזרע יבש יכול להחזיק מעמד בשינויי טמפ' קיצוניים רוב הזרעים לא ינבטו במצב של טמפרטורות קיצוניות ( טמפ' גבוהה הוא נמוכה מדי). ישנם טיפולים חקלאיים שונים אשר ניתנים לזרעים ובעזרתם ניתן לשנות את הטמפ' האופטימלית.
אור:רוב הזרעים אינם זקוקים לאור כדי לנבוט. ישנם כמה סוגי תגובה של זרעים לאור: יש זרעים שאור מעודד את נביטתם, יש זרעים שאור מעכב את נביטתם ויש כאלה שאדישים לאור (רוב הזרעים) כלומר הם יכולים לנבוט כאשר יש אור או כאשר אין אור.
ומהאתר: http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm
