https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 2026-06-14T12:33:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.22.4 https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=844&oldid=prev 2012-01-30T16:27:19Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 16:27, 30 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, כיוון שהוא שרוי במצב <del class="diffchange diffchange-inline">מנוחה </del>המתאפיינת בפעילות&lt;br&gt;מטבולית נמוכה. &lt;br&gt;כאשר תנאי הלחות, הטמפרטורה והאוורור מתאימים, הזרעים מתחילים&lt;br&gt;לספוג מים ולתפוח, ובמקביל, גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי התשמורת של&amp;nbsp;הזרע מתפרקים, ומאבני הבניין שלהם נבנים חומרי המבנה של הנבט. &lt;br&gt;הכמות של&amp;nbsp;חומרי המבנה הולכת וגדלה תוך התחלקות מחודשת של התאים בעובר. &lt;br&gt;מספר תאי&amp;nbsp;העובר מתרבה, התאים גדלים בממדיהם והעובר צומח ויוצא מן הזרע בצורת נבט. &lt;br&gt;כמעט&amp;nbsp;תמיד, השורשון הוא האיבר הראשון הפורץ את קליפת הזרע, הוא גדל במהירות וחודר לקרקע, &lt;br&gt;ואחר כך גדל ומתארך גם הנצרון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, כיוון שהוא שרוי במצב <ins class="diffchange diffchange-inline">תרדמה </ins>המתאפיינת בפעילות&lt;br&gt;מטבולית נמוכה. &lt;br&gt;כאשר תנאי הלחות, הטמפרטורה והאוורור מתאימים, הזרעים מתחילים&lt;br&gt;לספוג מים ולתפוח, ובמקביל, גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי התשמורת של&amp;nbsp;הזרע מתפרקים, ומאבני הבניין שלהם נבנים חומרי המבנה של הנבט. &lt;br&gt;הכמות של&amp;nbsp;חומרי המבנה הולכת וגדלה תוך התחלקות מחודשת של התאים בעובר. &lt;br&gt;מספר תאי&amp;nbsp;העובר מתרבה, התאים גדלים בממדיהם והעובר צומח ויוצא מן הזרע בצורת נבט. &lt;br&gt;כמעט&amp;nbsp;תמיד, השורשון הוא האיבר הראשון הפורץ את קליפת הזרע, הוא גדל במהירות וחודר לקרקע, &lt;br&gt;ואחר כך גדל ומתארך גם הנצרון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=807&oldid=prev 2012-01-18T18:33:26Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 18:33, 18 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, <del class="diffchange diffchange-inline">שכן אז הוא </del>שרוי במצב מנוחה המתאפיינת בפעילות&lt;br&gt;מטבולית נמוכה. &lt;br&gt;כאשר תנאי הלחות, הטמפרטורה והאוורור מתאימים, הזרעים מתחילים&lt;br&gt;לספוג מים ולתפוח, ובמקביל, גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי התשמורת של&amp;nbsp;הזרע מתפרקים, ומאבני הבניין שלהם <del class="diffchange diffchange-inline">הולכים ונבנים </del>חומרי המבנה של הנבט. &lt;br&gt;הכמות של&amp;nbsp;חומרי המבנה <del class="diffchange diffchange-inline">האלה </del>הולכת וגדלה תוך התחלקות מחודשת של התאים בעובר. &lt;br&gt;מספר תאי&amp;nbsp;העובר מתרבה, התאים גדלים בממדיהם והעובר צומח ויוצא מן הזרע בצורת נבט. &lt;br&gt;כמעט&amp;nbsp;תמיד, השורשון הוא האיבר הראשון הפורץ את קליפת הזרע, הוא גדל במהירות וחודר לקרקע, &lt;br&gt;ואחר כך גדל ומתארך גם הנצרון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, <ins class="diffchange diffchange-inline">כיוון שהוא </ins>שרוי במצב מנוחה המתאפיינת בפעילות&lt;br&gt;מטבולית נמוכה. &lt;br&gt;כאשר תנאי הלחות, הטמפרטורה והאוורור מתאימים, הזרעים מתחילים&lt;br&gt;לספוג מים ולתפוח, ובמקביל, גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי התשמורת של&amp;nbsp;הזרע מתפרקים, ומאבני הבניין שלהם <ins class="diffchange diffchange-inline">נבנים </ins>חומרי המבנה של הנבט. &lt;br&gt;הכמות של&amp;nbsp;חומרי המבנה הולכת וגדלה תוך התחלקות מחודשת של התאים בעובר. &lt;br&gt;מספר תאי&amp;nbsp;העובר מתרבה, התאים גדלים בממדיהם והעובר צומח ויוצא מן הזרע בצורת נבט. &lt;br&gt;כמעט&amp;nbsp;תמיד, השורשון הוא האיבר הראשון הפורץ את קליפת הזרע, הוא גדל במהירות וחודר לקרקע, &lt;br&gt;ואחר כך גדל ומתארך גם הנצרון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=806&oldid=prev 2012-01-18T18:32:09Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 18:32, 18 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, שכן הוא שרוי <del class="diffchange diffchange-inline">אז </del>במצב מנוחה<del class="diffchange diffchange-inline">. </del>&lt;br&gt;<del class="diffchange diffchange-inline">הדבר האופייני למצב מנוחה זה הוא רמת פעילותם הנמוכה של כל התהליכים המטבוליים, שאינה ניתנת כמעט למדידה</del>. &lt;br&gt;<del class="diffchange diffchange-inline">אך </del>כאשר <del class="diffchange diffchange-inline">הזרעים נמצאים בתנאי לחות</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">טמפ' ואיוורור </del>מתאימים <del class="diffchange diffchange-inline">הם </del>מתחילים לספוג מים, <del class="diffchange diffchange-inline">תופחים ובהקבלה לכך </del>גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי<del class="diffchange diffchange-inline">-</del>התשמורת של הזרע מתפרקים ומאבני הבניין שלהם הולכים ונבנים <del class="diffchange diffchange-inline">כל </del>חומרי המבנה. &lt;br&gt;<del class="diffchange diffchange-inline">כמותם </del>של חומרי <del class="diffchange diffchange-inline">מבנה אלה </del>הולכת וגדלה תוך <del class="diffchange diffchange-inline">חידוש </del>התחלקות התאים בעובר<del class="diffchange diffchange-inline">, </del>מספר תאי העובר מתרבה, <del class="diffchange diffchange-inline">הם </del>גדלים <del class="diffchange diffchange-inline">במימדיהם – העובר </del>צומח ויוצא <del class="diffchange diffchange-inline">מהזרע </del>בצורת נבט.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, שכן <ins class="diffchange diffchange-inline">אז </ins>הוא שרוי במצב מנוחה <ins class="diffchange diffchange-inline">המתאפיינת בפעילות</ins>&lt;br&gt;<ins class="diffchange diffchange-inline">מטבולית נמוכה</ins>. &lt;br&gt;כאשר <ins class="diffchange diffchange-inline">תנאי הלחות</ins>, <ins class="diffchange diffchange-inline">הטמפרטורה והאוורור </ins>מתאימים<ins class="diffchange diffchange-inline">, הזרעים </ins>מתחילים<ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt;</ins>לספוג מים <ins class="diffchange diffchange-inline">ולתפוח, ובמקביל</ins>, גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי התשמורת של<ins class="diffchange diffchange-inline">&amp;nbsp;</ins>הזרע מתפרקים<ins class="diffchange diffchange-inline">, </ins>ומאבני הבניין שלהם הולכים ונבנים חומרי המבנה <ins class="diffchange diffchange-inline">של הנבט</ins>. &lt;br&gt;<ins class="diffchange diffchange-inline">הכמות </ins>של<ins class="diffchange diffchange-inline">&amp;nbsp;</ins>חומרי <ins class="diffchange diffchange-inline">המבנה האלה </ins>הולכת וגדלה תוך התחלקות <ins class="diffchange diffchange-inline">מחודשת של </ins>התאים בעובר<ins class="diffchange diffchange-inline">. &lt;br&gt;</ins>מספר תאי<ins class="diffchange diffchange-inline">&amp;nbsp;</ins>העובר מתרבה, <ins class="diffchange diffchange-inline">התאים </ins>גדלים <ins class="diffchange diffchange-inline">בממדיהם והעובר </ins>צומח ויוצא <ins class="diffchange diffchange-inline">מן הזרע </ins>בצורת נבט<ins class="diffchange diffchange-inline">. &lt;br&gt;כמעט&amp;nbsp;תמיד, השורשון הוא האיבר הראשון הפורץ את קליפת הזרע, הוא גדל במהירות וחודר לקרקע, &lt;br&gt;ואחר כך גדל ומתארך גם הנצרון</ins>.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=803&oldid=prev 2012-01-18T18:22:40Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 18:22, 18 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח.&lt;br&gt; בשלב זה עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי<ins class="diffchange diffchange-inline">.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;'''מהות התהליך:'''&lt;/u&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הזרע הבשל אינו נובט במצבו היבש, שכן הוא שרוי אז במצב מנוחה. &lt;br&gt;הדבר האופייני למצב מנוחה זה הוא רמת פעילותם הנמוכה של כל התהליכים המטבוליים, שאינה ניתנת כמעט למדידה. &lt;br&gt;אך כאשר הזרעים נמצאים בתנאי לחות, טמפ' ואיוורור מתאימים הם מתחילים לספוג מים, תופחים ובהקבלה לכך גוברים בהדרגה כל התהליכים המטבוליים. &lt;br&gt;חומרי-התשמורת של הזרע מתפרקים ומאבני הבניין שלהם הולכים ונבנים כל חומרי המבנה. &lt;br&gt;כמותם של חומרי מבנה אלה הולכת וגדלה תוך חידוש התחלקות התאים בעובר, מספר תאי העובר מתרבה, הם גדלים במימדיהם – העובר צומח ויוצא מהזרע בצורת נבט</ins>.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> </table>

Adi feld https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=605&oldid=prev 2011-12-25T16:01:00Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 16:01, 25 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח <del class="diffchange diffchange-inline">בו </del>עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע <del class="diffchange diffchange-inline">בצורת נבט</del>.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח<ins class="diffchange diffchange-inline">.&lt;br&gt; בשלב זה </ins>עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע <ins class="diffchange diffchange-inline">והפיכה לנבט</ins>.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=592&oldid=prev 2011-12-21T15:14:41Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 15:14, 21 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div<del class="diffchange diffchange-inline">&gt;&lt;br</del>&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div<del class="diffchange diffchange-inline">&gt;&lt;br</del>&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.[[Image:618034 87.jpg|left]]נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=591&oldid=prev 2011-12-21T14:33:03Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 14:33, 21 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div<del class="diffchange diffchange-inline">&gt;&lt;br&gt;&lt;br</del>&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.<del class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt;</del>נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.<ins class="diffchange diffchange-inline">[[Image:618034 87.jpg|left]]</ins>נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.<ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">[[Image:618034_87.jpg|left]]</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div<del class="diffchange diffchange-inline">&gt;&lt;br</del>&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;/u&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;/u&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=590&oldid=prev 2011-12-21T14:32:29Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 14:32, 21 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.<del class="diffchange diffchange-inline">&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; </del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Image:<del class="diffchange diffchange-inline">618034 87</del>.jpg|<del class="diffchange diffchange-inline">center</del>]]&lt;u&gt;&lt;/u&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Image:<ins class="diffchange diffchange-inline">618034_87</ins>.jpg|<ins class="diffchange diffchange-inline">left</ins>]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;div&gt;&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;div&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt;</ins>&lt;u&gt;&lt;/u&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 נביטה - ויקיפדיה] &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 נביטה - ויקיפדיה] &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br<ins class="diffchange diffchange-inline">&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/div</ins>&gt;</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=589&oldid=prev 2011-12-21T14:31:52Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 14:31, 21 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;[[Image:נביטה2 .jpg|left]]<ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;div&gt;&lt;br&gt;</ins>&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. <ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/div&gt; </ins>&lt;div&gt;&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. &lt;/div&gt; &lt;div&gt;&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &lt;/div&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.<del class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt;</del>&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.&amp;nbsp;&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br<ins class="diffchange diffchange-inline">&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">[[Image:618034 87.jpg|center]]&lt;u&gt;&lt;/u</ins>&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td></tr> </table>

יעל https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94&diff=586&oldid=prev 2011-12-21T14:21:49Z

<p></p> <table class='diff diff-contentalign-right'> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מתאריך 14:21, 21 בדצמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">[[Image:Embryo.jpg|left]]</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;br&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית.&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת.&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;u&gt;'''תהליך הנביטה&amp;nbsp;:'''&lt;/u&gt;<ins class="diffchange diffchange-inline">[[Image:נביטה2 .jpg|left]]</ins>&lt;br&gt;הנביטה היא שלב חשוב ביותר במחזור חייו של הצמח בו עובר ה[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A2 עובר] תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע בצורת נבט.&lt;br&gt;במהלך השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. &lt;br&gt;דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב. &lt;br&gt;בתחילת התהליך סופח הזרע מים בפעפוע מסביבתו החיצונית. &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;div&gt;</ins>&lt;br&gt;בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת. <ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/div&gt; &lt;div&gt;</ins>&lt;br&gt;חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.&lt;br&gt;לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע.&lt;br&gt;לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.&lt;br&gt;הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ה[http://science.cet.ac.il/science/energy/boards/term3.asp פוטוסינתזה], בשלב זה הצמח נהייה עצמאי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;u&gt;'''התנאים הדרושים לתהליך הנביטה:'''&lt;/u&gt;&lt;br&gt; <ins class="diffchange diffchange-inline">&lt;/div&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל. &lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1.&lt;u&gt;מים-&lt;/u&gt;&amp;nbsp;תהליך הנביטה מתחיל בספיגת מים. תהליך זה מתקיים גם כשהעובר שבזרע כבר מת.&lt;br&gt;בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל.<ins class="diffchange diffchange-inline">&amp;nbsp;</ins>&lt;br&gt;בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע על מנת לאפשר את נביטת השורשון.&lt;br&gt;ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים&amp;nbsp;:&lt;br&gt;1. הרכב הכימי של חומרי הספיחה בזרע.&lt;br&gt;2. חדירות הקליפה למים.&lt;br&gt;3. זמינות המים לצמח.&lt;br&gt;נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;2.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אוויר-&lt;/u&gt; נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.&lt;br&gt;ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3.&lt;u&gt;טמפרטורה&lt;/u&gt;-&amp;nbsp;תהליך הנביטה לא יוכל להתרחש בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי , &lt;br&gt;כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו . &lt;br&gt;כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע'י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.&lt;br&gt;&lt;u&gt;&lt;br&gt;&lt;/u&gt;4.&amp;nbsp;&lt;u&gt;אור-&lt;/u&gt; רב הזרעים נובטים בחושך אך עם זאת ישנם זרעים שהאור מעודד את נביטתם.&lt;br&gt; במקרים בהם האור מעודד את הנביטה השפעתו על הזרעים קשורה במנגנון שבירת תרדמת העובר &lt;br&gt;ובמקרים של עיכוב הנביטה האור משרה תרדמה על העובר. &lt;br&gt; &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----</div></td></tr> </table>

יעל