עיכוב נביטה: הבדלים בין גרסאות

מתוך BioHeker Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
<span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span>
+
<span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span>  
  
−
&nbsp;
+
&nbsp;  
  
 
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;  
 
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;  
  
−
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
+
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;  
  
 
----
 
----
שורה 11: שורה 11:
 
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]]  
 
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]]  
  
−
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u>  
+
<u>קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:</u>  
  
−
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים:
+
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D מים]&nbsp;: השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. זהו תהליך ספונטני פיסיקלי המתקיים גם כאשר העובר שבזרע - מת. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. לחץ התפיחה הוא חזק דיו כדי לפוצץ אפילו בקבוק זכוכית. לאחר שגם תאי העובר קולטים כמות מים מספקת, מופעלים אנזימי נשימה ואנזימי עיכול המפרקים את מאגרי המזון באנדוספרם או בפסיגים (מאגרי המזון של הזרע) כדי ליצור אנרגיה הדרושה לגדילתו. עודפי מים עלולים לגרום לריקבון הזרע כי הם יוצרים מחסור בחמצן.
  
−
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע
+
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8 אוויר&nbsp;]: אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי הכרחי לנביטה. העלאת ריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עליית ריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. זרעים שנטמנו עמוק מדי בקרקע, או נטמנו בקרקע רטובה מדי, עלולים לסבול ממחסור בחמצן שיעכב או יפסיק את תהליך הנביטה. עיבודי הקרקע בשדות חקלאיים נועדו, בין היתר, לאוורר את הקרקע. יוצאים מן הכלל הם, כמובן, צמחי מים המסוגלים לנבוט גם בתנאי חוסר בחמצן וקרקע מוצפת. עשבי בר בשדות חקלאיים, מגלים אף הם עמידות לריכוזי CO2 גבוהים.
  
−
-חדירות הקליפה למים
+
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94 טמפרטורה&nbsp;]: לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. הטמפרטורה האופטימלית לנביטת כותנה, למשל, היא 20-30°C ופירושו של דבר הוא, שמרבית הזרעים שנזרעו ינבטו תוך זמן קצר ביותר. זרעי חיטה ושעורה, נובטים גם בטמפרטורה הקרובה ל 0°C אך ככלל, לא תתרחש נביטת זרעים בטמפרטורות גבוהות מאד או נמוכות מאד, בעוד שלפני תחילת הנביטה, עמיד הזרע היבש לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מהטווח האופטימלי. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. בארצות הצפוניות, למשל, מופיעים שני זני תבואה המכונים "תבואות חורף" ו"תבואות קיץ". אם זורעים את תבואת החורף באביב (במקום בסתיו), היא אמנם נובטת אך לא מבשילה את הזרעים בקיץ של אותה שנה אלא רק בשנה הבאה. טיפול מיוחד בקור הניתן לנבטי תבואות החורף יכול "להפוך" אותן ל"תבואות קיץ". &nbsp;
−
 
+
−
-זמינות המים לצמח
+
−
 
+
−
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה.
+
−
 
+
−
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה.  
+
−
 
+
−
----
+
  
 
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:  
 
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:  
שורה 39: שורה 31:
 
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.  
 
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.  
  
−
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.
+
'''אללופתיה:&nbsp;''' (&nbsp;Allon &nbsp;= שכן, pathos = סבל, כלומר ה''סבל'' הנובע משכן או שכנות).&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו&nbsp;אורגניזם אחד משפיע על&nbsp;אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים&nbsp;כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות.  
  
−
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.  
+
תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.  
  
−
----
+
טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת&nbsp;הזרע.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים&nbsp;.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
  
−
'''מצב תרדמת גם הוא עיכוב נביטה (תרדמת אללופתיה): ''''''<br>'''מצב שבו הזרע חי אך לא נובט, מצב זה יכול להיגרם מכמה סיבות: אי בשילות הזרע, אי חדירות של קליפת הזרע למים (או חדירות נמוכה), אי חדירות (או חדירות נמוכה) של קליפת הזרע לאוויר, נוכחות חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי (כמו למשל בעגבנייה), נוכחות חומרים מעכבי נביטה בסביבת הזרע- אללופתיה. תופעת האללופתיה מיוחסת להשפעה מדכאת של אורגניזם אחד על משנהו באמצעות הפרשת חומרים כימיים. התופעה מתוארת על רקע יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים בבית הגידול. טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת הזרע. עוד גורם לעיכוב נביאה הוא קליפת זרע בלתי חדירה לחמצן, אם פוצעים את קליפת הזרע הרדום (העליון) או אם מגדילים באופן מלאכותי את ריכוז החמצן בסביבתו מבטלים את מצב התרדמה והזרע ינבוט. מכאן , שהזרע מעוכב ע"י קליפה שאינה חדירה לחמצן. בעלי חיים שונים אשר אוכלים את הזרעים מפרקים את חומרי העיכוב ומאפשרים נביטה.
+
חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים:  
  
−
<br>
+
*על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
 +
*&nbsp;התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה.
 +
*פירוק של חומר מת- חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.
  
−
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]]
+
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים.&nbsp;
  
−
----
+
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
 +
 
 +
&nbsp;
  
 
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''  
 
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''  
  
−
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br>
+
עיכוב נביטה על ידי טיון דביק:  
  
−
<br>
+
הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות.
 +
 
 +
העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה.
 +
 
 +
על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה.
 +
 
 +
בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.
 +
 
 +
הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות.
 +
 
 +
נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות).
 +
 
 +
שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול).
 +
 
 +
אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים.
  
 
----
 
----
  
−
'''בבליוגרפיה:&nbsp;'''
+
'''אפשרות נוספת- '''עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|300x124px]]
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
----
 +
 
 +
'''בבליוגרפיה:&nbsp;'''  
  
 
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה.  
 
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה.  
שורה 67: שורה 87:
 
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.  
 
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.  
  
−
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.
+
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.
 +
 
 +
ניסוי על טיון דביק
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
רב נווט- תיאו ברנד.
 +
 
 +
נווט משנה- מוטי אליה.
 +
 
 +
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג.
 +
 
 +
סתם אוכל נבטים- סער רם.

גרסה אחרונה מתאריך 18:41, 21 בינואר 2012

 עיכוב נביטה

 

תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.                                                                                                                                                 

בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.       

                                                                 Seed2.jpgMa113e.jpg

קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:

מים : השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. זהו תהליך ספונטני פיסיקלי המתקיים גם כאשר העובר שבזרע - מת. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. לחץ התפיחה הוא חזק דיו כדי לפוצץ אפילו בקבוק זכוכית. לאחר שגם תאי העובר קולטים כמות מים מספקת, מופעלים אנזימי נשימה ואנזימי עיכול המפרקים את מאגרי המזון באנדוספרם או בפסיגים (מאגרי המזון של הזרע) כדי ליצור אנרגיה הדרושה לגדילתו. עודפי מים עלולים לגרום לריקבון הזרע כי הם יוצרים מחסור בחמצן.

אוויר : אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי הכרחי לנביטה. העלאת ריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עליית ריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. זרעים שנטמנו עמוק מדי בקרקע, או נטמנו בקרקע רטובה מדי, עלולים לסבול ממחסור בחמצן שיעכב או יפסיק את תהליך הנביטה. עיבודי הקרקע בשדות חקלאיים נועדו, בין היתר, לאוורר את הקרקע. יוצאים מן הכלל הם, כמובן, צמחי מים המסוגלים לנבוט גם בתנאי חוסר בחמצן וקרקע מוצפת. עשבי בר בשדות חקלאיים, מגלים אף הם עמידות לריכוזי CO2 גבוהים.

טמפרטורה : לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. הטמפרטורה האופטימלית לנביטת כותנה, למשל, היא 20-30°C ופירושו של דבר הוא, שמרבית הזרעים שנזרעו ינבטו תוך זמן קצר ביותר. זרעי חיטה ושעורה, נובטים גם בטמפרטורה הקרובה ל 0°C אך ככלל, לא תתרחש נביטת זרעים בטמפרטורות גבוהות מאד או נמוכות מאד, בעוד שלפני תחילת הנביטה, עמיד הזרע היבש לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מהטווח האופטימלי. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. בארצות הצפוניות, למשל, מופיעים שני זני תבואה המכונים "תבואות חורף" ו"תבואות קיץ". אם זורעים את תבואת החורף באביב (במקום בסתיו), היא אמנם נובטת אך לא מבשילה את הזרעים בקיץ של אותה שנה אלא רק בשנה הבאה. טיפול מיוחד בקור הניתן לנבטי תבואות החורף יכול "להפוך" אותן ל"תבואות קיץ".  

עיכוב נביטה: תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:

א. כאשר העובר אינו בשל.

ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים.

ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר.

ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי.

ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.

אללופתיה:  ( Allon  = שכן, pathos = סבל, כלומר הסבל הנובע משכן או שכנות).                                                                                                                                                                                                                                                                                          תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו אורגניזם אחד משפיע על אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות.

תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.

טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת הזרע.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים .       

חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים:

  • על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.     
  •  התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה.
  • פירוק של חומר מת- חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה.                                                                                                  העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.

      לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים. 

                                                                                                                                                              

 

דוגמא לאללופתיה:    

עיכוב נביטה על ידי טיון דביק:

הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות.

העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה.

על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה.

בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.

הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות.

נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות).

שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול).

אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים.

אפשרות נוספת- עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.


 Ma238c.jpg


בבליוגרפיה: 

www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm  - נביטה.

www.cking.co.il/index.php  - נביטה סיקינג.

eco-garden.co.il/index.php - אללופתיה- ניסוי.

ניסוי על טיון דביק


רב נווט- תיאו ברנד.

נווט משנה- מוטי אליה.

מעכב הנביטה- ניר לוסטיג.

סתם אוכל נבטים- סער רם.

מקור: https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=עיכוב_נביטה&oldid=832