Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

ביוכימיה

2011-08-04T08:52:46Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* סיכום הדיון לגבי פרוטאופדיה */

==ביוכימיה==

===היכרות עם מבנה התא===
[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/cell.pptx קישור למצגת של אורלי בנושא התא]

===היכרות עם המבנית "הכימיה של חלבונים וחומצות גרעין" ===
[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/biochem_nava1.ppt קישור למצגת א נאוה תמם]

[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/biochem_nava2.ppt קישור למצגת ב של נאוה תמם]

===אינסולין - הרצאת העשרה===
[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/Insulin.ppt קישור למצגת של ד"ר שירלי דאובה]

===פרוטאופדיה===
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Main_Page פרוטאופדיה] היא אנציקלופדיה אינטראקטיבית בתלת-מימד של חלבונים, RNA, DNA, ומולקולות נוספות. פרוטיאופידה פותחה ע"י פרופ' יואל זוסמן ופרו'פ חיים פרילוסקי ממכון ויצמן, התורמים וכותבי התוכן הנם מדענים, סטודנטי מחקר ומורים מכל רחבי העולם. להבדיל מהוויקיפדיה, רק מומחים יכולים לערוך וליצור ערכים חדשים בפרוטאופדיה לאחר קבלת הרשאה. כל המודלים המוצגים הם פרי פענוח מבנה וחישובים תיאורטיים. רוב פרוטאופדיה כתובה באנגלית, אבל ישנם כמה דפים שתורגמו לעברית, וישנן כמה עבודות שנעשו על ידי מורים ואף הן כתובות בשפה העברית (רובם נוצרו ע"י מורים לביולוגיה).

===סדנא להיכרות עם הפרוטאופדיה===
[[מדיה:Daf_avoda_protopedia.doc|דף עבודה]] שמטרתו היכרות עם הפרוטאופדיה

====סיכום הדיון לגבי פרוטאופדיה====
פרוטאופדיה היא אינצקלופידיה מתוקשבת ברשת, אשר בתוכה ניתן למצוא מידע על חלבונים שונים. הייחוד של הפרוטאופידיה היא התאמת המידע המילולי עם הדמיה תלת מימדית ממחושבת, הדמיה אשר נותנת המחשה ויזאולית למבנה או קשר או קבוצה פונקציונלית. הפרוטואופדיה הועלה לדיון בין חברי קבוצת המורים המובלים והדיון היה בין קבוצה המתנגדת להפעלת התוכנית בכיתה עם התלמידים, והסתפקה בחשיפה כללית ללא הפעלות.

קבוצה זו הסתמכה על העובדה שהמידע והרמה של התוכנה הוא מעל לרמה של שלוש יחידות הלימוד. הם טענושמספיק להראות ולהמחיש לתלמידים את ההדמיה של החלבונים בלי להתעמק יותר, בכדי לא להסחף ולסבך את התלמידים.

קבוצה אחרת ראתה בפרוטאופדיה אמצעי מתאים שיכול ללוות את הוראת הפרק ביוכימיה, אבל עם דף הנחיה ממוקד וברור להפעלת התלמידים, כך שדף ההנחיות ינחה את התלמידים לפעילות הספציפית שהמורה רוצה להבהיר ולהדגים.

כל הקבוצה הסכימה, במיוחד אילו שמלמדים את יחידת הביוכימיה כמבנית השלמה, הסכימו שכן אפשר לחשוף ולהפעיל את התלמידים בפרוטאופדיה, רק עם דף מנחה כדי שהתלמידים לא יסחפו עם המורה בים המידע הרחב והעמוק שקיים בפרוטאופדיה.

===סדנא לבניית דף חלבון בסביבת הפרוטאופדיה===
[[מדיה:Daf_avoda_protopedia2.doc‏|קובץ הנחיות וטיפים לעבודה בסביבת הפרוטאופדיה]]

בניית דף חלבון בסביבת הפרוטאופדיה. הדף צריך להיות מכוון מבחינת רמת המידע המופיע בו לתלמידי 5 יח"ל כימיה, המתמחים ביחידת הביוכימיה.

[[מדיה:Matala5.doc|פירוט המטלה]]

בניית שאלות מתכונת

2011-05-24T19:35:59Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

='''בניית מבחן'''=
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/testotilya.ppt| מצגת] העוסקת בעקרונות של בניית מבחנים ומחוונים

*[[מדיה:Repairquest.doc|תרגיל]] לשידרוג שאלה בהתאם לעקרונות שהוצגו במצגת.

=='''שאלות לקראת המתכונת'''==

=== שאלה בנושא שומנים ===
אנו מצרפות את השאלה כקובץ וורד לשימושכם, בהצלחה לכולם, רחל ודפנה

[[מדיה:shumanim2011.doc|שומנים]]

=== שאלות בנושא חמצון חיזור ===

חיברו: אורלי, סופי ושרית.

מצורף קובץ ובו מספר שאלות. לשאלה 1 (גירסה II) מצורף קובץ מחוון.

* [[מדיה:Redox-q.doc|שאלות חמצון חיזור]]

* [[מדיה:Redox-m.doc|מחוון לשאלת חמצון חיזור]]

===שאלה בנושא חומצות ובסיסים===
מצורף קובץ בו שאלה אשר חוברה ע"י ג'ואד, רוזה ויאסין

*[[מדיה:Acid2.doc|שאלה ופתרון בנושא חומצות ובסיסים]]

===שאלה בנושא חלבונים===
חיברו: עדנה ואלה
* [[מדיה:Ela.doc|שאלה ומחוון בנושא חלבונים]]

בניית שאלות מתכונת

2011-05-24T19:32:57Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

='''בניית מבחן'''=
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/testotilya.ppt| מצגת] העוסקת בעקרונות של בניית מבחנים ומחוונים

*[[מדיה:Repairquest.doc|תרגיל]] לשידרוג שאלה בהתאם לעקרונות שהוצגו במצגת.

=='''שאלות לקראת המתכונת'''==

=== שאלה בנושא שומנים ===
אנו מצרפות את השאלה כקובץ וורד לשימושכם, בהצלחה לכולם, רחל ודפנה

[[מדיה:shumanim2011.doc]]

=== שאלות בנושא חמצון חיזור ===

חיברו: אורלי, סופי ושרית.

מצורף קובץ ובו מספר שאלות. לשאלה 1 (גירסה II) מצורף קובץ מחוון.

* [[מדיה:Redox-q.doc|שאלות חמצון חיזור]]

* [[מדיה:Redox-m.doc|מחוון לשאלת חמצון חיזור]]

===שאלה בנושא חומצות ובסיסים===
מצורף קובץ בו שאלה אשר חוברה ע"י ג'ואד, רוזה ויאסין

*[[מדיה:Acid2.doc|שאלה ופתרון בנושא חומצות ובסיסים]]

===שאלה בנושא חלבונים===
חיברו: עדנה ואלה
* [[מדיה:Ela.doc|שאלה ומחוון בנושא חלבונים]]

קובץ:Acid2.doc

2011-05-24T19:29:22Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

בניית שאלות מתכונת

2011-05-24T19:27:58Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

='''בניית מבחן'''=
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/testotilya.ppt| מצגת] העוסקת בעקרונות של בניית מבחנים ומחוונים

*[[מדיה:Repairquest.doc|תרגיל]] לשידרוג שאלה בהתאם לעקרונות שהוצגו במצגת.

=='''שאלות לקראת המתכונת'''==

=== שאלה בנושא שומנים ===
אנו מצרפות את השאלה כקובץ וורד לשימושכם, בהצלחה לכולם, רחל ודפנה

[[מדיה:shumanim2011.doc]]

=== שאלות בנושא חמצון חיזור ===

חיברו: אורלי, סופי ושרית.

מצורף קובץ ובו מספר שאלות. לשאלה 1 (גירסה II) מצורף קובץ מחוון.

* [[מדיה:Redox-q.doc|שאלות חמצון חיזור]]

* [[מדיה:Redox-m.doc|מחוון לשאלת חמצון חיזור]]

===שאלה בנושא חומצות ובסיסים===
מצורף קובץ בו שאלה אשר חוברה ע"י ג'ואד, רוזה ויאסין

===שאלה בנושא חלבונים===
חיברו: עדנה ואלה
* [[מדיה:Ela.doc|שאלה ומחוון בנושא חלבונים]]

2011-04-11T14:42:40Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

ביוכימיה

2011-04-11T14:41:53Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

==ביוכימיה==

===היכרות עם מבנה התא===
קישור למצגת של אורלי בנושא התא

===היכרות עם המבנית "הכימיה של חלבונים וחומצות גרעין" ===
קישור למצגת א של נאוה תמם

קישור למצגת ב של נאוה תמם

==פרוטאופדיה==
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Main_Page פרוטאופדיה] היא אנציקלופדיה אינטראקטיבית בתלת-מימד של חלבונים, RNA, DNA, ומולקולות נוספות. פרוטיאופידה פותחה ע"י פרופ' יואל זוסמן ופרו'פ חיים פרילוסקי ממכון ויצמן, התורמים וכותבי התוכן הנם מדענים, סטודנטי מחקר ומורים מכל רחבי העולם. להבדיל מהוויקיפדיה, רק מומחים יכולים לערוך וליצור ערכים חדשים בפרוטאופדיה לאחר קבלת הרשאה. כל המודלים המוצגים הם פרי פענוח מבנה וחישובים תיאורטיים. רוב פרוטאופדיה כתובה באנגלית, אבל ישנם כמה דפים שתורגמו לעברית, וישנן כמה עבודות שנעשו על ידי מורים ואף הן כתובות בשפה העברית (רובם נוצרו ע"י מורים לביולוגיה).

===סדנא להיכרות עם הפרוטאופדיה===
[[מדיה:Daf_avoda_protopedia.doc|דף עבודה]] שמטרתו היכרות עם הפרוטאופדיה

====סיכום הדיון לגבי פרוטאופדיה====

===סדנא לבניית דף חלבון בסביבת הפרוטאופדיה===
[[מדיה:Example.ogg]]קובץ הנחיות וטיפים לעבודה בסביבת הפרוטאופדיה

×ž×˜×œ×•×ª ×ª×©×¢"×

2011-04-11T14:38:56Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

== מטלה מספר 5 - בניית דף חלבון בפרוטאופדיה==
בניית דף חלבון בסביבת הפרוטאופדיה. הדף צריך להיות מכוון מבחינת רמת המידע המופיע בו לתלמידי 5 יח"ל כימיה, המתמחים ביחידת הביוכימיה.

[[מדיה:Matala5.doc|פירוט המטלה]]

== מטלה מספר 4 - שאילה לאחור ועוד==

שאילה לאחור לצורך איתור רעיונות מרכזיים

[[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]

== מטלה מספר 3 - כתיבת תקציר לפעילות לשנת הכימיה ==

עליכם לכתוב תקציר לפעילות לקראת שנת הכימיה הבינלאומית.

התקציר צריך לכלול:

*קהל יעד:

*מטרות:

*תיאור הפעילות:

נא לשלוח את התקציר במייל וכן להעלות אותו בויקי לדף שנקרא [[תקצירים לכנס]], ע"י קישור לקובץ עד ה-17.11.

== מטלה מתוקשבת מספר 2 - רעיונות לפעילויות בשנת הכימיה ==

עליכם להציע רעיונות שימשו בסיס לבניית מודל לפעילויות בשנת הכימיה. מומלץ שהרעיונות יהיו מקוריים, מגוונים, פרועים ויצירתיים אך.... ניתנים לביצוע!

בהצעת הרעיון התייחסו למטרת הפעילות, קהל היעד והמסר השיווקי שהפעילות אמורה להעביר. בנוסף תארו את הפעילות בקצרה. שימו לב! אינכם צריכים לבנות כרגע מודל מפורט. הרעיונות ישמשו אותנו כבסיס להמשך עבודה.

אם יש לכם רעיונות לשיפור או להרחבה של מודלים שנכתבו כבר, אתם מוזמנים לעשות זאת.

את הרעיונות יש לכתוב בקישור הבא: [[מודלים לפעילויות בשנת הכימיה]]

עבודה נעימה!

== מטלה מתוקשבת מס' 1 – קידום מקצוע הכימיה ==

ענו בכנות על השאלות הבאות: 1. מדוע את/ה בחרת ללמוד את מקצוע הכימיה באוניברסיטה? 2. על אילו צרכים שלך ענתה הבחירה במקצוע הכימיה. תוכל להיעזר ב"פירמידת הצרכים" המובאת מטה על מנת לענות על שאלה זו. 3. שאל לפחות 4 תלמידי כיתה י"ב הלומדים כימיה כיום – מהו הגורם המשמעותי ביותר על פיו בחרו בכימיה כמקצוע מוגבר. 

(הערה : אם תשובתך (האינסטינקטיבית) לשאלה מס' (1) היתה "בגלל המורה" נסה להגדיר מה בדיוק אמר/עשה המורה ששכנע אותך ביותר? )

'''פירמידת הצרכים של מאסלו''' - צרכים פיזיולוגיים = סיפוק צרכים בסיסיים (רעב, צמא שינה וכו') - ביטחון = הצורך בביטחון אישי, הגנה, סדר - שייכות ואהבה = שייכות חברתית, חיבה ורגש - הערכה עצמית = כבוד, מוניטין, הצלחה, הישגים - הגשמה עצמית = מטרות ותכליות אישיות 

'''רשמו את תשובותיכם לשאלות 1-3 בקישור [[קידום מקצוע הכימיה|קידום מקצוע הכימיה]]'''

קובץ:Matala5.doc

2011-04-11T14:35:25Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

2011-03-23T12:21:12Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* תורנות הבאת כיבוד  */

'''תודה לאורלי על שפתחה לנו חלון לתוך התא ולמרכיביו העיקריים, במיוחד בהקשר לחומצות גרעין ולחלבונים.
ההרצאה היתה מושקעת ומעניינת.''' 
 

'''שמחים עם רחל על החלמתה ומצפים לראותנה בקורס בקרוב.''' 

'''מועד הגשת ערכת "שנת הכימיה הבינלאומית" הוא 26.1.2011.''' 

'''תודה לבעז על ההרצאה המעניינת, מחכים להמשך על אנטרופיה.''' 

'''ברכות לרות, דפנה, רוזה ושרילי על "טבילת האש" בהעברת פעילות במפגש הדרכה בנושא שנת הכימיה.
הפעילות עוררה עניין וקיבלה הדים חיוביים. תודה לרחל על תרומתה בגיבוש הרעיונות.''' 
 

'''ברכות חמות לרבאב על קבלת המינוי כמנהלת בית ספר תיכון ברמלה''' 
'''מאחלים בהצלחה בהמשך ופריחה למגמת הכימיה בבית הספר!''' 
 
== תורנות הבאת כיבוד  ==

{| style="width: 200px; height: 282px" cellspacing="1" cellpadding="1" width="200" border="1"
|-
| style="text-align: center" | מביא/ה כיבוד:
| style="text-align: center" | תאריך
|-
| style="text-align: center" | יעל ודבורה
| style="text-align: center" | 6.10
|-
| style="text-align: center" | נחום סטולר
| style="text-align: center" | 20.10
|-
| style="text-align: center" |
  דפנה הלוי

| style="text-align: center" | 3.11
|-
| style="text-align: center" | אלה ורוזה
| style="text-align: center" | 17.11
|-
| style="text-align: center" |  עדנה
| style="text-align: center" | 1.12
|-
| style="text-align: center" |  עיסאם וג'ואד ויאסין
| style="text-align: center" | 15.12
|-
| style="text-align: center" |  אורלי פלוטקין
| style="text-align: center" | 29.12
|-
| style="text-align: center" |  ימית
| style="text-align: center" | 12.1
|-
| style="text-align: center" | בעז
| style="text-align: center" | 26.1
|-
| style="text-align: center" | סופי ושרית
| style="text-align: center" | 9.2
|-
| style="text-align: center" | גליה
| style="text-align: center" | 23.2
|-
| style="text-align: center" | אלה ורוזה
| style="text-align: center" | 9.3
|-
| style="text-align: center" | עיסאם ג'ואד יאסין
| style="text-align: center" | 23.3
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 6.4
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 13.4
|-
| style="text-align: center" |סופי ושרית
| style="text-align: center" | 27.4
|-
| style="text-align: center" |ולדמן רות
| style="text-align: center" | 11.5
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 25.5
|-
| style="text-align: center" | .
| style="text-align: center" | 15.6
|}

ביוכימיה

2011-03-22T12:58:13Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* פרוטאופדיה */

2011-03-10T08:00:33Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

מיומנות שאילת שאלות

2011-03-10T07:47:47Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל */

== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==

=== '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===

==== '''תקציר הסדנה''' ====

ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

'''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה.

#'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.'''
#'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר.
#'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''

[[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]]

ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות:

א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור)

ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע

ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים

'''שאילה לפנים'''

שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע.

'''כיצד שואלים לפנים?'''

*מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי?
*אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה?
*לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?

להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

 

 

== תרגול שאילת שאלות לאחור ==

מתי מומלץ לשאול לאחור?

בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור
[[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]
 

 
להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

'''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''

הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור.

השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2).

הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה.

הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות.

(מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס)

לדוגמא:

הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס 

שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור?

הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. 

שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור?

שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור 

שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול?

אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. 

שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע)

כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. 

ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון.

קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה:

1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם

2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה

3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה 

==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==

[[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]

====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====

=====רות ולדמן=====

פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?

פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?

פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?

פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?

פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?

סעיף ב'

אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:

-הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם

-בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.

- יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית

- יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר

- עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה

=====רעיונות מרכזיים (בעז)=====

פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?

פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?

פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?

פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ?

פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?

'''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''

התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:
(הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )

"בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.

התהליך מחולק לכמה שלבים.

1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).

2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.

3. הכנת המתוקסיד.

4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.

5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.

6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר.

כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.
מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.
אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."

'''הסבר כימי לתהליך'''

התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם.

מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess

===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====

1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז?

2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?

ראו הקישור:
[http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]

3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר?

4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?

=====שאלות לביודיזל - עדנה=====

1. מהו ביודיזל

2. איך מייצרים ביודיזל

3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה

שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.

למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.

===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====

# איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?
# באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?
# מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?
# העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?

כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.

=====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====

1) מהו ביודיזל?

2) ממה ניתן להפיקו?

3) האם ייצורו מוגבל?

4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?

5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?

6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?

7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?

'''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?

בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.
עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.
מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.
בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.
לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.
במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.
השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.

===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====

סעיף א

פסקה ראשונה:

1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?

2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?

3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?

4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?

פסקה שנייה ושלישית:

5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?

8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?

9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?

סעיף ב

כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)

תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]

 

=====אורלי פלוטקין=====

פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''

פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''

פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.

אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן.

'''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?'''

 פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.

'''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''

=====רחל אידלמן=====

א. רעיונות מרכזיים:

1. ממה מופק הביודיזל?

2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר?

3. ממה ניתן להפיק ביודיזל?

4. מהו התהליך להפקת ביודיזל?

5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל?

6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע?

7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר?

8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים.

9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט.

 

ב. שאלה נבחרת:

5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל?

 טיעון:

הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.

הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.

=====רוזה גולובצ'יק=====
1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?

2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?

3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?

4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?

מיקוד לשאלת הרחבה:

מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?

השאלה:

האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?

=====ברקוביץ שרילי=====
1.מהו המקור לביו-דיזל?

2. מהם ההבדלים ( מבחינה כימית) בין דלק הסולר לבין ביו-דיזל?

3. מהם היתרונות של ביו-דיזל על דלק הסולר?

4. מהם החסרונות של ביו-דיזל ?

5. מהו אפקט החממה?

6. מה הקשר בין אפקט החממה לביודיזל? כיצד הוא משפיע על אפקט החממה?

'''הרעיונות המרכזיים בקטע:'''
ביודיזל- הפקתו (מקורות+ תהליך הפקתו)

יתרונות וחסרונות ביודיזל (כימית+כלכלית+ חברתית)

'''ב. מהו אפקט החממה?- שאלת הרחבה'''

גזי החממה בולעים קרינה אינפרא-אדומה וגורמים לחימום האטמוספירה. בליעת קרינה אינפרא-אדומה גורמת לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.

ישנם גזי חממה נוספים על פחמן דו- חמצני ,כאשר אדי מים ופחמן דו חמצני הם הגזים שתורמים יותר מאחרים להגברת אפקט החממה . על כמות אדי המים קשה יותר להשפיע בגלל שהם נוצרים בעקבות אידוי ימים ואוקינוסים.

מקורותיו של הפחמו הדו חמצני הם:טבעי ומלאכותי. (תהליך הנשימה, תהליכי שריפת הדלק- הוזכר בקטע).

(מתוך"יש לי כימיה עם הסביבה")

== '''קישורים חיצוניים''' ==

[http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]

מיומנות הטיעון

2011-03-02T11:10:48Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* מיומנות הטיעון - ימית שרעבי נאור */

'''מהו טיעון?'''

'''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.

'''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.

==הטיעון ומרכיביו==
טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה
[[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]

 
 
==החשיבות של בניית טיעונים==
*התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.
*לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.
==='''מבחינה קוגניטיבית'''===
*בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.
*בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.
*בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.
==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===
*תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו.
*רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.
==='''מבחינה חברתית'''===
*בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.

*'''חינוך אזרח העתיד'''

א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.

ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.

==בניית טיעונים - כיצד?==
*השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו "לדבר מדע".
*עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה.

===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון===
[[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]

*הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.

*בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.

*זיהוי מרכיבי הטיעון.

*הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.

*נבא, צפה הסבר – POE.

*דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.

*דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.
[[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]

==סדנא - מיומנות הטיעון==
[[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית "טעם של כימיה"]]

=== תוצרי הסדנא: ===
 
===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====
'''תקציר למטלה חמצון שומנים – רותי, שרית, סופי ורחל'''

'''כללי''': המטלה הינה מטלת טיעון.

'''מטרה''': התלמיד ילמד לזהות טיעון (טענה ונימוק) באמצעות החומר הלימודי הרלוונטי (שמנים וחמצון שמנים).

'''כלים''': ניצול מיומנויות של השוואה, קריאה מדעית, ניתוח עדויות מדעיות בצורת טענה-עובדה-הסבר.

'''המטלה כוללת ארבעה חלקים:'''

'''חלק א':''' תיאור מקרה: מתן עובדות (עדויות) על מספר שמנים + דיון בין בני משפחה אחת.
התרגיל: ניתוח הדיון ומיון לפי "טענה" , "עדויות" , "הסבר".

'''חלק ב':''' ניתנים עובדות (עדויות) לגבי עמידות השמנים והתלמידים מתבקשים לערוך טבלה משווה ביניהם, המבוססת על העובדות שניתנו לגבי השמנים השונים.

'''חלק ג':''' ניתוח מאמר מדעי. קריאת המאמר ומענה על שאלות המתייחסות לטענות וטיעונים.

'''חלק ד':''' אישוש והפרכת טענות. ניתנות שתי טענות - עובדות לכאורה. על סמך הידע שצבר, מתבקש התלמיד להחליט ולנמק בצורת טיעון האם הטענה נכונה או לא.

* [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]
* [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]

====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====

[[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]

[[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]

קישור לסרטון שמציג את התופעה:
http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM

קישור לסרטון עם הסבר:
http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&feature=fvst
====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====

[[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]

[[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]

====פעילות טיעון בנושא תפריט מזון מאוזן====
*[[מדיה:Dieta_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]
*[[מדיה:Dieta_more.doc|דף למורה]]

==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====

[[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]]

'''מטלה לקטע המידע "תוספי חלבון - האם זה הכרחי?"''' - משימת רשות

תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא.

*כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ"ל.
*אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע.
*זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.

טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים

[[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]

[[Media:Protein.ppt|מצגת המתייחסת לתוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]

=====דוגמה לתשובה=====

אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה שכוללת בתוכה בין היתר כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום.

לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה.

כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית.

פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף שלנו, בדרך הטובה והבריאה ביותר.

למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות:

#  עודף חלבון עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן.
# את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.

להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו:

*חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים.
*חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף.
*סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה.
*חלבון ביצה, יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.

==מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל==

====מיומנות הטיעון - ימית שרעבי נאור====

'''השימוש בביו-דיזל הוא עדיף על פני השימוש בדיזל הרגיל.להלן מס יתרונות לשימוש בביו-דיזל:'''

• רעילות נמוכה - להבדיל מהסולר המינראלי, הביו דיזל אינו רעיל.

• זיהום נמוך - פליטה מופחתת של פחמן דו-חמצני, פחמן חד חמצני, וחומרים מסרטנים: פחמימנים טבעתיים וחלקיקי פיח.

• מקור אנרגיה מתחדש.

• תהליך הפקה פשוט.

• זמין לשימוש מיידי בטכנולוגיה קיימת.

'''זה נכון שלצד היתרונות קיימים גם חסרונות ולכן נעמוד על הבעיות בשימוש בביו דיזל:'''

• לביו דיזל תכולת אנרגיה קטנה במעט מזו של הסולר המינרלי (כ-85%), כך שצריכת הדלק (כפי שהיא נמדדת בק"מ לליטר) תעלה.

• לביו דיזל יכולת המסה של גומי טבעי, כך שחלקי מנוע העשויים גומי יתפוררו. רצוי מאד לציין שבמנועים המודרניים כבר מזמן אין רכיבי גומי טבעי.

• מחיר הביו דיזל גבוה ולכן כדאיותו הכלכלית בספק. אם כי עליית מחירי הנפט הולכת ועולה ונראה שפותרת בעיה זו...

• לא ברור כיום מה גודל שטחי הגידול הנחוצים כדי לספק ביו דיזל לבעירה בכמות שתספק את הצריכה הצפויה, מדובר כנראה על אחוז משמעותי משטחי החקלאות העולמיים. גם לזה יש פתרון אפשרי והוא שימוש באצות מפיקות שמן (את האצות ניתן לגדל בשטחים מדבריים ובכך לא להתחרות עם החקלאים על אדמה פורייה).

'''לאור היתרונות והחסרונות הרשומים לעיל נראה כי לא רק שהיתרונות עולים על החסרונות אלא שגם לחסרונות יש היום כבר פתרונות שימושיים ומאד ריאליים. אין ספק שכדאי להשקיע משאבים בפיתוח ייצור הביו-דיזל בישראל. הפקת הביו-דיזל במדינת ישראל, תפחית את הצורך שלנו לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך תקטין את התלות של המדינה במדינות יצרניות הנפט (כמו עיראק וכו'). בנוסף, ייצור מקומי יפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, דבר שיתרום לפיתוח ולהתנהלות חברתית – מדינית-כלכלית תקינה.'''

====טיעון- רחל אידלמן====

הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.

הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.

מיומנות שאילת שאלות

2011-03-02T11:08:46Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* רעיונות מרכזיים (רות ולדמן) */

== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==

=== '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===

==== '''תקציר הסדנה''' ====

ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

'''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה.

#'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.'''
#'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר.
#'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''

[[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]]

ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות:

א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור)

ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע

ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים

'''שאילה לפנים'''

שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע.

'''כיצד שואלים לפנים?'''

*מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי?
*אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה?
*לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?

להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

 

 

== תרגול שאילת שאלות לאחור ==

מתי מומלץ לשאול לאחור?

בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור
[[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]
 

 
להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

'''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''

הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור.

השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2).

הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה.

הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות.

(מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס)

לדוגמא:

הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס 

שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור?

הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. 

שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור?

שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור 

שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול?

אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. 

שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע)

כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. 

ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון.

קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה:

1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם

2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה

3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה 

==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==

[[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]

====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====

=====רות ולדמן=====

פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?

פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?

פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?

פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?

פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?

סעיף ב'

אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:

-הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם

-בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.

- יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית

- יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר

- עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה

=====רעיונות מרכזיים (בעז)=====

פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?

פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?

פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?

פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ?

פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?

'''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''

התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:
(הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )

"בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.

התהליך מחולק לכמה שלבים.

1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).

2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.

3. הכנת המתוקסיד.

4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.

5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.

6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר.

כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.
מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.
אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."

'''הסבר כימי לתהליך'''

התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם.

מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess

===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====

1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז?

2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?

ראו הקישור:
[http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]

3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר?

4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?

=====שאלות לביודיזל - עדנה=====

1. מהו ביודיזל

2. איך מייצרים ביודיזל

3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה

שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.

למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.

===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====

# איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?
# באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?
# מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?
# העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?

כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.

=====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====

1) מהו ביודיזל?

2) ממה ניתן להפיקו?

3) האם ייצורו מוגבל?

4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?

5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?

6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?

7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?

'''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?

בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.
עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.
מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.
בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.
לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.
במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.
השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.

===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====

סעיף א

פסקה ראשונה:

1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?

2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?

3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?

4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?

פסקה שנייה ושלישית:

5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?

8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?

9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?

סעיף ב

כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)

תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]

 

=====אורלי פלוטקין=====

פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''

פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''

פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.

אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן.

'''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?'''

 פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.

'''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''

=====רחל אידלמן=====

א. רעיונות מרכזיים:

1. ממה מופק הביודיזל?

2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר?

3. ממה ניתן להפיק ביודיזל?

4. מהו התהליך להפקת ביודיזל?

5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל?

6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע?

7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר?

8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים.

9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט.

 

ב. שאלה נבחרת:

5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל?

 טיעון:

הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.

הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.

=====רוזה גולובצ'יק=====
1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?

2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?

3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?

4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?

מיקוד לשאלת הרחבה:

מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?

השאלה:

האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?

== '''קישורים חיצוניים''' ==

[http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]

מיומנות שאילת שאלות

2011-03-02T11:06:46Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור */

== '''הקניית מיומנות שאילת שאלות למורה ולתלמיד''' ==

=== '''סדנה בהנחייתה של ד"ר רון בלונדר''' ===

==== '''תקציר הסדנה''' ====

ההגדרות בהרצאה זו לקוחות מתוך הספר "מסע לחיפוש שאלות טובות", בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

'''מטרות:''' יצירת עניין במיומנות שאילת שאלות, הכרה של צדדים ושימושים שונים של שאלות שונות, מתן כלים לשימוש בהוראת הכימיה.

#'''שאלה טובה בהקשר של למידה מקדמת את מטרות השואל.'''
#'''חשיבה לאחור – מחפשים את השאלות מאחורי כל תשובה:''' חשיבה לאחור פותחת בפני השאול חלופות חדשות. כאשר אנו צועדים לאחור אנו יכולים לבחור נתיב חדש אחר מזה שיצאנו ממנו. המידע (מילה תוצאה) שמונחות לפנינו הינה תשובה לשאלה. יכולים להיות לשאלה זו תשובות טובות יותר. במובן זה שאלות טובות הן שאלות שבהקשרים מסוימים מובילות אותנו לפתרונות טובים יותר.
#'''מנסחים שאלות שיובילו אותנו למידע חדש'''

[[Image:Questionron.jpg|thumb|left|350px|שאלות שמקדמות למידה]]

ניתן לשאל לגבי כל יחידת מידע בשלוש דרכים לפחות:

א. לשאול שאלות שהמידע מהווה עליהן תשובה (שאילה לאחור)

ב. לשאול שאלות שמבהירות את הנאמר בקטע המידע

ג. לשאול שאלות הנובעות מהמידע אך יוצאות מחוצה לו – לקטעי מידע נוספים – שאילה לפנים

'''שאילה לפנים'''

שאלות המתעוררות בעקבות קריאת הקטע הנ"ל – שאלות שיש לנו עניין וסקרנות לדעת ולגלות, ושהתשובות עליהן אינן נמצאות בקטע.

'''כיצד שואלים לפנים?'''

*מה מעניין / מוזר / מפתיע בקטע שקראתי?
*אילו נושאים מופיעים בקטע – ומה אין אנו יודעים על נושאים אלה?
*לבדוק לאילו נושאים רחבים מתקשר הקטע ולשאול עליהם?

להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionron.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

 

 

== תרגול שאילת שאלות לאחור ==

מתי מומלץ לשאול לאחור?

בתמונה משמאל מפורטות מספר אפשרויות בהן ניתן לעשות שימוש פדגוגי בשאילה לאחור
[[תמונה:quest.jpg|left|thumb|250px|מתי מומלץ לשאול לאחור?]]
 

 
להלן, קישור [http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/wiki/questionyael.ppt למצגת] שליוותה את הסדנה.

'''תרגיל כרטיסיות: שאילת שאלות לאחור על פריט מידע בנושא אנרגיה'''

הוראות: בכרטיסיה הראשונה נמצא פריט מידע הכרטיסיה עוברת ללומד הבא, אשר כותב מאחוריה שאילה לאחור.

השאלה עוברת ללומד הבא אשר עונה עליה בכרטיסיה חדשה (2).

הלומד הבא עונה על השאלה החדשה וכן הלאה.

הקבוצה שהשתתפה בסדרת כרטיסיות מסויימת כותבת קטע מידע סביב הנושא שהתפתח במסע השאלות.

(מעובד עפ"י: מסע לחיפוש שאלות טובות, מכון ברנקו ויס)

לדוגמא:

הדלקת גפרור נעשית ע"י שפשוף ראש הגפרור במשטח מחוספס 

שאלה לאחור: כיצד מתבצעת הדלקת הגפרור?

הגפרור מתחכך עם הצד החיצוני של קופסת הגפרורים. החיכוך גורם לאספקת אנרגיה התחלתית הדרושה ליצירת ניצוץ. לאחר שנוצר ניצוץ נוכחות החמצן גורמת לבערת תרכובת הגופרית שבראש הגפרור. 

שאלה לאחור: מה המנגנון בעזרתו נדלק הגפרור?

שפשוף הגפרור בקופסה נותן אנרגיית שפעול מספקת לתחילת תהליך בערת הגפרור 

שאלה לאחור: לשם מה דרושה אנרגיית שפעול?

אנרגית שפעול דרושה להתחרשותה של תגובה. זו האנרגיה הדרושה ליצירת תצמיד משופעל שהוא חלקיק ביניים שבו מתחילים להיווצר הקשרים בתוצרים ומתרופפים הקשרים במגיבים. 

שאלה לאחור: האם כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול? (הערה: שאלה זו מתייחסת רק למשפט הראשון בקטע המידע)

כל תגובה צריכה אנרגיית שפעול, לעיתים היא נמוכה ולעיתים היא גבוהה. 

ניתן לראות שחיבור של כל קטעי המידע יוצר הסבר מדעי מקיף למדי של התופעה שתוארה במשפט הראשון.

קטעי מידע נוספים עליהם אפשר לתרגל נושא זה:

1.בחורף מתכסים בשמיכת פוך כדי להתחמם

2. המקרר הוא מכונה שמעבירה אנרגיה מתוך תא הקירור החוצה

3. קלורימטר הוא מכשיר לקביעה ניסויית של אנתלפיית תגובה 

==שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע==

[[מדיה:Biodizel.doc|פירוט המטלה]]

====רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל====

====רעיונות מרכזיים (רות ולדמן)====

פיסקה 1- מהו דלק הביודיזל?

פיסקה 2- מהם היתרונות והחסרונות של הפקת דלק ביודיזל?

פיסקה 3- באיזה סוג מנוע פועל ביודיזל ?האם יש לו יתרונות טכניים בהשוואה לדלק הרגיל ?

פיסקה 4- מהו השוני בזמן ההווצרות של ביודיזל בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים? מה יתרונות השוני הזה עבור שימוש בדלק ביודיזל ?

פיסקה 5- כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה?

סעיף ב'

אחת מהשאלות שהתשובה לה רחבה יותר היא : כיצד משפיע השימוש בביודיזל על איכות הסביבה. תשובה מורחבת לשאלה זו, לוקחת אותנו , להשפעות הנוספות שיש לשימוש בביודיזל על איכות הסביבה שהם:

-הגברת פליטת תחמוצות חנקן שעלולות לגרום לגשם חומצי וגם מגבירות (בשיתוף עם פחמימנים שנפלטים ) את הווצרות האוזון בטרופוספירה וגורמות בעצמם לפיגעות במערכת הנשימה באדם

-בנוסף יש פה שימוש נרחב במשאב הקרקע לגידולים , משאב שנמצא בחוסר.

- יהיה שימוש מוגבר בדשנים, ייצור הדשנים גם כן צורך אנרגיה פוסילית

- יהיה שימוש מוגבר במים , שהם משאב שבמדינות רבות נמצא בחוסר

- עליה במחירי המזון, עקב הפניית חלק מהגידולים לייצור דלק, עקב כך פגיעה בשכבות רבות באוכלסייה

=====רעיונות מרכזיים (בעז)=====

פיסקה 1 - מהו דלק הביו-דיזל, ומהם מקורותיו ?

פיסקה 2 - כיצד מפיקים ביודיזל מחומרי הגלם שהוזכרו ?

פיסקה 3 - מהן ההשלכות הכלכליות של הפקת ביו-דיזל ?

פיסקה 4 - האם ביו-דיזל יכול לשמש תחליף מיידי לסולר במנועי הדיזל ?

פיסקה 5 - כיצד מהווה הביו-דיזל מענה לבעיות שהחברה המודרנית נתקלת בהם בנושא קיימות, מניעת דילדול המשאבים וחלוקתם הצודקת לאורך הדורות ?

'''כיצד ניתן להפיק ביודיזל במתקן ביתי ? מהם שלבי התהליך, ואיך מטפלים בתוצרי הלואי ?'''

התשובה לקוחה מעדות אישית של זאהר - הנדסאי רכב בן 26 מעוספייה - שחקר את הנושא כפרוייקט גמר במסגרת לימודיו:
(הקטע פורסם בפורוםשנקרא - קארספורום - רכבים \ מוטוריקה - פורום רכב > פורומי רכב > טכני, אחזקה וטיפולים )

"בקשר לתהליך זה תהליך קצת ארוך מבחינת זמן אבל מחולק מבחינת השקעה יעני אתה משקיע שעה ביום ל 4 ימים יעני 4 שעות השקעה אבל פרוס.

התהליך מחולק לכמה שלבים.

1. הכנת השמן- במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגיני וחם (55 מעלות בערך).

2. בדיקת השמן- כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.

3. הכנת המתוקסיד.

4. הוספת המתוקסיד לשמן- על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.

5. שיקוע והפרדה- הפרדת הביודיזל מהגליצרול.

6.שטיפת הביודיזל- לצרוך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר.

כמויות הנשארות הם כ 20% מהתהליך יש כאלה שקוראים לחומר גליצרין אבל זה לא גליצרין זה גליצירול.
מהגליצירול ניתן לעשות סבון לידיים.
אלא שהוא בעצמו חומר מצויין לניקוי אני בינתיים משתמש בו בטור סבון כמו משחת ידיים אבל נוזלית הוא מנקה טוב מאוד."

'''הסבר כימי לתהליך'''

התהליך נקרא טרנסאסטריפיקציה. עירבוב של מתאנול עם תמיסת KOH מרוכזת מביא לקבלת יוני מתאוקסיד (הבסיס החזק גורם לדה-פרוטונציה של הכוהל). יוני המתאוקסיד משמשים נוקלאופיל חזק שיכול לתקוף את הפחמן על קבוצת הקרבוניל בקבוצה הפונקציונלית האסטרית. בתהליך כנ"ל הקבוצה העוזבת היא מולקולת הגליצרול. מאחר והשמנים הצמחיים מכילים טריגליצרידים, התהליך הנו תלת-שלבי: בהתחלה מקבלים די-גליצריד ואסטר של חומצת שומן יחידה, בהמשך מקבלים מונוגליצריד ואסטר נוסף של חומצת שומן ובשלב השלישי מתקבל הגליצרול ללא חומצות שומניות עליו. ישנה חשיבות לדאוג לתנאים שבהם יתקבל התוצר הסופי, שכן תוצרי הביניים, אינם חומרי בעירה מוצלחים מבחינת תפוקת האנרגיה והזיהום הסביבתי שכרוך בתהליך הבעירה שלהם.

מקור נוסף - הן לחלק הכימי והן פרוצדורות למעוניינים: http://journeytoforever.org/biodiesel_make2.html#howprocess

===== שאלות לאחור(שכטר אלאונורה) =====

1.האם בתהליך ההפקה ביו-דיזל משתתף זרז?

2.לאיזה תוצאות לא רצויות יכול לגרום הפקת ביו-דיזל?

ראו הקישור:
[http://www.ises.org.il/algae-biofuel דלק מתחדש מאצות - לא בהכרח ירוק יותר]

3.האם יש הבדל בטמרטורות ההתלקחות של ביו-דיזל וסולר?

4.איזה גז נפלט לסביבה בתהליך שריפה ביו-דיזל?

=====שאלות לביודיזל - עדנה=====

1. מהו ביודיזל

2. איך מייצרים ביודיזל

3. מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל מבחינת השימוש בכלי הרכב, משאבי כדוה"א ואיכות הסביבה

שאלה שהתשובה אליה רחבה מהמופיע בקטע מתייחסת לייצור ביודיזל - מעניין אותי לדעת מהם ההבדלים בין ייצור בקנ"מ קטן (בייתי) לבין שיטות הייצור בגדלים מגומלנים (מפעל קטן, תהליך ייצור גדול) - שיטות הייצור, חומרים נדרשים, תוצרי לוואי וכד'.

למען האמת מה שאפילו יותר מעניין אותי הוא שאלה קדימה - לגבי ייצור הביודיזל בארץ - מה היקף הייצור ? האם ניתן לרכוש ביודיזל ואם כן איפה ומה מחירו יחסית לסולר שהוא מחליף.

===== שאלות לאחור - שרית שמאי =====

# איזה סוג רכבים יכולים להשתמש בביודיזל?
# באיזה טמפרטורות הביודיזל גורם לבעיות? מדוע?
# מה משפר את הבעירה של הביודיזל ומדוע?
# העזר בנתונים בטבלה ותאר במילים את יתרונות וחסרונות הביודיזל לעומת דיזל רגיל. האם תוכל לתאר את החסרונות והיתרונות יחסית לדלק שאינו דיזל?

כל שאלות המדוע הן נרחבות מהמופיע בקטע.

=====שאילת שאלות לאחור - הלוי דפנה =====

1) מהו ביודיזל?

2) ממה ניתן להפיקו?

3) האם ייצורו מוגבל?

4) כיצד מתבצע תהליך הפקתו?

5) מה היתרונות והחסרונות של השימוש בביודיזל?

6) האם יש לו השפעה מזיקה לאטמוספירה?

7) מהו היקף השימוש בביודיזל במאה ה-21?

'''מיקוד שאלה''' : ממה ניתן להפיק ביודיזל?

בקטע מובא כי ניתן להפיק את הביודיזל מאצות וצמחים כמו בוטנים תירס חריע.
עיניין אותי מאיזה חלק בצמח והאם יש יתרונות להפקת ביודיזל מאצות או מצמחים.
מסתבר כי השמן המהווה את חומר הגלם העיקרי בביודיזל, נמצא בעיקר בזרעי הצמחים וניתן למצותו בקלות יחסית.
בעולם קיימים מאות אלפי דונמים של אדמות חקלאות לצורך גידולי צמחים לספק ביודיזל. ארגוני זכויות האדםוארגונים ירוקים מתנגדים למצב בו מנוצלים הצמחים והשמן לייצור אנרגיה בעוד שמיליוני בני-אדם גוועים מרעב.
לפיכך, יש ניסיון להפיק ביודיזל ממקורות שאינם על חשבון גידול מזון דוגמת קיקיון ואצות.
במעבדות ניתן להגיע לריכוז של כ- 55% שמן ממסת האצה. האצות אף מתרבות במהירות.
השאלה הביאה אותי לנקודה של בעיית הרעב העולמית.

===== שאילת שאלות לאחור - ימית שרעבי נאור =====

סעיף א

פסקה ראשונה:

1. ממה מפיקים את הביו-דיזל?

2. מהם המקורות לשמנים שמהם מופק הביו- דיזל?

3. כיצד מפיקים את הביו-דיל מהשמנים?

4. איזה מרכיב בשמן הצמחים נקרא ביו-דיזל?

פסקה שנייה ושלישית:

5. מהם היתרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

6. מהם החסרונות בהפקת דלק הביו-דיזל?

7. אלו תכונות הופכות את הביו-דיזל לדלק טוב יותר מהדיזל הרגיל?

8. אלו תכונות הופכות את הדיזל הרגיל להיות דלק טוב יותר הביו-דיזל?

9. כיצד שימוש בביו-דיזל מונע את הגברת אפקט החממה?

סעיף ב

כיצד מפיקים את הביו-דיזל מהשמנים? (שאלה 3)

תשובה: הביו-דיזל מופק בתגובה כימית בין שמן (לדוגמא שמן קנולה או שמן סויה, כזה שנמצא בכל מטבח) לבין אלכוהול, בנוכחות של זרז. התגובה נקראת טראנס אסטריפיקציה בו קבוצת אסטר מתחלפת בקבוצת הידרוקסיל. תגובת הטראנס אסטריפיקציה של טריגליצרידים או חומצות שומניות (שמקורם בשמנים מהחי או מהצומח) עם כוהלים בעלי שרשרת אלקילית קצרה (דוגמת מתנול או אתנול) מזורזת על ידי: בסיס, חומצה או אנזים, ומאפשרת את המרת השמן הצמחי (שהוא טריגליצריד (TG לאלקיל אסטר של חומצות שומן (שימוש במתנול יגרום ליצירת (FAME ולגליצרול (G) כפי שניתן לראות במשוואה הבאה: [[Image:Biodizel2.jpg|thumb|center|450px|תהליך הפקת ביו-דיזל]]

 

=====אורלי פלוטקין=====

פסקה 1. ביו-דיזל הוא דלק המופק באופן פשוט בעיקר משמן צמחים, אך גם משמן מאכל משומש ממסעדות. זהו דלק אמין וידידותי לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה ותירס. בתהליך הפקת הביו-דיזל, השמנים עוברים פירוק בנוכחות זרז לאסטרים של חומצות שומן וגליצרול. הגליצרול מורחק על-ידי זיקוק, והאסטרים של חומצות השומן הם הביו-דיזל. '''שאלה 1. מהו תהליך בו מופק ביו=דיזל?'''

פסקה 2. הפקת דלק כמו ביו-דיזל במקום או במדינה בה היא נצרכת, מפחיתה את הצורך לייבא נפט, או פחם וכתוצאה מכך מקטינה את התלות של המדינה המייצרת במדינות יצרניות הנפט. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים, אך מנגד עלול לגרום להפחתת השטחים החקלאיים המיועדים לגידול מזון, וכתוצאה מכך לעליה במחירי המזון הקשורים בגידולי שדה. '''שאלה 2. מהן טענות בעד וטענות נגד יצור ביו-דיזל?'''

פסקה 3. ביו-דיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל, אם כי צמיגותו הגבוהה עלולה להגביל את השימוש בו בטמפרטורות נמוכות. להלן נתוני השוואה בין ביו-דיזל וסולר שהוא הדלק הנפוץ בשימוש במנועי דיזל.

אין צורך לחצוב את הביו-דיזל ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים ובגנרטורים הקיימים, בכדי להשתמש בו כדלק בעירה. בניגוד לדלקים המחצביים כמו נפט ופחם, שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא חודשים ספורים בלבד . שריפת ביו-דיזל מפחיתה פליטת מזהמים רבים לאטמוספרה כדוגמת תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני וחלקיקים, אך מעלה ב-10% את פליטת תחמוצות החנקן.

'''שאלה 3. מהו היתרון של ביו-דיזל על פני דלקים כמו נפט ופחם ומהו החיסרון בשימושו?'''

 פסקה 4. הפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת ביו-דיזל לאטמוספרה, מקורו מפחמן דו-חמצני שנקלט בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים שמהם מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספרה – צמח – ביו-דיזל – אטמוספרה, בתוך חודשים ספורים, מבלי להשפיע בצורה משמעותית על ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספרה. מכאן יוצא שנמנעת הגברת אפקט החממה שנגרמת מעליית ריכוז פחמן דו חמצני. השימוש בביו-דיזל כדלק וכתוסף לסולר רגיל הולך ומתרחב במאה ה-21.

'''שאלה 4. מדוע ניתן לומר שפחמן דו-חמצני הנפלט בשרפת ביו-דיזל אינו מגביר את אפקט החממה?'''

=====רחל אידלמן=====

א. רעיונות מרכזיים:

1. ממה מופק הביודיזל?

2. מהי כמות הביודיזל שניתן לייצר?

3. ממה ניתן להפיק ביודיזל?

4. מהו התהליך להפקת ביודיזל?

5.א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל? ב) מהן החסרונות בהפקת ביודיזל?

6. האם ביודיזל יפעל בכל סוג מנוע?

7. א) מהן היתרונות של ביודיזל על פני דלק אחר? ב) מהן החסרונות של ביודיזל על פני דלק אחר?

8. מהו מעגל הפחמן? פרט תשובתך והיעזר בתרשים.

9. האם לביודיזל יש השפעה על מעגל הפחמן? ציין את היתרונות תוך פירוט.

 

ב. שאלה נבחרת:

5א) מהן היתרונות בהפקת ביודיזל?

 טיעון:

הטענה: כדאי לישראל להפיק ביודיזל.

הנימוק: הביודיזל ידידותי לסביבה בשל הפחתת מזהמים ושמירה על ריכוז קבוע של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר המפחית את אפקט החממה. כמו כן, ולא פחות חשוב, אנו עדים לאחרונה לבעיות מדיניות במזרח התיכון ובעולם הערבי. כידוע, העולם הערבי שולט באופן כמעט בלעדי בשוק הנפט והגז הטבעי. אנו תלויים במצריים לאספקת כ- 20% מתצרוכת הגז הטבעי שלנו ובארה"ב לתמיכה כלכלית- שבלעדיה לא נוכל להתקיים. ארה"ב לא הוכיחה במשבר בעולם הערבי שהיא עומדת מאחורי שליטים בהם תמכה לאורך כל שלטונם (ראו מצריים למשל) ולכן, אין אנו יכולים לשקוט על זרי דפנה. אנחנו חייבים למצוא דרכים להפחתת התלות שלנו במדינות אחרות וליצור משק כלכלי עצמאי בישראל.

=====רוזה גולובצ'יק=====
1. מהו חומר גלם להפקת ביו-דיזל ועל סמך איזו תגובה כימית מפיקים אותו?

2.מהם יתרונות וחיסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל בהשוואה לדלק שמפיקים מנפט ופחם?

3.מדוע עדיף להשתמש בביו-דיזל במקום דלק אחר ממבט אקולוגי?

4.כיצד קשור שימוש של ביו-דיזל למניעת הגברה של אפקט החממה?

מיקוד לשאלת הרחבה:

מהם יתרונות וחסרונות בייצור ותכונות של ביו-דיזל?

השאלה:

האם יש דרך לשפר את התכונות של ביו-דיזל כדי להשתמש בו ביעילות יותר גבוהה?

== '''קישורים חיצוניים''' ==

[http://web.macam.ac.il/~mada/teva/shela.htm להמציא שאלות פוריות, הרפז יורם(1999)]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/31.pdf כיצד מנסחים שאלת חקר]

[http://stwww.weizmann.ac.il/chemcenter/img/news/24.pdf יצירתיות בהעלאת שאלות כמנוף לשיפור החשיבה המדעית בניסויי חקר בכימיה]

2011-02-26T09:22:33Z

2011-02-22T14:41:50Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* דוגמה לתשובה */

'''מהו טיעון?'''

'''טענה'''( claim) היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה.

'''טיעון''' (argument) הוא הטענה עם הנימוק או הנימוקים הנלווים לה.

==הטיעון ומרכיביו==
טיעון מבוסס ומנומק כולל שלושה מרכיבים : '''טענה''', '''ממצאים ועדויות''' וקשר בין הטענה והממצאים, '''הסבר מדעי'''. הטענה אמורה להתבסס על ממצאים, והסבר המדעי מסביר את הקשר בין הממצאים והטענה ואמור לשכנע אותנו לקבל את הטענה
[[תמונה:Argu.jpg|left|thumb|250px|מודל למבנה הטיעון על-פי טולמין]]

 
 
==החשיבות של בניית טיעונים==
*התקדמות המדע מתבססת על בניית טיעונים והפרכתם, כך שמאוד הגיוני שהקניית תכנים מדעיים ומהות התפתחות המדע (NOS) יהיו בדרך של בניית טיעונים.
*לימודי מדע מקנים בדרך כלל תכנים וטענות שתלמידים צריכים לדעת ולהאמין בהם, ואינם מתמקדים בלמה צריכים להאמין בתכנים אלו. בניית טיעון עוזרת לתלמיד להבין מדוע הטענות המדעיות נכונות, בניגוד לאפשרות בה התלמיד מקבל את הטענות כפשוטן.
==='''מבחינה קוגניטיבית'''===
*בניית טיעון היא תהליך מחשבתי שבעזרתו מתפתחת '''הבנת מושגים'''.
*בניית טיעון מפתחת את '''מיומנות הנימוק''', נימוק מבוסס עדויות.
*בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי היא דוגמא '''לבניית ידע''' - ללמידה קונסטרוקטיביסטית סוציו-תרבותית.
==='''מבחינה מטה-קוגניטיבית'''===
*תלמיד צריך להיות מודע לידע שלו, עליו לקשור בין תיאוריות ועדויות. כמו כן, להעריך את טיעוניו ביחס לטיעוני חבריו.
*רמה גבוהה של מטה-קוגניציה תבוא לידי ביטוי כאשר תלמיד יטען טיעון נגדי או כאשר ישתכנע בצדקת הטיעונים של חבריו.
==='''מבחינה חברתית'''===
*בניית טיעון תוך כדי שיח קבוצתי, היא דוגמה לתהליך המדגים קהילה לומדת ונותן דגש להיבט הסוציו-תרבותי של הלמידה.

*'''חינוך אזרח העתיד'''

א. יש חשיבות רבה בפיתוח '''אוריינות''' מדעית של כלל אזרחי העתיד. בניית טיעונים והתייחסות לטיעונים של אחרים, היא חלק מאוריינות זו.

ב. לבניית טיעון יש חשיבות רבה בהיבט החברתי, כי פרט לתכנים ומיומנויות, תלמידים רוכשים הבנה חברתית של ניהול דיון לאו דווקא בסוגיות מדעיות.

==בניית טיעונים - כיצד?==
*השימוש בטיעונים הוא הבסיס לשפה המדעית, ולכן יש לספק לתלמידים את הסביבה המתאימה כדי שיוכלו "לדבר מדע".
*עבודה בקבוצות קטנות, הנחשפות למטלות מתאימות, מספקת קרקע מתאימה לתלמידים להשתתפות בדיון, לתמיכה בטענות או לדחייה שלהן. תוך כדי השיח הקבוצתי, נבנה הידע המשותף של הקבוצה והידע של הפרט בקבוצה.

===פעילויות להקניית מיומנות הטיעון===
[[תמונה:Questions.jpg|left|thumb|250px|שאלות מעודדות בניית טיעונים]]

*הכנסת שאלות מעודדות בניית טיעונים לתרבות השיח.

*בניית תשובות במבנה של טיעון, תוך מודעות למרכיבים.

*זיהוי מרכיבי הטיעון.

*הפרכה או הצדקה של טענות (טיעונים) שהועלו בצורה יזומה או תוך כדי דיון.

*נבא, צפה הסבר – POE.

*דילמות בעלות אופי סוציו-מדעי.

*דיונים במהלך ניסויי חקר ובמהלך כתיבת דוח הניסוי.
[[תמונה:Socio.jpg|left|thumb|250px|סוגיות סוציו-מדעיות שיכולות להוות טריגר לבניית טיעונים]]

==סדנא - מיומנות הטיעון==
[[מדיה:Argu_taam.doc|מטלה לבניית טעונים במסגרת המבנית "טעם של כימיה"]]

=== תוצרי הסדנא: ===
 
===='''פעילות טיעון בנושא חמצון שמנים'''====
'''תקציר למטלה חמצון שומנים – רותי, שרית, סופי ורחל'''

'''כללי''': המטלה הינה מטלת טיעון.

'''מטרה''': התלמיד ילמד לזהות טיעון (טענה ונימוק) באמצעות החומר הלימודי הרלוונטי (שמנים וחמצון שמנים).

'''כלים''': ניצול מיומנויות של השוואה, קריאה מדעית, ניתוח עדויות מדעיות בצורת טענה-עובדה-הסבר.

'''המטלה כוללת ארבעה חלקים:'''

'''חלק א':''' תיאור מקרה: מתן עובדות (עדויות) על מספר שמנים + דיון בין בני משפחה אחת.
התרגיל: ניתוח הדיון ומיון לפי "טענה" , "עדויות" , "הסבר".

'''חלק ב':''' ניתנים עובדות (עדויות) לגבי עמידות השמנים והתלמידים מתבקשים לערוך טבלה משווה ביניהם, המבוססת על העובדות שניתנו לגבי השמנים השונים.

'''חלק ג':''' ניתוח מאמר מדעי. קריאת המאמר ומענה על שאלות המתייחסות לטענות וטיעונים.

'''חלק ד':''' אישוש והפרכת טענות. ניתנות שתי טענות - עובדות לכאורה. על סמך הידע שצבר, מתבקש התלמיד להחליט ולנמק בצורת טיעון האם הטענה נכונה או לא.

* [[מדיה:Ox_oils_st.doc|דף עבודה לתלמיד]]
* [[מדיה:tiun_oil.doc|דף עבודה + תשובון למורה]]

====פעילות בנושא קולה ומנטוס - מיומנות הטיעון====

[[מדיה:cola+mentos.doc|דף העבודה]]

[[מדיה:cola+mentos_teachers.doc|דף למורה]]

קישור לסרטון שמציג את התופעה:
http://www.youtube.com/watch?v=hKoB0MHVBvM

קישור לסרטון עם הסבר:
http://www.youtube.com/watch?v=LjbJELjLgZg&feature=fvst
====פעילות טיעון בנושא עישון נרגילה====

[[מדיה:Tiun_yarden_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]

[[מדיה:Tiun_yarden_more.doc|דף למורה]]

====פעילות טיעון בנושא תפריט מזון מאוזן====
*[[מדיה:Dieta_talmid.doc|דף עבודה לתלמיד]]
*[[מדיה:Dieta_more.doc|דף למורה]]

==== תוספי חלבון לספורטאים - האם זה הכרחי? ====

[[Media:Supp_protein.doc|תוספי חלבון לספורטאים - קטע מידע]]

'''מטלה לקטע המידע "תוספי חלבון - האם זה הכרחי?"''' - משימת רשות

תלמיד בכיתתך סיפר לך שהוא מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. המאמן בחדר הכושר וחבריו לאימונים המליצו לו לצרוך תוספי חלבון. התלמיד מבקש להתייעץ איתך לגבי הנושא.

*כתוב/י תשובה מנומקת (טיעון) לתלמיד הנ"ל.
*אם חסרים לך נתונים לביסוס תשובתך, ציין/י אילו נתונים חסרים ונסה למצוא אותם במקורות מידע.
*זכור/י, טיעון טוב מכיל ביסוס לטענתך, אך גם מתייחס לטענה הנגדית.

טיעון בעד ונגד תוספי החלבון לספורטאים

[[Media:Protein of the sport.doc|תוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]

[[Media:Protein.ppt|מצגת המתייחסת לתוספי חלבון לספורטאים - בעד ונגד]]

=== דוגמה לתשובה===

אין ספק שתזונה נכונה עשויה לשפר את התהליכים המולוקולאריים והתאיים שמתרחשים בגוף. תזונה נכונה היא תזונה שכוללת בתוכה בין היתר כמות החלבון הדרושה לגוף שלנו כל יום.

לחלבונים יש תפקידים עיקריים בגוף האדם כמו: התפתחות הגוף, בניית שרירים, רקמות ועור והתאוששות מפציעה.

כמות החלבון שהאדם צריך משתנה לפי גיל, מין ופעילות גופנית.

פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן גורמת לפירוק חלבונים של השריר לכן יש לדאוג לבנייה מחדש של החלבון בתקופת התאוששות מאימון לאימון. מה שנאמר מחזק בהכרח את הצורך לדאוג לכמות החלבון המתאימה לגוף שלנו, בדרך הטובה והבריאה ביותר.

למרות מה שנאמר לא מומלץ להשתמש בתוספי חלבון לשתי סיבות:

#  עודף חלבון עלול לפגוע בכליות ועלול להקטין את יכולת הספיגה של הסידן.
# את כמות החלבון הנדרשת אפשר לקבל מארוחה עתירת חלבון, בתנאי שנדע איך לבחור את המזון המתאים והדרך הטובה ביותר לצריכתו.

להלן כמה דוגמאות למזון עשיר בחלבון , עם טיפים לצריכתו:

*חלבון מי גבינה, אשר יכול להשפיע בצורה יעילה ביותר בבניית השריר כי הוא נספג מהר והוא גם מכיל חומצות אמיניות שהשייר שלהם מסועף אשר נמצאו כמעודדות יצור חלבון. חשוב לדעת שיש לחפש חלבון מי גבינה שעבר תהליכי הפרדה משומנים וגם הדרוליזה חלקית של החלבונים.
*חלבון החלב, שהוא עתיר בחלבון קזאין. מומלץ לצרוך אותו בלילה בגלל ספיגתו האיטית בגוף.
*סויה, מקור מצויין לגלוטמין לאנשים אשר לא מפתחים תגובות אלרגיות. מומלץ לחמם לפני צריכה.
*חלבון ביצה, יכול להיות יעיל מאוד בגלל פרופיל החומצות האמיניות הגבוה. ביצים רגישים לקלקולים וזיהומים לכן יש לדאוג לאכול ביצים טריות.

==מיומנות הטיעון בנושא הביו-דיזל==

מיומנות שאילת שאלות

2011-02-22T14:24:08Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* שאילה לאחור כדי למצוא את הרעיונות המרכזיים בקטע */

מיומנות שאילת שאלות

2011-02-15T16:27:35Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥: /* רעיונות מרכזיים במטלת הביודיזל */

מיומנות שאילת שאלות

2011-02-14T15:48:39Z

×“×‘×•×¨×” ×§×¦×‘×™×¥:

Restoeebs Wiki - תרומות המשתמש [he]

ביוכימיה

בניית שאלות מתכונת

בניית שאלות מתכונת

קובץ:Acid2.doc

בניית שאלות מתכונת

בניית שאלות מתכונת

בניית שאלות מתכונת

בניית שאלות מתכונת

קובץ:Repairquest.doc

בניית שאלות מתכונת

שער הקהילה

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

שער הקהילה

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

שער הקהילה

ביוכימיה

ביוכימיה

ביוכימיה

ביוכימיה

ביוכימיה

קובץ:Daf avoda protopedia2.doc

ביוכימיה

×ž×˜×œ×•×ª ×ª×©×¢"×

קובץ:Matala5.doc

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

ביוכימיה

קובץ:Daf avoda protopedia.doc

ביוכימיה

שער הקהילה

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

סדנת מנהיגות

סדנת מנהיגות

סדנת מנהיגות

סדנת מנהיגות

סדנת מנהיגות

סדנת מנהיגות

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות הטיעון

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות הטיעון

מיומנות הטיעון

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

מיומנות שאילת שאלות

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×ž×˜×œ×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×

×”×•×“×¢×•×ª ×ª×©×¢"×