הפצת זרעים: הבדלים בין גרסאות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הפצת | + | הפצת זרעים |
| − | + | זרעי הצמחים הם תוצר של רבייה מינית, והפצתם קובעת היכן יצמחו הדורות הבאים. הפצת הזרע היא תהליך שמצד אחד מאפשר לכל מין להגדיל את הסיכוי להמשכיותו ומצד אחר מסייע להפחית את התחרות על השגת משאבים בין הצמח ההורה לזרעים הנובטים.<br>מבנה יחידות ההפצה המכילות את הזרע קובע את הדרך שבה יופצו. <br>להפצת זרעים מסייעים ארבעה גורמים: רוח, בעלי חיים, מים והצמח עצמו.<br><br>הפצה על ידי רוח <br>היחידות המותאמות להפצה על ידי רוח מצטיידות על פי רוב בתוספות המקלות על תעופה. <br>לדוגמה: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). | |
| − | + | סביון פורח ויחידות הפצת זרעים של פרח הסביון<br> | |
| − | + | הפצה על ידי מים <br>היחידות הצפות על פני המים עוברות ממקום למקום באמצעות תנועת המים. היחידות מצוידות ברקמות בלתי חדירות למים. <br>לדוגמה: <br>קוקוס, זרעי חבצלת החוף. <br>דוגמה נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. | |
| − | + | <br>הפצה על ידי בעלי חיים <br>קיימות שלוש דרכים שבהן מפיצים בעלי חיים את הזרעים. <br>אכילת פירות: נעשית בעיקר על ידי ציפורים. פירות עסיסיים בעלי צבע וריח מושכים בעלי חיים שיאכלו אותם. בתהליך העיכול הפרי מתפרק והזרעים נשמרים ומופרשים בצואה. קיימים מקרים ששהייה במערכת העיכול של הציפור מעלה את כושר הזרע לנבוט על ידי כך שהחומרים במערכת העיכול מסייעים בפירוק מעטפת ההגנה של הזרעים (למשל בעגבנייה). דוגמה נוספת לפרי עסיסי הנאכל על ידי בעלי חיים הוא פרסיון גדול ממשפחת השפתניים. | |
| − | + | פרסיון גדול, פריחה ופירות | |
| − | + | <br> | |
| − | + | תפוצה באמצעות נמלים: נמלים סוחבות יחידות הפצה של צמחים המצוידות בגופיף מזון. תוך כדי הסעת הזרעים לקן אובדים רבים מהם בדרך וצומחים רחוק מצמח האם.<br> | |
| + | |||
| + | נמלה סוחבת יחידת תפוצה צמחית | ||
| + | |||
| + | <br> | ||
| + | |||
| + | תפוצה על ידי היאחזות או הדבקה: יחידות התפוצה מצוידות בשערות, זיזים וכד'. לדוגמה: לפרי של לכיד הנחלים יש קוצים מאונקלים המכונים שיכים. השיכים מסייעים לפרי בהפצה על ידי בעלי חיים בכך שהם נתפסים בצמר ובפרוות של בעלי החיים, ואלה נושאים את הפירות ומפיצים אותם לאזורים נרחבים. | ||
| + | |||
| + | פרי של צמח לכיד הנחלים | ||
| + | |||
| + | הפצה עצמית <br>יש צמחים שמפיצים זרעים ופירות גם בכוחות עצמם. קיימים מנגנונים מגוונים המאפשרים הפצה עצמית. <br>לדוגמה: לצמחים מסוימים יש פירות המתפוצצים ונקרעים בבשלותם ומשחררים את זרעיהם בזרם סילוני חזק של ציפת הפרי. דוגמה לכך הוא צמח ירוקת החמור. | ||
| + | |||
| + | פרי של צמח ירוקת החמור | ||
| + | |||
| + | <br> | ||
| + | |||
| + | יש צמחים רבים שזרעיהם ופירותיהם אינם יכולים להפיץ את עצמם למרחקים ולכן הם מתוכננים לצמוח בקרבת צמח האם. <br>לדוגמה: בצמח הקרוי מקור החסידה ממשפחת הגרניים, פרודת הפרי אינה נפתחת כדי להפיץ את הזרעים. הפרי הוא בצורת מקור וכשהוא מבשיל הוא מסתלסל ונפרד לפרודות, והן מתברגות לתוך הקרקע. שם, בתנאים נוחים, הפרודות של הפרי נפתחות, ורק כאשר יש בקרקע מים בכמות מספקת, הזרעים משתחררים. מנגנון זה של הפצה מגן על הזרעים מפני סכנות, למשל חרקים שיכולים לאכול אותם או שריפות. | ||
גרסה מתאריך 20:31, 13 בדצמבר 2011
הפצת זרעים
זרעי הצמחים הם תוצר של רבייה מינית, והפצתם קובעת היכן יצמחו הדורות הבאים. הפצת הזרע היא תהליך שמצד אחד מאפשר לכל מין להגדיל את הסיכוי להמשכיותו ומצד אחר מסייע להפחית את התחרות על השגת משאבים בין הצמח ההורה לזרעים הנובטים.
מבנה יחידות ההפצה המכילות את הזרע קובע את הדרך שבה יופצו.
להפצת זרעים מסייעים ארבעה גורמים: רוח, בעלי חיים, מים והצמח עצמו.
הפצה על ידי רוח
היחידות המותאמות להפצה על ידי רוח מצטיידות על פי רוב בתוספות המקלות על תעופה.
לדוגמה:
יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).
יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל.
יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון).
סביון פורח ויחידות הפצת זרעים של פרח הסביון
הפצה על ידי מים
היחידות הצפות על פני המים עוברות ממקום למקום באמצעות תנועת המים. היחידות מצוידות ברקמות בלתי חדירות למים.
לדוגמה:
קוקוס, זרעי חבצלת החוף.
דוגמה נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.
הפצה על ידי בעלי חיים
קיימות שלוש דרכים שבהן מפיצים בעלי חיים את הזרעים.
אכילת פירות: נעשית בעיקר על ידי ציפורים. פירות עסיסיים בעלי צבע וריח מושכים בעלי חיים שיאכלו אותם. בתהליך העיכול הפרי מתפרק והזרעים נשמרים ומופרשים בצואה. קיימים מקרים ששהייה במערכת העיכול של הציפור מעלה את כושר הזרע לנבוט על ידי כך שהחומרים במערכת העיכול מסייעים בפירוק מעטפת ההגנה של הזרעים (למשל בעגבנייה). דוגמה נוספת לפרי עסיסי הנאכל על ידי בעלי חיים הוא פרסיון גדול ממשפחת השפתניים.
פרסיון גדול, פריחה ופירות
תפוצה באמצעות נמלים: נמלים סוחבות יחידות הפצה של צמחים המצוידות בגופיף מזון. תוך כדי הסעת הזרעים לקן אובדים רבים מהם בדרך וצומחים רחוק מצמח האם.
נמלה סוחבת יחידת תפוצה צמחית
תפוצה על ידי היאחזות או הדבקה: יחידות התפוצה מצוידות בשערות, זיזים וכד'. לדוגמה: לפרי של לכיד הנחלים יש קוצים מאונקלים המכונים שיכים. השיכים מסייעים לפרי בהפצה על ידי בעלי חיים בכך שהם נתפסים בצמר ובפרוות של בעלי החיים, ואלה נושאים את הפירות ומפיצים אותם לאזורים נרחבים.
פרי של צמח לכיד הנחלים
הפצה עצמית
יש צמחים שמפיצים זרעים ופירות גם בכוחות עצמם. קיימים מנגנונים מגוונים המאפשרים הפצה עצמית.
לדוגמה: לצמחים מסוימים יש פירות המתפוצצים ונקרעים בבשלותם ומשחררים את זרעיהם בזרם סילוני חזק של ציפת הפרי. דוגמה לכך הוא צמח ירוקת החמור.
פרי של צמח ירוקת החמור
יש צמחים רבים שזרעיהם ופירותיהם אינם יכולים להפיץ את עצמם למרחקים ולכן הם מתוכננים לצמוח בקרבת צמח האם.
לדוגמה: בצמח הקרוי מקור החסידה ממשפחת הגרניים, פרודת הפרי אינה נפתחת כדי להפיץ את הזרעים. הפרי הוא בצורת מקור וכשהוא מבשיל הוא מסתלסל ונפרד לפרודות, והן מתברגות לתוך הקרקע. שם, בתנאים נוחים, הפרודות של הפרי נפתחות, ורק כאשר יש בקרקע מים בכמות מספקת, הזרעים משתחררים. מנגנון זה של הפצה מגן על הזרעים מפני סכנות, למשל חרקים שיכולים לאכול אותם או שריפות.
