שיטות לגידול נבטים: הבדלים בין גרסאות
(דף חדש: עם התגברות המודעות למחיר הסביבתי הכבד של הגידול המתועש הן לסביבה והן לצרכנים מחפשים רבים דרכים לגידו...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | 1.החממה הביתית: | |
| − | החממה הביתית מתאימה במיוחד לגידול נבטים בדרך פשוטה וקלה. יש להניח על גבי נייר רטוב בתחתית זרעים של עדשים, שעורה או אחרים ובתוך כמה ימים הנבט בעזרת החומרים המזינים המצויים בזרעים ומוכן לאכילה. החממה מגנה על הנבט מלכלוך, חשיפה לחומרים זרים, מזיקים או מגע עם חיות מחמד. | + | עם התגברות המודעות למחיר הסביבתי הכבד של הגידול המתועש הן לסביבה והן לצרכנים מחפשים רבים דרכים לגידול עצמי של המזון למשפחתם.החממה הביתית מתאימה במיוחד לגידול נבטים בדרך פשוטה וקלה. יש להניח על גבי נייר רטוב בתחתית זרעים של עדשים, שעורה או אחרים ובתוך כמה ימים הנבט בעזרת החומרים המזינים המצויים בזרעים ומוכן לאכילה. החממה מגנה על הנבט מלכלוך, חשיפה לחומרים זרים, מזיקים או מגע עם חיות מחמד. |
| − | + | ||
| + | |||
| + | 2.מנבטה: | ||
| + | |||
| + | ארגז עץ, פלסטיק או כל חומר אחר . טמפרטורת האדמה, נשארת שם מאוד יציבה וזה חשוב. <br>מכינים 'תערובת אדמה',<br>על קרקעית הארגז, מפזרים שכבה של חומר צמחי גס - שברי ענפים בעובי של כ 5 - 6 ס"מ, לצורך ניקוז עודפי מים. <br>עליה מוסיפים כ 10-15 ס"מ 'תערובת אדמה' <br>מסמנים 'ערוגות', וגם תוקעים "שלטים" לזיהוי הזרעים שזרענו. פטנט הכי טוב ל"שלטים" - סכיני פלסטיק חד-פעמיים, שאותם תוקעים הפוך באדמה, ועל הלהב, כותבים ב"טוש פרמננטי". <br>זורעים בצפיפות גבוה יותר מאשר באדמה - כי השתילים הקטנים, לא יסבלו מהצפיפות כמו צמחים בוגרים. כל קבוצת זרעים, בערוגה נפרדת. <br>משקים את האדמה עד רוויה ממש. <br>זורעים את הזרעים באדמה, מכסים בשכבה של 1 ס"מ תערובת אדמה. <br>מכסים את הארגז ב"ניילון נצמד" או ביריעת ניילון שקוף, או לוח פלסטיק / זכוכית, ומניחים את הארגז במקום מואר, ללא שמש ישירה (כדי שהנבטים לא "יתבשלו" מהחום שבפנים). | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | 3.<br><br><br> | ||
| | ||
גרסה מתאריך 16:46, 4 בינואר 2012
1.החממה הביתית:
עם התגברות המודעות למחיר הסביבתי הכבד של הגידול המתועש הן לסביבה והן לצרכנים מחפשים רבים דרכים לגידול עצמי של המזון למשפחתם.החממה הביתית מתאימה במיוחד לגידול נבטים בדרך פשוטה וקלה. יש להניח על גבי נייר רטוב בתחתית זרעים של עדשים, שעורה או אחרים ובתוך כמה ימים הנבט בעזרת החומרים המזינים המצויים בזרעים ומוכן לאכילה. החממה מגנה על הנבט מלכלוך, חשיפה לחומרים זרים, מזיקים או מגע עם חיות מחמד.
2.מנבטה:
ארגז עץ, פלסטיק או כל חומר אחר . טמפרטורת האדמה, נשארת שם מאוד יציבה וזה חשוב.
מכינים 'תערובת אדמה',
על קרקעית הארגז, מפזרים שכבה של חומר צמחי גס - שברי ענפים בעובי של כ 5 - 6 ס"מ, לצורך ניקוז עודפי מים.
עליה מוסיפים כ 10-15 ס"מ 'תערובת אדמה'
מסמנים 'ערוגות', וגם תוקעים "שלטים" לזיהוי הזרעים שזרענו. פטנט הכי טוב ל"שלטים" - סכיני פלסטיק חד-פעמיים, שאותם תוקעים הפוך באדמה, ועל הלהב, כותבים ב"טוש פרמננטי".
זורעים בצפיפות גבוה יותר מאשר באדמה - כי השתילים הקטנים, לא יסבלו מהצפיפות כמו צמחים בוגרים. כל קבוצת זרעים, בערוגה נפרדת.
משקים את האדמה עד רוויה ממש.
זורעים את הזרעים באדמה, מכסים בשכבה של 1 ס"מ תערובת אדמה.
מכסים את הארגז ב"ניילון נצמד" או ביריעת ניילון שקוף, או לוח פלסטיק / זכוכית, ומניחים את הארגז במקום מואר, ללא שמש ישירה (כדי שהנבטים לא "יתבשלו" מהחום שבפנים).
3.
