טרופיזם והשפעתו על נביטה: הבדלים בין גרסאות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<br> | <br> | ||
| − | |||
| − | |||
טרופיזם היא תופעה ביולוגית הקורת אצל אורגניזמים בעיקר אצל צמחים. נטיית הצמח לגדול לכיוון גירוי סביבתי חיצוני מסוים (טרופיזם חיובי) או בכיוון הנגדי לו (טרופיזם שלילי) הוא טרופיזם. | טרופיזם היא תופעה ביולוגית הקורת אצל אורגניזמים בעיקר אצל צמחים. נטיית הצמח לגדול לכיוון גירוי סביבתי חיצוני מסוים (טרופיזם חיובי) או בכיוון הנגדי לו (טרופיזם שלילי) הוא טרופיזם. | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
בצמח הגבעולים בכיפוף לכיוון מקור האור, זאת אומרת שנטייתם היא פוטוטרופיזם חיובי. לעומת זאת השורשים הם בכיוון ההפוך למקור האור לכן נטייתם היא פוטוטרופיזם שלילי.'''<br>''' | בצמח הגבעולים בכיפוף לכיוון מקור האור, זאת אומרת שנטייתם היא פוטוטרופיזם חיובי. לעומת זאת השורשים הם בכיוון ההפוך למקור האור לכן נטייתם היא פוטוטרופיזם שלילי.'''<br>''' | ||
| + | <br> <u>'''אוקסין (פירושו ביוונית הוא "לגדול")'''</u> | ||
| − | + | ההורמון שמשתתף בתופעת הטרופיזם הוא האוקסין אשר גורם לחלקים מסוימים בצמח להתארך. כאשר חוקרים חקרו את תופעת הטרופיזם בצמחים הדגניים הם גילו כי מקצה חותלת הצמח (העלה הראשון שיוצא מן האדמה והמשמש כצינור שעליו בנויים כל העלים) מופרש ההורמון אוקסין ונע כלפי מטה. הם הסיקו כי הורמון מתחלק על גבי החותלת בצורה לא שווה וכי בצד אחד של החותלת, הצד המוצל יש יותר הורמוני אוקסין. מאחר שבצד המוצל יותר אוקסינים צד זה מתארך יותר וכך נוצר כיפוף החותלת לכיוון האור. | |
| − | + | [[Image:טרופיזם -תמונה.gif]] | |
| − | + | ||
| − | [[Image:טרופיזם -תמונה.gif]] | + | |
<div><br></div> | <div><br></div> | ||
| − | |||
== גיאוטרופיזם == | == גיאוטרופיזם == | ||
| שורה 33: | שורה 29: | ||
בצמח השורשים צומחים עם כיוון כוח המשיכה כלומר גיאוטרופיזם חיובי והגבעולים בצמח צומחים נגד כיוון המשיכה כלומר גיאוטרופיזם שלילי. | בצמח השורשים צומחים עם כיוון כוח המשיכה כלומר גיאוטרופיזם חיובי והגבעולים בצמח צומחים נגד כיוון המשיכה כלומר גיאוטרופיזם שלילי. | ||
| + | <br> | ||
| − | + | <br> | |
| − | <br> | + | |
<br> | <br> | ||
גרסה מתאריך 16:11, 3 בינואר 2012
טרופיזם היא תופעה ביולוגית הקורת אצל אורגניזמים בעיקר אצל צמחים. נטיית הצמח לגדול לכיוון גירוי סביבתי חיצוני מסוים (טרופיזם חיובי) או בכיוון הנגדי לו (טרופיזם שלילי) הוא טרופיזם.
ישנם שני סוגי טרופיזם:
פוטוטרופיזם
פוטוטרופיזם (פוטו=אור, טרופיזם=נטייה) - נטיית הצמח או איבר בצמח לגדול לכיוון השמש. נטיית הצמיחה בכיוון ההפוך נקראת פוטוטרופיזם שלילי.
לפוטוטרופיזם חשיבות רבה, בזכות תהליך זה העלים מכוונים לכיוון בו יש קליטה מירבית של אור ותהליך הפוטוסינטזה מתייעל.
בצמח הגבעולים בכיפוף לכיוון מקור האור, זאת אומרת שנטייתם היא פוטוטרופיזם חיובי. לעומת זאת השורשים הם בכיוון ההפוך למקור האור לכן נטייתם היא פוטוטרופיזם שלילי.
אוקסין (פירושו ביוונית הוא "לגדול")
ההורמון שמשתתף בתופעת הטרופיזם הוא האוקסין אשר גורם לחלקים מסוימים בצמח להתארך. כאשר חוקרים חקרו את תופעת הטרופיזם בצמחים הדגניים הם גילו כי מקצה חותלת הצמח (העלה הראשון שיוצא מן האדמה והמשמש כצינור שעליו בנויים כל העלים) מופרש ההורמון אוקסין ונע כלפי מטה. הם הסיקו כי הורמון מתחלק על גבי החותלת בצורה לא שווה וכי בצד אחד של החותלת, הצד המוצל יש יותר הורמוני אוקסין. מאחר שבצד המוצל יותר אוקסינים צד זה מתארך יותר וכך נוצר כיפוף החותלת לכיוון האור.
גיאוטרופיזם
גיאוטרופיזם- נטיית הצמח או איבר בצמח לגדול לכיוון הקרקע- לכיווון כוח המשיכה. נטיית הצמיחה בכיוון ההפוך נקראת גיאוטרופיזם שלילי.
בצמח השורשים צומחים עם כיוון כוח המשיכה כלומר גיאוטרופיזם חיובי והגבעולים בצמח צומחים נגד כיוון המשיכה כלומר גיאוטרופיזם שלילי.
