https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99BioHeker Wiki - תרומות המשתמש [he]2026-06-14T22:54:30Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.22.4https://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2013-03-11T11:46:13Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על אחוז נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span> <br />
<br />
זרעי חימצה מקבוצת הדקן קטניות&nbsp;ועמילניים. <br />
<br />
&nbsp;בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא <span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span> <br />
<br />
&nbsp;קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span> <br />
<br />
אחוז הנביטה <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span> <br />
<br />
מידת השריית הזרעים במים <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>''' <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>''' <br />
<br />
אותם התנאים כמו בכל הטיפולים, 25 זרעי חימצה שלא הושרו כלל במים מונבטים על מצע לח. <br />
<br />
הבקרה היא שלב הכרחי בביצוע הניסוי, היא נועדה לצורך ההשוואה בין הטיפולים השונים. <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים ולראות כיצד ההשרייה במים תהיה שונה מזרעי הבקרה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>''' <br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;20 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br> <br />
<br />
120 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u> <br />
<br />
300 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך. <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u> <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי. <br />
<br />
<u>מהלך הניסוי+תוצאותיו:</u> <br />
<br />
<u></u>טיפול 6 (72 שעות) - יום חמישי, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 5 (48 שעות) - יום שישי, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 4 (36 שעות) - יום שבת, שעה 5:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 3 (24 שעות) - יום שבת, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 2 (12 שעות) - יום ראשון, שעה 5:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעם אחת (חצי יום). <br />
<br />
*20 זרעים בכל טיפול<br />
<br />
יום ראשון, שעה 15:00, סינון הזרעים ממי ההשרייה והתחלת הנבטה. <br />
<br />
כל טיפול על מצע צמר גפן ספוג ב-50 מ"ל מים. <br />
<br />
-לאחר 24 שעות: <br />
<br />
טיפול 1 (זרעים לא מושרים) - אין נביטה <br />
<br />
טיפול 2 - 10 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 3 - 10 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 4 - קצף מכסה את רוב הזרעים, 2 זרעים התחילו נביטה. <br />
<br />
טיפול 5 - 8 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 6 - זרע אחד התחיל נביטה <br />
<br />
-לאחר 48 שעות: <br />
<br />
טיפול 1 - אין נביטה <br />
<br />
טיפול 2 - הזרעים ממשיכים לנבוט , עוד 6 זרעים החלו נביטה, סה"כ 16 <br />
<br />
טיפול 3 - רוב הנבטים הפכו חומים והרקיבו , 4 נבטים תקינים <br />
<br />
טיפול 4 - הזרעים הפרישו חומר צהוב בעל ריח חזק על המצע, רוב הזרעים נפוחים ותוססים, 2 נבטו <br />
<br />
טיפול 5 - 6 זרעים המשיכו את נביטתם, חלק מזרעי הטיפול מתחילים לפתח עובש <br />
<br />
טיפול 6 - רוב הזרעים נפוחים מאוד ותוססים, בעלי ריח חריף, הפרישו חומר צהוב על המצע, עוד זרע התחיל לנבוט , הזרע השני שנבט יום לפניו לא גדל. <br />
<br />
-לאחר 72 שעות: <br />
<br />
טיפול 1- אין נביטה, הזרעים התכסו בעובש <br />
<br />
טיפול 2 - אין שינוי <br />
<br />
טיפול 3- 2 זרעים עדיין נובטים, רוב הזרעים הפכו חומים, נפוחים ותוססים בעלי ריח חריף, 2 מהם עם עובש <br />
<br />
טיפול 4- רק זרע אחד ממשיך נביטה אך לא גדל, כל שער הזרעים נפוחים, תוססים ובעלי ריח חריף. <br />
<br />
טיפול 5- 4 זרעים עדיין נובטים, כל השאר חומים עם עובש. <br />
<br />
טיפול 6- זרע אחד עדיין נובט כל השאר נפוחים, תוססים, בעלי ריח חריף ועובש. <br />
<br />
-לאחר 96 שעות: <br />
<br />
טיפול 1- אין נביטה, הזרעים בעלי עובש <br />
<br />
טיפול 2- 10 זרעים המשיכו בנביטתם, כל השאר חומים עם עובש. <br />
<br />
טיפול 3- רק זרע אחד עדיין נובט, כל השאר חומים ותוססים, שניים מהם עם עובש <br />
<br />
טיפול 4- הזרע שנבט לא גדל, המצע בעל צבע צהוב, כל שאר הזרעים נפוחים מאוד ובעלי עובש וריח חריף <br />
<br />
טיפול 5- 2 זרעים ממשיכים בנביטה, כל שאר הזרעים חומים בעלי עובש וריח חריף, חלקם תוססים, המצע התכסה בעובש בעל צבע כחול <br />
<br />
טיפול 6- כל הזרעים בעלי עובש, תוססים, בעלי ריח חריף, המצע התכסה בצבע צהוב. <br />
<br />
מסקנה: <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
מתוצאות הניוסי שנכשל והעלה עובש רב הסקנו שמספר שעות השריית זרעי החימצה במים גדול מדי לכן נשנה את שעות השריית הזרעים בניסוי מקדים. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי מקדים 2:</u> <br />
<br />
טיפולים בזרעי החימצה- <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2- 25 זרעי חימצה מושרים במים 3 &nbsp;שעות. <br />
<br />
טיפול3- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;6 שעות. <br />
<br />
טיפול4- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;9 שעות. <br />
<br />
טיפול5 - 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;12 שעות. <br />
<br />
ציוד-<br>100&nbsp;זרעי חימצה <br />
<br />
5&nbsp;קערות <br />
<br />
מים <br />
<br />
מסננת <br />
<br />
10&nbsp;צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
כמויות מים- <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
תכנון ניסוי- <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול&nbsp;5 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;5 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 3 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 2 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול&nbsp;על פי מידת הצורך&nbsp;(כשהמים נהיים עכורים)<br>שלב 6- לאחר&nbsp;3 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים של כל הטיפולים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים) בתוך צלחות ההנבטה.<br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2013-01-05T08:14:50Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span> <br />
<br />
זרעי חימצה מקבוצת הדקן קטניות&nbsp;ועמילניים. <br />
<br />
&nbsp;בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא <span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span> <br />
<br />
&nbsp;קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span> <br />
<br />
אחוז הנביטה <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span> <br />
<br />
מידת השריית הזרעים במים <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>''' <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>''' <br />
<br />
אותם התנאים כמו בכל הטיפולים, 25 זרעי חימצה שלא הושרו כלל במים מונבטים על מצע לח. <br />
<br />
הבקרה היא שלב הכרחי בביצוע הניסוי, היא נועדה לצורך ההשוואה בין הטיפולים השונים. <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים ולראות כיצד ההשרייה במים תהיה שונה מזרעי הבקרה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>''' <br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;20 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;20 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br> <br />
<br />
120 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u> <br />
<br />
300 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך. <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u> <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי. <br />
<br />
<u>מהלך הניסוי+תוצאותיו:</u> <br />
<br />
<u></u>טיפול 6 (72 שעות) - יום חמישי, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 5 (48 שעות) - יום שישי, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 4 (36 שעות) - יום שבת, שעה 5:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 3 (24 שעות) - יום שבת, שעה 17:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעמיים ביום. <br />
<br />
טיפול 2 (12 שעות) - יום ראשון, שעה 5:00, השרייה ב-300 מ"ל מים, החלפת מים פעם אחת (חצי יום). <br />
<br />
*20 זרעים בכל טיפול<br />
<br />
יום ראשון, שעה 15:00, סינון הזרעים ממי ההשרייה והתחלת הנבטה. <br />
<br />
כל טיפול על מצע צמר גפן ספוג ב-50 מ"ל מים. <br />
<br />
-לאחר 24 שעות: <br />
<br />
טיפול 1 (זרעים לא מושרים) - אין נביטה <br />
<br />
טיפול 2 - 10 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 3 - 10 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 4 - קצף מכסה את רוב הזרעים, 2 זרעים התחילו נביטה. <br />
<br />
טיפול 5 - 8 זרעים התחילו נביטה <br />
<br />
טיפול 6 - זרע אחד התחיל נביטה <br />
<br />
-לאחר 48 שעות: <br />
<br />
טיפול 1 - אין נביטה <br />
<br />
טיפול 2 - הזרעים ממשיכים לנבוט , עוד 6 זרעים החלו נביטה, סה"כ 16 <br />
<br />
טיפול 3 - רוב הנבטים הפכו חומים והרקיבו , 4 נבטים תקינים <br />
<br />
טיפול 4 - הזרעים הפרישו חומר צהוב בעל ריח חזק על המצע, רוב הזרעים נפוחים ותוססים, 2 נבטו <br />
<br />
טיפול 5 - 6 זרעים המשיכו את נביטתם, חלק מזרעי הטיפול מתחילים לפתח עובש <br />
<br />
טיפול 6 - רוב הזרעים נפוחים מאוד ותוססים, בעלי ריח חריף, הפרישו חומר צהוב על המצע, עוד זרע התחיל לנבוט , הזרע השני שנבט יום לפניו לא גדל. <br />
<br />
-לאחר 72 שעות: <br />
<br />
טיפול 1- אין נביטה, הזרעים התכסו בעובש <br />
<br />
טיפול 2 - אין שינוי <br />
<br />
טיפול 3- 2 זרעים עדיין נובטים, רוב הזרעים הפכו חומים, נפוחים ותוססים בעלי ריח חריף, 2 מהם עם עובש <br />
<br />
טיפול 4- רק זרע אחד ממשיך נביטה אך לא גדל, כל שער הזרעים נפוחים, תוססים ובעלי ריח חריף. <br />
<br />
טיפול 5- 4 זרעים עדיין נובטים, כל השאר חומים עם עובש. <br />
<br />
טיפול 6- זרע אחד עדיין נובט כל השאר נפוחים, תוססים, בעלי ריח חריף ועובש. <br />
<br />
-לאחר 96 שעות: <br />
<br />
טיפול 1- אין נביטה, הזרעים בעלי עובש <br />
<br />
טיפול 2- 10 זרעים המשיכו בנביטתם, כל השאר חומים עם עובש. <br />
<br />
טיפול 3- רק זרע אחד עדיין נובט, כל השאר חומים ותוססים, שניים מהם עם עובש <br />
<br />
טיפול 4- הזרע שנבט לא גדל, המצע בעל צבע צהוב, כל שאר הזרעים נפוחים מאוד ובעלי עובש וריח חריף <br />
<br />
טיפול 5- 2 זרעים ממשיכים בנביטה, כל שאר הזרעים חומים בעלי עובש וריח חריף, חלקם תוססים, המצע התכסה בעובש בעל צבע כחול <br />
<br />
טיפול 6- כל הזרעים בעלי עובש, תוססים, בעלי ריח חריף, המצע התכסה בצבע צהוב. <br />
<br />
מסקנה: <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
מתוצאות הניוסי שנכשל והעלה עובש רב הסקנו שמספר שעות השריית זרעי החימצה במים גדול מדי לכן נשנה את שעות השריית הזרעים בניסוי מקדים. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי מקדים 2:</u> <br />
<br />
טיפולים בזרעי החימצה- <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2- 25 זרעי חימצה מושרים במים 3 &nbsp;שעות. <br />
<br />
טיפול3- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;6 שעות. <br />
<br />
טיפול4- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;9 שעות. <br />
<br />
טיפול5 - 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;12 שעות. <br />
<br />
ציוד-<br>100&nbsp;זרעי חימצה <br />
<br />
5&nbsp;קערות <br />
<br />
מים <br />
<br />
מסננת <br />
<br />
10&nbsp;צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
כמויות מים- <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
תכנון ניסוי- <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול&nbsp;5 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;5 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 3 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 2 במים 3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול&nbsp;על פי מידת הצורך&nbsp;(כשהמים נהיים עכורים)<br>שלב 6- לאחר&nbsp;3 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים של כל הטיפולים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים) בתוך צלחות ההנבטה.<br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-12-26T12:40:17Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span><br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span> <br />
<br />
זרעי חימצה מקבוצת הדקן קטניות&nbsp;ועמילניים. <br />
<br />
&nbsp;בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא <span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span> <br />
<br />
&nbsp;קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span> <br />
<br />
אחוז הנביטה <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span> <br />
<br />
מידת השריית הזרעים במים <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>''' <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>''' <br />
<br />
אותם התנאים כמו בכל הטיפולים, 25 זרעי חימצה שלא הושרו כלל במים מונבטים על מצע לח. <br />
<br />
הבקרה היא שלב הכרחי בביצוע הניסוי, היא נועדה לצורך ההשוואה בין הטיפולים השונים. <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים ולראות כיצד ההשרייה במים תהיה שונה מזרעי הבקרה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>''' <br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br><br />
<br />
150 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u> <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u> <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי. <br />
<br />
<u>תוצאות-</u><br />
<br />
<u></u><br />
<br />
מתוצאות הניוסי שנכשל והעלה עובש רב הסקנו שמספר שעות השריית זרעי החימצה במים גדול מדי לכן נשנה את שעות השריית הזרעים בניסוי מקדים.<br />
<br />
<br />
<br />
<u>תכנון ניסוי מקדים 2:</u><br />
<br />
טיפולים בזרעי החימצה-<br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2- 25 זרעי חימצה מושרים במים 3 &nbsp;שעות. <br />
<br />
טיפול3- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;6 שעות. <br />
<br />
טיפול4- 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;9 שעות. <br />
<br />
טיפול5 - 25 זרעי חימצה מושרים במים&nbsp;12 שעות. <br />
<br />
ציוד-<br>100&nbsp;זרעי חימצה <br />
<br />
5&nbsp;קערות <br />
<br />
מים <br />
<br />
מסננת <br />
<br />
10&nbsp;צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
כמויות מים- <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך.<br />
<br />
<br />
<br />
תכנון ניסוי-<br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול&nbsp;5 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים כ3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;5 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 3 במים כ3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;4 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-3 שעות לאחר השריית זרעי טיפול&nbsp;3 במים <br />
<br />
החלפת מים בכל טיפול&nbsp;על פי מידת הצורך&nbsp;(כשהמים נהיים עכורים)<br>שלב 6- לאחר&nbsp;3 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים של כל הטיפולים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים) בתוך צלחות ההנבטה.<br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-09-05T13:07:20Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span><br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span> <br />
<br />
זרעי חימצה מקבוצת הדקן קטניות&nbsp;ועמילניים. <br />
<br />
&nbsp;בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא <span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span> <br />
<br />
&nbsp;קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span> <br />
<br />
אחוז הנביטה <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span> <br />
<br />
מידת השריית הזרעים במים <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>''' <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>''' <br />
<br />
אותם התנאים כמו בכל הטיפולים, 25 זרעי חימצה שלא הושרו כלל במים מונבטים על מצע לח. <br />
<br />
הבקרה היא שלב הכרחי בביצוע הניסוי, היא נועדה לצורך ההשוואה בין הטיפולים השונים. <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים ולראות כיצד ההשרייה במים תהיה שונה מזרעי הבקרה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>''' <br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br><br />
<br />
150 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u> <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u> <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-09-05T12:56:20Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span><br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span> <br />
<br />
זרעי חימצה, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא <span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span> <br />
<br />
&nbsp;קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span> <br />
<br />
אחוז הנביטה <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span> <br />
<br />
מידת השריית הזרעים במים <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>''' <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150</span><br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">נזרע 6 טיפולים של זרעי חימצה שהושרו במים&nbsp;0,12,24,36,48,72 שעות,&nbsp;לאחר מכן ננביט על מצע לח את כל אחד מהטיפולים למשך שבוע&nbsp;ונשווה בין&nbsp;נביטת זרעי כל אחד מהטיפולים בסופו, במהלך הניסוי&nbsp;נשמור על גורמים קבועים בין כל הטיפולים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>''' <br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br><br />
<br />
150 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון <br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u> <br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות <br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה <br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך <br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u> <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-09-05T12:53:16Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> </span></span><br />
<br />
<span style="font-size: small"><span style="font-family: arial">אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה, אתר [http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D "גולשים בריא"]- המדריך המלא להנבטה עצמית של נבטים.</span></span><br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''</span><br />
<br />
<span style="font-size: small"זרעי חימצה, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''</span><br />
<br />
<span style="font-size: small"קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''</span><br />
<br />
<span style="font-size: small"אחוז הנביטה </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''</span><br />
<br />
<span style="font-size: small"מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span><br />
<br />
<span style="font-size: small" /><span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''</span>'''<span style="font-size: small">ת-</span>'''<br />
<br />
'''<span style="font-size: small">&nbsp;</span>'''<span style="font-size: small">25 זרעים בכל טיפול, 6 טיפולים סה"כ 150.</span>'''<span style="font-size: small"><br />
</span>'''<br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">מצע ההנבטה, כמות המים ,סביבת ההנבטה (כמות אור,טמפרטורה) וסוג הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור&nbsp;על תנאים&nbsp;קבועים היא לזרוע את כל הזרעים&nbsp;על אותו המצע&nbsp;באותם התנאים&nbsp;ושכל הזרעים יהיו זהים בסוגם.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות&nbsp;ושנביטת זרעי </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">החימצה לא תהיה מושפעת מגורמים אחרים שיבשו את אמינות התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות-</span>'''<br />
<br />
<span style="font-size: small">נזרע 6 טיפולים של זרעי חימצה שהושרו במים&nbsp;0,12,24,36,48,72 שעות,&nbsp;לאחר מכן ננביט על מצע לח את כל אחד מהטיפולים למשך שבוע&nbsp;ונשווה בין&nbsp;נביטת זרעי כל אחד מהטיפולים בסופו, במהלך הניסוי&nbsp;נשמור על גורמים קבועים בין כל הטיפולים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים.</span><br />
<br />
'''<u>תכנון ניסוי מקדים:</u>'''<br />
<br />
<u>טיפולים בזרעי החימצה-</u> <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)-&nbsp;25 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 -&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6-&nbsp;25 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
<u>ציוד-</u>&nbsp;<br><br />
<br />
150 זרעי חימצה <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
12 צלחות חד פעמיות<br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
ניירות סינון<br />
<br />
מסורה למדידת המים <br />
<br />
<u>כמויות מים-</u><br />
<br />
500 מ"ל מים להשריית הזרעים בכל אחת מהקערות<br />
<br />
50 מ"ל מים להספגת הצמר גפן בכל אחת מצלחות ההנבטה<br />
<br />
ייתכן שיתווספו עוד מים לצלחות ההנבטה במידת הצורך<br />
<br />
<u>תכנון ניסוי-</u><br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח (ספוג ב-50 מ"ל מים)&nbsp;בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-09-04T07:28:22Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial;"><span style="font-size: medium;">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''<span style="font-family: arial;">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial;"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small;">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חימצה, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small;">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small;">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החימצה במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סה"כ 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small;">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small;"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי החימצה במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small;">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small;">נזרע זרעי&nbsp;חימצה שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small;">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חימצה שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חימצה שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
[http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D] <br />
<br />
תכנון ניסוי מקדים: <br />
<br />
טיפולים בזרעי החימצה- <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 30 זרעי חימצה לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2- 30 זרעי חימצה מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3- 30 זרעי חימצה מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4- 30 זרעי חימצה מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 - 30 זרעי חימצה מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6- 30 זרעי חימצה מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
ציוד-&nbsp;<br> <br />
<br />
150 זרעי חימצה<br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
6 צלחות הנבטה <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
תכנון ניסוי- <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-08-28T08:02:52Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חומוס, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החומוס במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סה"כ 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי&nbsp;חומוס שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חומוס שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חומוס שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
[http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D] <br />
<br />
תכנון ניסוי מקדים: <br />
<br />
טיפולים בזרעי החומוס- <br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 30 זרעי חומוס לא מושרים במים <br />
<br />
טיפול 2- 30 זרעי חומוס מושרים במים 12 שעות. <br />
<br />
טיפול3- 30 זרעי חומוס מושרים במים 24 שעות. <br />
<br />
טיפול4- 30 זרעי חומוס מושרים במים 36 שעות. <br />
<br />
טיפול5 - 30 זרעי חומוס מושרים במים 48 שעות. <br />
<br />
טיפול6- 30 זרעי חומוס מושרים במים 72 שעות. <br />
<br />
ציוד-&nbsp;<br> <br />
<br />
150 זרעי חומוס <br />
<br />
6 קערות <br />
<br />
מים&nbsp; <br />
<br />
מסננת&nbsp; <br />
<br />
6 צלחות הנבטה <br />
<br />
צמר גפן&nbsp; <br />
<br />
תכנון ניסוי- <br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים <br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים <br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים <br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp; <br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים <br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח בתוך צלחות ההנבטה <br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-08-28T08:00:34Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חומוס, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החומוס במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סה"כ 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי&nbsp;חומוס שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חומוס שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חומוס שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
[http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D] <br />
<br />
תכנון ניסוי מקדים:<br />
<br />
טיפולים בזרעי החומוס-<br />
<br />
טיפול 1 (לצורך בקרה)- 30 זרעים לא מושרים במים<br />
<br />
טיפול 2- 30 זרעים מושרים במים 12 שעות.<br />
<br />
טיפול3- 30 זרעי חומוס מושרים במים 24 שעות.<br />
<br />
טיפול4- 30 זרעי חומוס מושרים במים 36 שעות.<br />
<br />
טיפול5 - 30 זרעי חומוס מושרים במים 48 שעות.<br />
<br />
טיפול6- 30 זרעי חומוס מושרים במים 72 שעות.<br />
<br />
ציוד-&nbsp;<br><br />
<br />
150 זרעי חומוס<br />
<br />
6 קערות<br />
<br />
מים&nbsp;<br />
<br />
מסננת&nbsp;<br />
<br />
6 צלחות הנבטה<br />
<br />
צמר גפן&nbsp;<br />
<br />
תכנון ניסוי-<br />
<br />
שלב 1- השריית זרעי טיפול 6 בקערת מים<br />
<br />
שלב 2- השריית זרעי טיפול 5 במים כ24 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 6 במים<br />
<br />
שלב 3- השריית זרעי טיפול 4 במים כ12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 5 במים<br />
<br />
שלב 4- השריית זרעי טיפול 3 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 4 במים&nbsp;<br />
<br />
שלב 5- השריית זרעי טיפול 2 במים כ-12 שעות לאחר השריית זרעי טיפול 3 במים<br />
<br />
*החלפת מים בכל טיפול פעמיים ביום (בטיפול מספר 2 פעם בחצי יום)<br />
<br />
שלב 6- לאחר 12 שעות מרגע השריית זרעי טיפול מספר 2 במים הוצאת וסינון הזרעים מהמים והנבטה בצמר גפן לח בתוך צלחות ההנבטה<br />
<br />
שלב 7- במשך כל יום מרגע ההנבטה בשעה קבועה &nbsp;בדיקת קצב נביטת כל אחד מהטיפולים וכתיבתו לאחר שבוע מרגע ההנבטה הפסקת ההנבטה והסקת תוצאות הניסוי.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-08-28T07:34:09Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חומוס, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החומוס במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סה"כ 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי&nbsp;חומוס שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חומוס שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חומוס שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
[http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D]</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-06-06T08:59:26Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חומוס, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החומוס במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סכ"ה 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי&nbsp;חומוס שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חומוס שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חומוס שלא הושרו במים.</span> <br />
<br />
[http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D http://www.diet.co.il/general/12022-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D]</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-06-06T08:58:16Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי חומוס במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי חומוס, בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים, הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה, נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי החומוס במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סכ"ה 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי&nbsp;חומוס שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי&nbsp;חומוס שכן הושרו במים לבין זרעי&nbsp;חומוס שלא הושרו במים.</span></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-06-06T08:46:03Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי עדשים במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>''' <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''<span style="font-family: arial">מקור מידע מהימן-</span>'''<span style="font-family: arial"> אתר[http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366 "בשער"] -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מושגים רלוונטים-''' </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">א."פעילות אנזימטית":כאשר הזרע מתחיל מלספוג מים מתחילה פעילות אנזימטית המעוררת את חילוף החומרים בתאי הזרע.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">ב."חלוקת תאים":תהליך זה מתרחש כאשר הזרע סופג מים</span>" <br />
<br />
<span style="font-size: small">ג"שבירת תרדמה":ברגע שהזרע מתחיל לספוח מים הוא יוצא מין התרדמה בה היה ותהילך הנביטה מתחיל.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''האורגניזם הנבדק-'''זרעי עדשים,בחרנו באורגניזם זה מכיוון שזרעיו בנוניים ,הוא </span><span style="font-size: small">זמין ופשוט </span><span style="font-size: small">להשגה ,נביטתו מהירה.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''ההשערה-'''קצב &nbsp;הנביטה המהיר ביותר יהיה של הזרע שהושרה במים לא זמן רב מדיי ולא מועט מדי. הבסיס הביולוגי להשערה הוא,זרעים חייבים מים כדי לצאת מן התרדמת אך במידה רבה מדי של השריית הזרע במים הוא עלול להירקב</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה התלוי-'''אחוז הנביטה </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה: ספירה של הזרעים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">יחידות מדידה: אחוזים </span><br />
<br />
<span style="font-size: small">דרך מדידה נוספת:</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''המשתנה הבלתי תלוי-'''מידת השריית הזרעים במים</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">אופן השינוי:שינוי זמן השריית זרעי העדשים במים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">'''מספר פריטים בכל טיפול או חזרו'''30</span> זרעים בכל טיפול ,3 טיפולים סכ"ה 90 זרעים <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">''גורמים קבועים''-</span>'''<span style="font-size: small"> סוג האדמה,טמפרטורה,סוג זרע</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">הדרך לשמור אותם קבועים היא לזרוע את כל הזרעים באותה סוג אדמה באותו מקום וכל הזרעים יהיו זהים בסוגם</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשוב לשמור על גורמים אלו קבועים כדי שתוצאות הניסוי יהיו אמינות ויתייחסו רק לגורם השריית זרעי העדשים במים, שזרעי העדשים לא יהיו מושפעים מגורמים אחרים שישפיעו על התוצאות.</span> <br />
<br />
'''<span style="font-size: small">בקרות: </span>'''<span style="font-size: small">נזרע זרעי עדשים שהושרו במים&nbsp;3&nbsp;,8,12,18,24 שעות נשווה בין השתילים&nbsp;&nbsp;ונשמור על גורמים קבועים.</span> <br />
<br />
<span style="font-size: small">חשיבות הבקרה היא לצורך השוואה בין זרעי עדשים שכן הושרו במים לבין זרעי עדשים שלא הושרו במים.</span></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_10-_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AAדף ניסוי 10- עופרי ורות2012-05-21T10:52:03Z<p>עופרי: דף חדש: '''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי עדשים במים על קצב נביטת הז...</p>
<hr />
<div>'''<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium">שאלת החקר: כיצד תשפיע מידת השריית זרעי עדשים במים על קצב נביטת הזרעים?</span></span>'''<br />
<br />
<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium"><span style="font-size: small">&nbsp;פרטים על תכנון הניסוי:</span></span></span><br />
<br />
<span style="font-family: arial"><span style="font-size: medium"><span style="font-size: small">מקור מידע מהימן- אתר "בשער" -מערכת שאלות למומחים מהאקדמיה.</span></span></span></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-05-21T10:44:05Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font><br />
<br />
<br><br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
[[דף הניסוי|עדי פלד ויעל עמיר]]<br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. [[דף ניסוי עומר וטליה|עומר פלק וטליה כץ]] <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט?<br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע<br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
3. (1)כיצד ישפיעו אורכי גל שונים של אור על אחוזי הנביטה של זרעי החסה? <br />
<br />
&nbsp;(2)כיצד ישפיעו אורכי הגל השונים של האור על הגדילה של נבטי החסה?<br />
<br />
| <br />
3.תלוי- (1)אחוז נביטת הזרע , (2) אחוז הצמיחה מכלל הטיפול <br />
<br />
בלתי תלוי- (1,2)צבעי אור שונים <br />
<br />
<br><br />
<br />
|-<br />
| <br />
4. &nbsp;תיאו עמית ונור <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
4. - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה&nbsp;על אחוז הנביטה? <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp; - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה על גדילת הצמח.<br />
<br />
| <br />
4.&nbsp;בלתי תלוי-&nbsp;מידת השחיקה.&nbsp; <br />
<br />
&nbsp;תלוי- (1)&nbsp;אחוז הנביטה&nbsp;&nbsp;(2) גדילת הצמח.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; [[דף הניסוי 5|נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. [[דף ניסוי סיון ונדב ונמרוד|סיון נדב ונמרוד]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור<br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
8. [[דף ניסוי 8- דר ושירה ♥|דר ושירה ♥]] <br />
<br />
<br><br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br><br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה.<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.[[דף ניסוי 10- עופרי ורות|עופרי ורות]]<br />
<br />
| 9. כיצד ישפיעו שינויי הטמפרטורה בסביבת הזרע על קצב נביטתו? / כיצד תשפיע מידת השריית הזרעים במים על קצב הנביטה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: קצב הנביטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: טמפרטורה / מידת ההשריה במים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. אורון ומוטי<br />
<br />
| 10.כיצד תשפיע השקיית&nbsp;של מים&nbsp;עם ריכוזי&nbsp;מלח&nbsp;(NaCl)שונים על קצב הנביטה של זרעים <br />
| <br />
10.משתנה תלוי:קצב הביטה של הזרעים <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי:ריכוז המלח במי ההשקייה של הזרעים<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>11. [[דף ניסוי 11|מאיקי ,רותם&nbsp;ואורון&nbsp;]]<br />
<br />
| <br />
מהי השפעת הריכוז של המלחים על אחוז הנביטה של זרעי צנון? <br />
<br />
מהי השפעת ריכוז המלחים על קצב הגדילה של זרעי צנון?<br />
<br />
| <br />
משתנה תלוי: אחוז הנביטה. מספר העלים. <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז המלחים בתמיסת ההשקיה.&nbsp;<br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>12.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19.<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp;<br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br><br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-03-19T11:49:39Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
עדי פלד ויעל עמיר <br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. עומר פלק וטליה כץ <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט? <br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע <br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
3.באיזו אדמה נבטים צומחים ביעילות רבה יותר, באדמה אדומה או באדמה כבדה (האדמה של העמק)? <br />
<br />
*ביאזה תנאים נבטים ינבטו במהירות גדולה יותר? בחושך או באור?<br />
<br />
| <br />
3.תלוי- איכות הנביטה <br />
<br />
בלתי תלוי- (1)סוג אדמה , (2)תנאים א-ביוטיים <br />
<br />
<br> <br />
<br />
|-<br />
| <br />
4.&nbsp; תיאו עמית ונור <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
4. - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה&nbsp;על אחוז הנביטה? <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp; - כיצד מידת השחיקה של הזרע משפיעה על גדילת הצמח. <br />
<br />
| <br />
4.&nbsp;בלתי תלוי-&nbsp;מידת השחיקה.&nbsp; <br />
<br />
&nbsp;תלוי- (1)&nbsp;אחוז הנביטה&nbsp;&nbsp;(2) גדילת הצמח. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. סיון ונדב <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור <br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
8.דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br> <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.עופרי ורות <br />
<br />
| 9. כיצד ישפיעו שינויי הטמפרטורה בסביבת הזרע על קצב נביטתו? / כיצד תשפיע מידת השריית הזרעים במים על קצב הנביטה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: קצב הנביטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: טמפרטורה / מידת ההשריה במים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. אורון ומוטי <br />
<br />
| 10.כיצד תשפיע השקיית&nbsp;של מים&nbsp;עם ריכוזי&nbsp;מלח&nbsp;(NaCl)שונים על קצב הנביטה של זרעים <br />
| <br />
10.משתנה תלוי:קצב הביטה של הזרעים <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי:ריכוז המלח במי ההשקייה של הזרעים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>11. מאיקי ורותם <br />
<br />
| השפעת ריכוזים שונים על מיצוי טיון דביק על נביטת זרעי החיטה. <br />
| <br />
משתנה תלוי: שיעור נביטת זרעי החיטה <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוזים שונים של מיצוי טיון דביק. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>12. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp; <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94בטבלה הבאה2012-03-12T09:22:16Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>&nbsp; <br />
<br />
<span style="font-size: medium">'''<span style="background-color: rgb(255,255,255)"><span style="color: rgb(0,0,255)"><span style="font-size: x-large">טבלת שאלות החקר שלנו בנושא נביטה</span></span></span>'''</span> <br />
<br />
<font color="#0000ff" size="3">'''<br>'''</font> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1" width="1000" align="center"<br />
|-<br />
| <br />
<br>'''שמות חברי הקבוצה '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''שאלת החקר''' &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
| <br />
<br>'''משתנים: בלתי תלוי ותלוי &nbsp; '''&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp; <br />
<br />
|-<br />
| <br />
1. &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <br />
<br />
עדי פלד ויעל עמיר <br />
<br />
| 1. כיצד תשפיע ריכוז החומציות בסביבת הנבט <br>על קצב הנביטה? <br />
| 1.תלוי- -שיעור הנביטה של החיטה<br>בלתי תלוי- חומץ/ מיץ עגבניות בריכוזים שונים<br />
|-<br />
| 2. עומר פלק וטליה כץ <br />
| <br />
<br>2.&nbsp; כיצד תשפיע זריעה בעומקים שונים באדמה&nbsp;על קצב הנביטה והתפתחות הנבט? <br />
<br />
| <br />
2. תלוי - שיעור הנביטה של זרע כלשהו (?!) <br />
<br />
בלתי תלוי - העומק בו יזרע הזרע <br />
<br />
|-<br />
| <br />
3.עדי צליק, עדן ווסלינג ומעין דרורי <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
3.באיזו אדמה נבטים צומחים ביעילות רבה יותר, באדמה אדומה או באדמה כבדה (האדמה של העמק)? <br />
<br />
*ביאזה תנאים נבטים ינבטו במהירות גדולה יותר? בחושך או באור?<br />
<br />
| <br />
3.תלוי- איכות הנביטה <br />
<br />
בלתי תלוי- (1)סוג אדמה , (2)תנאים א-ביוטיים <br />
<br />
<br> <br />
<br />
|-<br />
| <br />
4.&nbsp; תיאו עמית ונור <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
4. - כיצד סוג הדישון ( כימי או קומפוסט) משפיע על שיעור הנביטה. <br />
<br />
- כיצד כמות הדשן תשפיע על שיעור הנביטה. <br />
<br />
| <br />
4.&nbsp; תלוי- שיעור הנביטה. <br />
<br />
בלתי תלוי- (1) סוג הדשן <br />
<br />
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;(2) כמות הדשן <br />
<br />
|-<br />
| <br />
5.&nbsp; נוי ידין ושחר&nbsp;ביתן <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 5.&nbsp; כיצד תשפיע זווית הנחת הנבט, על קצב נביטתו? <br />
| <br />
5.&nbsp; משתנה תלוי - קצב נביטת הנבט <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי - זווית הנחתו. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
6. סיון ונדב <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 6. כיצד כמות האור תשפיע על נביטת זרע? <br />
| <br />
6.&nbsp; תלוי - שיעור נביטת הזרעים <br />
<br />
בלתי תלוי - כמות האור <br />
<br />
|-<br />
| <br />
7. שחר ויס ויובל ינאי <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 7. כיצד ישפיע המרחק בין הנבטים על קצב גדילת הנבטים? <br />
| <br />
7. תלוי- קצב גדילת הנבטים <br />
<br />
בלתי תלוי- המרחק בין הנבטים <br />
<br />
|-<br />
| <br />
8.דר ושירה ♥ <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| 8. כיצד משפיע ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה על קצב הנביטה של זרעי הצנונית. <br />
| <br />
8. משתנה תלוי: קצב הנביטה של זרעי הצנונית.<br> <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: ריכוז אבקת הכביסה במי ההשקייה. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>9.עופרי ורות <br />
<br />
| 9. כיצד תשפיע השקיית הנבטים בסוגי מים שונים (מים מזוקקים, מי ברז, מים מינרלים וכו') על שיעור הנביטה, קצב הנביטה ואיכותה? <br />
| <br />
9. משתנה תלוי: איכות הנביטה. <br />
<br />
משתנה בלתי תלוי: סוג המים שבו יושקו הצמחים. <br />
<br />
|-<br />
| <br />
<br>10. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>11. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>12. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>13. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>14. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>15. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>16. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>17. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>18. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>19. <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
20. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
21. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
<br>22.&nbsp; <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
23. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| <br />
|-<br />
| <br />
24 <br />
<br />
<br> <br />
<br />
| <br />
| 24.<br />
|}</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99משתמש:עופרי2011-12-31T10:42:01Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>שלום אני עופרי, אני גרה במושב מולדת ולומדת בבית ספר הרב תחומי עמק חרוד.&nbsp; <br />
<br />
לומדת בכיתה י"א ותלמידת מגמת ביולוגיה. <br />
<br />
הנה תמונה שלי ושל חברה טובה שלי מעיין-&nbsp; <br />
<br />
[[Image:עופריייי 191.jpg]]</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%99%D7%99_191.jpgקובץ:עופריייי 191.jpg2011-12-31T10:39:58Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99משתמש:עופרי2011-12-31T10:38:59Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>שלום אני עופרי, אני גרה במושב מולדת ולומדת בבית ספר הרב תחומי עמק חרוד.&nbsp; <br />
<br />
לומדת בכיתה י"א ותלמידת מגמת ביולוגיה.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:36:43Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*&nbsp;[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:36:01Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*[http://www3.cet.ac.il/ אתר מט"ח]</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:32:39Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:32:21Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:32:06Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:31:28Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:30:31Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic7.jpg]]<br> <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; פרי הלוטוס מתבקע בצורת פיתול &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בפרי ירוקת החמור מצטבר נוזל הגורם &nbsp; &nbsp; &nbsp;בראש פרי הפרג פתחים רבים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;והזרעים ניתזים לצדדים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; לפיצוץ ולהתזת הזרעים למרחק &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ודרכם הזרעים נופלים ארצה <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chapter5_pic7.jpgקובץ:Chapter5 pic7.jpg2011-12-31T10:26:22Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:26:01Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הפרסיון- צבען וברקן &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; מושכים ציפורים <br />
<br />
&nbsp;&nbsp; <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>[[Image:Chapter5 pic6.jpg]]</u> <br />
<br />
<u></u>&nbsp; &nbsp;זרעי חבצלת החוף המצויידים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פירות הסירה הקוצנית צפים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אגוז קוקוס- יכול לצוף על המים&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ברקמת ציפה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בזרמי המים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; על אף גודלו <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chapter5_pic6.jpgקובץ:Chapter5 pic6.jpg2011-12-31T10:17:12Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:16:31Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; פרי לכיד הנחלים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תרמיל קוצני של שוש &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;זרעי דטורה הנמצאים בתוך הלקט קוצני <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic5.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp;ענבותיה של היערה המכילות זרעים &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;ענבות הפרסיון &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ענבות הלוף <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chapter5_pic5.jpgקובץ:Chapter5 pic5.jpg2011-12-31T10:12:03Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:11:49Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:Chapter5 pic4.jpg]] <br />
<br />
<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chapter5_pic4.jpgקובץ:Chapter5 pic4.jpg2011-12-31T10:10:36Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:07:25Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית <br />
<br />
<u></u> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u><br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם:<br>מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה.<br>בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה.<br><u></u> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
<u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע.<u><br></u> <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע- &nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:05:14Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<u><br>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u> <br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם: <br />
<br />
מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה. <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע:&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T10:04:56Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br> <br />
<br />
[[Image:רוח 1.jpg]] <br />
<br />
&nbsp; &nbsp; &nbsp; זרעי התגית המצויה נזר קרומי &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפית של מכנף נאה &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;כנפיות של מילה סורית<br><u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<u><br>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u> <br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם: <br />
<br />
מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה. <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br> <br />
<br />
<br> <br />
<br />
מקורות מידע:&nbsp; <br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)<br />
<br />
*אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%95%D7%97_1.jpgקובץ:רוח 1.jpg2011-12-31T10:01:46Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T09:43:52Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<u><br>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u> <br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם: <br />
<br />
מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה. <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><br />
<br />
<br />
<br />
מקורות מידע:&nbsp;<br />
<br />
*&nbsp;[http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה) <br />
<br />
* אתר מט"ח-&nbsp;http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro6.asp</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-31T09:41:51Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><u>'''הפצת הזרעים כתוצר רבייה בצמח'''</u><br> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם צורת הרבייה המינית שלהם, והפצתם היא שלב חשוב מאוד במחזור החיים של הצמח. צמחים אלו הם דור ההמשך של הצמח ונביטתם בסביבת חיים מתאימה לגידולם מבטיחה את המשך קיומו של הצמח. הפצת הזרעים היא תהליך חשוב מאוד וחיוני עבור הגדלת סיכוייהם לנביטה של הזרעים מכיוון שאם לא תתרחש ההפצה והזרעים יצמחו בסמוך לצמח האם, ייתכן ותיווצר תחרות על השגת המשאבים החיוניים עבורם כגון מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה ועקב כך יקטנו סיכויי נביטתם. הפצת הזרעים נעשית בדרכים שונות המסייעות להם להתפזר במידה נרחבת ולהגיע למקומות מרוחקים וצורותיהם מותאמות לדרכי הפצתם. דרכי ההפצה הן: <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי הרוח:</u> <br />
<br />
הרוח היא גורם הסביבה הא-ביוטי העיקרי להפצת הזרעים והיא יכולה לשאת אותם גם למרחקים גדולים במיוחד. צורת הזרעים מותאמת להפצה על ידי דרך זו ולרוב יהיו מצויידים במקל תעופה ובתוספות נוספות כגון: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
<br><u>הפצה על ידי מים:</u> <br />
<br />
<u></u>לצמחים רבים הגדלים בסביבה הסמוכה למקור מים יש זרעים או פירות המוקפים בחללי אוויר המאפשרים להם לצוף על פני המים. כך יכולים להגיע למרחקים עצומים עדי כדי מאות מטרים מצמח האם שלהם. הזרעים מצויידים ברקמות בלתי חדירות למים בכדי למנוע פגיעה. לדוגמא: קוקוס, זרעי חבצלת החוף. דוגמא נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<u><br>הפצה על ידי בעלי חיים: </u><u></u> <br>בעלי החיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע, וישנם שתי דרכים בהן הם עוזרים לפיזורם: <br />
<br />
מחוץ לגופם- זרעים המתפזרים בצורה זאת נדבקים לגפיהם או לפרוותם של בעלי החיים וכך הם עוברים איתם ממקום למקום ומגיעים גם למקומות מרוחקים. הזרעים מותאמים לכך בצורתם שבדרך כלל תהיה בבליטות זיפניות או קוצים על גביהם. דוגמת זרעי לכיד הנחלים או צמח הדטורה. <br />
<br />
בתוך גופם- זרעים אלו יהיו עסיסיים, טעימים ובעלי צבעים בולטים. הזרעים אשר ישרדו את המעבר בתוך מערכת העיכול של בעלי החיים אף יזכו ללחות לחומרי דשן המצויים בהפרשות בעלי החיים. דוגמת זרעי הלוף או היערה. <br />
<br />
<u><br>הפצה עצמית:</u><br>ישנם גם צמחים שאינם זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת להפיץ את זרעיהם לצמחים אלו פירות מתפרקים אשר מתפוצצים בבוא הזמן ועל ידי כך מפזרים את זרעיהם למרחקים, או שהם מצויידים במנגנון אחר הגורם לזרעיהם להינעץ באדמה. דוגמת ירוקת החמור, הלוטוס והפרג.<br><font color="#ff0000"><br></font> <br />
<br />
לקוח מתוך [http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93.jpgקובץ:ד.jpg2011-12-19T11:29:06Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9Dהפצת זרעים2011-12-19T11:26:58Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div><span style="color: rgb(255, 0, 0);">הפצת זרעים</span> <br />
<br />
זרעי הצמחים הם תוצר של רבייה מינית, והפצתם קובעת היכן יצמחו הדורות הבאים. הפצת הזרע היא תהליך שמצד אחד מאפשר לכל מין להגדיל את הסיכוי להמשכיותו ומצד אחר מסייע להפחית את התחרות על השגת משאבים בין הצמח ההורה לזרעים הנובטים.<br>מבנה יחידות ההפצה המכילות את הזרע קובע את הדרך שבה יופצו. <br>להפצת זרעים מסייעים ארבעה גורמים: רוח, בעלי חיים, מים והצמח עצמו.<br><br>הפצה על ידי רוח <br>היחידות המותאמות להפצה על ידי רוח מצטיידות על פי רוב בתוספות המקלות על תעופה. <br>לדוגמה: <br>יחידות מכונפות - הזרע או הפרי מוקף בכנפיים קרומיות (בחלק מהמצליבים).<br>יחידות משוחלפות - יחידות שמסביבן שלחופיות המגדילות את הנפח בלי להגדיל את המשקל. <br>יחידות מצויצות – שיש להן ציצית של שיער הפועלות כמצנח (בסביון). <br />
<br />
סביון פורח ויחידות הפצת זרעים של פרח הסביון<br> <br />
<br />
הפצה על ידי מים <br>היחידות הצפות על פני המים עוברות ממקום למקום באמצעות תנועת המים. היחידות מצוידות ברקמות בלתי חדירות למים. <br>לדוגמה: <br>קוקוס, זרעי חבצלת החוף. <br>דוגמה נוספת: בצמח דו פרק חופי, הפרק העליון של הפרי מסוגל לצוף במי הים זמן רב בלי שהזרע שבתוכו ייפגע. <br />
<br />
<br>הפצה על ידי בעלי חיים <br>קיימות שלוש דרכים שבהן מפיצים בעלי חיים את הזרעים. <br>אכילת פירות: נעשית בעיקר על ידי ציפורים. פירות עסיסיים בעלי צבע וריח מושכים בעלי חיים שיאכלו אותם. בתהליך העיכול הפרי מתפרק והזרעים נשמרים ומופרשים בצואה. קיימים מקרים ששהייה במערכת העיכול של הציפור מעלה את כושר הזרע לנבוט על ידי כך שהחומרים במערכת העיכול מסייעים בפירוק מעטפת ההגנה של הזרעים (למשל בעגבנייה). דוגמה נוספת לפרי עסיסי הנאכל על ידי בעלי חיים הוא פרסיון גדול ממשפחת השפתניים. <br />
<br />
פרסיון גדול, פריחה ופירות <br />
<br />
<br> <br />
<br />
תפוצה באמצעות נמלים: נמלים סוחבות יחידות הפצה של צמחים המצוידות בגופיף מזון. תוך כדי הסעת הזרעים לקן אובדים רבים מהם בדרך וצומחים רחוק מצמח האם.<br> <br />
<br />
נמלה סוחבת יחידת תפוצה צמחית <br />
<br />
<br> <br />
<br />
תפוצה על ידי היאחזות או הדבקה: יחידות התפוצה מצוידות בשערות, זיזים וכד'. לדוגמה: לפרי של לכיד הנחלים יש קוצים מאונקלים המכונים שיכים. השיכים מסייעים לפרי בהפצה על ידי בעלי חיים בכך שהם נתפסים בצמר ובפרוות של בעלי החיים, ואלה נושאים את הפירות ומפיצים אותם לאזורים נרחבים. <br />
<br />
פרי של צמח לכיד הנחלים <br />
<br />
הפצה עצמית <br>יש צמחים שמפיצים זרעים ופירות גם בכוחות עצמם. קיימים מנגנונים מגוונים המאפשרים הפצה עצמית. <br>לדוגמה: לצמחים מסוימים יש פירות המתפוצצים ונקרעים בבשלותם ומשחררים את זרעיהם בזרם סילוני חזק של ציפת הפרי. דוגמה לכך הוא צמח ירוקת החמור. <br />
<br />
פרי של צמח ירוקת החמור <br />
<br />
<br> <br />
<br />
יש צמחים רבים שזרעיהם ופירותיהם אינם יכולים להפיץ את עצמם למרחקים ולכן הם מתוכננים לצמוח בקרבת צמח האם. <br>לדוגמה: בצמח הקרוי מקור החסידה ממשפחת הגרניים, פרודת הפרי אינה נפתחת כדי להפיץ את הזרעים. הפרי הוא בצורת מקור וכשהוא מבשיל הוא מסתלסל ונפרד לפרודות, והן מתברגות לתוך הקרקע. שם, בתנאים נוחים, הפרודות של הפרי נפתחות, ורק כאשר יש בקרקע מים בכמות מספקת, הזרעים משתחררים. מנגנון זה של הפצה מגן על הזרעים מפני סכנות, למשל חרקים שיכולים לאכול אותם או שריפות. <br />
<br />
לקוח מתוך [http://www.google.com/cse?cx=008329262350280954956%3A41fwgy4ymsk&cof=FORID%3A0&q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D#gsc.tab=0&gsc.q=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&gsc.page=1 האוניברסיטה העברית בירושלים](הראשון ברשימה)</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Dגורמים א-ביוטיים2011-12-05T11:55:35Z<p>עופרי: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Dשיחה:גורמים א-ביוטיים2011-12-05T11:55:22Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>על נושא זה עובדים עופרי עמית ומאי, תודה.<br />
&nbsp;עובדים על דף זה - נדב וופסי סיוון משגב רותם רונן ונור נחשון.</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Dגורמים א-ביוטיים2011-12-05T11:54:36Z<p>עופרי: </p>
<hr />
<div>הנושא שמור לעופרי ועמית</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Dגורמים א-ביוטיים2011-12-05T11:54:22Z<p>עופרי: דף חדש: הנושא שמור לעופרי ועמית בע"מ</p>
<hr />
<div>הנושא שמור לעופרי ועמית בע"מ</div>עופריhttps://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99משתמש:עופרי2011-09-26T10:55:13Z<p>עופרי: דף חדש: היי אני עמית ואני יפה</p>
<hr />
<div>היי אני עמית ואני יפה</div>עופרי