https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95BioHeker Wiki - תרומות המשתמש [he]2026-06-14T18:12:22Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.22.4https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-08-28T07:57:25Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. <br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] <br />
<br />
ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 <br />
<br />
על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. <br />
<br />
העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. <br />
<br />
את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב40מ"ל מים.&nbsp;</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-08-28T07:54:31Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. <br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] <br />
<br />
ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 <br />
<br />
על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. <br />
<br />
העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. <br />
<br />
את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב70 מ"ל מים.&nbsp;</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-05-30T09:17:13Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן ושתלנו בשתי צלחות 25 זרעים (מאותו סוג) לא שחוקים&nbsp;בכל צלחת ובשתיים האחרות 25 זרעים שחוקים. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp;<br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים שיעור הנביטה היה גדול בהרבה משיעור הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו.<br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם. &nbsp;מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ- 5.<br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו.<br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה.<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|150x150px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|150x150px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|150x150px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|150x150px|זרעי חרוב ללא שחיקה]]</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-05-30T09:12:12Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן ושתלנו בשתי צלחות 25 זרעים (מאותו סוג) לא שחוקים&nbsp;בכל צלחת ובשתיים האחרות 25 זרעים שחוקים. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|150x150px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|150x150px|איזדרכת ללא שחיקה]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|150x150px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|150x150px|זרעי חרוב ללא שחיקה]]</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:071.JPGקובץ:071.JPG2012-05-30T09:06:18Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:072.JPGקובץ:072.JPG2012-05-30T09:05:23Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:073.JPGקובץ:073.JPG2012-05-30T09:03:11Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:074.JPGקובץ:074.JPG2012-05-30T09:00:39Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7-_%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%AA.txtקובץ:טיון דביק- מעבדה מתמשכת.txt2012-01-14T15:56:01Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-14T15:51:13Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span> <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:</u> <br />
<br />
מים <br />
<br />
אוויר <br />
<br />
טמפרטורה <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
'''אללופתיה:&nbsp;''' (&nbsp;Allon &nbsp;= שכן, pathos = סבל, כלומר ה''סבל'' הנובע משכן או שכנות).&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו&nbsp;אורגניזם אחד משפיע על&nbsp;אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים&nbsp;כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות. <br />
<br />
תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים. <br />
<br />
טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת&nbsp;הזרע.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים&nbsp;.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים: <br />
<br />
*על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
*&nbsp;התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה. <br />
*פירוק של חומר מת- חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים.&nbsp; <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;''' <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי טיון דביק: <br />
<br />
הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות. <br />
<br />
העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה. <br />
<br />
על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה. <br />
<br />
בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים. <br />
<br />
הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות. <br />
<br />
נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות). <br />
<br />
שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול). <br />
<br />
אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''אפשרות נוספת- '''עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
----<br />
<br />
'''בבליוגרפיה:&nbsp;''' <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי. <br />
<br />
ניסוי על טיון דביק <br />
<br />
<br><br />
<br />
רב נווט- תיאו ברנד. <br />
<br />
נווט משנה- מוטי אליה. <br />
<br />
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג. <br />
<br />
סתם אוכל נבטים- סער רם.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-14T15:49:45Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span> <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:</u> <br />
<br />
מים <br />
<br />
אוויר <br />
<br />
טמפרטורה <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
'''אללופתיה:&nbsp;''' (&nbsp;Allon &nbsp;= שכן, pathos = סבל, כלומר ה''סבל'' הנובע משכן או שכנות).&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו&nbsp;אורגניזם אחד משפיע על&nbsp;אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים&nbsp;כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות. תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים. טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת&nbsp;הזרע.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים&nbsp;.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים: <br />
<br />
*'''על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- '''לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
*&nbsp;'''התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- '''חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה. <br />
*'''פירוק של חומר מת-''' חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה. העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים.&nbsp; <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;''' <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי טיון דביק: <br />
<br />
הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות. <br />
<br />
העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה. <br />
<br />
על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה. <br />
<br />
בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים. <br />
<br />
הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות. <br />
<br />
נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות). <br />
<br />
שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול). <br />
<br />
אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''אפשרות נוספת- '''עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
----<br />
<br />
'''בבליוגרפיה:&nbsp;''' <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי. <br />
<br />
ניסוי על טיון דביק <br />
<br />
<br><br />
<br />
רב נווט- תיאו ברנד. <br />
<br />
נווט משנה- מוטי אליה. <br />
<br />
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג. <br />
<br />
סתם אוכל נבטים- סער רם.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-14T15:48:39Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span> <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:</u> <br />
<br />
מים<br />
<br />
אוויר <br />
<br />
טמפרטורה<br />
<br />
&nbsp;<br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
'''אללופתיה:&nbsp;''' (&nbsp;Allon &nbsp;= שכן, pathos = סבל, כלומר ה''סבל'' הנובע משכן או שכנות).&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; תופעת יחסי גומלין בבית הגידול- מצב שבו&nbsp;אורגניזם אחד משפיע על&nbsp;אורגניזם אחר בסביבתו, או על זרעיו באמצעות הפרשת חומרים כימיים&nbsp;כגון חומרים רעילים או מעכבי התפתחות. תופעת האללופתיה כוללת מנגנונים אשר מאפשרים להקטין את התחרות בין צמחים בני אותו מין או בין מינים שונים. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים. טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת&nbsp;הזרע.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; הוכח שלכימיקלים המצויים בשמנים המופקים מעלים או זרעים של צמחים מסוימים השפעה אללופתית על נביטה. שמנים אלה משפיעים על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים&nbsp;.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
חומרים אללופתיים משתחררים מהעלים לסביבה במספר דרכים:<br />
<br />
*'''על-ידי חיכוך (עם גשם או רוח) או דליפה- '''לחות מכל סוג (גם טל, למשל) המרטיבה את העלה יכולה להביא לדליפת החומרים מתוכו.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<br />
*&nbsp;'''התנדפות (כמו למשל הטרפנים)- '''חומרים אלה, המצויים באוויר מסביב לצמח, נקשרים ומצפים את גרגירי הקרקע (במיוחד כשהגרגירים יבשים) ומשנים את תכונותיה, דבר שיכול להוביל לעיכוב הנביטה ו/או הגדילה.<br />
*'''פירוק של חומר מת-''' חומר אורגאני מת מתפרק בקלות ומשחרר את האללוכימיקלים שהיו כלואים בתוכו. מיקרואורגניזמים, המעורבים בפירוק, עשויים להפעיל אללוכימיקלים שהיו בתוך העלים בצורה לא פעילה. העלים עשויים להכיל כמות גדולה של אללוכימיקלים המשתחררים לסביבה, תוך כדי פירוק, באיטיות לאורך מספר עונות. חומרים אלה עשויים לשנות את הרכב הקרקע ולהשפיע גם לאחר שהצמח שיצר אותם כבר מת.<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; לדוגמא- נמצא שבחורשות שבהן ניקו את השטח מעלים (במצבי התייבשות או פירוק שונים) שנשרו, גדלו ופרחו צמחים עשבוניים רבים.&nbsp;<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
&nbsp;<br />
<br />
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;''' <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי טיון דביק:<br />
<br />
הצמח טיון דביק (Inula viscosa), ממשפחת המורכבים, הוא בן שיח רב שנתי שכיח מאוד בצידי דרכים ובקרקעות מופרעות. <br />
<br />
העלים של טיון דביק דביקים, בעלי ריח עז ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים לאורך כל שלבי החיים של העלה. בקרקע שמתחת לצמח ניתן למצוא כתם שמנוני הנוצר, כנראה, על-ידי החומרים המופרשים משערות אלה.<br />
<br />
על פי תצפיות בשדה התגלה כפי הנראה כי קיימת בטיון הדביק תופעת האללופתיה.<br />
<br />
בבדיקות במעבדה נמצא כי מיצויים של חלקי טיון דביק הם בעלי פעילות אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.<br />
<br />
הפעילות האנטי פטרייתית החזקה נובעת מעיכוב משמעותי של יצירת כיטין, מרכיב של דופן הפטריות.<br />
<br />
נמצא שהפעילות המרבית מושגת על-ידי מיצוי של עלים בוגרים ושניתן להשתמש במיצוי לעיכוב התפתחות של פטריות על זרעים שונים (בוטנים, חמניות).<br />
<br />
שמן אתרי המופק מהצמח טיון דביק ירוק, בעל ריח חריף ויציב לאורך זמן ומכיל את המרכיבים הבאים: טרפנים, אזולן, היספידולין, טרקססטרול אצטאט, קמפור, תימול, קרבקרול ואאוקליפטול (קינאול).<br />
<br />
אותו שמן המופק בטיון הדביק משפיע על אחוז הנביטה וגם על התארכות השורשים ועל מידת התפתחותם של היונקות בשורשים.<br />
<br />
----<br />
<br />
'''אפשרות נוספת- '''עיכוב הנביטה יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|300x124px]]<br />
<br />
<br><br />
<br />
----<br />
<br />
'''בבליוגרפיה:&nbsp;''' <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי. <br />
<br />
ניסוי על טיון דביק<br />
<br />
<br><br />
<br />
רב נווט- תיאו ברנד. <br />
<br />
נווט משנה- מוטי אליה. <br />
<br />
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג. <br />
<br />
סתם אוכל נבטים- סער רם.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-09T19:57:20Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span> <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''מצב תרדמת גם הוא עיכוב נביטה (תרדמת אללופתיה): ''''''<br>'''מצב שבו הזרע חי אך לא נובט, מצב זה יכול להיגרם מכמה סיבות: אי בשילות הזרע, אי חדירות של קליפת הזרע למים (או חדירות נמוכה), אי חדירות (או חדירות נמוכה) של קליפת הזרע לאוויר, נוכחות חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי (כמו למשל בעגבנייה), נוכחות חומרים מעכבי נביטה בסביבת הזרע- אללופתיה. תופעת האללופתיה מיוחסת להשפעה מדכאת של אורגניזם אחד על משנהו באמצעות הפרשת חומרים כימיים. התופעה מתוארת על רקע יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים בבית הגידול. טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת הזרע. עוד גורם לעיכוב נביאה הוא קליפת זרע בלתי חדירה לחמצן, אם פוצעים את קליפת הזרע הרדום (העליון) או אם מגדילים באופן מלאכותי את ריכוז החמצן בסביבתו מבטלים את מצב התרדמה והזרע ינבוט. מכאן , שהזרע מעוכב ע"י קליפה שאינה חדירה לחמצן. בעלי חיים שונים אשר אוכלים את הזרעים מפרקים את חומרי העיכוב ומאפשרים נביטה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
----<br />
<br />
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;''' <br />
<br />
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
----<br />
<br />
'''בבליוגרפיה:&nbsp;''' <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי. <br />
<br />
<br />
<br />
רב נווט- תיאו ברנד.<br />
<br />
נווט משנה- מוטי אליה.<br />
<br />
מעכב הנביטה- ניר לוסטיג.<br />
<br />
סתם אוכל נבטים- סער רם.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-05T19:38:38Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">&nbsp;עיכוב נביטה</span><br />
<br />
&nbsp;<br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
----<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
----<br />
<br />
'''מצב תרדמת גם הוא עיכוב נביטה (תרדמת אללופתיה): ''''''<br>'''מצב שבו הזרע חי אך לא נובט, מצב זה יכול להיגרם מכמה סיבות: אי בשילות הזרע, אי חדירות של קליפת הזרע למים (או חדירות נמוכה), אי חדירות (או חדירות נמוכה) של קליפת הזרע לאוויר, נוכחות חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי (כמו למשל בעגבנייה), נוכחות חומרים מעכבי נביטה בסביבת הזרע- אללופתיה. תופעת האללופתיה מיוחסת להשפעה מדכאת של אורגניזם אחד על משנהו באמצעות הפרשת חומרים כימיים. התופעה מתוארת על רקע יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים בבית הגידול. טיפולים של שחיקה, פציעת הקליפה, הקרנתה במיקרוגל, טיפול בחומצות וכו' יכולים לשפר מאד את הנביטה ולקצר את תרדמת הזרע. עוד גורם לעיכוב נביאה הוא קליפת זרע בלתי חדירה לחמצן, אם פוצעים את קליפת הזרע הרדום (העליון) או אם מגדילים באופן מלאכותי את ריכוז החמצן בסביבתו מבטלים את מצב התרדמה והזרע ינבוט. מכאן , שהזרע מעוכב ע"י קליפה שאינה חדירה לחמצן. בעלי חיים שונים אשר אוכלים את הזרעים מפרקים את חומרי העיכוב ומאפשרים נביטה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
----<br />
<br />
'''דוגמא לאללופתיה:&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;''' <br />
<br />
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
----<br />
<br />
'''בבליוגרפיה:&nbsp;'''<br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-04T20:22:34Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
דוגמא לאללופתיה&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br><br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
בבליוגרפיה:&nbsp; <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-04T20:21:26Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
דוגמא לאללופתיה&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br><br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
בבליוגרפיה:&nbsp;<br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג. <br />
<br />
[http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=3745 eco-garden.co.il/index.php]&nbsp;- אללופתיה- ניסוי.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:38:31Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
דוגמאות לאללאפתיה- ניסוי שנערך.....<br />
<br />
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).<br>מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).<br>בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).<br><br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:34:06Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|132x116px]][[Image:Ma113e.jpg|92x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה בריכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:27:53Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|140x116px]][[Image:Ma113e.jpg|97x123px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:27:34Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|156x151px]][[Image:Ma113e.jpg|123x148px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:27:15Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|153x113px]][[Image:Ma113e.jpg|100x121px]]<br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:26:13Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות עקב שינוי בתנאי הסביבה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|158x139px]] [[Image:Ma113e.jpg|110x147px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|300x124px]] <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp; <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:25:09Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>&nbsp;תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|158x139px]] [[Image:Ma113e.jpg|116x147px]]<br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.<br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp; [[Image:Ma238c.jpg|347x140px]]<br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים-&nbsp;חומרים כימיים המעכבים את הנביטה:&nbsp;<br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:22:15Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>[[Image:Ma113e.jpg|182x204px]]<br />
<br />
תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|158x201px]] <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u> <br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח <br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה. <br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים: <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ma113e.jpgקובץ:Ma113e.jpg2012-01-03T20:16:58Z<p>תיאו: זרעים הנובטים במנבטה</p>
<hr />
<div>זרעים הנובטים במנבטה</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:16:11Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים. <br />
<br />
<u>'''קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם:'''</u><br />
<br />
'''מים-''' השלב הראשון של הנביטה הוא תהליך של ספיגת מים. בזרע היבש (המכיל 10 - 15% מים) ובקליפתו, יש חומרים חלבוניים סופחי מים (קולואידים). לכן - זרע שבסביבתו יש מים - יונק אותם במהירות ובכוח רב ונפחו הולך וגדל. זהו תהליך התפיחה. התפיחה יוצרת לחץ מכני חזק בסביבתו של הזרע, הסודק את קליפת הזרע, ומפנה מקום בקרקע לשורשון הנובט. שיעור ספיחת המים ע"י הזרע תלוי בשלושה גורמים: <br />
<br />
-ההרכב הכימי של החומרים הסופחים בזרע <br />
<br />
-חדירות הקליפה למים <br />
<br />
-זמינות המים לצמח<br />
<br />
'''אוויר- '''אחד הסימנים הראשונים ל"התעוררות" העובר מתרדמתו הוא נשימה נמרצת ומהירה. תהליך הנשימה צורך חמצן ופולט CO2 ולכן נוכחות אויר בקרקע היא תנאי&nbsp;מחייב לנביטה.&nbsp;עלייה ביכוז החמצן מביאה בצמחים רבים לשיפור בנביטה. עלייה בריכוז CO2 לעומת זאת, גורמת לעיכוב והאטה בתהליך הנביטה.<br />
<br />
'''טמפרטורה- '''לכל סוג של זרעים ישנה טמפרטורה הנוחה ביותר לנביטה והיא מכונה טמפרטורה אופטימלית. על ידי טיפולים שונים (הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי), ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטה.<br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים: <br />
<br />
&nbsp; [[Image:Seed2.jpg|26x49px]][[Image:Ma238c.jpg|98x32px]]<br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-03T20:09:19Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|240x99px]]&nbsp;[[Image:Seed2.jpg|132x100px]]<br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים. <br />
<br />
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים: <br />
<br />
&nbsp; <br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים: <br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה. <br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2012-01-02T20:02:35Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|240x127px]] [[Image:Seed2.jpg|135x121px]]<br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים. <br />
<br />
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
*אללופתיה- מצב שבו צמח אחד משפיע על צמח אחר בסביבתו, או על זרעיו, עקב הפרשת חומר רעיל או מעכב התפתחות. בדרך כלל, אלו חמרים המופרשים מן השורשים, אך יש גם עלים וחלקי צמח אחרים שמפרישים חומרים מעכבים.<br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
&nbsp;<br />
<br />
עיכוב נביטה על ידי חומרים כימיים:<br />
<br />
&nbsp;<br />
<br />
----<br />
<br />
אתרים מהמקורות הבבליוגרפיים:<br />
<br />
[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]&nbsp; - נביטה.<br />
<br />
[http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293 www.cking.co.il/index.php]&nbsp; -&nbsp;נביטה סיקינג.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2011-12-28T12:35:03Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[Image:Ma238c.jpg|188x92px]]<br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים. <br />
<br />
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר נמצאים יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה. <br />
<br />
[[Image:Seed2.jpg|196x236px]]</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Seed2.jpgקובץ:Seed2.jpg2011-12-28T12:32:18Z<p>תיאו: זרע נובט</p>
<hr />
<div>זרע נובט</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ma238c.jpgקובץ:Ma238c.jpg2011-12-28T12:30:32Z<p>תיאו: עיכוב נביטה בזרעי חיטה- הנבט בצד הימני</p>
<hr />
<div>עיכוב נביטה בזרעי חיטה- הנבט בצד הימני</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2011-12-28T12:23:40Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח. <br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים. <br />
<br />
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה. <br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים: <br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל. <br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים. <br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר. <br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי. <br />
<br />
ה. כאשר נמצאים יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה. <br />
<br />
העיכוב יכול להיות גם מכני- כאשר השורשון אינו יכול לפרוץ החוצה.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94עיכוב נביטה2011-12-28T12:12:17Z<p>תיאו: דף חדש: תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח. בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב ...</p>
<hr />
<div>תהליך הנביטה הוא תהליך בו הזרע הופך להיות צמח.<br />
<br />
בזרע נמצא עובר במצב תרדמה ובתהליך הנביטה הוא עובר למצב של פעילות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים.<br />
<br />
קיימים שלושה תנאים בסיסיים לנביטה והם: מים, אוויר וטמפרטורה.<br />
<br />
'''עיכוב נביטה: '''תהליך הנביטה יכול להתעכב או לא להתקיים בכלל כאשר הזרע נמצא במצב של תרדמה למרות שקיימים תנאים אופטימליים בשבילו לנביטה. מצב זה יכול לקרות עקב מספר גורמים:<br />
<br />
א. כאשר העובר אינו בשל.<br />
<br />
ב. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות למים.<br />
<br />
ג. כאשר אין לקליפת הזרע (או שיש מעט) חדירות לאויר.<br />
<br />
ד. כאשר נמצאים חומרים מעכבי נביטה בזרע או בפרי.<br />
<br />
ה. כאשר נמצאים יש נוכחות של חומרים מעכבי נביטה בבית הגידול של הצמח- תופעה הנקראת אללופתיה.</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8שיחה:הטבלה שבקישור2011-10-21T14:40:11Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>יופי יש התחלה של עדי ואורון. נראה מי ימשיך.... <br />
<br />
<br><br />
<br />
דר ושירה ♥ &gt;&gt; עדי ואורון: <br />
<br />
האתר שבחרתם מספק את כל המידע הנחוץ להבנת הנושא. <br />
<br />
המידע מופיע בצורה של שלבים ולכן הוא קל יותר להבנה, הסרטון גם הוא תורם להבנה. <br />
<br />
המידע המצוי באתר אמין ולכן במקרה שנדרש ללמוד על נושא הנביטה אנו בהחלט עשויות להשתמש בו. <br />
<br />
עמית ל דר ושירה: <br />
<br />
האתר שבחרתם מאד טוב וקל לשימוש בעזרת הקישורים, והסירטונים מאד עוזרים להבנה והחומר נראה אמין, האתרים שלי יותר טובים אבל אם הם לא יספיקו אני עשוי להשתמש באתר שלכן. <br />
<br />
== עדי ואורון &gt;&gt; דר ושירה ==<br />
<br />
האתר שבחרתן: "מרחב לימוד" נביטה" נותן את כל המידע הדרוש על הנביטה. האתר מפורט, מסודר מאוד, בעל קישורים רבים המסייעים להבנת הנושא ובנוסף בעל מראה חזותי ידידותי ומזמין. המידע באתר אמין ואיכותי ויכול לשמש ולהקל על כל אחד שרוצה ללמוד על הנושא. <br />
<br />
== לעמית מעדי ויעל ==<br />
<br />
האתר שצירפת ידידותי לקורא-<br>המידע מחולק לפי נושאים וזה תורם להבנה של החומר.<br>התהליך והגורמים המשפיעים עליו מתוארים בצורה ברורה ונוחה להבנה.<br>אתר מעולה (:&nbsp; <br />
<div style="page-break-after: always"><span style="display: none">&nbsp;</span></div><br />
<span style="font-size: x-large">לעדי ויעל מנור ורותם&nbsp;</span> <br />
<br />
בויקיפדיה יש מידע ברור ומתומצת , ואמינות האתר היא גבוהה <br />
<br />
אך בנושא הנביטה יש באתר זה מידע מועט ולא מספק בשביל שזה יהיה מקור מידע עיקרי בנושא.&nbsp;<br />
<div style="page-break-after: always"><span style="display: none">&nbsp;</span></div><br />
'''<span style="font-size: medium">* שחר ויס ושחר ביתן לאורון ועדי -</span>''' <br />
<br />
אהבנו מאוד את האתר שבחרתם ([http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm]). <br />
<br />
נוח להיתמצא בו, יש בו תמונות וסרטוניפ עם הסברים על כול דבר,&nbsp;הוא ברור, כתוב בשפה לא&nbsp;קשה מידי, <br />
<br />
יש בו הרבה קישורים למילים חמות וזה נוח שאם לא יודעים מה פירוש מילה מסויימת שניכתבה או רוצים להרחיב את המידע בנושא ולהבין יותר בבירור, אפשר להיכנס לקישור. <br />
<br />
בנוסף, האתר מסודר ומאורגן ונוח לגשת אליו ולחפש בו את המידע. <br />
<br />
הסיומת של האתר&nbsp;היא "org" וזה אומר שזה אתר אמין שאפשר לסמוך&nbsp;על המידע שנימצא בו. <br />
<br />
ניראה שיש באתר הזה חומר&nbsp;רב לעבודה והוא יכול לעזור מאוד.&nbsp; <br />
<br />
<br />
<br />
<span style="font-size: large">לעמית מתיאו</span><br />
<br />
<span style="font-size: large"><span style="font-size: larger"><span style="font-size: smaller"><span style="font-size: xx-small"><span style="font-size: x-small">האתר השני שצירפת הוא אתר טוב המתאר את הנביטה ואת הגורמים המשפיעים עליה. לדעתי הבעיה באתר היא שיש בו יותר מדי מידע. חוץ מזה האתר מחולק לנושאים והוא אתר גדול כך שסביר להניח שהוא אמין. לדעתי אפשר ורצוי להשתמש באתר הזה.</span></span></span></span></span></div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8הטבלה שבקישור2011-10-21T14:32:09Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: rgb(163,177,191) 0px solid; border-left: rgb(163,177,191) 0px solid; border-top: rgb(163,177,191) 0px solid; border-right: rgb(163,177,191) 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: rgb(206,224,242); padding-top: 4px" colspan="2" | <br />
<br><br />
<br />
{| border="1" width="100%" align="center"<br />
|+ <span style="color: rgb(0,0,128)"><span style="font-size: x-large">'''הערכת אתרים בנושא תהליך הנביטה''' &nbsp; </span></span><br />
|-<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">שמות חברי הקבוצה </span>&nbsp;<br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">שם וכתובת האתר </span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="background-color: rgb(255,255,255)">מה אפשר למצוא באתר </span></span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">מדוע אתם ממליצים על האתר </span><br />
<br />
|-<br />
! <br />
עמית בראס<br />
<br />
| <br />
1)נביטה - העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל. <br />
<br />
2)http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293(נביטה)<br />
<br />
| <br />
1) אפשר למצוא באתר את כל השלבים בנושא הנביטה באופן מסוכם עם תמונות וסרטונים בנושא. <br />
<br />
2)באתר אפשר למצוא מידע מורחב על נושא הנביטה ועל דברים המשפיעים על הנביטה עצמה.<br />
<br />
| <br />
1)החומר קל לקריאה והבנה התמונות ועוזרות להבין את הנושא החומר מסוכם מצויין ואם רוצים לדעת בהרחבה אפשר לעבור לקישורים שמוצאים באתר. <br />
<br />
2)אני ממליץ על האתר למי שמחפש ללמוד על נביטה,האתר הוא בלי תמונות או סרטונים אבל מסבירים שם בצורה מפורשת על כל עינייןהנביטה,על הגורמים המשפעים על התהליך ועל גורמים המזרזים אותו.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
עדי פלד<br>יעל עמיר&nbsp; <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1)[http://www.wildflowers.co.il/hebrew/html/buds.htm צמח השדה - מאמר" על הנביטה"]<br><br />
<br />
2)[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 וויקיפדיה - נביטה]<br />
<br />
| 1)באתר ניתן למצוא מידע בנוגע לסוגים השונים של הזרעים, לתהליכי הנביטה השונים וכן מצורפות תמונות הממחישות את התהליך.<br><br>2)האתר מתאר את תהליך הנביטה, מסביר מהו, ומוסיף מהם התנאים המתאימים ביותר להתהליך מבחינות שונות. <br />
| 1)האתר מציג את החומר בצורה ברורה והתמונות שמוספות תורמות להבנה של הכתוב.<br>בנוסף , האתר עצמו מכיל כתבות על נושאים מגוונים ולכן זהו נראה אתר אמין.<br><br>2)האתר קל מוכר ונוח לשימוש, מושגים לא מוכרים&nbsp;מקושרים להסבר.<br>החלוקה של המידע תורמת להבנה וכן מצורפת תמונה.&nbsp;<br><br />
|-<br />
! <br />
נור ורותם <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
&nbsp;1) &nbsp;מסמך בשם [http://slk.sulam.org.il/k12/sh_negev/biology/DocLib2/Forms/AllItems.aspx "ריכוז כל המושגים של מזרע לזרע"] &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
2)&nbsp;מצגת בשם[http://www1.amalnet.k12.il/amalb/profession/bio/biolog/Pages/ProfessionRoom.aspx " זרע ונביטה"]<br />
<br />
| <br />
1) ניתן למצוא את המסמך שבו יש מידע רב לגביי תהליך הנביטה, הגורמים המשפיעים על התהליך, מושגים הקשורים לנושא ותרשימים ותמונות . המסמך נמצא בתוך האתר של בית ספר שער הנגב ובמרכז המשאבים של ביולוגיה י"א ישנם עוד קבצים עם מידע בנושא הנביטה. <br />
<br />
2) זהו האתר של בית הספר פתח תקווה ב' , בו ניתן למצוא המון קבצים ומצגות בנושאים שונים בביולוגיה ובינהם ישנה את המצגת שנקראת הזרע והנביטה, בה יש מידע רב על תהליך הנביטה הכולל הסברים ברורים, תמונות ותרשימים.<br />
<br />
| <br />
1) האתר מכיל קבצים הכתובים בתמצות ובשפה ברורה ומיועדים לתלמידים בגילינו , לכן הם נוחים לשימוש והבנה .&nbsp; <br />
<br />
2) האתר מכיל מצגות מפורטות המכילות מידע רב בנושא הנביטה ובנושאים הקשורים לו.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
אורון שלמה <br />
<br />
ועדי צליק<br />
<br />
| <br />
1 - [http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm " המרכז המשותף לחינוך מדעי נוער "] <br />
<br />
2 - [http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-16672,00.html אנציקלופדיה " ynet"]<br />
<br />
| <br />
1 - אתר בעל מידע מפורט נרחב ורהוט. תמונות הממחישות את הכתוב ואף מוסף סרטון. <br />
<br />
2 -&nbsp; באתר מצואי&nbsp; מידע מפורט עם קישורים<br />
<br />
| <br />
1 - החומר נוח לקריאה ולהבנה. מושגים שאינם ברורים הם בעלי קישור לדפם האישי שלהם עם הסבר מלא ומפורט. <br />
<br />
2 - המידע באתר מסודר בדורה טובה ונוחה עם קישורים לדבריםלא מובנים<br />
<br />
|-<br />
! <br />
תיאו ברנד<br><br />
<br />
| <br />
&nbsp;1. מאמר בשם [http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdf07/ze11.pdf הנביטה]<br />
<br />
2. מצגת [[www.kdror.co.il/studies/subjects/science/helpers/nevita.ppt|תהליך הנביטה]]<br />
<br />
| <br />
1. ניתן למצוא במאמר פרטים על תהליך הנביטה עצמו ועל השפעות של מווסתי צמיחה והשפעות של גורמים בסביבה על הנביטה.<br />
<br />
2. ניתן למצוא במצגת את שלבי תהליך הנביטה ואת מחזור חייו של הצמח.<br />
<br />
| <br />
1. במאמר נמצא מידע אך ורק על תהליך הנביטה ולכן נח למצוא את החומר הנדרש, אין צורך לברור מידע מן הטקסט. האתר כתוב בשפה פשוטה ומובנת ואף כתוב בכתב גדול.<br />
<br />
2. האתר הוא מצגת. המצגת מתארת יפה ומובן את שלבי&nbsp;תהליך הנביטה. בכל שקופית מתואר שלב אחר ולכל שקופית מצורפות תמונות העוזרות להבין את המלל. זו דרך טובה ללמוד.<br />
<br />
|-<br />
! קבוצה 6 <br />
| <br />
<br>תא א <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! קבוצה 7 <br />
| <br />
&nbsp;תא א <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! <br />
דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- [http://www.tikshuv.org.il/moodle/course/view.php?id=1337 "מרחב לימוד: נביטה"] <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- [http://urbanext.illinois.edu/gpe/case3/c3facts3.html "The Great Plant Escape"]<br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק מידע ברור לגולש באתר בנושא נביטה: האתר מורכב מקישורים לקבצי וורד, אתרים, מצגות וסירטונים המאפשרים הבנת תהליך הנביטה. בסרטונים ובמצגות מצויות תמונות ואנימציות לתהליך זה. באתרי האינטרנט יש הסבר מילולי של התהליך וקיים קישור למילון מושגים מפורט בנושא נביטה בקובץ הוורד. בנוסף לכל, ישנו ניסוי המלווה בדו"ח ניסוי אשר מרחיב את מידע הגולש מלבד בנושא הנביטה גם בנושא מעבדה (וירטואלית). <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- אתר זה על נביטה נכתב באנגלית והוא מספק את כל המידע הנחוץ ללומד, בין אם הוא בקי בנושא ובין אם לא.&nbsp; <br />
<br />
האתר עצמו בנוי כמשימה אשר במהלכה הגולש לומד על התפתחות הצמח. <br />
<br />
האתר מביא את התהליך לידי ביטוי בעזרת טקסטים מילוליים מדעיים המלווים בתמונות והסברים פשוטים לכל אורכו. בטקסטים קיימות "מילים חמות" המאפשרות הבנה מעמיקה למשמעותן בהקשר לנביטה. <br />
<br />
כמו כן, האתר מרחיב על מבנה הצמח והזרע ותהליכים בו ומציג פעילויות והצעות לניסויים המעשירות את הידע הכללי בנושא. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק את כל המידע הדרוש ללמידת נושא הנביטה לעומקו ע"י טקסט מילולי תוך המחשתו בצורה ויזואלית המסקרנת וגורמת למשיכת הגולש לתהליך. <br />
<br />
הקישורים באתר מופיעים בו בצורה מסודרת ובולטת המאפשרת בו התמצאות קלה. <br />
<br />
האתר מובא מבית הספר "מ"מ רובע ט' אשדוד" ולכן אנו מאשרות את אמינותו. <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- האתר שכתוב בשפה האנגלית כתוב בשפה פשוטה המאפשרת הבנה קלה של הנושא גם לגולשים אשר אינם מתמצאים בשפה האנגלית. בנוסף לכך ה"מילים החמות" מקלות על הבנת הכתוב.&nbsp; <br />
<br />
היות והאתר בנוי כפעילות בפני עצמה הוא מגביר את מוטיבציית הגולש ללמוד על הנושא ולהעמיק בו. <br />
<br />
באתר מופיעות משימות נלוות אשר הופכות את הלמידה למהנה יותר עבור הגולש. <br />
<br />
האתר אמין ובנוי ע"י אוניברסיטת אילינוי.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
שחר ויס ושחר ביתן <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1-&nbsp;[http://www.agri.gov.il/he/pages/715.aspx#נביטה www.agri.gov.il/he/pages/715.aspx#נביטה] <br />
<br />
<br><br />
<br />
2-&nbsp;[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma110.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma110.htm]<br />
<br />
| <br />
1-&nbsp;חלק ממחקר הנביטה הוא גם בדיקות של נביטת זרעים.&nbsp;באתר ניתן למצוא שיטות לבדיקת הנביטה. מוצגות דוגמאות עם תמונות והסברים כך שיהיה אפשר להבין את כל הבדיקות.&nbsp; <br />
<br />
2- באתר ניתן למצוא מידע על הזרע שהוא חלק חשוב בנביטה.&nbsp;אפשר למצוא מהו תפקידו ומבנו ואיך מבנו מותאם לתפקידו וגם פירוט ככלי על הזרע.<br />
<br />
| <br />
1- האתר אמין וכתוב ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר של מדינת ישראל. <br />
<br />
לכל מושג יש קישור ללקסיקון שבו מוסברים המושגים בבירור. <br />
<br />
ניתן למצוא תמונות, הסברים והאתר קל להבנה. <br />
<br />
2- האתר מלווה בתמונות העוזרות להבין על הזרע. למושגים יש קישורים המובילים להסבר, ליד כל הסבר של מושג יש תמונה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
|}<br />
<br />
|}</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95משתמש:תיאו2011-10-21T13:44:10Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div>תיאו ברנד, נולד וגדל בקיבוץ [http://www.einharodm.co.il/ עין חרוד מאוחד]. <br />
<br />
תיאו מתאמן בטניס בתל יוסף, ומנגן בבית האמנויות במזרע. <br />
<br />
בבית מגדלים בעלי חיים- כלב רועים גדול, שלושה אקווריומים עם דגים ועוד... <br />
<br />
[[Image:דשא הדקלים.jpg|250x188px]]</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95משתמש:תיאו2011-09-26T11:02:09Z<p>תיאו: דף חדש: תיאו ברנד, נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד מאוחד. תיאו מתאמן בטניס בתל יוסף, ומנגן בבית האמנויות במזרע. בבית...</p>
<hr />
<div>תיאו ברנד, נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד מאוחד.<br />
<br />
תיאו מתאמן בטניס בתל יוסף, ומנגן בבית האמנויות במזרע.<br />
<br />
בבית מגדלים בעלי חיים- כלב רועים גדול, שלושה אקווריומים עם דגים ועוד...<br />
<br />
[[Image:דשא_הדקלים.jpg|361x214px]]</div>תיאוhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A9%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D.jpgקובץ:דשא הדקלים.jpg2011-09-26T10:59:35Z<p>תיאו: </p>
<hr />
<div></div>תיאו