https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AABioHeker Wiki - תרומות המשתמש [he]2026-06-14T22:54:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.22.4https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42013-01-11T10:41:06Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 &nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp;<br>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br> <br>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; חרוב לא שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;</span> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;[[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] <br />
<br />
ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב40מ"ל מים.&nbsp; <br />
<br />
ניסוי סו<span style="line-height: 1.5em;">פי: &nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; כולם ביחד &nbsp; <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;[[Image:2012-10-22 11.05.47.jpg|333x333px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; </span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span> <br />
<br />
&lt;span style="line-height: 1.5em;" /&gt;&nbsp; &nbsp; &nbsp;ללא שחיקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; שחיקה אחת &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;5 שחיקות &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;10 שחיקות &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;15 שיקות <span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; </span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.50.04.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.50.53.jpg|200x205px|10 שחיקות]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.51.08.jpg|200x200px]]&nbsp;[[Image:2012-10-24 15.49.48.jpg|200x200px]][[Image:2012-10-24 15.49.20.jpg|200x200px]] <br />
<br />
<br> <br> <br> <br></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42013-01-11T10:38:44Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 &nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br> &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br> <br> <br> &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב40מ"ל מים.&nbsp;<br />
<br />
ניסוי סו<span style="line-height: 1.5em;">פי: &nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; כולם ביחד &nbsp;<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;[[Image:2012-10-22 11.05.47.jpg|333x333px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; </span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span><br />
<br />
<span style="line-height: 1.5em;" />&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ללא שחיקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; שחיקה אחת &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;5 שחיקות &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;10 שחיקות &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;15 שיקות <span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; </span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.49.48.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;"> &nbsp; &nbsp; &nbsp; </span>[[Image:2012-10-24 15.50.04.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.50.53.jpg|200x205px|10 שחיקות]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.51.08.jpg|200x200px]]&nbsp;[[Image:2012-10-24 15.49.20.jpg|200x200px]]<br> <br> <br> <br> <br></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42013-01-11T10:34:05Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. <br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] <br />
<br />
ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 <br />
<br />
על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. <br />
<br />
העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. <br />
<br />
את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב40מ"ל מים.&nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
ניסוי סופי <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;[[Image:2012-10-24 15.49.20.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; </span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp;</span><span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.49.48.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;"> &nbsp; &nbsp; &nbsp; </span>[[Image:2012-10-24 15.50.04.jpg|200x200px]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.50.53.jpg|200x205px|10 שחיקות]]<span style="line-height: 1.5em;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>[[Image:2012-10-24 15.51.08.jpg|200x200px]]<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:2012-10-22 11.05.47.jpg|333x333px]] <br />
<br />
&lt;span style="line-height: 1.5em;" /&gt;</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-22_11.05.47.jpgקובץ:2012-10-22 11.05.47.jpg2013-01-11T10:32:42Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-24_15.51.08.jpgקובץ:2012-10-24 15.51.08.jpg2013-01-11T10:31:28Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-24_15.49.48.jpgקובץ:2012-10-24 15.49.48.jpg2013-01-11T10:30:27Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-24_15.50.04.jpgקובץ:2012-10-24 15.50.04.jpg2013-01-11T10:27:47Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-24_15.49.20.jpgקובץ:2012-10-24 15.49.20.jpg2013-01-11T10:26:13Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42013-01-11T10:24:09Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. <br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]] <br />
<br />
ניסוי מקדים מספר 2&nbsp;: תאריך התחלה 28/8 <br />
<br />
על מנת לבדוק אם מספר השחיקות משפיע על הנביטה העמדנו ניסוי&nbsp; שמטתו לבדוק את ההבדל בין נביטת זרעי חרוב שנשחקו פעמיים לבין זרעי רוב שנשחקו 10 פעמים. <br />
<br />
העמדנו 3 צלחות ובכל צלחת 15 זרעי חרוב , את הזרעים בצלחת האחת שחקנו פעמיים , את הזרעים בצלחת השנייה שחקנו 10 פעמים ואת הזרעים בצלחת השלישית לא שחקנו כלל. <br />
<br />
את הצלחות רפדנו בצמר גפן&nbsp;עליהם זרענו את הזרעים וביום הראשון השקנו כל צלחת ב40מ"ל מים.&nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
ניסוי סופי <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:2012-10-24 15.50.53.jpg|200x200px|10 שחיקות]]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2012-10-24_15.50.53.jpgקובץ:2012-10-24 15.50.53.jpg2013-01-11T10:18:12Z<p>עמית: ללא</p>
<hr />
<div>ללא</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-06-06T07:38:53Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן&nbsp;וזרענו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות&nbsp;זרענו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%. <br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-06-06T07:38:19Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח. <br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן והנחנו בכל צלחת 25 זרעים, בשתי צלחות זרעי אזדרכת ( בצלחת אחת זרעים שחוקים ובצלחת שנייה זרעים ללא שחיקה) ובאותו אופן בשתי הצלחות האחרות הנחנו זרעי חרוב. <br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים. <br />
<br />
התחלנו את הניסוי בתאריך: 21/5/2012 <br />
<br />
&nbsp;התוצאות שהתקבלו לאחר 9 ימים:&nbsp; <br />
<br />
בזרעי החרובים נראתה נביטה. בצלחת עם הזרעים השחוקים&nbsp;אחוז הנביטה היה גדול בהרבה מאחוז הנביטה בצלחת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
מתוך 25 זרעים שנשחקו, נבטו 25- כולם, כלומר אחוז הנביטה הוא 100%.&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
מתןך 25 זרעים שלא נשחקו, נבטו כ-5, כלומר אחוז הנביטה הוא 20%.<br />
<br />
ניתן לראות כי קצב נביטת הזרעים שנשחקו היה גדול בהרבה מקצב נביטת הזרעים שלא נשחקו. <br />
<br />
בזרעי האיזדרכת לא נראתה נביטה בשתי הצלחות. הצלחת עם הזרעים שנשחקו התעפשה כולה. <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת שחוקה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איזדרכת לא שחוקה <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:071.JPG|112x149px|איזדרכת עם שחיקה]] &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:072.JPG|112x149px|איזדרכת ללא שחיקה]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב שחוק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; חרוב לא שחוק <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; [[Image:073.JPG|112x149px|זרעי חרוב עם שחיקה]]&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;[[Image:074.JPG|border|112x149px|זרעי חרוב ללא שחיקה]]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-05-30T08:48:08Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: <br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה. <br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח.<br />
<br />
רפדנו 4 צלחות פלססטיק בצמר גפן ושתלנו בשתי צלחות 25 זרעים (מאותו סוג) לא שחוקים&nbsp;בכל צלחת ובשתיים האחרות 25 זרעים שחוקים.<br />
<br />
ביום הראשון מזגנו 70 מ"ל מים לכל צלחת, ביום השני הוספנו לכל צלחת 30 מ"ל נוספים.<br />
<br />
<br />
<br />
&nbsp;</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_4דף ניסוי 42012-05-30T08:09:58Z<p>עמית: דף חדש: &nbsp; על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים: הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת....</p>
<hr />
<div>&nbsp;<br />
<br />
על מנת לבדוק אם הניסוי שלנו בכלל אפשרי, ערכנו ניסוי מקדים:<br />
<br />
הניסוי נערך על זרעי חרוב וזרעי איזדרכת. בניסוי בדקו האם יש השפעה ולו הקטנה ביותר של שחיקת הזרעים על קצב ושיעור הנביטה.<br />
<br />
<u>מערך הניסוי המקדים</u>: אספנו 50 זרעי חרוב ו50 זרעי איזדרכת ושחקנו 25 זרעים (חצי) מכל צמח.&nbsp;</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-05-30T08:02:33Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
[[דף הניסוי|עדי פלד ויעל עמיר]] <br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. [[דף ניסוי עומר וטליה|עומר פלק וטליה כץ]] <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט? <br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע <br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.[[עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי|עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
3. (1)כיצד ישפיעו אורכי גל שונים של אור על אחוזי הנביטה של זרעי החסה? <br />
<br />
&nbsp;(2)כיצד ישפיעו אורכי הגל השונים של האור על הגדילה של נבטי החסה? <br />
<br />
| <br />
3.תלוי- (1)אחוז נביטת הזרע , (2) אחוז הצמיחה מכלל הטיפול <br />
<br />
בלתי תלוי- (1,2)צבעי אור שונים <br />
<br />
<br> <br />
<br />
|-<br />
| <br />
4. &nbsp;[[דף ניסוי 4|תיאו עמית ונור]]<br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
4. - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה&nbsp;על אחוז הנביטה? <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp; - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה על גדילת הצמח. <br />
<br />
| <br />
4.&nbsp;בלתי תלוי-&nbsp;מידת השחיקה.&nbsp; <br />
<br />
&nbsp;תלוי- (1)&nbsp;אחוז הנביטה&nbsp;&nbsp;(2) גדילת הצמח. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; [[דף הניסוי 5|נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. [[דף ניסוי סיון ונדב ונמרוד|סיון נדב ונמרוד]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור <br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
8. [[דף ניסוי 8- דר ושירה ♥|דר ושירה ♥]] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br> <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.[[דף ניסוי 10- עופרי ורות|עופרי ורות]] <br />
<br />
| 9. כיצד ישפיעו שינויי הטמפרטורה בסביבת הזרע על קצב נביטתו? / כיצד תשפיע מידת השריית הזרעים במים על קצב הנביטה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: קצב הנביטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: טמפרטורה / מידת ההשריה במים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. אורון ומוטי <br />
<br />
| 10.כיצד תשפיע השקיית&nbsp;של מים&nbsp;עם ריכוזי&nbsp;מלח&nbsp;(NaCl)שונים על קצב הנביטה של זרעים <br />
| <br />
10.משתנה תלוי:קצב הביטה של הזרעים <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי:ריכוז המלח במי ההשקייה של הזרעים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>11. [[דף ניסוי 11|מאיקי ,רותם&nbsp;ואורון&nbsp;]] <br />
<br />
| <br />
מהי השפעת הריכוז של המלחים על אחוז הנביטה של זרעי צנון? <br />
<br />
מהי השפעת ריכוז המלחים על קצב הגדילה של זרעי צנון? <br />
<br />
| <br />
משתנה תלוי: אחוז הנביטה. מספר העלים. <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז המלחים בתמיסת ההשקיה.&nbsp; <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>12. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp; <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-03-19T11:31:41Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font><br />
<br />
<br><br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
עדי פלד ויעל עמיר<br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. עומר פלק וטליה כץ <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט?<br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע<br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
3.באיזו אדמה נבטים צומחים ביעילות רבה יותר, באדמה אדומה או באדמה כבדה (האדמה של העמק)? <br />
<br />
*ביאזה תנאים נבטים ינבטו במהירות גדולה יותר? בחושך או באור?<br />
<br />
| <br />
3.תלוי- איכות הנביטה <br />
<br />
בלתי תלוי- (1)סוג אדמה , (2)תנאים א-ביוטיים <br />
<br />
<br><br />
<br />
|-<br />
| <br />
4.&nbsp; תיאו עמית ונור <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
4. - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה&nbsp;על אחוז הנביטה? <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp; - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה על גדילת הצמח.<br />
<br />
| <br />
4.&nbsp;בלתי תלוי-&nbsp;מידת השחיקה.&nbsp;<br />
<br />
&nbsp;תלוי- (1)&nbsp;אחוז הנביטה&nbsp;&nbsp;(2) גדילת הצמח.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. סיון ונדב <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור<br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
8.דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br><br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.עופרי ורות<br />
<br />
| 9. כיצד תשפיע השקיית הנבטים בסוגי מים שונים (מים מזוקקים, מי ברז, מים מינרלים וכו') על שיעור הנביטה, קצב הנביטה ואיכותה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: איכות הנביטה. <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: סוג המים שבו יושקו הצמחים.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. אורון ומוטי<br />
<br />
| 10.כיצד תשפיע השקיית&nbsp;של מים&nbsp;עם ריכוזי&nbsp;מלח&nbsp;(NaCl)שונים על קצב הנביטה של זרעים <br />
| <br />
10.משתנה תלוי:קצב הביטה של הזרעים <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי:ריכוז המלח במי ההשקייה של הזרעים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>11. מאיקי ורותם<br />
<br />
| השפעת ריכוזים שונים על מיצוי טיון דביק על נביטת זרעי החיטה. <br />
| <br />
משתנה תלוי: שיעור נביטת זרעי החיטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוזים שונים של מיצוי טיון דביק.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>12.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp;<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-03-19T11:30:20Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font><br />
<br />
<br><br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
עדי פלד ויעל עמיר<br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. עומר פלק וטליה כץ <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט?<br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע<br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
3.באיזו אדמה נבטים צומחים ביעילות רבה יותר, באדמה אדומה או באדמה כבדה (האדמה של העמק)? <br />
<br />
*ביאזה תנאים נבטים ינבטו במהירות גדולה יותר? בחושך או באור?<br />
<br />
| <br />
3.תלוי- איכות הנביטה <br />
<br />
בלתי תלוי- (1)סוג אדמה , (2)תנאים א-ביוטיים <br />
<br />
<br><br />
<br />
|-<br />
| <br />
4.&nbsp; תיאו עמית ונור <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
4. - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה&nbsp;על אחוז הנביטה?<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp; - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה על גדילת הצמח.<br />
<br />
| <br />
4.&nbsp; תלוי- שיעור הנביטה. <br />
<br />
בלתי תלוי- (1) סוג הדשן <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;(2) כמות הדשן<br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. סיון ונדב <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור<br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
8.דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br><br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.עופרי ורות<br />
<br />
| 9. כיצד תשפיע השקיית הנבטים בסוגי מים שונים (מים מזוקקים, מי ברז, מים מינרלים וכו') על שיעור הנביטה, קצב הנביטה ואיכותה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: איכות הנביטה. <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: סוג המים שבו יושקו הצמחים.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. אורון ומוטי<br />
<br />
| 10.כיצד תשפיע השקיית&nbsp;של מים&nbsp;עם ריכוזי&nbsp;מלח&nbsp;(NaCl)שונים על קצב הנביטה של זרעים <br />
| <br />
10.משתנה תלוי:קצב הביטה של הזרעים <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי:ריכוז המלח במי ההשקייה של הזרעים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>11. מאיקי ורותם<br />
<br />
| השפעת ריכוזים שונים על מיצוי טיון דביק על נביטת זרעי החיטה. <br />
| <br />
משתנה תלוי: שיעור נביטת זרעי החיטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוזים שונים של מיצוי טיון דביק.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>12.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp;<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-23T10:42:01Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776 זרעי הצמחים ]הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501 גורם הסביבה הא-ביוטי ]העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501 גורם הסביבה הביוטי ]העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u> <br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[[הפצת_זרעים.doc|מסמך הפצת זרעים]]<br />
*[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D.docקובץ:הפצת זרעים.doc2012-01-23T10:39:54Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Seeds.docקובץ:Seeds.doc2012-01-21T16:18:44Z<p>עמית: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Seeds.doc</p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-21T16:14:00Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776 זרעי הצמחים ]הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501 גורם הסביבה הא-ביוטי ]העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501 גורם הסביבה הביוטי ]העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u> <br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-21T16:12:55Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776 זרעי הצמחים ]הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא [גורם הסביבה הא-ביוטי] [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501]העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם [גורם הסביבה הביוטי][http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501] העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u> <br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-07T16:29:12Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[זרעי הצמחים][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776] הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן:<br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u><br />
<br />
הרוח היא [גורם הסביבה הא-ביוטי] [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501]העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון).<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם [גורם הסביבה הביוטי][http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501] העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה.<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני<br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u><br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u><br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו<br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה<br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u><br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-07T16:27:17Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[זרעי הצמחים][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776] הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן:<br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u><br />
<br />
הרוח היא [גורם הסביבה הא-ביוטי] [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2501]העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון).<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה.<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני<br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u><br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u><br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו<br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה<br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u><br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-07T16:24:08Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div><br />
[זרעי הצמחים][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776] הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן:<br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u><br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון).<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה.<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני<br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u><br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u><br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו<br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה<br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u><br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-07T16:22:44Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13776כותרת הקישור לתצוגה]<u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br><br />
<br />
[זרעי הצמחים] הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן:<br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u><br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון).<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה.<br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני<br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]]<br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים<br />
<br />
&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u><br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u><br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו<br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה<br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u><br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp;<br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Seeds.docקובץ:Seeds.doc2012-01-07T15:48:10Z<p>עמית: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Seeds.doc</p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Seeds.docקובץ:Seeds.doc2012-01-07T15:45:01Z<p>עמית: העלה גרסה חדשה של הקובץ תמונה:Seeds.doc</p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Seeds.docקובץ:Seeds.doc2012-01-04T09:16:42Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2012-01-04T09:12:13Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br><br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u><br />
<br />
<br><br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br><br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<u>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</u> <br />
<br />
מקורות מידע-&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=BioHeker_Wiki:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94BioHeker Wiki:שער הקהילה2011-12-23T12:56:58Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
<br>[[Image:Tmonat pteha2.gif|thumb|left|106x102px|ביולוגיה]] <br />
<br />
<br>'''שלום וברוכים הבאים &nbsp;לביוחקר&nbsp;השיתופי של תלמידי המגמה הביולוגית בבית הספר [http://www1.amalnet.k12.il/emekharod/Pages/Home.aspx הרב-תחומי עמק-חרוד ].''' <br />
<br />
'''במהלך העבודה בביוחקר נערוך חקר מודרך של תופעה ביולוגית בתוך סביבת למידה שיתופית.''' <br />
<br />
'''פעילות זו תהיה נסיון ראשון לקשור בין הביוחקר, לעבודה בסביבת למידה שיתופית תוך עריכת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99 ניסוי מדעי]'''. <br><br />
<br />
'''להכרות עם סביבת הויקי ועם דרך העבודה המשיכו וקראו את ההנחיות בעמוד זה'''. <br />
<br />
== מהי סביבת ויקי ==<br />
<br />
{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
[[Image:1 1 ~1.JPG|thumb|left|150px|עבודה שיתופית]]'''סביבת ויקי היא אוסף של דפי אינטרנט שקל מאוד לערוך, להוסיף ולקשר. מקור השם wiki&nbsp;הוא משפת ילידי הוואי ופירושו&nbsp; "מהיר". <br>דוגמא לשימוש בסביבת ויקי היא האינציקלופדיה ויקיפדיה. הערכים&nbsp;באינציקלופדיה&nbsp;נכתבים על ידי הקהל הרחב, ואשר יש בה מנגנון של שימור ההיסטוריה של המסמך.''' '''מנגנון זה מאפשר בנית מידע אמין. כל פעם שמישהו עורך את אחד הערכים באנציקלופדיה, נשמרת גרסה חדשה. אדם שאחראי על הערך יכול להתעדכן לגבי השינויים ויכול לחזור לגרסאות ישנות אם יש צורך בכך. <br>'''<br />
<br />
'''יש הרבה תוכנות המאפשרות בניית סביבת ויקי. אנו משתמשים בתוכנת מדיה- ויקי שעליה עובדת גם הויקיפדיה (מכאן הדמיון במבנה).''' <br />
<br />
'''ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99 עוד פרטים]&nbsp;בנושא הויקי.''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
|}<br />
<br />
== '''מדוע לעבוד בסביבה זו&nbsp;?''' ==<br />
<br />
[[Image:מידענות (2).jpg|thumb|left|150x109px|מידענות]]&nbsp;'''הייתרון הגדול בעבודה בסביבה זו &nbsp;היא היותה טכנולוגיה התומכת בעבודה שיתופית בסביבת עבודה מתוקשבת. הטכנולוגיה מאפשרת:''' <br />
<br />
'''• שיתוף פעולה בלתי מוגבל בקהילה - כל אחד יכול להיות שותף פעיל: להוסיף או לערוך תכנים.''' <br />
<br />
'''• פתיחות (פומביות) - כל אחד יכול לקרוא'''. <br />
<br />
'''• היסטוריה- גלויה, נשמרת לעד (שיחזור, תרומות).''' <br />
<br />
('''[http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/noon/2_1.pdf בן צבי, קונג'ה], [http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/morning/2_3.pdf קלי ולוין-פלד], 2007) .''' <br />
<br />
'''תלמיד במאה ה-21 נדרש לכישורים המאפשרים לו להשיג מידע, לטפל בו בצורה מושכלת, להפיק ממנו את הדרוש,ליצור ממנו ידע ולהציגו כהלכה.''' <br />
<br />
'''כחלק מיחידות הלימוד בביולוגיה יהיה עליכם להכין עבודת חקר בהיקף של 1 יח"ל הנקראת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biology/TochnitLimudim/Maasit/bioheker.htm "ביוחקר"] ודורשת למעשה את הכישורים המוזכרים להלן. <br>'''<br />
<br />
'''העבודה יכולה להעשות בצוותים של עד שלושה תלמידים ולכן מחייבת גם מיומנות של עבודה שיתופית'''.'''&nbsp;''' <br />
<br />
'''אנו ננסה להשתמש&nbsp;בסביבה&nbsp;תומכת השיתוף של הויקי,&nbsp; ליצור עבודה שיתופית המקדמת כישורי לומד במאה ה-21, בנושא הביוחקר הכיתתי שלנו.'''<br><br />
<br />
<br><br><br />
<br />
== כיצד עובדים באתר&nbsp;? ==<br />
<br />
'''כדי שתוכלו לעבוד באתר עליכם להכנס עם שם משתמש וסיסמא.''' <br />
<br />
*'''מכיוון שהאתר שלנו יהיה מוגן לצפייה בשלב ראשון ההרשמה תתבצע בשיעור משם המשתמש של המורה.'''<br />
<br />
'''&nbsp;'''<u>'''הנחיות חשובות להרשמה:'''</u> <br />
<br />
*'''בשורת השם יש לכתוב את שמכם הפרטי האמיתי ואם יש צורך גם שם המשפחה (אם יש עוד שם כמוכם, כדי שאחרים יוכלו לחזור אליכם ולהגיב באופן אישי למה שתכתבו).''' <br />
*'''בשדה הדוא"ל יש לכתוב את הדוא"ל הפרטי שלכם.''' <br />
*'''בחרו סיסמא שתוכלו לזכור. מומלץ לבחור סיסמא קיימת שאתם משתמשים בה כבר.אם שכחתם ניתן ליצור סיסמא חדשה שתגיע לכתובת הדו"אל.''' <br />
*'''הכנסו למייל שלכם, לחצו על הקישור ואשרו את עצמכם.'''<br />
<br />
'''לאחר שנכנסתם עם שם משתמש וסיסמא התבוננו למעלה ותראו את כפתורי העריכה. באזור העריכה יש ארבע לשוניות: <span style="background-color: #ffff00">דף מיזם</span>, <span style="background-color: #00ff00">שיחה</span>, <span style="background-color: #ff00ff">עריכה</span>, '''<span style="background-color: #ff9900">'''היסטוריה.'''</span> <br />
<br />
*'''הכנסו <span style="background-color: #ff00ff">לעריכה</span>.&nbsp;יפתח לפניכם עורך. ודאו שאתם נמצאים ב"עורך עשיר" כך שיופיעו כפתורי&nbsp;העריכה הדומים לעריכת word.&nbsp;''' <br />
*'''לאחר שתכתבו כל מה שתרצו להוסיף, הקישו על "תצוגה מקדימה" מתחת לאזור העריכה. אם אתם מרוצים מהתצוגה המקדימה תשמרו גירסה חדשה של המסמך שערכתם. הגירסה הקודמת תיכנס <span style="background-color: #ff9900">להיסטוריה</span>.''' <br />
*'''אפשר להדגיש, לקשר אתרים, להוסיף תמונות, לשנות את גודל וצורת הכתיבה ועוד שלל אפשרויות עריכה שתגלו במשך הזמן.''' <br />
*'''כדי להתנסות בכתיבה מומלץ לעבור אל [http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C ארגז החול]. אפשר לעזר גם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%A6%D7%A2%D7%93 במדריך הכתיבה המקוצר לויקיפדיה]. <br>'''<br />
<br />
'''<span style="background-color: #ff0000">כמה דגשים חשובים!</span>''' <br />
<br />
*'''העבודה כאן אינה אנונימית. כל משתמש שקיבל הרשאה לעריכה שמו נרשם. על כן שימו לב למה שאתם כותבים.''' <br />
*'''התיחסו בכבוד למה שכתבו חבריכם. אם אינכם בטוחים שהשינוי שאתם מציעים יתקבל ניתן לשוחח על ההצעה שלכם בדף השיחה ולהחליט יחד לפני הביצוע'''. <br />
*'''על מנת לראות גירסה קודמת ניתן ללחוץ על לשונית <span style="background-color: #ff9900">ה"היסטוריה". </span>יפתח לון המראה גרסאות קודמות שנישמרו. לחיצה על הגרסה תראה אותה. אם תרצו תוכלו להעתיק דברים מגירסה קודמת ולהדביק בגירסא שלכם. אפשר גם לשמור את הגירסה הקודמת על ידי הקלקה עליה, כניסה ל"עריכה" ושמירה, שום שבר שכתבתם לא הולך לאיבוד בוויקי, לכן אין לפחד או לחשוש מטעויות.''' <br />
*'''כפתור "<span style="background-color: #00ff00">שיחה</span>" נועד לשיחות בין המשתמשים של אותו דף. אתם יכולים לכתוב אחד לשני הצעות, שאלות או הצעות עריכה בדף השיחה. בדף זה גם תקבלו משוב ממני<br>בזמן העבודה.'''<br />
<br />
== מתחילים לעבוד-משימה ראשונה ==<br />
<br />
'''אחרי שנרשמתם ונכנסתם לאתר, נתחיל לעבוד.''' <br />
<br />
'''כדי להתאמן בעריכה משימתכם הראשונה היא <span style="background-color: #ffff00">לבנות לעצמכם דף משתמש</span>.''' <br />
<br />
'''[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Biolil3 בקישור הבא] תוכלו לראות דוגמא לדף המשתמש שלי.<br><br>לשם כך לחצו על שם המשתמש שלכם הנמצא למעלה מצד שמאל. יפתח דף שלכם שטרם נכתב.''' <br />
<br />
'''הכנסו לעריכה והציגו את עצמכם לפי הפרטים הבאים:''' <br />
<br />
*'''שם + שם משפחה''' <br />
*'''ישוב''' <br />
*'''תחביבים / דברים שאתם אוהבים במיוחד.'''<br />
<br />
*'''הכניסו תמונה של עצמכם. כדי לעשות זאת&nbsp;תוכלו להעזר [http://wiki.havruta-school.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99#.D7.94.D7.95.D7.A1.D7.A4.D7.AA_.D7.AA.D7.9E.D7.95.D7.A0.D7.94 במדריך המצולם].&nbsp;''' <br />
*'''עליכם לבצע קישור חיצוני לפחות לאתר אחד (אתר הישוב בו אתם גרים, אתר המציג תחביב שלכם או כל אתר שקשור להצגה של עצמכם).'''<br />
<br />
'''לאחר שסיימתם בדקו ב"תצוגה מקדימה" בתחתית הדף ואם אתם מרוצים שימרו את הדף.''' <br />
<br />
<span style="color: #ff0000">'''עכשיו אתם מוכנים להתחיל בפרויקט!'''</span> <br />
<br />
'''להתחלת&nbsp;&nbsp;העבודה עליכם לעבור [http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94 לדף הראשי ]שם תמצאו את שלבי העבודה.'''<br />
<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=BioHeker_Wiki:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94BioHeker Wiki:שער הקהילה2011-12-23T12:56:41Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
<br>[[Image:Tmonat pteha2.gif|thumb|left|106x102px|ביולוגיה]] <br />
<br />
<br>'''שום וברוכים הבאים &nbsp;לביוחקר&nbsp;השיתופי של תלמידי המגמה הביולוגית בבית הספר [http://www1.amalnet.k12.il/emekharod/Pages/Home.aspx הרב-תחומי עמק-חרוד ].''' <br />
<br />
'''במהלך העבודה בביוחקר נערוך חקר מודרך של תופעה ביולוגית בתוך סביבת למידה שיתופית.''' <br />
<br />
'''פעילות זו תהיה נסיון ראשון לקשור בין הביוחקר, לעבודה בסביבת למידה שיתופית תוך עריכת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99 ניסוי מדעי]'''. <br><br />
<br />
'''להכרות עם סביבת הויקי ועם דרך העבודה המשיכו וקראו את ההנחיות בעמוד זה'''. <br />
<br />
== מהי סביבת ויקי ==<br />
<br />
{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
[[Image:1 1 ~1.JPG|thumb|left|150px|עבודה שיתופית]]'''סביבת ויקי היא אוסף של דפי אינטרנט שקל מאוד לערוך, להוסיף ולקשר. מקור השם wiki&nbsp;הוא משפת ילידי הוואי ופירושו&nbsp; "מהיר". <br>דוגמא לשימוש בסביבת ויקי היא האינציקלופדיה ויקיפדיה. הערכים&nbsp;באינציקלופדיה&nbsp;נכתבים על ידי הקהל הרחב, ואשר יש בה מנגנון של שימור ההיסטוריה של המסמך.''' '''מנגנון זה מאפשר בנית מידע אמין. כל פעם שמישהו עורך את אחד הערכים באנציקלופדיה, נשמרת גרסה חדשה. אדם שאחראי על הערך יכול להתעדכן לגבי השינויים ויכול לחזור לגרסאות ישנות אם יש צורך בכך. <br>'''<br />
<br />
'''יש הרבה תוכנות המאפשרות בניית סביבת ויקי. אנו משתמשים בתוכנת מדיה- ויקי שעליה עובדת גם הויקיפדיה (מכאן הדמיון במבנה).''' <br />
<br />
'''ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99 עוד פרטים]&nbsp;בנושא הויקי.''' <br />
<br />
<br><br />
<br />
<br><br />
<br />
|}<br />
<br />
== '''מדוע לעבוד בסביבה זו&nbsp;?''' ==<br />
<br />
[[Image:מידענות (2).jpg|thumb|left|150x109px|מידענות]]&nbsp;'''הייתרון הגדול בעבודה בסביבה זו &nbsp;היא היותה טכנולוגיה התומכת בעבודה שיתופית בסביבת עבודה מתוקשבת. הטכנולוגיה מאפשרת:''' <br />
<br />
'''• שיתוף פעולה בלתי מוגבל בקהילה - כל אחד יכול להיות שותף פעיל: להוסיף או לערוך תכנים.''' <br />
<br />
'''• פתיחות (פומביות) - כל אחד יכול לקרוא'''. <br />
<br />
'''• היסטוריה- גלויה, נשמרת לעד (שיחזור, תרומות).''' <br />
<br />
('''[http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/noon/2_1.pdf בן צבי, קונג'ה], [http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/morning/2_3.pdf קלי ולוין-פלד], 2007) .''' <br />
<br />
'''תלמיד במאה ה-21 נדרש לכישורים המאפשרים לו להשיג מידע, לטפל בו בצורה מושכלת, להפיק ממנו את הדרוש,ליצור ממנו ידע ולהציגו כהלכה.''' <br />
<br />
'''כחלק מיחידות הלימוד בביולוגיה יהיה עליכם להכין עבודת חקר בהיקף של 1 יח"ל הנקראת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biology/TochnitLimudim/Maasit/bioheker.htm "ביוחקר"] ודורשת למעשה את הכישורים המוזכרים להלן. <br>'''<br />
<br />
'''העבודה יכולה להעשות בצוותים של עד שלושה תלמידים ולכן מחייבת גם מיומנות של עבודה שיתופית'''.'''&nbsp;''' <br />
<br />
'''אנו ננסה להשתמש&nbsp;בסביבה&nbsp;תומכת השיתוף של הויקי,&nbsp; ליצור עבודה שיתופית המקדמת כישורי לומד במאה ה-21, בנושא הביוחקר הכיתתי שלנו.'''<br><br />
<br />
<br><br><br />
<br />
== כיצד עובדים באתר&nbsp;? ==<br />
<br />
'''כדי שתוכלו לעבוד באתר עליכם להכנס עם שם משתמש וסיסמא.''' <br />
<br />
*'''מכיוון שהאתר שלנו יהיה מוגן לצפייה בשלב ראשון ההרשמה תתבצע בשיעור משם המשתמש של המורה.'''<br />
<br />
'''&nbsp;'''<u>'''הנחיות חשובות להרשמה:'''</u> <br />
<br />
*'''בשורת השם יש לכתוב את שמכם הפרטי האמיתי ואם יש צורך גם שם המשפחה (אם יש עוד שם כמוכם, כדי שאחרים יוכלו לחזור אליכם ולהגיב באופן אישי למה שתכתבו).''' <br />
*'''בשדה הדוא"ל יש לכתוב את הדוא"ל הפרטי שלכם.''' <br />
*'''בחרו סיסמא שתוכלו לזכור. מומלץ לבחור סיסמא קיימת שאתם משתמשים בה כבר.אם שכחתם ניתן ליצור סיסמא חדשה שתגיע לכתובת הדו"אל.''' <br />
*'''הכנסו למייל שלכם, לחצו על הקישור ואשרו את עצמכם.'''<br />
<br />
'''לאחר שנכנסתם עם שם משתמש וסיסמא התבוננו למעלה ותראו את כפתורי העריכה. באזור העריכה יש ארבע לשוניות: <span style="background-color: #ffff00">דף מיזם</span>, <span style="background-color: #00ff00">שיחה</span>, <span style="background-color: #ff00ff">עריכה</span>, '''<span style="background-color: #ff9900">'''היסטוריה.'''</span> <br />
<br />
*'''הכנסו <span style="background-color: #ff00ff">לעריכה</span>.&nbsp;יפתח לפניכם עורך. ודאו שאתם נמצאים ב"עורך עשיר" כך שיופיעו כפתורי&nbsp;העריכה הדומים לעריכת word.&nbsp;''' <br />
*'''לאחר שתכתבו כל מה שתרצו להוסיף, הקישו על "תצוגה מקדימה" מתחת לאזור העריכה. אם אתם מרוצים מהתצוגה המקדימה תשמרו גירסה חדשה של המסמך שערכתם. הגירסה הקודמת תיכנס <span style="background-color: #ff9900">להיסטוריה</span>.''' <br />
*'''אפשר להדגיש, לקשר אתרים, להוסיף תמונות, לשנות את גודל וצורת הכתיבה ועוד שלל אפשרויות עריכה שתגלו במשך הזמן.''' <br />
*'''כדי להתנסות בכתיבה מומלץ לעבור אל [http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C ארגז החול]. אפשר לעזר גם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%A6%D7%A2%D7%93 במדריך הכתיבה המקוצר לויקיפדיה]. <br>'''<br />
<br />
'''<span style="background-color: #ff0000">כמה דגשים חשובים!</span>''' <br />
<br />
*'''העבודה כאן אינה אנונימית. כל משתמש שקיבל הרשאה לעריכה שמו נרשם. על כן שימו לב למה שאתם כותבים.''' <br />
*'''התיחסו בכבוד למה שכתבו חבריכם. אם אינכם בטוחים שהשינוי שאתם מציעים יתקבל ניתן לשוחח על ההצעה שלכם בדף השיחה ולהחליט יחד לפני הביצוע'''. <br />
*'''על מנת לראות גירסה קודמת ניתן ללחוץ על לשונית <span style="background-color: #ff9900">ה"היסטוריה". </span>יפתח לון המראה גרסאות קודמות שנישמרו. לחיצה על הגרסה תראה אותה. אם תרצו תוכלו להעתיק דברים מגירסה קודמת ולהדביק בגירסא שלכם. אפשר גם לשמור את הגירסה הקודמת על ידי הקלקה עליה, כניסה ל"עריכה" ושמירה, שום שבר שכתבתם לא הולך לאיבוד בוויקי, לכן אין לפחד או לחשוש מטעויות.''' <br />
*'''כפתור "<span style="background-color: #00ff00">שיחה</span>" נועד לשיחות בין המשתמשים של אותו דף. אתם יכולים לכתוב אחד לשני הצעות, שאלות או הצעות עריכה בדף השיחה. בדף זה גם תקבלו משוב ממני<br>בזמן העבודה.'''<br />
<br />
== מתחילים לעבוד-משימה ראשונה ==<br />
<br />
'''אחרי שנרשמתם ונכנסתם לאתר, נתחיל לעבוד.''' <br />
<br />
'''כדי להתאמן בעריכה משימתכם הראשונה היא <span style="background-color: #ffff00">לבנות לעצמכם דף משתמש</span>.''' <br />
<br />
'''[http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Biolil3 בקישור הבא] תוכלו לראות דוגמא לדף המשתמש שלי.<br><br>לשם כך לחצו על שם המשתמש שלכם הנמצא למעלה מצד שמאל. יפתח דף שלכם שטרם נכתב.''' <br />
<br />
'''הכנסו לעריכה והציגו את עצמכם לפי הפרטים הבאים:''' <br />
<br />
*'''שם + שם משפחה''' <br />
*'''ישוב''' <br />
*'''תחביבים / דברים שאתם אוהבים במיוחד.'''<br />
<br />
*'''הכניסו תמונה של עצמכם. כדי לעשות זאת&nbsp;תוכלו להעזר [http://wiki.havruta-school.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99#.D7.94.D7.95.D7.A1.D7.A4.D7.AA_.D7.AA.D7.9E.D7.95.D7.A0.D7.94 במדריך המצולם].&nbsp;''' <br />
*'''עליכם לבצע קישור חיצוני לפחות לאתר אחד (אתר הישוב בו אתם גרים, אתר המציג תחביב שלכם או כל אתר שקשור להצגה של עצמכם).'''<br />
<br />
'''לאחר שסיימתם בדקו ב"תצוגה מקדימה" בתחתית הדף ואם אתם מרוצים שימרו את הדף.''' <br />
<br />
<span style="color: #ff0000">'''עכשיו אתם מוכנים להתחיל בפרויקט!'''</span> <br />
<br />
'''להתחלת&nbsp;&nbsp;העבודה עליכם לעבור [http://www.weizmann.ac.il/mediawiki/bioheker/index.php/%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94 לדף הראשי ]שם תמצאו את שלבי העבודה.'''<br />
<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-17T12:04:27Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>הפצת זרעים <br />
<br />
זרעי הצמחים הם תוצר של רבייה מינית, והפצתם קובעת היכן יצמחו הדורות הבאים. הפצת הזרע היא תהליך שמצד אחד מאפשר לכל מין להגדיל את הסיכוי להמשכיותו ומצד אחר מסייע להפחית את התחרות על השגת משאבים בין הצמח ההורה לזרעים הנובטים.<br>מבנה יחידות ההפצה המכילות את הזרע קובע את הדרך שבה יופצו. <br>להפצת זרעים מסייעים ארבעה גורמים: רוח, בעלי חיים, מים והצמח עצמו.<br><br>הפצה על ידי רוח <br>היחידות המותאמות להפצה על ידי רוח מצטיידות על פי רוב בתוספות המקלות על תעופה. <br>לדוגמה: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
סביון פורח ויחידות הפצת זרעים של פרח הסביון<br><br />
<br />
הפצה על ידי מים <br>היחידות הצפות על פני המים עוברות ממקום למקום באמצעות תנועת המים. היחידות מצוידות ברקמות בלתי חדירות למים. <br>לדוגמה: <br>קוקוס, זרעי חבצלת החוף. <br>דוגמה נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<br>הפצה על ידי בעלי חיים <br>קיימות שלוש דרכים שבהן מפיצים בעלי חיים את הזרעים. <br>אכילת פירות: נעשית בעיקר על ידי ציפורים. פירות עסיסיים בעלי צבע וריח מושכים בעלי חיים שיאכלו אותם. בתהליך העיכול הפרי מתפרק והזרעים נשמרים ומופרשים בצואה. קיימים מקרים ששהייה במערכת העיכול של הציפור מעלה את כושר הזרע לנבוט על ידי כך שהחומרים במערכת העיכול מסייעים בפירוק מעטפת ההגנה של הזרעים (למשל בעגבנייה). דוגמה נוספת לפרי עסיסי הנאכל על ידי בעלי חיים הוא פרסיון גדול ממשפחת השפתניים. <br />
<br />
פרסיון גדול, פריחה ופירות <br />
<br />
<br><br />
<br />
תפוצה באמצעות נמלים: נמלים סוחבות יחידות הפצה של צמחים המצוידות בגופיף מזון. תוך כדי הסעת הזרעים לקן אובדים רבים מהם בדרך וצומחים רחוק מצמח האם.<br><br />
<br />
נמלה סוחבת יחידת תפוצה צמחית <br />
<br />
<br><br />
<br />
תפוצה על ידי היאחזות או הדבקה: יחידות התפוצה מצוידות בשערות, זיזים וכד'. לדוגמה: לפרי של לכיד הנחלים יש קוצים מאונקלים המכונים שיכים. השיכים מסייעים לפרי בהפצה על ידי בעלי חיים בכך שהם נתפסים בצמר ובפרוות של בעלי החיים, ואלה נושאים את הפירות ומפיצים אותם לאזורים נרחבים. <br />
<br />
פרי של צמח לכיד הנחלים <br />
<br />
הפצה עצמית <br>יש צמחים שמפיצים זרעים ופירות גם בכוחות עצמם. קיימים מנגנונים מגוונים המאפשרים הפצה עצמית. <br>לדוגמה: לצמחים מסוימים יש פירות המתפוצצים ונקרעים בבשלותם ומשחררים את זרעיהם בזרם סילוני חזק של ציפת הפרי. דוגמה לכך הוא צמח ירוקת החמור. <br />
<br />
פרי של צמח ירוקת החמור <br />
<br />
<br><br />
<br />
יש צמחים רבים שזרעיהם ופירותיהם אינם יכולים להפיץ את עצמם למרחקים ולכן הם מתוכננים לצמוח בקרבת צמח האם. <br>לדוגמה: בצמח הקרוי מקור החסידה ממשפחת הגרניים, פרודת הפרי אינה נפתחת כדי להפיץ את הזרעים. הפרי הוא בצורת מקור וכשהוא מבשיל הוא מסתלסל ונפרד לפרודות, והן מתברגות לתוך הקרקע. שם, בתנאים נוחים, הפרודות של הפרי נפתחות, ורק כאשר יש בקרקע מים בכמות מספקת, הזרעים משתחררים. מנגנון זה של הפצה מגן על הזרעים מפני סכנות, למשל חרקים שיכולים לאכול אותם או שריפות. <br />
<br />
לקוח מתוך [http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-13T20:31:12Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>הפצת זרעים <br />
<br />
זרעי הצמחים הם תוצר של רבייה מינית, והפצתם קובעת היכן יצמחו הדורות הבאים. הפצת הזרע היא תהליך שמצד אחד מאפשר לכל מין להגדיל את הסיכוי להמשכיותו ומצד אחר מסייע להפחית את התחרות על השגת משאבים בין הצמח ההורה לזרעים הנובטים.<br>מבנה יחידות ההפצה המכילות את הזרע קובע את הדרך שבה יופצו. <br>להפצת זרעים מסייעים ארבעה גורמים: רוח, בעלי חיים, מים והצמח עצמו.<br><br>הפצה על ידי רוח <br>היחידות המותאמות להפצה על ידי רוח מצטיידות על פי רוב בתוספות המקלות על תעופה. <br>לדוגמה: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
סביון פורח ויחידות הפצת זרעים של פרח הסביון<br><br />
<br />
הפצה על ידי מים <br>היחידות הצפות על פני המים עוברות ממקום למקום באמצעות תנועת המים. היחידות מצוידות ברקמות בלתי חדירות למים. <br>לדוגמה: <br>קוקוס, זרעי חבצלת החוף. <br>דוגמה נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<br>הפצה על ידי בעלי חיים <br>קיימות שלוש דרכים שבהן מפיצים בעלי חיים את הזרעים. <br>אכילת פירות: נעשית בעיקר על ידי ציפורים. פירות עסיסיים בעלי צבע וריח מושכים בעלי חיים שיאכלו אותם. בתהליך העיכול הפרי מתפרק והזרעים נשמרים ומופרשים בצואה. קיימים מקרים ששהייה במערכת העיכול של הציפור מעלה את כושר הזרע לנבוט על ידי כך שהחומרים במערכת העיכול מסייעים בפירוק מעטפת ההגנה של הזרעים (למשל בעגבנייה). דוגמה נוספת לפרי עסיסי הנאכל על ידי בעלי חיים הוא פרסיון גדול ממשפחת השפתניים. <br />
<br />
פרסיון גדול, פריחה ופירות <br />
<br />
<br><br />
<br />
תפוצה באמצעות נמלים: נמלים סוחבות יחידות הפצה של צמחים המצוידות בגופיף מזון. תוך כדי הסעת הזרעים לקן אובדים רבים מהם בדרך וצומחים רחוק מצמח האם.<br><br />
<br />
נמלה סוחבת יחידת תפוצה צמחית <br />
<br />
<br><br />
<br />
תפוצה על ידי היאחזות או הדבקה: יחידות התפוצה מצוידות בשערות, זיזים וכד'. לדוגמה: לפרי של לכיד הנחלים יש קוצים מאונקלים המכונים שיכים. השיכים מסייעים לפרי בהפצה על ידי בעלי חיים בכך שהם נתפסים בצמר ובפרוות של בעלי החיים, ואלה נושאים את הפירות ומפיצים אותם לאזורים נרחבים. <br />
<br />
פרי של צמח לכיד הנחלים <br />
<br />
הפצה עצמית <br>יש צמחים שמפיצים זרעים ופירות גם בכוחות עצמם. קיימים מנגנונים מגוונים המאפשרים הפצה עצמית. <br>לדוגמה: לצמחים מסוימים יש פירות המתפוצצים ונקרעים בבשלותם ומשחררים את זרעיהם בזרם סילוני חזק של ציפת הפרי. דוגמה לכך הוא צמח ירוקת החמור. <br />
<br />
פרי של צמח ירוקת החמור <br />
<br />
<br><br />
<br />
יש צמחים רבים שזרעיהם ופירותיהם אינם יכולים להפיץ את עצמם למרחקים ולכן הם מתוכננים לצמוח בקרבת צמח האם. <br>לדוגמה: בצמח הקרוי מקור החסידה ממשפחת הגרניים, פרודת הפרי אינה נפתחת כדי להפיץ את הזרעים. הפרי הוא בצורת מקור וכשהוא מבשיל הוא מסתלסל ונפרד לפרודות, והן מתברגות לתוך הקרקע. שם, בתנאים נוחים, הפרודות של הפרי נפתחות, ורק כאשר יש בקרקע מים בכמות מספקת, הזרעים משתחררים. מנגנון זה של הפצה מגן על הזרעים מפני סכנות, למשל חרקים שיכולים לאכול אותם או שריפות.</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-13T20:17:07Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>הפצת הזרעים <br />
<br />
לאחר יצירת העובר, הפרי והזרע עדיין לא הושלם מחזור החיים של הצמח. השלב האחרון במחזור, שהוא גם ראשיתו של המחזור הבא מתבטא בנביטת הזרע והתבססות הנבט בבית הגידול. קיימות דרכים שונות להפצת זרעים, בכולן ישנו חלק המכיל את הזרעים וניתק מצמח האם. חלק זה נקרא יחידת תפוצה <br />
<br />
א. הפצה באמצעות הרוח: יחידות התפוצה המופצות בדרך זו הן קלות וחלקות, לעיתים בעלות כנף או ציצית שערות (סביון) המאפשרים נפילה ממושכת והפצה למרחק. <br />
<br />
ב. הפצה באמצעות מים: צמחים הגדלים בסמוך למים מותאמים לציפה, כמו חבצלת החוף. <br />
<br />
ג. הפצה באמצעות בע"ח: ע"י הדבקה לחלקי גוף או שהן נאכלות ומופרשות אח"כ. פירות עסיסיים בד"כ נאכלים והזרעים מופרשים אח"כ. <br />
<br />
תכונות הפרי מותאמות לבע"ח המפיץ אותו:תכונות הפרי מותאמות לבע"ח המפיץ אותו: <br />
<br />
תכונה/מבנה הפרי התאמה ל...<br>עסיסי, מתוק, רך - הפצה ע"י בע"ח הניזונים מהפרי ומותירים את הזרעים או מפרישים אותם בצואה<br>פרי שנפתח ("מתפוצץ") - הפצה למרחק רב עם ההבשלה<br>פרי שנפתח רק לאחר שהוא נרטב - תזמון הפצת הזרעים לעונה הרטובה<br>פרי בעל תוספות שנצמדות לפרווה של בע"ח - הפצה למרחק ע"י בע"ח שאינם אוכלים את הזרעים <br />
<br />
ציפורים נמשכות לצבעים, זקוקות לסוכרים וחסרות חוש ריח ולכן צמחים שהפירות שלהם מופצים ע"י ציפורים יהיו בעלי פירות מתוקים, אדומים או שחורים חסרי ריח.<br>לעומת זאת יונקים הם בעלי חוש ריח מפותח ומעדיפים פירות ריחניים, כתומים או צהובים. <br></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-13T20:16:08Z<p>עמית: דף חדש: '''<span style="font-size: large"><u>הפצת הזרעים</u></span>''' <span style="display: none" id="1323807196006E">לאחר יצירת העובר, הפרי והזרע עדיין...</p>
<hr />
<div>'''<span style="font-size: large"><u>הפצת הזרעים</u></span>''' <br />
<br />
<span style="display: none" id="1323807196006E">לאחר יצירת העובר, הפרי והזרע עדיין לא הושלם מחזור החיים של הצמח. השלב האחרון במחזור, שהוא גם ראשיתו של המחזור הבא מתבטא בנביטת הזרע והתבססות הנבט בבית הגידול. קיימות דרכים שונות להפצת זרעים,</span><span style="display: none" id="1323807196006E">&nbsp;בכולן ישנו חלק המכיל את הזרעים וניתק מצמח האם. חלק זה נקרא יחידת תפוצה </span><br />
<br />
<span style="display: none" id="1323807196006E">א. הפצה באמצעות הרוח: יחידות התפוצה המופצות בדרך זו הן קלות וחלקות, לעיתים בעלות כנף או ציצית שערות (סביון) המאפשרים נפילה ממושכת והפצה למרחק.</span> <br />
<br />
<span style="display: none" id="1323807196006E">&nbsp;ב. הפצה באמצעות מים: צמחים הגדלים בסמוך למים מותאמים לציפה, כמו חבצלת החוף. </span><br />
<br />
<span style="display: none" id="1323807196006E">ג. הפצה באמצעות בע"ח: ע"י הדבקה לחלקי גוף או שהן נאכלות ומופרשות אח"כ. פירות עסיסיים בד"כ נאכלים והזרעים מופרשים אח"כ. </span><br />
<br />
&lt;span style="display: none" /&gt; <br />
<br />
תכונות הפרי מותאמות לבע"ח המפיץ אותו:תכונות הפרי מותאמות לבע"ח המפיץ אותו: <br />
<br />
<u>תכונה/מבנה הפרי התאמה ל...<br></u>עסיסי, מתוק, רך - הפצה ע"י בע"ח הניזונים מהפרי ומותירים את הזרעים או מפרישים אותם בצואה<br>פרי שנפתח ("מתפוצץ") -&nbsp;הפצה למרחק רב עם ההבשלה<br>פרי שנפתח רק לאחר שהוא נרטב -&nbsp;תזמון הפצת הזרעים לעונה הרטובה<br>פרי בעל תוספות שנצמדות לפרווה של בע"ח - הפצה למרחק ע"י בע"ח שאינם אוכלים את הזרעים <br />
<br />
ציפורים נמשכות לצבעים, זקוקות לסוכרים וחסרות חוש ריח ולכן צמחים שהפירות שלהם מופצים ע"י ציפורים יהיו בעלי פירות מתוקים, אדומים או שחורים חסרי ריח.<br>לעומת זאת יונקים הם בעלי חוש ריח מפותח ומעדיפים פירות ריחניים, כתומים או צהובים.</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dשיחה:הפצת זרעים2011-12-13T19:52:03Z<p>עמית: דף חדש: עמית, עופרי ומאי</p>
<hr />
<div>עמית, עופרי ומאי</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8הטבלה שבקישור2011-10-22T15:43:35Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: rgb(163,177,191) 0px solid; border-left: rgb(163,177,191) 0px solid; border-top: rgb(163,177,191) 0px solid; border-right: rgb(163,177,191) 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: rgb(206,224,242); padding-top: 4px" colspan="2" | <br />
<br> <br />
<br />
{| border="1" width="100%" align="center"<br />
|+ <span style="color: rgb(0,0,128)"><span style="font-size: x-large">'''הערכת אתרים בנושא תהליך הנביטה''' &nbsp; </span></span> <br />
|-<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">שמות חברי הקבוצה </span>&nbsp; <br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">שם וכתובת האתר </span> <br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="background-color: rgb(255,255,255)">מה אפשר למצוא באתר </span></span> <br />
<br />
! <br />
<span style="color: rgb(0,0,255)">מדוע אתם ממליצים על האתר </span> <br />
<br />
|-<br />
! <br />
עמית בראס מאי חייט עופר דנן<br />
<br />
| <br />
1)נביטה - העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל. <br />
<br />
2)http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293(נביטה) <br />
<br />
| <br />
1) אפשר למצוא באתר את כל השלבים בנושא הנביטה באופן מסוכם עם תמונות וסרטונים בנושא. <br />
<br />
2)באתר אפשר למצוא מידע מורחב על נושא הנביטה ועל דברים המשפיעים על הנביטה עצמה. <br />
<br />
| <br />
1)החומר קל לקריאה והבנה התמונות ועוזרות להבין את הנושא החומר מסוכם מצויין ואם רוצים לדעת בהרחבה אפשר לעבור לקישורים שמוצאים באתר. <br />
<br />
2)אני ממליץ על האתר למי שמחפש ללמוד על נביטה,האתר הוא בלי תמונות או סרטונים אבל מסבירים שם בצורה מפורשת על כל עינייןהנביטה,על הגורמים המשפעים על התהליך ועל גורמים המזרזים אותו. <br />
<br />
|-<br />
! <br />
עדי פלד<br>יעל עמיר&nbsp; <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
1)[http://www.wildflowers.co.il/hebrew/html/buds.htm צמח השדה - מאמר" על הנביטה"]<br> <br />
<br />
2)[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 וויקיפדיה - נביטה] <br />
<br />
| 1)באתר ניתן למצוא מידע בנוגע לסוגים השונים של הזרעים, לתהליכי הנביטה השונים וכן מצורפות תמונות הממחישות את התהליך.<br><br>2)האתר מתאר את תהליך הנביטה, מסביר מהו, ומוסיף מהם התנאים המתאימים ביותר להתהליך מבחינות שונות. <br />
| 1)האתר מציג את החומר בצורה ברורה והתמונות שמוספות תורמות להבנה של הכתוב.<br>בנוסף , האתר עצמו מכיל כתבות על נושאים מגוונים ולכן זהו נראה אתר אמין.<br><br>2)האתר קל מוכר ונוח לשימוש, מושגים לא מוכרים&nbsp;מקושרים להסבר.<br>החלוקה של המידע תורמת להבנה וכן מצורפת תמונה.&nbsp;<br><br />
|-<br />
! <br />
נור ורותם <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
&nbsp;1) &nbsp;מסמך בשם [http://slk.sulam.org.il/k12/sh_negev/biology/DocLib2/Forms/AllItems.aspx "ריכוז כל המושגים של מזרע לזרע"] &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
2)&nbsp;מצגת בשם[http://www1.amalnet.k12.il/amalb/profession/bio/biolog/Pages/ProfessionRoom.aspx " זרע ונביטה"] <br />
<br />
| <br />
1) ניתן למצוא את המסמך שבו יש מידע רב לגביי תהליך הנביטה, הגורמים המשפיעים על התהליך, מושגים הקשורים לנושא ותרשימים ותמונות . המסמך נמצא בתוך האתר של בית ספר שער הנגב ובמרכז המשאבים של ביולוגיה י"א ישנם עוד קבצים עם מידע בנושא הנביטה. <br />
<br />
2) זהו האתר של בית הספר פתח תקווה ב' , בו ניתן למצוא המון קבצים ומצגות בנושאים שונים בביולוגיה ובינהם ישנה את המצגת שנקראת הזרע והנביטה, בה יש מידע רב על תהליך הנביטה הכולל הסברים ברורים, תמונות ותרשימים. <br />
<br />
| <br />
1) האתר מכיל קבצים הכתובים בתמצות ובשפה ברורה ומיועדים לתלמידים בגילינו , לכן הם נוחים לשימוש והבנה .&nbsp; <br />
<br />
2) האתר מכיל מצגות מפורטות המכילות מידע רב בנושא הנביטה ובנושאים הקשורים לו. <br />
<br />
|-<br />
! <br />
אורון שלמה <br />
<br />
ועדי צליק <br />
<br />
| <br />
1 - [http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm " המרכז המשותף לחינוך מדעי נוער "] <br />
<br />
2 - [http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-16672,00.html אנציקלופדיה " ynet"] <br />
<br />
| <br />
1 - אתר בעל מידע מפורט נרחב ורהוט. תמונות הממחישות את הכתוב ואף מוסף סרטון. <br />
<br />
2 -&nbsp; באתר מצואי&nbsp; מידע מפורט עם קישורים <br />
<br />
| <br />
1 - החומר נוח לקריאה ולהבנה. מושגים שאינם ברורים הם בעלי קישור לדפם האישי שלהם עם הסבר מלא ומפורט. <br />
<br />
2 - המידע באתר מסודר בדורה טובה ונוחה עם קישורים לדבריםלא מובנים <br />
<br />
|-<br />
! <br />
תיאו ברנד<br> <br />
<br />
| <br />
&nbsp;1. מאמר בשם [http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdf07/ze11.pdf הנביטה] <br />
<br />
2. מצגת [[Www.kdror.co.il/studies/subjects/science/helpers/nevita.ppt|תהליך הנביטה]] <br />
<br />
| <br />
1. ניתן למצוא במאמר פרטים על תהליך הנביטה עצמו ועל השפעות של מווסתי צמיחה והשפעות של גורמים בסביבה על הנביטה. <br />
<br />
2. ניתן למצוא במצגת את שלבי תהליך הנביטה ואת מחזור חייו של הצמח. <br />
<br />
| <br />
1. במאמר נמצא מידע אך ורק על תהליך הנביטה ולכן נח למצוא את החומר הנדרש, אין צורך לברור מידע מן הטקסט. האתר כתוב בשפה פשוטה ומובנת ואף כתוב בכתב גדול. <br />
<br />
2. האתר הוא מצגת. המצגת מתארת יפה ומובן את שלבי&nbsp;תהליך הנביטה. בכל שקופית מתואר שלב אחר ולכל שקופית מצורפות תמונות העוזרות להבין את המלל. זו דרך טובה ללמוד. <br />
<br />
|-<br />
! נדב וסיון&nbsp; <br />
| <br />
1. מסמך בשם [[Http:/www.regional.megiddo.k12.il/old/nevita2.doc|"הזרע ותנאים לנביטה"]]<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2. OrganicWIKI בנושא [http://groworganic.info/wiki/index.php/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94 "נביטה"]<br> <br />
<br />
| <br />
1. במסמך הראשון ניתן לקרוא על הזרע, תפקידו והמבנה שלו. בנוסף, ניתן&nbsp;למצוא מידע בנושא&nbsp;תהליך הנביטה,&nbsp;ותנאים או גורמים המשפיעים על התהליך. <br />
<br />
2. האתר השני לקוח מתוך וויקי בנושא גינה וחקלאות, ובו ניתן למצוא טבלה מפורטת של טמפ' אדמה בה תתחיל להתבצע נביטה של ירקות שונים. <br />
<br />
| <br />
1. המסמך מציע מידע נרחב בנושא, ומתואר בשפה קלה להבנה, מלא בהגדרות, תרשימים, ודוגמאות המסייעות בהבנת הטקסט. <br />
<br />
2. באתר ישנה טבלה מלאה במגוון רחב של ירקות ואת הטמפ' בה תתחיל להתבצע בהם נביטה. הטבלה נוחה לקריאה ושימושית מאוד. <br />
<br />
|-<br />
! טליה יובל ועומר <br />
| <br />
1. [http://library.thinkquest.org/3715/germ6.html Germination]- נביטה <br />
<br />
[http://www.mbgnet.net/bioplants/grow.html &nbsp;"starting to grow"-&nbsp;]&nbsp;מתחילים לצמוח <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
1. הדף מתאר את תהליך הנביטה, הוא נספח של אתר המספק מידע על צמחים התפתחותם ודרך הרבייה שלהם. האתר נכתב באנגלית פשוטה יחסית ושקל וניתן להבין. באתר יש תמונות המסבירות ויזואלית את הכתוב. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2. באתר נמצא מידע על מה דרוש להתחלתו של תהליך הנביטה ולהמשך התפתחותו של הצמח. האתר כתוב באנגלית. בצידו של הדף יש מילון מונחים. <br />
<br />
| <br><br />
|-<br />
! <br />
דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
1- [http://www.tikshuv.org.il/moodle/course/view.php?id=1337 "מרחב לימוד: נביטה"] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2- [http://urbanext.illinois.edu/gpe/case3/c3facts3.html "The Great Plant Escape"] <br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק מידע ברור לגולש באתר בנושא נביטה: האתר מורכב מקישורים לקבצי וורד, אתרים, מצגות וסירטונים המאפשרים הבנת תהליך הנביטה. בסרטונים ובמצגות מצויות תמונות ואנימציות לתהליך זה. באתרי האינטרנט יש הסבר מילולי של התהליך וקיים קישור למילון מושגים מפורט בנושא נביטה בקובץ הוורד. בנוסף לכל, ישנו ניסוי המלווה בדו"ח ניסוי אשר מרחיב את מידע הגולש מלבד בנושא הנביטה גם בנושא מעבדה (וירטואלית). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2- אתר זה על נביטה נכתב באנגלית והוא מספק את כל המידע הנחוץ ללומד, בין אם הוא בקי בנושא ובין אם לא.&nbsp; <br />
<br />
האתר עצמו בנוי כמשימה אשר במהלכה הגולש לומד על התפתחות הצמח. <br />
<br />
האתר מביא את התהליך לידי ביטוי בעזרת טקסטים מילוליים מדעיים המלווים בתמונות והסברים פשוטים לכל אורכו. בטקסטים קיימות "מילים חמות" המאפשרות הבנה מעמיקה למשמעותן בהקשר לנביטה. <br />
<br />
כמו כן, האתר מרחיב על מבנה הצמח והזרע ותהליכים בו ומציג פעילויות והצעות לניסויים המעשירות את הידע הכללי בנושא. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק את כל המידע הדרוש ללמידת נושא הנביטה לעומקו ע"י טקסט מילולי תוך המחשתו בצורה ויזואלית המסקרנת וגורמת למשיכת הגולש לתהליך. <br />
<br />
הקישורים באתר מופיעים בו בצורה מסודרת ובולטת המאפשרת בו התמצאות קלה. <br />
<br />
האתר מובא מבית הספר "מ"מ רובע ט' אשדוד" ולכן אנו מאשרות את אמינותו. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2- האתר שכתוב בשפה האנגלית כתוב בשפה פשוטה המאפשרת הבנה קלה של הנושא גם לגולשים אשר אינם מתמצאים בשפה האנגלית. בנוסף לכך ה"מילים החמות" מקלות על הבנת הכתוב.&nbsp; <br />
<br />
היות והאתר בנוי כפעילות בפני עצמה הוא מגביר את מוטיבציית הגולש ללמוד על הנושא ולהעמיק בו. <br />
<br />
באתר מופיעות משימות נלוות אשר הופכות את הלמידה למהנה יותר עבור הגולש. <br />
<br />
האתר אמין ובנוי ע"י אוניברסיטת אילינוי. <br />
<br />
|-<br />
! <br />
שחר ויס ושחר ביתן <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
1-&nbsp;[http://www.agri.gov.il/he/pages/715.aspx#נביטה www.agri.gov.il/he/pages/715.aspx#נביטה] <br />
<br />
<br> <br />
<br />
2-&nbsp;[http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma110.htm www.edugal.org.il/hokrim/library/ma110.htm] <br />
<br />
| <br />
1-&nbsp;חלק ממחקר הנביטה הוא גם בדיקות של נביטת זרעים.&nbsp;באתר ניתן למצוא שיטות לבדיקת הנביטה. מוצגות דוגמאות עם תמונות והסברים כך שיהיה אפשר להבין את כל הבדיקות.&nbsp; <br />
<br />
2- באתר ניתן למצוא מידע על הזרע שהוא חלק חשוב בנביטה.&nbsp;אפשר למצוא מהו תפקידו ומבנו ואיך מבנו מותאם לתפקידו וגם פירוט ככלי על הזרע. <br />
<br />
| <br />
1- האתר אמין וכתוב ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר של מדינת ישראל. <br />
<br />
לכל מושג יש קישור ללקסיקון שבו מוסברים המושגים בבירור. <br />
<br />
ניתן למצוא תמונות, הסברים והאתר קל להבנה. <br />
<br />
2- האתר מלווה בתמונות העוזרות להבין על הזרע. למושגים יש קישורים המובילים להסבר, ליד כל הסבר של מושג יש תמונה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
|}<br />
<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8שיחה:הטבלה שבקישור2011-10-15T20:22:01Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>יופי יש התחלה של עדי ואורון. נראה מי ימשיך.... <br />
<br />
<br><br />
<br />
דר ושירה ♥ &gt;&gt; עדי ואורון: <br />
<br />
האתר שבחרתם מספק את כל המידע הנחוץ להבנת הנושא. <br />
<br />
המידע מופיע בצורה של שלבים ולכן הוא קל יותר להבנה, הסרטון גם הוא תורם להבנה. <br />
<br />
המידע המצוי באתר אמין ולכן במקרה שנדרש ללמוד על נושא הנביטה אנו בהחלט עשויות להשתמש בו. <br />
<br />
עמית ל דר ושירה:<br />
<br />
האתר שבחרתם מאד טוב וקל לשימוש בעזרת הקישורים, והסירטונים מאד עוזרים להבנה והחומר נראה אמין, האתרים שלי יותר טובים אבל אם הם לא יספיקו אני עשוי להשתמש באתר שלכן.</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8הטבלה שבקישור2011-10-15T20:17:09Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
<br><br />
<br />
{| style="width: 700px; height: 541px" border="1" align="center"<br />
|+ <span style="color: #000080"><span style="font-size: x-large">'''הערכת אתרים בנושא תהליך הנביטה''' &nbsp; </span></span><br />
|-<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">שמות חברי הקבוצה </span>&nbsp;<br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">שם וכתובת האתר </span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">מה אפשר למצוא באתר </span></span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">מדוע אתם ממליצים על האתר </span><br />
<br />
|-<br />
! <br />
עמית בראס<br />
<br />
| <br />
1)נביטה - העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל. <br />
<br />
2)http://www.cking.co.il/index.php?pageid=293(נביטה)<br />
<br />
| <br />
1) אפשר למצוא באתר את כל השלבים בנושא הנביטה באופן מסוכם עם תמונות וסרטונים בנושא.<br />
<br />
2)באתר אפשר למצוא מידע מורחב על נושא הנביטה ועל דברים המשפיעים על הנביטה עצמה.<br />
<br />
| <br />
1)החומר קל לקריאה והבנה התמונות ועוזרות להבין את הנושא החומר מסוכם מצויין ואם רוצים לדעת בהרחבה אפשר לעבור לקישורים שמוצאים באתר.<br />
<br />
2)אני ממליץ על האתר למי שמחפש ללמוד על נביטה,האתר הוא בלי תמונות או סרטונים אבל מסבירים שם בצורה מפורשת על כל עינייןהנביטה,על הגורמים המשפעים על התהליך ועל גורמים המזרזים אותו.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 2 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 3 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא 1 <br />
| תא 2 <br />
| תא 3<br />
|-<br />
! <br />
אורון שלמה <br />
<br />
ועדי צליק<br />
<br />
| <br />
1 - [http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm " המרכז המשותף לחינוך מדעי נוער "] <br />
<br />
2 -<br />
<br />
| <br />
1 - אתר בעל מידע מפורט נרחב ורהוט. תמונות הממחישות את הכתוב ואף מוסף סרטון. <br />
<br />
2 -&nbsp;<br />
<br />
| <br />
1 - החומר נוח לקריאה ולהבנה. מושגים שאינם ברורים הם בעלי קישור לדפם האישי שלהם עם הסבר מלא ומפורט. <br />
<br />
2 -<br />
<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 5 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! <br />
דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- [http://www.tikshuv.org.il/moodle/course/view.php?id=1337 "מרחב לימוד: נביטה"] <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- [http://urbanext.illinois.edu/gpe/case3/c3facts3.html "The Great Plant Escape"]<br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק מידע ברור לגולש באתר בנושא נביטה: האתר מורכב מקישורים לקבצי וורד, אתרים, מצגות וסירטונים המאפשרים הבנת תהליך הנביטה. בסרטונים ובמצגות מצויות תמונות ואנימציות לתהליך זה. באתרי האינטרנט יש הסבר מילולי של התהליך וקיים קישור למילון מושגים מפורט בנושא נביטה בקובץ הוורד. בנוסף לכל, ישנו ניסוי המלווה בדו"ח ניסוי אשר מרחיב את מידע הגולש מלבד בנושא הנביטה גם בנושא מעבדה (וירטואלית). <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- אתר זה על נביטה נכתב באנגלית והוא מספק את כל המידע הנחוץ ללומד, בין אם הוא בקי בנושא ובין אם לא.&nbsp; <br />
<br />
האתר עצמו בנוי כמשימה אשר במהלכה הגולש לומד על התפתחות הצמח. <br />
<br />
האתר מביא את התהליך לידי ביטוי בעזרת טקסטים מילוליים מדעיים המלווים בתמונות והסברים פשוטים לכל אורכו. בטקסטים קיימות "מילים חמות" המאפשרות הבנה מעמיקה למשמעותן בהקשר לנביטה. <br />
<br />
כמו כן, האתר מרחיב על מבנה הצמח והזרע ותהליכים בו ומציג פעילויות והצעות לניסויים המעשירות את הידע הכללי בנושא. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק את כל המידע הדרוש ללמידת נושא הנביטה לעומקו ע"י טקסט מילולי תוך המחשתו בצורה ויזואלית המסקרנת וגורמת למשיכת הגולש לתהליך. <br />
<br />
הקישורים באתר מופיעים בו בצורה מסודרת ובולטת המאפשרת בו התמצאות קלה. <br />
<br />
האתר מובא מבית הספר "מ"מ רובע ט' אשדוד" ולכן אנו מאשרות את אמינותו. <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- האתר שכתוב בשפה האנגלית כתוב בשפה פשוטה המאפשרת הבנה קלה של הנושא גם לגולשים אשר אינם מתמצאים בשפה האנגלית. בנוסף לכך ה"מילים החמות" מקלות על הבנת הכתוב.&nbsp; <br />
<br />
היות והאתר בנוי כפעילות בפני עצמה הוא מגביר את מוטיבציית הגולש ללמוד על הנושא ולהעמיק בו. <br />
<br />
באתר מופיעות משימות נלוות אשר הופכות את הלמידה למהנה יותר עבור הגולש. <br />
<br />
האתר אמין ובנוי ע"י אוניברסיטת אילינוי.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 7 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|}<br />
<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8הטבלה שבקישור2011-10-15T19:56:23Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>{| style="border-bottom: #a3b1bf 0px solid; border-left: #a3b1bf 0px solid; border-top: #a3b1bf 0px solid; border-right: #a3b1bf 0px solid" class="FCK__ShowTableBorders" cellspacing="0" cellpadding="2" width="100%"<br />
|-<br />
| style="border-bottom: 0px; padding-bottom: 4px; padding-left: 4px; padding-right: 4px; background: #cee0f2; padding-top: 4px; a3b1bf: " colspan="2" | <br />
<br><br />
<br />
{| style="width: 700px; height: 541px" border="1" align="center"<br />
|+ <span style="color: #000080"><span style="font-size: x-large">'''הערכת אתרים בנושא תהליך הנביטה''' &nbsp; </span></span><br />
|-<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">שמות חברי הקבוצה </span>&nbsp;<br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">שם וכתובת האתר </span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">מה אפשר למצוא באתר </span></span><br />
<br />
! <br />
<span style="color: #0000ff">מדוע אתם ממליצים על האתר </span><br />
<br />
|-<br />
! <br />
עמית בראס<br />
<br />
| <br />
1)נביטה - העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל.<br />
<br />
| 1) אפשר למצוא באתר את כל השלבים בנושא הנביטה באופן מסוכם עם תמונות וסרטונים בנושא <br />
| 1)החומר קל לקריאה והבנה התמונות ועוזרות להבין את הנושא החומר מסוכם מצויין ואם רוצים לדעת בהרחבה אפשר לעבור לקישורים שמוצאים באתר.<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 2 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 3 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא 1 <br />
| תא 2 <br />
| תא 3<br />
|-<br />
! <br />
אורון שלמה <br />
<br />
ועדי צליק<br />
<br />
| <br />
1 - [http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma113.htm " המרכז המשותף לחינוך מדעי נוער "] <br />
<br />
2 -<br />
<br />
| <br />
1 - אתר בעל מידע מפורט נרחב ורהוט. תמונות הממחישות את הכתוב ואף מוסף סרטון. <br />
<br />
2 -&nbsp;<br />
<br />
| <br />
1 - החומר נוח לקריאה ולהבנה. מושגים שאינם ברורים הם בעלי קישור לדפם האישי שלהם עם הסבר מלא ומפורט. <br />
<br />
2 -<br />
<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 5 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|-<br />
! <br />
דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- [http://www.tikshuv.org.il/moodle/course/view.php?id=1337 "מרחב לימוד: נביטה"] <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- [http://urbanext.illinois.edu/gpe/case3/c3facts3.html "The Great Plant Escape"]<br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק מידע ברור לגולש באתר בנושא נביטה: האתר מורכב מקישורים לקבצי וורד, אתרים, מצגות וסירטונים המאפשרים הבנת תהליך הנביטה. בסרטונים ובמצגות מצויות תמונות ואנימציות לתהליך זה. באתרי האינטרנט יש הסבר מילולי של התהליך וקיים קישור למילון מושגים מפורט בנושא נביטה בקובץ הוורד. בנוסף לכל, ישנו ניסוי המלווה בדו"ח ניסוי אשר מרחיב את מידע הגולש מלבד בנושא הנביטה גם בנושא מעבדה (וירטואלית). <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- אתר זה על נביטה נכתב באנגלית והוא מספק את כל המידע הנחוץ ללומד, בין אם הוא בקי בנושא ובין אם לא.&nbsp; <br />
<br />
האתר עצמו בנוי כמשימה אשר במהלכה הגולש לומד על התפתחות הצמח. <br />
<br />
האתר מביא את התהליך לידי ביטוי בעזרת טקסטים מילוליים מדעיים המלווים בתמונות והסברים פשוטים לכל אורכו. בטקסטים קיימות "מילים חמות" המאפשרות הבנה מעמיקה למשמעותן בהקשר לנביטה. <br />
<br />
כמו כן, האתר מרחיב על מבנה הצמח והזרע ותהליכים בו ומציג פעילויות והצעות לניסויים המעשירות את הידע הכללי בנושא. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
1- האתר מספק את כל המידע הדרוש ללמידת נושא הנביטה לעומקו ע"י טקסט מילולי תוך המחשתו בצורה ויזואלית המסקרנת וגורמת למשיכת הגולש לתהליך. <br />
<br />
הקישורים באתר מופיעים בו בצורה מסודרת ובולטת המאפשרת בו התמצאות קלה. <br />
<br />
האתר מובא מבית הספר "מ"מ רובע ט' אשדוד" ולכן אנו מאשרות את אמינותו. <br />
<br />
<br><br />
<br />
2- האתר שכתוב בשפה האנגלית כתוב בשפה פשוטה המאפשרת הבנה קלה של הנושא גם לגולשים אשר אינם מתמצאים בשפה האנגלית. בנוסף לכך ה"מילים החמות" מקלות על הבנת הכתוב.&nbsp; <br />
<br />
היות והאתר בנוי כפעילות בפני עצמה הוא מגביר את מוטיבציית הגולש ללמוד על הנושא ולהעמיק בו. <br />
<br />
באתר מופיעות משימות נלוות אשר הופכות את הלמידה למהנה יותר עבור הגולש. <br />
<br />
האתר אמין ובנוי ע"י אוניברסיטת אילינוי.<br />
<br />
|-<br />
! <br />
קבוצה 7 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| תא א <br />
| תא ב <br />
| תא ג<br />
|}<br />
<br />
|}</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AAמשתמש:עמית2011-09-29T13:38:47Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[[Image:P7290064.JPG|border|center|300x300px]]קוראים לי עמית ואני גר ב[[רם און ]]</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AAמשתמש:עמית2011-09-29T13:33:16Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>[[Image:P7290064.JPG|border|center|300x300px]]קוראים לי עמית ואני גר ברם און</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:P7290064.JPGקובץ:P7290064.JPG2011-09-29T13:28:46Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div></div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AAמשתמש:עמית2011-09-29T13:17:32Z<p>עמית: </p>
<hr />
<div>קוראים לי עמית ואני גר ברם און</div>עמיתhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AAמשתמש:עמית2011-09-26T10:48:07Z<p>עמית: דף חדש: <span style="font-size: x-large">עופרי דנן אוהבת יוגורט במייפל,</span></p>
<hr />
<div><span style="font-size: x-large">עופרי דנן אוהבת יוגורט במייפל,</span></div>עמית