עיכוב נביטה: הבדלים בין גרסאות

מתוך BioHeker Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(19 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.                                                                                                                                                [[Image:Ma238c.jpg|240x99px]] [[Image:Seed2.jpg|132x100px]]
+
<span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span>
  
−
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים.  
+
&nbsp;
 +
 
 +
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
 +
 
 +
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
 +
 
 +
----
 +
 
 +
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]]
 +
 
 +
<u>קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:</u>
 +
 
 +
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D מים]&nbsp;: השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. זהו תהליך ספונטני פיסיקלי המתקיים גם כאשר העובר שבזרע - מת. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. לחץ התפיחה הוא חזק דיו כדי לפוצץ אפילו בקבוק זכוכית. לאחר שגם תאי העובר קולטים כמות מים מספקת, מופעלים אנזימי נשימה ואנזימי עיכול המפרקים את מאגרי המזון באנדוספרם או בפסיגים (מאגרי המזון של הזרע) כדי ליצור אנרגיה הדרושה לגדילתו. עודפי מים עלולים לגרום לריקבון הזרע כי הם יוצרים מחסור בחמצן.
 +
 
 +
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8 אוויר&nbsp;]: אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי הכרחי לנביטה. העלאת ריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עליית ריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. זרעים שנטמנו עמוק מדי בקרקע, או נטמנו בקרקע רטובה מדי, עלולים לסבול ממחסור בחמצן שיעכב או יפסיק את תהליך הנביטה. עיבודי הקרקע בשדות חקלאיים נועדו, בין היתר, לאוורר את הקרקע. יוצאים מן הכלל הם, כמובן, צמחי מים המסוגלים לנבוט גם בתנאי חוסר בחמצן וקרקע מוצפת. עשבי בר בשדות חקלאיים, מגלים אף הם עמידות לריכוזי CO2 גבוהים.  
  
−
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה.  
+
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94 טמפרטורה&nbsp;]: לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. הטמפרטורה האופטימלית לנביטת כותנה, למשל, היא 20-30°C ופירושו של דבר הוא, שמרבית הזרעים שנזרעו ינבטו תוך זמן קצר ביותר. זרעי חיטה ושעורה, נובטים גם בטמפרטורה הקרובה ל 0°C אך ככלל, לא תתרחש נביטת זרעים בטמפרטורות גבוהות מאד או נמוכות מאד, בעוד שלפני תחילת הנביטה, עמיד הזרע היבש לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מהטווח האופטימלי. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. בארצות הצפוניות, למשל, מופיעים שני זני תבואה המכונים "תבואות חורף" ו"תבואות קיץ". אם זורעים את תבואת החורף באביב (במקום בסתיו), היא אמנם נובטת אך לא מבשילה את הזרעים בקיץ של אותה שנה אלא רק בשנה הבאה. טיפול מיוחד בקור הניתן לנבטי תבואות החורף יכול "להפוך" אותן ל"תבואות קיץ". &nbsp;
  
 
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:  
 
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:  
שורה 17: שורה 31:
 
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.  
 
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.  
  
−
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.
+
'''אללופתיה:&nbsp;''' (&nbsp;Allon &nbsp;= שכן, pathos = סבל, כלומר ה''סבל'' הנובע משכן או שכנות).&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו&nbsp;אורגניזם אחד משפיע על&nbsp;אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים&nbsp;כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות.  
  
−
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.  
+
תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.  
  
−
&nbsp;  
+
טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת&nbsp;הזרע.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים&nbsp;.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;  
  
−
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים:
+
חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים:
 +
 
 +
*על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
 +
*&nbsp;התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה.
 +
*פירוק של חומר מת- חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.
 +
 
 +
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים.&nbsp;
 +
 
 +
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;
  
 
&nbsp;  
 
&nbsp;  
 +
 +
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''
 +
 +
עיכוב נביטה על ידי טיון דביק:
 +
 +
הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות.
 +
 +
העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה.
 +
 +
על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה.
 +
 +
בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.
 +
 +
הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות.
 +
 +
נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות).
 +
 +
שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול).
 +
 +
אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים.
  
 
----
 
----
  
−
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים:  
+
'''אפשרות נוספת- '''עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|300x124px]]
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
----
 +
 
 +
'''בבליוגרפיה:&nbsp;'''
  
 
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה.  
 
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה.  
  
−
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.
+
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.
 +
 
 +
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.
 +
 
 +
ניסוי על טיון דביק
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
רב נווט- תיאו ברנד.
 +
 
 +
נווט משנה- מוטי אליה.
 +
 
 +
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג.
 +
 
 +
סתם אוכל נבטים- סער רם.

גרסה אחרונה מתאריך 18:41, 21 בינואר 2012

 עיכוב נביטה

 

תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.                                                                                                                                                 

בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.       

                                                                 Seed2.jpgMa113e.jpg

קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:

מים : השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. זהו תהליך ספונטני פיסיקלי המתקיים גם כאשר העובר שבזרע - מת. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. לחץ התפיחה הוא חזק דיו כדי לפוצץ אפילו בקבוק זכוכית. לאחר שגם תאי העובר קולטים כמות מים מספקת, מופעלים אנזימי נשימה ואנזימי עיכול המפרקים את מאגרי המזון באנדוספרם או בפסיגים (מאגרי המזון של הזרע) כדי ליצור אנרגיה הדרושה לגדילתו. עודפי מים עלולים לגרום לריקבון הזרע כי הם יוצרים מחסור בחמצן.

אוויר : אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי הכרחי לנביטה. העלאת ריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עליית ריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. זרעים שנטמנו עמוק מדי בקרקע, או נטמנו בקרקע רטובה מדי, עלולים לסבול ממחסור בחמצן שיעכב או יפסיק את תהליך הנביטה. עיבודי הקרקע בשדות חקלאיים נועדו, בין היתר, לאוורר את הקרקע. יוצאים מן הכלל הם, כמובן, צמחי מים המסוגלים לנבוט גם בתנאי חוסר בחמצן וקרקע מוצפת. עשבי בר בשדות חקלאיים, מגלים אף הם עמידות לריכוזי CO2 גבוהים.

טמפרטורה : לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. הטמפרטורה האופטימלית לנביטת כותנה, למשל, היא 20-30°C ופירושו של דבר הוא, שמרבית הזרעים שנזרעו ינבטו תוך זמן קצר ביותר. זרעי חיטה ושעורה, נובטים גם בטמפרטורה הקרובה ל 0°C אך ככלל, לא תתרחש נביטת זרעים בטמפרטורות גבוהות מאד או נמוכות מאד, בעוד שלפני תחילת הנביטה, עמיד הזרע היבש לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מהטווח האופטימלי. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. בארצות הצפוניות, למשל, מופיעים שני זני תבואה המכונים "תבואות חורף" ו"תבואות קיץ". אם זורעים את תבואת החורף באביב (במקום בסתיו), היא אמנם נובטת אך לא מבשילה את הזרעים בקיץ של אותה שנה אלא רק בשנה הבאה. טיפול מיוחד בקור הניתן לנבטי תבואות החורף יכול "להפוך" אותן ל"תבואות קיץ".  

עיכוב נביטה: תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:

א. כאשר העובר אינו בשל.

ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים.

ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר.

ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי.

ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.

אללופתיה:  ( Allon  = שכן, pathos = סבל, כלומר הסבל הנובע משכן או שכנות).                                                                                                                                                                                                                                                                                          תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו אורגניזם אחד משפיע על אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות.

תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.

טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת הזרע.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים .       

חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים:

  • על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.     
  •  התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה.
  • פירוק של חומר מת- חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה.                                                                                                  העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.

      לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים. 

                                                                                                                                                              

 

דוגמא לאללופתיה:    

עיכוב נביטה על ידי טיון דביק:

הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות.

העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה.

על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה.

בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.

הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות.

נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות).

שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול).

אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים.

אפשרות נוספת- עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.


 Ma238c.jpg


בבליוגרפיה: 

www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm  - נביטה.

www.cking.co.il/index.php  - נביטה סיקינג.

eco-garden.co.il/index.php - אללופתיה- ניסוי.

ניסוי על טיון דביק


רב נווט- תיאו ברנד.

נווט משנה- מוטי אליה.

מעכב הנביטה- ניר לוסטיג.

סתם אוכל נבטים- סער רם.

מקור: https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=עיכוב_נביטה&oldid=832